בתשובה לדב אנשלוביץ, 20/05/01 17:31
תוצאה בלתי נמנעת של ''השלום'' 23661
1. הסיבה לטרור לדעתי (אני מדבר בשמי ולא בשם קבוצה כלשהי), היא העובדה שיש אנשים שמעוניינים לבצע מעשי טרור, הכיבוש הגדיל את האוכלוסיה של האנשים בעלי עניין לבצע מעשי טרור (כמו גם הגירוש / בריחה עם קום המדינה וההגירה היהודית לפניה).
2. ערפאת הוא לא ידידי (אני אפילו לא מכיר אותו).
3. הטרור גאה שוב אחרי ביצוע הטבח במערת המכפלה (ע"י ד"ר גולדשטיין, ידידך?), והתגובה הישראלית הגאה.
4. מוטיבציה לבצע מעשי טרור תהיה, כנראה, קימת תמיד, אבל, עוצמתה תלויה בתלות עקיפה בהתנהגותה של ישראל (וכן, כמובן, גם בתלות ישירה בהתנהגות הפלשתינאים, אבל בזה השליטה שלנו היא עקיפה בלבד...).
5. אני מאד סקפטי אם באמת אפשר לנטרל את היכולת לעשות מעשי טרור באופן טוטאלי (גם במדינות משטרה היכולת מוגבלת, ובמדינה "דמוקרטית" היכולת מוגבלת עוד יותר). ולכן, צריך להגביל את ההשקעה בנסיונות הניטרול, ולהעלות את ההשקעה בניסיונות הורדת המוטיבציה.
תוצאה בלתי נמנעת של ''השלום'' 23665
אני לא מדבר על נטרול טוטלי. דברים כאלה יש רק במתמטיקה. אבל ניתן להשיג הקטנה משמעותית בטרור ע''י מלחמה שיטתית בו. כמו שלא ניתן לנטרל את תופעת תאונות הדרכים ובכל זאת אפשר וצריך להילחם בה.
תוצאה בלתי נמנעת של ''השלום'' 23701
לא טענתי שאי אפשר להקטין את הטרור ע''י מלחמה שיטתית בו (אבל מלחמה כזו צריכה להיות חכמה, הפצצת עזה במטוסי קרב היא אחד הדברים הפחות חכמים שאפשר היה לעשות). אפשר במקביל לנסות לבטל גם את הסיבות לטרור, אבל הניסיון להחזיר את הכיבוש (ז''א את החלקים בכיבוש עליהם ''ויתרנו''), יגרום לתוצאה הפוכה...
תוצאה בלתי נמנעת של ''השלום'' 23705
אפשר גם לשתות את מי עזה אבל אני לא בטוח שזה יעזור
תוצאה בלתי נמנעת של ''השלום'' 23709
אפשר, אבל אני לא רואה איך זה יכול לעזור...
תוצאה בלתי נמנעת של ''השלום'' 23708
ייתכן שאיני כל כך חכם כמוך, אבל בהפעילי את ההיגיון והחכמה המוגבלים שלי, אני חושב שכשמתקיפים אותך הדבר הכי טבעי והכי חכם הוא להכות בכל הכח שיש לך.
התוקף צריך לדעת שפעולותיו יפגעו בו עצמו במידה הרבה יותר גדולה מהנזק שהוא גורם.
זה הצעד הראשון הפשוט והחכם ביותר שאפשר לחשוב עליו.
אף 16 הוא פלטפורמה מצוינת לשם כך למדינה שאין לה מסוסי הפצצה מסדרת הבי האמריקאים.
הצרה היא שההתנצלויות המרובות (כמו בעניין הפגיעה בביתו של המנוול ג'בריל רג'וב), מוציאות את העוקץ המהפעולה, והאויב יודע שכנראה לא נשוב ונשתמש בשיטה.
הצלחה תבוא רק אם האויב ידע שכך הוא יחטוף ויותר מכך כל פעם שיזיז אצבע.
תתפלא גם עד כמה תגובת העולם כלפנו לא תחריף אם ננהג כך. אם כל יום יהיה אף 16 המילה הזאת כבר תימאס עליהם. גורלם של הפלשתינים לא חשוב להם יותר מגורלם של בני שבטים באפריקה שטובחים אלה את אלה. מי שכן יחוש בכך הם הנפגעים הפלשתינים. והם לא מטומטמים. הם לא רוצים להיפגע.
נדמה לי שאתך התווכחתי על הפיל. אילו הפיל היה נוהג כפי שאתה ציירת אותו ומעולם לא היה תוקף הוא לא היה שורד. חוסנו לא היה מספיק.
אגב, בכל מקרה הוא לא ישרוד, אבל זה רק בגלל שהאדם יחד עם הרובה חזקים ממנו.
תוצאה בלתי נמנעת של ''השלום'' 23729
1. לא ניסיתי לטעון שאני חכם ממך, או שהגיונך וחוכמתך מוגבלים משלי. לשנינו (או לפחות לי) יש מגבלות מנטליות, בגלל זה אני קורא את מה שאתה ואחרים כותבים.
2. אם נלך לדוגמא מהטבע, כאשר עוקצת אותך דבורה הדבר הכי טבעי הוא לא להכות את הכוורת בכל הכח שיש לך (בהנחה שהכח שיש לך הוא זרועותיך החסונות).
3. התקפת המטוסים היתה בדיוק מה שרצו התוקפים להשיג, המטרה שלהם היא לערער את המצב, וכל התקפה לא חכמה של כל אחד מהצדדים משחקת לטובתם, לא פגענו במי שתקף אותנו אלא באנשים חפים מפשע.
4. "לפי פרסומים זרים" יש למדינת ישראל כח התקפה נגד אוכלוסיה אזרחית חזק בהרבה מהפצצות מטוסים רגילים.
5. לא ההתנצלויות מוציאות את העוקץ מהפעולה, אלא העובדה שהפעולה עצמה שיחקה לידי הטרוריסטים, בלי להביא לתוצאה אמיתית.
6. אם האויב ידע שכל פעם שהוא יזיז אצבע, ישראל תגיב בפאניקה, הוא יזוז (או לפחות ינסה לזוז) כמה שיותר.
7. דווקא לישראל יש אינטרס ברור שהעולם ישמע על הסיכסוך כמה שיותר ("22 מדינות ערביות לא דמוקרטיות מול מדינה אחת..." אתה כבר מכיר את זה בעל פה), אבל צריך לדאוג שלעולם יהיה סיבה להיות לצידנו (והפצצת חפים מפשע, ע"י כח צבאי של מדינה, היא הדרך הפחות מוצלחת, לדעתי).
8. לא הסכמנו על תיאורית הפיל שלך, ואני לא חושב שיש סיכוי שנסכים.
תוצאה בלתי נמנעת של ''השלום'' 23731
אני דברתי על החכמה רק משום שדברת על ''פעולות חכמות'', וכיון שדעתי על ''הפעולות החכמות'' ידועה לך, הסקתי את המסקנות לגבי דעתך על חכמתי.
לגופו של עניין אין לי מה להוסיף על מה שאמרתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים