בתשובה לidan, 08/09/04 9:56
שתי שאלות 245844
למה יש הגבלה על מרחק הצלילה? חוששים ששחיינים יטבעו בניסיון להשיג עוד מטר? זה כל כך מוצלח לצלול?
שתי שאלות 245846
מתוך תגובה 245509 :
"
מדעני ספורט גילו ששחיה מתחת למים היא מהירה וחסכונית יותר מאשר שחיה על פניהם, עקב העובדה שהגוף לא שובר את פני המים ויוצר פחות מערבולות,[...]
"
שתי שאלות 245847
ואללה, פיספסתי. ובכל זאת, למה לא? למה מותר לקפוץ פוסברי, ולקחת הרבה אוויר אסור?
שתי שאלות 245906
הסיבה העיקרית שמותר לקפוץ פוסברי, היא שעד אולימפיאדת מקסיקו 68' אף אחד (פרט לדיק פוסברי) לא העלה על דעתו שניתן לרוץ עם הפנים אל הרף, אבל לקפוץ כאשר הגב מופנה אליו, ולהצליח לעבור מעליו. כיוון שכך, אף אחד לא טרח לאסור זאת.
שתי שאלות 245908
אני לא חושב שזו הסיבה. אם היו חושבים על זה, היו אוסרים? גם גלילת-בטן לא היתה קיימת פעם. כמו שאני רואה את זה, בקפיצה לגובה יש הגדרה די פשוטה להצלחה, ומעבר לזה תעשה מה שאתה רוצה (בטח יש הגבלות על מה מותר לשים בנעליים).

בשחייה, זה לגיטימי לגמרי לקבוע תחרויות בסגנונות שונים. גם בקפיצה לגובה אפשר היה לערוך כמה תחרויות בכמה סגנונות, ואם לא עושים זה כנראה פשוט לא מספיק מעניין (לדעתי, מקצוע של "מספרת בקפיצה מהמקום" היה יכול להיות חמוד לאללה). אבל אם כבר משאירים משחה בסגנון "חופשי", למה להגביל? מי שרוצה לצלול, שיצלול, ומי שרוצה לקפוץ פוסברי למים, שיקפוץ, ומי שיכול לרוץ על המים הלוך וחזור - לבריאות.
שתי שאלות 245939
העניין הוא לא אם ''חשבו על זה קודם'' או לא.
בשחיה, כמו בכל ספורט, יש כל הזמן חידושים בטכניקה, בציוד וכו'. האחראים על הענף בוחנים האם החידושים הללו מועילים לענף או פוגעים בו (מבחינה ספורטיבית, כלכלית ובטיחותית). כך למשל ההמצאה של ה''קיפר'' (הסיבוב מול הקיר) כן אושרה. ומאוחר יותר אושר אותו סיבוב גם בסגנון גב.
לא מן הנמנע שבסופו של דבר יפתרו זאת ע''י הכנסה של מקצה נוסף - ''צלילה בסגנון דולפין''.
שתי שאלות 246070
כנראה שאני לא ברור. בין אם יכניסו "דולפין" כסגנון חדש או לא, למה *אוסרים* אותו בסגנון חופשי? זה יפגע איכשהו בענף מבחינה ספורטיבית, כלכלית או בטיחותית? אולי כן, אני רק לא בטוח שאני רואה למה.
אופס 246072
ענית לי במקום אחר - סליחה ותודה.
שתי שאלות 245937
כפי שכבר כתבתי באחת התגובות כאן, התירוץ הרשמי לאיסור צלילה מעל 15 מ' הוא החשש שהחיינים יתעלפו.
לדעתי, הסיבות האמיתיות שונות במקצת:
א. הקהל לא רואה את השחיינים מתחת למים (אין דרמה -> אין פרסומות).
ב. מכיון שמתחת למים ניתן לשחות סגנון אחד בלבד (דולפין), זה למעשה יבטל את הסגנונות השונים (כי בכולם יצללו מתחת למים בסגנון דולפין), ושוב, אם יהיו פחות אירועים ופחות מדליות, יהיו פחות פרסומות.
שתי שאלות 246075
לגבי ב', אפשר (ואתה צודק, גם סביר) להשאיר את המגבלה של 15 מ' בכל המשחים פרט לסגנון חופשי. שאר הנימוקים שהבאת אכן רלוונטיים גם לסגנון חופשי.
שתי שאלות 246087
אם ירשו בחופשי לצלול דולפין, בסופו של דבר אף אחד (בצמרת העולמית ‏1) לא ישחה חתירה, וכך נאבד את הסגנון הזה, שהוא היעיל ביותר לשחיין הממוצע ומעלה ‏1.
כפי שכתבתי, הרבה יותר נכון לענף השחיה (מבחינה כלכלית) *להוסיף* מקצה מאשר להחליף אותו. אתה מוזמן לכתוב מכתב לפינ"א ולהציע להם להוסיף מקצה של 50מ' צלילת דולפין ‏2. אני בעד, ובטוח שגם דניס פנקרטוב ‏1
---
1 מעט מאוד אנשים שאני מכיר יכולים לצלול 50מ' רצוף
2 באולימפיאדות הראשונות אכן היו מקצי צלילה, כמו גם מקצי שחיית מכשולים (בנהרות)
שתי שאלות 246106
למה שנאבד את סגנון החתירה? הוא יישאר כסגנון בפני עצמו. ואם הוא ייעלם מהתחרויות בסגנון חופשי, מה בכך? גם גלילת-בטן נעלמה. מעט מאוד אנשים שאני מכיר מסוגלים לשחות 100 מטר בפחות מ-‏50 שניות; תחרויות בצמרת העולמית לא נועדו לציבור הרחב, או אף לשחיינים ממוצעים ומעלה. בתחרויות מקומיות בסגנון חופשי, יוכל כל מי שירצה להמשיך ולשחות חתירה.

לא חשוב לי להוסיף סגנון דולפין, אבל כן מציק לי שבסגנון "חופשי" יש מגבלות. אני מקבל את דעתך ומניח שהמגבלות אינן מיותרות אלא נועדו למנוע תאונות ספורט; במצב זה, אני מוותר על המכתב לפינ"א.
שתי שאלות 246241
א. יווצר נתק בין התחרויות ברמה הבינונית הגבוהה (ילדים, נוער, אזורי, ארצי), שם ישחו רק חתירה (קשה לי להאמין שברמות הללו שחיינים יכולים לצלול מרחקים ארוכים), לבין הרמה העולמית העליונה, שם יצללו בלבד. זה לא טוב לעסקים (אין הזדהות עם השחיינים, וגם מאבדים את הדרמה), זה לא טוב להתפתחות של השחיינים (אתה מתאמן בטכניקה מסויימת שנים, וכשסוף סוף הגעת לרמה העליונה, אתה צריך להתחיל להתאמן בשיטה אחרת לחלוטין), וזה לא טוב לארגון (כי שופטי הסגנון יאבדו את עבודתם).

ב. אני לא מבין למה כל כך מציק לך שבסגנון "חופשי" יש מגבלות (מינימליות). זה כמו שיש סגנונות שונים של קרבות: ג'ודו, טייקואנדו, קראטה, אגרוף, האבקות יוונית רומית וכו'. לכל סגנון יש את הטכניקה, החוקים והמגבלות שלו. לעומת זאת יש האבקות חופשית (ואני לא מדבר על הWWF), שבה מותר להשתמש בכל טכניקה, ועדיין יש מגבלות מסוימות, כמו איסור על חניקת היריב, או פגיעה בעיניים.
דוגמה אחרת: גם בהתעמלות יש תרגילי חובה, שבהם הטכניקה והמסגרת קשיחות מאוד, ותרגילים "חופשיים", שגם להם יש מגבלות (מינימליות).
נלך יותר רחוק - גם בעולם החופשי (free world), יש חוקים ומגבלות מסויימים.
שתי שאלות 246439
א. אני לא בטוח. גם ברמה העולמית לא יוכלו *רק* לצלול, נניח, 400 מטר; ואת הסגנון המעורב שיתפתח יוכלו לשחות (בפרופורציות אחרות) גם המתחילים.

ב. זה לא נורא מציק לי, אבל נראה לי שהסיבה שאני מעדיף זאת הוא שמירת האפשרות לחידושים מרעננים. האולימפיאדה שבה ניצח דיק פוסברי - זה היה משהו, לא? אני לא בעד להעיף את כל המגבלות מכל הסגנונות, כפי שאמרתי. חתירה, פרפר, גב וחזה זה נחמד. אבל יש משהו נקי ויפה בלהשאיר פתח למישהו לעבור 100 מ' בבריכה הכי מהר שהוא יכול, לא חשוב איך.
שתי שאלות 246443
אני משער שהשיקולים של בכירי פינ"א אינם "איזה חידושים מרעננים נחמדים בעיני אלון עמית" אלא "איזה חידושים מועילים לענף השחיה" במקרה הטוב (במקרה הריאליסטי יותר, השיקולים הם "איזה חידושים מועילים לבכירי פינ"א").
גם בכדורגל היה משהו נקי ויפה בלהשאיר פתח למישהו להבקיע שער עם כל חלק שהוא בגוף, לא חשוב איך?
שתי שאלות 246447
השיקולים של בכירי פינ"א: נכון, לא טענתי אחרת.

כדורגל: מה הקשר? אני מציע ש"סגנון חופשי" בשחייה יהיה סגנון חופשי. אם יש חשש מנזקים רפואיים, או-קיי, אני בעד להטיל מגבלות. לא ראיתי נימוקים אחרים ששכנעו אותי, אך גם אם אין כאלה, זכותך לא לרצות להסיר את המגבלה על צלילה - שאלה של טעם.

רוב מקצועות הספורט, והרבה דברים אחרים בעולם, יהפכו לפחות מעניינים אם לא יהיו בהם שום חוקים ומגבלות (ע"ע הפסקה האחרונה בתגובה 168744). אני פשוט לא רואה מדוע זה תקף להוספת סגנון חופשי-על-באמת למקצועות השחייה; הסברתי למה, לדעתי, זה יכול להיות נחמד, זה הכל.
שתי שאלות 246124
האם אם היה מותר לעשות תנועות עם הידיים ולא רק עם הרגליים זה היה מאפשר ליותר שחיינים לצלול את המרחק? והאם זה היה משפר את התוצאה הסופית?
שתי שאלות 246441
מעניין שאתה שואל. במקרה אתמול עשיתי ניסוי קטן (על עצמי) וניסיתי לצלול 25מ' בעזרת הרגליים בלבד, בסגנון דולפין. להפתעתי עברתי את המרחק הרבה יותר קל (מבחינת הצורך לנשום) מאשר בד"כ (בשחיית חזה מלאה - ידיים+רגליים). זה אמנם תחושה סובייקטיבית לחלוטין, אבל כנראה ששחיית דולפין היא אכן יעילה יותר מבחינה אנרגטית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים