בתשובה לטומי לה-פן, 08/07/04 21:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בפסקול של הסדרה The Simpsons יש שיר שנקרא Trouble, שבו בארט אומר (נדמה לי שפעם מישהו אמר שהציטוט לקוח מאלינור רוזוולט): You're damned if you do and you're damned if you don't. כשיוסף לפיד מבקש לפטר את פריצקי, מאשימים אותו כאן למעלה בכך שהוא "נפטר מהפרענק שהסתנן לו למפלגה", ואם יוסף לפיד לא היה מבקש לפטר את פריצקי היו מאשימים אותו שהוא תומך בשחיתות ובפלילים. ממש מלכוד 22. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שאנשים רצו שיוסף לפיד יגיד "הכישלון של פריצקי הוא הכישלון של כולנו, ועלינו להפיק לקחים", מתפטר, מבטל את המפלגה ומעביר בירושה את המנדטים לש"ס. (אגב, האם סיעה שלמה באמת יכולה "לפרוש" מהכנסת, או שתמיד אם יתפטר ח"כ שלה ייכנס מישהו אחר מהרשימה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר מתפטר חבר כנסת תמיד ייכנס הבא בתור. ונשאלת השאלה - מה היה קורה לו התפטר שמואל פלאטו-שרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלטו שרון התמודד לכנסת ברשימה שמנתה איש אחד (הוא עצמו). הרשימה זכתה בשני מנדטים (כלומר, מספר הקולות בה זכתה היה מספיק לכל רשימה אחרת להכניס שני ח''כים). המנדט השני חולק ע''פ מפתח באדר-מיינהוף. (סליחה, באדר-עופר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה אני יודע. השאלה שלי היתה: לו התפטר פלאטו-שרון, האם היתה חסרה הכנסת במניינה, או שמא היו מחלקים מנדט נוסף על פי הכללים המקוריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדנו באזרחות שכל מפלגה חייבת להציג רשימה של 120 מתמודדים, למקרה התאורטי שהיא תזכה בכל הקולות. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא כתוב בשום חוק. המינימום הוא מועמד אחד, כפי שכבר העירו שעשה פלאטו שרון בזמנו. מטרתו הייתה שלא יוכלו להכניסו לכלא, מפאת העדר מחליף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה למדת באזרחות (אני לא זוכר שלמדנו יחד). בכל אופן אם זה מה שלמדת אז זה לא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האגנבך-בישוף, אם רוצים לדייק. באדר ועופר רק ייבאו את השיטה לארץ. (ואל תאמין למי שאומר לך שזה ד'הונט. ד'הונט זו שיטה שונה, שפשוט נותנת את אותה התוצאה בדיוק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם גונן שגב רק ייבא לארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא רק נראית שונה. מתמטית השתיים שקולות. בהגנבך-בישוף, קודם כל מחלקים את כל הקולות של כל מפלגה במודד (סך הקולות הכשרים (אחרי שהורידו את אלו שלא עברו את אחוז החסימה) חלקי 120 שווה למודד), ומחלקים את המנדטים השלמים. אחרי זה מחלקים את המנדטים הנותרים לפי הנוסחא המוכרת כבאדר-עופר (כתוב בספר האזרחות הקרוב למקום מגוריך). בד'הונט, פשוט לא עושים את השלב הראשון, אלא מחלקים את כל המנדטים מהראשון ועד האחרון לפי השיטה הזאת. מתמטית, זה אותו הדבר בדיוק, עד כמה שאני הצלחתי להבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוחנן באדר עצמו טען באוטוביוגרפיה שלו שהשיטה הקרויה על שמו (ועל שם אברהם עופר) אינה אלא שיטת ד'הונט. להאמין לו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. השיטה שלו היא שיטת ד'הונט עם קיצור דרך, שהופך אותה לשיטת הגנבך-בישוף. שיטת ד'הונט היא סבירה כאשר אזור הבחירה הוא קטן - כלומר, מתי שיש מספר נמוך של מושבים למלא. אז, לא אכפת לעשות את כל החלוקה מהמושב הראשון. הגנבך-בישוף מכירה בכך שכל מפלגה תקבל בשיטת ד'הונט *לפחות* את מספר המנדטים שמגיעים לה לפי המודד1, ומה שצריך לחלק אחרי זה זה רק את המושבים הנותרים. לפיכך, כאשר יש מספר גדול של מושבים לחלק (נגיד, 120), הגיוני יותר לעשות את החלוקה הראשונים במכה אחת. ראה "כיצד בוחרים: שיטות של בחירות פרלמנטריות" מאת חנה ואברהם דיסקין, 1988, ע"מ 46-48. 1 כאמור מודד שווה סך הקולות הכשרים חלקי סך המושבים לחלוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסית לאדם במלכוד, מר לפיד נראה מאושר מאוד. העליצות ניגרת ממנו במנות בלתי-נסבלות כמעט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שלוקחים ברצינות את עניין הפרענק. זו סתם בדיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל כשיוסף לפיד מבקש לפטר את פריצקי ולהיפטר ממנו תכף ומייד, יש הרבה אנשים שסגנון ההתנהלות שלו לא מוצא חן בעיניהם, כמו למשל בתגובה 232279. המלכוד שריר וקיים (למרות שאולי היו סולחים ללפיד אם היה יורה ובוכה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק הקשר למוצאו העדתי של מר פריצקי? הסברתי בהרחבה מדוע אני חושב שהיריה הייתה מוקדמת מדי. ובנוגע לבכי - כשאחד מראשי מפלגתו נתפס בכזה דבר, הוא יכול לעשות ניסיון להראות ולהשמע קצת פחות זחוח. מצד שני, ניסיון כזה לא יזיק לו (ולבנו יאיר) גם בתנאים רגילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, לא זכור לי שאני דיברתי על מוצאו העדתי של פריצקי. שנית, אני מתנצל, אבל לא הצלחתי לקבל את הרושם שלפיד היה "זחוח" או "מאושר מאוד" כך שה"עליצות ניגרת ממנו במנות בלתי נסבלות כמעט" - אבל כמובן שזה עניין סובייקטיבי. הרושם הסובייקטיבי שאני קיבלתי מהמעט שראיתי מלפיד הוא שהוא מעוצבן מאוד, וכנראה יש לו מטען אישי כלשהו נגד פריצקי, אבל שמח? זחוח? מאושר? יש לך קישור לידיעת חדשות זו או אחרת שתאיר את עיניי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. ראיתי אותו בראיונות בטלוויזיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז"נ, יצא לי לראות אותו יושב *פיזית* באולפני החדשות של שלושת הערוצים וממחזר בגאוה את ההכרזה ש"תוך שעתיים...". גם אני קיבלתי את התחושה שמבחינתו הוא כבר עבר משלב מזעור הנזקים לפאזה שבה הוא מנסה לגרוף רווחים פוליטיים מהפרשה. למען הגילוי הנאות אציין שגם בזמנים אחרים אני מתקשה מאד להחליט מהתבוננות בפרצופו של לפיד מתי הוא רציני ומתי הוא מנסה לכבוש חיוך סרקסטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שאני טועה, אבל אני מקבל את ההרגשה שאם תראה לארבעה אנשים מצדדים שונים של המפה הפוליטית את אותו צילום הופעת טלוויזיה ותשאל אותם אם לפיד שמח, עצוב, עצבני או סתם ציניקן, תקבל את כל ארבע התשובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר את הניסוי הקולנועי המפורסם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לרגע לא טענתי לאובייקטיביות (או לכך שהנושא בכלל ניתן למדידה). 2. במקרה הנדון לא הצלחתי להחליט אם הכעס שלפיד מנסה להביע הוא אותנטי או מזויף (הערכה אישית *לחלוטין*: כנראה שכמה שעות קודם לכן הוא היה מאד אותנטי, אבל התקרר במקצת עד שעות אחר הצהריים ולכן, משנכשל לפיד ללבותו מחדש באמצעות שלהוב עצמי, נאלץ לזייף). 3. במקרה הפרטי שלי אני לא מוצא קורלציה בין מיקומו על המפה הפוליטית של הדובר ובין התאמת הבעות פניו לדבריו. כשבניזרי, פינס ולנדאו (לדוגמא) מביעים כעס, אני מקבל את התחושה שהם כועסים, בין אם אני מסכים אתם ובין אם לאו. כשלפיד עושה זאת, אני בד"כ נשאר עם הספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הכעס שלו מאוד אותנטי, קרוב לודאי שאפילו מוגזם. פריצקי הרי ידוע כמי שכבר לכלך עליו בראיון לידיעות אחרונות לפני כמה חודשים, וכנראה שיש דם רע ביניהם, מה גם שאפילו אם היה פריצקי טהור, הוא הצליח במספר שניות לחרב את התדמית ששינוי בנתה עליה מתחילת דרכה בעידן לפיד. מי שמאשים את לפיד בנקמנות או באכזריות יתר, אני נוטה לחשוב שיש משהו בדבריו. אבל לדבר על שמחה, זה כבר יותר תמוה. ייתכן שלא צריך היה להגיד ''צדדים שונים של המפה הפוליטית'' כמו להגיד ''ששונאים את טומי לפיד ברמות שונות''. אי אפשר להכחיש שהאיש הזה מעורר הרבה אמוציות, חיוביות ושליליות, בקרב רוב האנשים (יותר מלנדאו, למשל, אני חושב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי אותו בשני ראיונות גם מספר מה אירע בישיבת המפלגה בבוקר. משהו בסגנון: "פריצקי יושב מולי, ואומר 'אבל לא ידעתי שמקליטים אותי!'. אתם מבינים איזו בעיה אישיותית יש לו, שהוא חושב שזה טיעון בעדו?". שוב, הוא בכלל לא קשור לעניין ורק משתף אותנו בבדיחה. נחמד מצידו. ושוב, לצחוק על מי שברגע זה הוא חלש ופגיע, זאת התנהגות מחליאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהעלה אצלי את התהיה: איך יתכן שלפיד כל כך הופתע מהטיעון האדיוטי של פריצקי? האם בכל השנים בהן עבדו באופן כה הדוק ביחד לא הזדמן ללפיד לעמוד ולו פעם אחת על איכות ההגיון של פריצקי? ואם הזדמן, האם לא היה לפיד אמור "לרשום לפניו"? (במלים אחרות: ההתעקשות של לפיד להציג את פריצקי כמושחת ואדיוט, מעמידה סימן שאלה גדול מעל טיב השיפוט של לפיד עצמו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לא. לפיד היה נגד צירופו של פריצקי למפלגת שינוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה בכלל לא נשמע כמו בדיחה, ולא ברור לי איך משתמע שלפיד לא קשור לעניין אם הוא מספר את התירוץ של פריצקי. מה שבאמת מחליא כאן הוא התירוץ האומלל הזה של פריצקי, ואם זה הדבר הכי טוב שהוא מביא להגנתו בפני המפלגה שלו והאנשים שבהם הוא פגע בצורה הישירה ביותר, ראוי שגם הציבור ישמע על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יכולתי לחכות קצת, לבקש את תגובתו של הפרענק, או אפילו לשוחח איתו ב 4 עיניים ולבקש ממנו להתפטר בגלל "טובת המפלגה". אבל לא יכולתי להתאפק, אז רצתי לשרון, ותוך שעתיים משידור הכתבה הסכין כבר היתה תקועה עמוק עמוק בגב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |