בתשובה לSteerpike, 07/09/03 15:37
Oulipo 168744
יפה מאוד. כפי שציין האלמוני מתחתיך גם הרמז הרביעי כבר קושר, בתגובה 167654. וסליחה על האיחור שבאישור (עקב מסע מסביב לחצי עולם - אני כרגע בארץ).

שוקי שמאל פתר רמז ראשון ממש מהר בתגובה 167481, והייתי בטוח שזהו (מה גם ששוקי הזכיר "ליפוגרפיה"!). אחרי שמ. השור זיהה את קלוד ברז', הנחתי שתוך רגע מישהו יעלה על קשר בינו לבין ז'ורז' פרק. ואז easy מצא את איטלו קלוינו בתגובה 168364 ועדיין היה כנראה קשה יותר משציפיתי להבין שמדובר ב-Oulipo. אבל סוף טוב הכל טוב, וכל הכבוד לכולם על עבודת הצוות ול-Steerpike על קישור החוטים. אכן כיוונתי לספרו של קנו, עם מספר השירים האסטרונומי שבו.

ה-"סדנה לספרות פוטנציאלית", Ouvroir de Literature Potentielle, נוסדה בצרפת לפני כ-‏30 שנה בידי קבוצה של כותבים ומתמטיקאים, ביניהם צאצאו (נכדו?) של י"ל פרץ ז'ורז' פרק, איטלו קלוינו, ריימונד קנו, פרנסואה לה ליונה, קלוד ברז' ואחרים. הקבוצה פעילה עד היום, אם כי חבריה ומטרותיה השתנו מן הסתם עם השנים. אפשר לקרוא עליהם למשל כאן:

אחד מתחומי העניין העיקריים של הקבוצה הוא הקשר הפרדוקסלי-לכאורה בין כבלים וכללים לחופש אמנותי, וראו למשל הציטוט של איגור סטרווינסקי בקישור לעיל. לכתוב ספר שלם בלי e זה בוודאי קיצוני מאוד, ויש יאמרו סתם גימיק. אך מפתיע לראות כמה קל למצוא באמנות דוגמאות למסגרות של חוקים וכללים, נוקשים יותר או פחות, שאמנים מציבים לעצמם כדי להשתחרר מהחופש המוחלט, המסחרר, האדיש, שכל-כך קשה למצוא בו נתיב. הרמוניזציה לפי באך, מוסיקה סריאלית, שירה אליטרטיבית ובחרוזים, פיסול "מן המוכן", ...

הבו דוגמאות!
דור דור וכבליו 168771
דורי מנור פרסם לפני כעשר שנים ב"הארץ - תרבות וספרות" שני שירים, האחד בעברית והשני בצרפתית, שהם הומופוניים! כלומר - אומרים אותם אותו דבר (בערך, אני משער, שהרי יותר מדי הגאים נהגים שונה בשתי השפות). העברי נקרא "אפיטף לנבלת משורר". בזמנו לא ידעתי צרפתית, ולא יכולתי להתענג עליו כראוי. האם מישהו כאן מכיר? יודע? שמר אולי?
דור דור וכבליו 168805
כן, זוכרת את זה. היה מופלא ותמוה.
דור דור וכבליו 168872
מזכיר למתכנתים שבינינו את אותה התכנית שאפשר
לקמפל/להריץ ב-‏7 שפות תכנות שונות - COBOL, Pascal,
FORTRAN, C, PostScript, shell script, 8086 ASM
http://r.empstudios.com/Humor/CODE/POLYGLOT.C

מופלא ותמוה, אמרת?
תאורית ריבוב האולמות 168967
מריפרוף על התוכנית זה נראה לי קצת שרלטנות - הם חוסמים בעזרת ההערות את השורות הלא חוקיות בכל שפה. המקבילה האנושית היא שיטת ייעול לצפיפות באוניברסיטה שהמצאתי פעם:

שני מרצים באותו אולם כותבים על הלוח בגירים בצבעים שונים. כל סטודנט מקבל משקפיים בצבע המתאים, בהתאם לקורס הנלמד. המטרה לאפשר שימוש באולם אחד גדול במקום הרבה חדרים קטנים, לקורסים דלי משתתפים. :)
דור דור וכבליו 169077
אפיטף למשורר / דורי מנור (מתוך "מעוט")

לא עבר. לא כלה
פרי אסון אמור,
אסון מושר.
כאן תהל
הלת עלה,
הלת עלה נושר:
נדון לקר
(עולם, כסה!)
נדון למות
עקר.

L’eau avare, l’eau qui l'a
Pris à son amour,
A son mouchard.
Quant à elle,
Il a talé,
Il a talé nos chairs –
Ni dans le corps
(Ô lames cassées!)
Ni dans les mottes,
A quarts.

***

(אוף, אני קצר רוח מדי. אם תרצה, אפרסם מחר את הגרסה המנוקדת.)
דור דור וכבליו 169099
מה משמעות השיר בצרפתית?

אם יותר לי לנטפק, אם הוגים עברית עם כל ההטעמות הרלוונטיות, הרי שהדמיון פוחת.

מרשים, בכל זאת.
דור דור וכבליו 169220
כאדם פרטי - תודה! נפלא!
כחבר מערכת, אני נוזף בך על הפרת זכויות היוצרים - די היה שהיית אומר שזה מהספר.
כאדם פרטי, שוב - אני אנצל את זה לטובתו, ואקנה את הספר.

ולשאלתו של כליל, הנה תרגום די מילולי של הגרסה הצרפתית:
_____

המים קמצנים, המים
שלקחו אותו אל אהבתו,
אל חור-ההצצה שלו.
באשר לה,
הוא פצע,
הוא פצע את בשרנו -
לא בגוף
(הו, להבים שבורים!)
אף לא ברגבים,
לרבעים.
מה נפלא? 169238
אחרי קריאת התרגום נשארתי מאוכזב. לקח אוסף של מלים בעלות צליל דומה והצליח לסדר אותן כך שמתקבל סינטקס חוקי בשתי השפות. לא משהו.
מה נפלא? 169518
יכול להיות שבאמת אין כאן הרבה יותר מגימיק, וה"נפלא!" שלי מתייחס לרעיון, ולהפגנת וירטואוזיות מסוימת בביצוע, ולא לעומק שירי גדול. אבל אני חושב שאתה בכל זאת עושה לו עוול: יש כאן יותר מסינטקס חוקי. יש לשני השירים נושא ברור, וזהה (הספד משורר שמת), והבעה די משכנעת של צער על המוות הזה.
מה נפלא? 169522
ובכן פשוט לא הבנתי את השירים.

אוף, כמה משוררים מתים באייל בזמן האחרון :-)
מה נפלא? 169743
מה לא הבנת? אם לא הבנת שמדובר בהספד למשורר, כנראה פשוט לא שמת לב לכותרת השיר... סביר שגם אני בלעדיה לא הייתי מפענח זאת‏1.
פרט לכך, נקודה אחת שבה התעכבתי ארוכות בתרגום כדי להבין למה יכול היה להתכוון המשורר, ולו ברובד הלשוני, הוא השורה "באשר לה" - למי? בסוף הבנתי, באופן תחבירי טהור, שזה יכול רק להתייחס לאהבה משתי שורות קודם. מכאן זו כבר פרשנות‏1: נראה לי שאם המים לקחו אותו אל האהבה, אז יתכן שהאהבה הזו היא המוות, ובמותו המשורר פצע אותנו, מוקירי זכרו. זה גם מסביר מה עושים הרגבים בהמשך.

1אני לא מבין מימיני ומשמאלי בשירה.
דור דור וכבליו 169620
על פי מיטב הבנתי את חוק זכויות היוצרים, מותר לפרסם שיר (או חלקים ממנו) אם הדבר נעשה למטרות ביקורת שירה או לשם דיון. אבל תשאל את מיץ...
בכל אופן, הנה השיר המנוקד*:

---

אפיטף למשורר

לֹא עָבַר. לֹא כִּלָּה.
פְּרִי אָסוֹן אָמוּר,
אָסוֹן מוּשָֹר.
כָּאן תָּהֵל
הִלַּת עָלֶה,
הִלַּת עָלֶה נוֹשֵר:
נִדּוֹן לְקֹר
(עוֹלָם, כַּסֵּה!)
נִדּוֹן לְמוֹת
עָקָר.

L’eau avare, l’eau qui l'a
Pris à son amour,
A son mouchard.
Quant à elle,
Il a talé,
Il a talé nos chairs –
Ni dans le corps
(Ô lames cassées!)
Ni dans les mottes,
A quarts.

---

* (כל השגיאות הן, כנראה, שלי)
דור דור וכבליו 169952
יופי של דוגמה. נדמה לי שזה יחיד במינו פחות או יותר, נכון?

אני דווקא סקרן לשמוע על דוגמאות לשיטות אמנותיות כובלות שהפכו ממש לזרם, לא רק ליצירות חד-פעמיות או בודדות. אני אתן כדוגמה את המוזיקה הסריאלית (ליתר דיוק, הדודקפונית) של ארנולד שנברג.

הרעיון היה לחתור בכוח נגד הכבלים הישנים - חוקי ההרמוניה והטונאליות. בשיטתו של שנברג, בוחרים תמורה (פרמוטציה) על שנים-עשר הטונים, ומשתמשים בתמורה זו (ורק בה), ובהיפוכים שונים שלה, כדי ליצור יצירה שלמה. נדמה לי שהיו אפילו כללים לגבי בחירת הפרמוטציה - לאף שלושה צלילים רצופים אסור היה להיות "הרמוניים".

שנברג עצמו, כמובן, השתמש בשיטה, אך היו בפירוש מלחינים נוספים שהשתמשו בה - אני זוכר את שאלבן ברג עשה זאת (לדעתי בהצלחה רבה יותר משנברג).
דור דור וכבליו 169964
נכון שהשיטה הדודקפונית היא אכן שיטה כובלת, אך במקרה זה היא מהווה כלי לחיבור יצירה שאיננה טונאלית.
בשיטה הטונאלית יש צליל אחד מרכזי שאליו מתייחסים כל שאר הצלילים (נקרא הטוניקה).
חיבור מוסיקה שאיננה נשמעת טונאלית איננה דבר קל, גם לבעלי יכולת הלחנה.
יש שיטות שונות כיצד לצאת מן הטונאליות, ושיטת 12 הצלילים היא אחת מהן.
על ידי כך שמספר ההופעות של כל תו שווה (ובצרוף סדר הצלילים) נמנעת הרגשת הטונאליות.
כלי אחר ליציאה מן הטונאליות הוא שימוש בסולם של טונים שלמים (נמצא רבות ביצירות של דביוסי ובמוסיקת ג'ז).
טכניקה אחרת (ניתן למצוא ביצירות של ברטוק) היא הוספת תו במרווח קבוע לצלילי המנגינה.
כל השיטות מהוות כבלים, אחד יחד עם זאת גם עזר להלחנה כך שתניב מוסיקה לא טונאלית.
דור דור וכבליו 169967
כבלים המסייעים ליצירה האמנותית - זו בדיוק הכוונה שלי, ולכן אין צורך לומר "*אך* במקרה זה" או "יחד עם זאת". תודה על הפירוט, בכל אופן.

ואגב "גם לבעלי יכולת הלחנה" - לדעתי, *דווקא* לבעלי יכולת הלחנה קשה יותר להיחלץ מהפרדיגמות המפתות של הטונאליות. זה ממש יושב באצבעות... ומכאן בדיוק, לראייתי, נובע הצורך בכללים נוקשים שיוציאו אותך מזה.

(לילדה שלי, בת שמונה חודשים, אין שום יכולת הלחנה, אבל חיבור מוסיקה שאיננה נשמעת טונאלית בא לה מה זה בקלות - רק אני מושיב אותה מול הפסנתר והיא ממריאה.)
דור דור וכבליו 169972
מבלי לפגוע בכשרונה של בתך בת 8 החודשים, יש להבחין בין מוסיקה א-טונאלית לבין מה שמכונה קקפוניה.
בקקפוניה אני מתכוון למוסיקה נטולת אירגון צלילי, בניגוד למוסיקה הא-טונאלית, ובמיוחד למוסיקה סריאלית,
שבה רמת האירגון הצלילי גבוהה מאד (ובסריאליזם חמור גבוהה מאד מאד).
דור דור וכבליו 169973
קקפוניה אתה בעצמך, והיא עוד תראה לכולם. זה לא קקופוניה, אגב?
דור דור וכבליו 170086
להבהרה, שמא אחשד ברשעות: זה לא היה ברצינות... חוץ מהקטע של הכתיב: זה באמת "קקופוניה", לדעתי.
רגע של יוונית 170141
אכן, קקופוניה. מן היוונית: kakos = רע, phone = צליל, טון, וכו'.
דור דור וכבליו 257141
שנה עברה מאז הדיון המרתק הזה ורק עכשיו נתקלתי בו. חבל. כך או כך, רציתי לתת את גרסתי (שיש בה מידה מסויימת תשל פרשנות, כמובן) לנוסח הצרפתי של השיר המדובר, שכתבתי לפני יותר מעשור:

מים קמצנים, המים
שנטלו אותו מאהובו,
מן המוֹסֵר [המלשין] שלו.
אם להיסמך עליהם,
הרי שהוא כתש
הוא כתש את בשרנו -
אך לא בגוף
(הו, מִשברים מנותצים!),
אף לא ברגבים,
כי אם לרבעים.

דורי מנור
דור דור וכבליו 257280
לא מדובר בהבדל פרשנות גרידא, אלא בעיקר בשגיאה שלי בצרפתית: חשבתי ש-prendre à פירושו "לקחת אל", אבל זה "לקחת מ-" (ומכאן, כמו שאומרים במבחנים במתמטיקה - שגיאה נגררת).
תודה על תשומת הלב!
דור דור וכבליו 257386
(הספקת לקנות מאז את "מעוט"?)
דור דור וכבליו 257575
כן. אבל הספיקותי לעיין רק בשיר הראשון (הנהדר).
דור דור וכבליו 173119
רק עכשיו שמתי לב שזכרונך הוסיף לשם השיר את המילה בעלת הצליל הכה-צרפתי ''לנבלת''. מחריד קצת, אבל גם יפה...
דור דור וכבליו 173202
אני עדיין מקווה שהמילה הזו היתה בעיתון (משם אני זוכר אותה), והושמטה בספר (ממנו גלעד ציטט). אם לא אז זה אחד המקרים הכי מוזרים וחזקים בחיי של זכרון שתול. בעצם, אני לא מפחד מהאפשרות הזו, אז אפשר להחליף את המילה ''מקווה'' מהמשפט הראשון במשהו נייטרלי.
Oulipo 168777
הספר "Let Ton beau de Marot" של הופשטטר עוסק רבות ביצירה תחת אילוצים. ראה: http://www.forum2.org/tal/books/marot.html
Oulipo 186277
רק עדכון: קניתי את הספר, ואסתער עליו בהזדמנות - תודה.

מקריאת חלק מהמבוא נראה לי שהשנים וההצלחה הפכו את הופשטטר לקצת מדושן-עונג מעצמו, וזה טיפה מעצבן. היו אנשים שחשו כך כבר לגבי GEB, אבל אני כנראה הייתי צעיר ונאיבי מדי.
Oulipo 186301
אם המבוא ל-LTbdM נראה לך מדושן עונג, הזהר מהמבוא למהדורת עשרים השנה של GEB.
Oulipo 169666
מי ימצא לי כתבה בנושא מ''מאזניים'' עם דוגמא נפלאה-כליל האיקו(על משקל כליל סונטה)
רק זכרון מעורפל נשאר לי של השיר כמו גם של החוויה הנפלאה בגילוי פריחתה של יצירה בתוך המסגרת הכובלת.
דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170112
הסרט "חלון אחורי" של היצ'קוק מתרחש כולו בחדרו של אדם (המגולם ע"י ג'יימס סטיוארט) המרותק לביתו עקב רגל שבורה, וצופה מחלונו על הבתים האחרים בשכונה (ותוך כדי כך מצליח לפענח תעלומת רצח).
בנוסף לכך שזהו אחד הסרטים המושלמים ביותר של המאסטר, ונחשב גם כמטאפורה נהדרת על קולנוע ומציצנות, מקובל לחשוב שהיצ'קוק כפה על עצמו את המגבלה (שהיא קשה באמת ביצירת קולנוע) כאתגר עצמי.
כמו-כן הסרט "החבל" שלו מצולם כולו במצלמה אחת ובצילום ("שוט") אחד. עקב מגבלות טכניות של אורך הסרט הנכנס למצלמת קולנוע - כ-‏10 דקות , בעצם הוא מורכב מ-‏8 שוטים של 10 דקות. בכל פעם כזאת המצלמה "במקרה" עוברת מאחורי איזה חפץ או אדם ומגיחה מעברו השני. פרט לעניין זה הסרט נראה כולו כצילום אחד ארוך בזמן אמיתי. גם-כן ניסיון לאתגר-עצמי כנראה, וסרט מעניין למדי . הוא מבוסס במידה מסוימת על הפרשה המפורסמת של שני הסטודנטים-הרוצחים ליאופולד ולב, כולל רמיזות - מעודנות בהתאם לתקופה - על מניעים הומוסקסואליים.

בימים אלה ירד מהמסכים הסרט "תא טלפון שגיבורו כלוא לאורך כל הסרט בתא טלפון כאשר צלף מאיים עליו שלא ייצאממנו. לפי מה שקראתי הרעיון הסרט נהגהלפני כ-‏30 שנה ע"י מפיק שקיווה להפיקו עם היצ'קוק, התוכניות התבטלו, ורק כיום הופק מחדש.

- אסף
24 170118
24 170639
יש לי שאלה לגבי 24.
כשהסדרה משודרת בטלויזיה, כל פרק אורך שעה. אלא שבפרקים יש גם פרסומות. שאלתי היא האם בגרסת ה DVD הדמויות עושות יותר דברים בשעה הזו או שהפרקים קצרים יותר?

שאלה נוספת. אם ב DVD אין פרסומות, מתי הדמויות הולכות לשרותים? אפילו ג'ק באוור הגדול לא יכול להתאפק כל כך הרבה זמן.
24 170643
לא בכל רגע רואים את כל הדמויות.
24 170644
מה לגבי אורכי הפרקים? האם האם גירסאות ה DVD מכילות קטעים שהופקעו מצופי הטלויזיה לטובת פרסומות או שהפרקים ב DVD קצרים יותר (מה שקצת פוגע בקונספט של הסדרה)?
24 170670
בקטעי הפרסומות ה dvd פשוט מדלג קדימה. זה לא פוגע בשום קונספט.
24 170672
כן, אבל אז האורך של הפרק הוא פחות משעה והעניין של זמן אמת קצת הולך לאיבוד. לא?
24 170674
לא הולך לאיבוד כלום. מופיע השעון הדיגיטלי שאומר 12:33:44 ואח"כ 12:38:26. מזה אתה לומד שארבע דקות וקצת של זמן אמיתי חלפו להן. מה הבעיה?
דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170284
בגרסת ה-DVD של הסרט "חלון אחורי", אחד המשתתפים בעשייה מספר כי היצ'קוק תכנן במקור לכלול, בסצינת שיחת הטלפון (די בתחילת הסרט), בה הפצוע מתקשר לעורך העיתון, תמונות ממשרדו של העורך (כמקובל בהצגת שיחות טלפון בקולנוע – תמונה של כל צד בזמן שהוא מדבר). אותו משתתף בעשייה (באמת שאינני זוכר מי זה היה) שיכנע את היצ'קוק להמנע מכך, כדי להשאיר את הסרט כולו בתוך החדר.
דוגמה מתחום הקולנוע - Dogma 170313
מישהו יכול לספר קצת על החוקים שקבעו חברי הקבוצה הקולנועית Dogma? בטוח שיש ברשת, אבל אולי תוכלו להעמיק קצת יותר.
דוגמה מתחום הקולנוע - Dogma 170330
נראה לך שלא כתבו על זה באייל? דיון 275!
דוגמה מתחום הקולנוע - Dogma 170349
אופס! לא חיפשתי אפילו... (*ראש נחבט קלות במוניטור*)
דוגמה מתחום הקולנוע - Dogma 170357
זה בסדר. נדמה לי שהמאמר ההוא לא נחרט בזכרון הקולקטיבי של האייל. גם אני רק בקושי נזכרתי בו.
דוגמה מתחום הקולנוע - Dogma 170360
תודה. אבל כמו עם "קקופוניה", גם הפעם אני חש דשב"כ לנג'ס: צ"ל "נחרת בזכרון", לא?
דוגמה מתחום הקולנוע - Dogma 170812
שאלה טובה (כללית: האם יש הבדל בין "חרט" ל"חרת"?). אני אנסה לבדוק. מה זה דשב"כ?
<אשר><חזור>
אה, הבנתי (-:
<אשר>
דוגמה מתחום הקולנוע - Dogma 170839
במקרה לגמרי, אתמול בדקתי במילון אבן שושן את המלים חרט וחרת. לצערי המילון כרגע לא בהשג ידי, אבל בגדול:
חרת זה רשם על דבר מה באמצעות מכשיר חד החורץ סימן. בהשאלה זה שמר בזכרון.
חרט זה גילף או הקציע באמצעות מכשיר חד וכמו כן חרת זה מקרה פרטי של חרט.
דוגמה מתחום הקולנוע - Dogma 344499
אז מה נסגר עם חרת ו/או חרט

האם חרת/חרט על דגלו את סמל המצוינות וכד'
דוגמה מתחום הקולנוע - Dogma 344577
שאלה חרטה.
דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170322
מצד שני, אא"ט היצ'קוק הפיק ו/או ביים סרט שכולו מתרחש על סירת-הצלה קטנה. כיוון שהיצ'קוק כפה על עצמו גם את האילוץ של הופעתו-עצמו בכל סרט שלו, וקצת היה קשה לו להופיע על הסירה לרגע ולהיעלם ממנה, הוא הסתפק בהופעת תמונתו בעיתון שהיה על הסירה.
LIFEBOAT 170336
Hitchcock, in keeping with his cameo appearances, was pictured in "before" and "after" pictures in a newspaper advertisement for Reduco the Obesity Slayer.

Several members of the cast caught pneumonia after constant exposure to cold water.

http://www.teako170.com/af30.html

דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170430
במקרה הזה, חברת הסרטים הוסיפה לסרט מוזיקת רקע למרות התנגדותו של הבמאי.

ועוד סרט-תרגיל, לא של היצ'קוק: The lady in the lake, פילם נואר, מצולם כולו מנקודת מבטו של הגיבור. רואים אותו רק פעם אחת, במראה.

אבל התרגילים האלה די משעממים. בעיקר חומר לשיעורי קולנוע.
דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170470
עד כמה שאני יודע זה לא נכון. היצ'קוק, בזמן העריכה, תהה מאיפה המוזיקה אמורה להגיע, והמלחין דייויד ראקסין ענה שהמוזיקה באה מאיפה שהתאורה והמצלמות באות.
בכל מקרה, הוא לא התנגד למוזיקת רקע.
דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170775
''אבל התרגילים האלה די משעממים'' - אז זהו, שאני לא בטוח שזה תמיד כך. כשיוצר בוחר לעבוד במסגרת כללים נוקשים, זה לא בהכרח סתם ''טריק'' שיווקי או סנובי שמטרתו שהיצירה תילמד בבתי-ספר לאמנות. לעיתים (קרובות, אני מאמין) זה נותן השראה, מסייע לתהליך היצירה, ומאפשר להגיע למקומות שלא היית מגיעה אליהם כך סתם.
דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170792
לא ממש מבין באומנות, אבל התקופה הכחולה של פיקאסו קשורה כאן?
דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170795
שאלה טובה, ואפשר להחיל אותה גם על פוינטיליזם, קוביזם, וציורים בעלי מבנה קשיח של רותקו, Klee, מונדריאן, קנדינסקי‏1... התשובה היא שאינני יודע. אינני יודע אם פיקאסו כפה על עצמו כחול ככלל מגביל כדי "לתגבר" את היצירתיות שלו, או שסתם בא לו לצייר כחול. לגבי חלק מהאחרים, הניחוש שלי היא שהתשובה היא - בפירוש כן, אבל אני גם לא ממש מבין באמנות.

1 איך הניים דרופינג? סתם, כולם פשוט ציירים שאני אוהב.
דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170851
לא דיברתי על העיקרון אלא על המקרים שאני מכירה. "החבל" ו"הגברת באגם" משעממים נורא.

מה שכן, יצירה יכולה לפרוץ דרך גם אם היא משעממת :-)
הגברת באגם 170880
בהיפוך הקלישאה, לא ראיתי אבל קראתי את הספר. דווקא ספר מצויין ( אני מאוד אוהב את ריימונד צאנדלר).
Oulipo 170137
ז'ורז' פרק *אינו* מתייחס על הסופר י"ל פרץ, על אף ששמו המקורי אכן פרץ. לצערי איני מצליח למצוא כרגע דף שמזים את השמועה, אך זכור לי שהשתכנעתי שמדובר בייחוס שגוי.
Oulipo 170260
חוץ מזה שקראתי פעם שהוא נכדו בביקורת על אחד מספריו, ושזה נשמע הגיוני בגלל השם (והעיסוק!), אין לי באמת שום עדות מוצקה. אני גם אנסה לבדוק. תודה!
Oulipo 170337
בספר W או זיכרון ילדות (הספריה החדשה) שער אחורי,כתוב שהוא קרוב רחוק.
Oulipo 170401
קראתי פעם שהפיקו סרט על חיי מוחמד, ומכיוון שלפי האיסלם אסור להראות את דמותו (האמנם?), נאלצו לעשות סרט שלם ללא תמונה אחת של גיבור הסרט.
בן-חור 170434
דרכו של ישוע מצטלבת יותר מפעם אחת בדרכו וגורלו של בן-חור.
את פניו של ישוע לא רואים ולו פעם אחת.
המצלמה מצלמת מאחור, מרחוק, ובפרופיל שבו שיערו הגולש מסתיר את פניו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים