בתשובה לירדן ניר, 08/09/03 12:55
דור דור וכבליו 169077
אפיטף למשורר / דורי מנור (מתוך "מעוט")

לא עבר. לא כלה
פרי אסון אמור,
אסון מושר.
כאן תהל
הלת עלה,
הלת עלה נושר:
נדון לקר
(עולם, כסה!)
נדון למות
עקר.

L’eau avare, l’eau qui l'a
Pris à son amour,
A son mouchard.
Quant à elle,
Il a talé,
Il a talé nos chairs –
Ni dans le corps
(Ô lames cassées!)
Ni dans les mottes,
A quarts.

***

(אוף, אני קצר רוח מדי. אם תרצה, אפרסם מחר את הגרסה המנוקדת.)
דור דור וכבליו 169099
מה משמעות השיר בצרפתית?

אם יותר לי לנטפק, אם הוגים עברית עם כל ההטעמות הרלוונטיות, הרי שהדמיון פוחת.

מרשים, בכל זאת.
דור דור וכבליו 169220
כאדם פרטי - תודה! נפלא!
כחבר מערכת, אני נוזף בך על הפרת זכויות היוצרים - די היה שהיית אומר שזה מהספר.
כאדם פרטי, שוב - אני אנצל את זה לטובתו, ואקנה את הספר.

ולשאלתו של כליל, הנה תרגום די מילולי של הגרסה הצרפתית:
_____

המים קמצנים, המים
שלקחו אותו אל אהבתו,
אל חור-ההצצה שלו.
באשר לה,
הוא פצע,
הוא פצע את בשרנו -
לא בגוף
(הו, להבים שבורים!)
אף לא ברגבים,
לרבעים.
מה נפלא? 169238
אחרי קריאת התרגום נשארתי מאוכזב. לקח אוסף של מלים בעלות צליל דומה והצליח לסדר אותן כך שמתקבל סינטקס חוקי בשתי השפות. לא משהו.
מה נפלא? 169518
יכול להיות שבאמת אין כאן הרבה יותר מגימיק, וה"נפלא!" שלי מתייחס לרעיון, ולהפגנת וירטואוזיות מסוימת בביצוע, ולא לעומק שירי גדול. אבל אני חושב שאתה בכל זאת עושה לו עוול: יש כאן יותר מסינטקס חוקי. יש לשני השירים נושא ברור, וזהה (הספד משורר שמת), והבעה די משכנעת של צער על המוות הזה.
מה נפלא? 169522
ובכן פשוט לא הבנתי את השירים.

אוף, כמה משוררים מתים באייל בזמן האחרון :-)
מה נפלא? 169743
מה לא הבנת? אם לא הבנת שמדובר בהספד למשורר, כנראה פשוט לא שמת לב לכותרת השיר... סביר שגם אני בלעדיה לא הייתי מפענח זאת‏1.
פרט לכך, נקודה אחת שבה התעכבתי ארוכות בתרגום כדי להבין למה יכול היה להתכוון המשורר, ולו ברובד הלשוני, הוא השורה "באשר לה" - למי? בסוף הבנתי, באופן תחבירי טהור, שזה יכול רק להתייחס לאהבה משתי שורות קודם. מכאן זו כבר פרשנות‏1: נראה לי שאם המים לקחו אותו אל האהבה, אז יתכן שהאהבה הזו היא המוות, ובמותו המשורר פצע אותנו, מוקירי זכרו. זה גם מסביר מה עושים הרגבים בהמשך.

1אני לא מבין מימיני ומשמאלי בשירה.
דור דור וכבליו 169620
על פי מיטב הבנתי את חוק זכויות היוצרים, מותר לפרסם שיר (או חלקים ממנו) אם הדבר נעשה למטרות ביקורת שירה או לשם דיון. אבל תשאל את מיץ...
בכל אופן, הנה השיר המנוקד*:

---

אפיטף למשורר

לֹא עָבַר. לֹא כִּלָּה.
פְּרִי אָסוֹן אָמוּר,
אָסוֹן מוּשָֹר.
כָּאן תָּהֵל
הִלַּת עָלֶה,
הִלַּת עָלֶה נוֹשֵר:
נִדּוֹן לְקֹר
(עוֹלָם, כַּסֵּה!)
נִדּוֹן לְמוֹת
עָקָר.

L’eau avare, l’eau qui l'a
Pris à son amour,
A son mouchard.
Quant à elle,
Il a talé,
Il a talé nos chairs –
Ni dans le corps
(Ô lames cassées!)
Ni dans les mottes,
A quarts.

---

* (כל השגיאות הן, כנראה, שלי)
דור דור וכבליו 169952
יופי של דוגמה. נדמה לי שזה יחיד במינו פחות או יותר, נכון?

אני דווקא סקרן לשמוע על דוגמאות לשיטות אמנותיות כובלות שהפכו ממש לזרם, לא רק ליצירות חד-פעמיות או בודדות. אני אתן כדוגמה את המוזיקה הסריאלית (ליתר דיוק, הדודקפונית) של ארנולד שנברג.

הרעיון היה לחתור בכוח נגד הכבלים הישנים - חוקי ההרמוניה והטונאליות. בשיטתו של שנברג, בוחרים תמורה (פרמוטציה) על שנים-עשר הטונים, ומשתמשים בתמורה זו (ורק בה), ובהיפוכים שונים שלה, כדי ליצור יצירה שלמה. נדמה לי שהיו אפילו כללים לגבי בחירת הפרמוטציה - לאף שלושה צלילים רצופים אסור היה להיות "הרמוניים".

שנברג עצמו, כמובן, השתמש בשיטה, אך היו בפירוש מלחינים נוספים שהשתמשו בה - אני זוכר את שאלבן ברג עשה זאת (לדעתי בהצלחה רבה יותר משנברג).
דור דור וכבליו 169964
נכון שהשיטה הדודקפונית היא אכן שיטה כובלת, אך במקרה זה היא מהווה כלי לחיבור יצירה שאיננה טונאלית.
בשיטה הטונאלית יש צליל אחד מרכזי שאליו מתייחסים כל שאר הצלילים (נקרא הטוניקה).
חיבור מוסיקה שאיננה נשמעת טונאלית איננה דבר קל, גם לבעלי יכולת הלחנה.
יש שיטות שונות כיצד לצאת מן הטונאליות, ושיטת 12 הצלילים היא אחת מהן.
על ידי כך שמספר ההופעות של כל תו שווה (ובצרוף סדר הצלילים) נמנעת הרגשת הטונאליות.
כלי אחר ליציאה מן הטונאליות הוא שימוש בסולם של טונים שלמים (נמצא רבות ביצירות של דביוסי ובמוסיקת ג'ז).
טכניקה אחרת (ניתן למצוא ביצירות של ברטוק) היא הוספת תו במרווח קבוע לצלילי המנגינה.
כל השיטות מהוות כבלים, אחד יחד עם זאת גם עזר להלחנה כך שתניב מוסיקה לא טונאלית.
דור דור וכבליו 169967
כבלים המסייעים ליצירה האמנותית - זו בדיוק הכוונה שלי, ולכן אין צורך לומר "*אך* במקרה זה" או "יחד עם זאת". תודה על הפירוט, בכל אופן.

ואגב "גם לבעלי יכולת הלחנה" - לדעתי, *דווקא* לבעלי יכולת הלחנה קשה יותר להיחלץ מהפרדיגמות המפתות של הטונאליות. זה ממש יושב באצבעות... ומכאן בדיוק, לראייתי, נובע הצורך בכללים נוקשים שיוציאו אותך מזה.

(לילדה שלי, בת שמונה חודשים, אין שום יכולת הלחנה, אבל חיבור מוסיקה שאיננה נשמעת טונאלית בא לה מה זה בקלות - רק אני מושיב אותה מול הפסנתר והיא ממריאה.)
דור דור וכבליו 169972
מבלי לפגוע בכשרונה של בתך בת 8 החודשים, יש להבחין בין מוסיקה א-טונאלית לבין מה שמכונה קקפוניה.
בקקפוניה אני מתכוון למוסיקה נטולת אירגון צלילי, בניגוד למוסיקה הא-טונאלית, ובמיוחד למוסיקה סריאלית,
שבה רמת האירגון הצלילי גבוהה מאד (ובסריאליזם חמור גבוהה מאד מאד).
דור דור וכבליו 169973
קקפוניה אתה בעצמך, והיא עוד תראה לכולם. זה לא קקופוניה, אגב?
דור דור וכבליו 170086
להבהרה, שמא אחשד ברשעות: זה לא היה ברצינות... חוץ מהקטע של הכתיב: זה באמת "קקופוניה", לדעתי.
רגע של יוונית 170141
אכן, קקופוניה. מן היוונית: kakos = רע, phone = צליל, טון, וכו'.
דור דור וכבליו 257141
שנה עברה מאז הדיון המרתק הזה ורק עכשיו נתקלתי בו. חבל. כך או כך, רציתי לתת את גרסתי (שיש בה מידה מסויימת תשל פרשנות, כמובן) לנוסח הצרפתי של השיר המדובר, שכתבתי לפני יותר מעשור:

מים קמצנים, המים
שנטלו אותו מאהובו,
מן המוֹסֵר [המלשין] שלו.
אם להיסמך עליהם,
הרי שהוא כתש
הוא כתש את בשרנו -
אך לא בגוף
(הו, מִשברים מנותצים!),
אף לא ברגבים,
כי אם לרבעים.

דורי מנור
דור דור וכבליו 257280
לא מדובר בהבדל פרשנות גרידא, אלא בעיקר בשגיאה שלי בצרפתית: חשבתי ש-prendre à פירושו "לקחת אל", אבל זה "לקחת מ-" (ומכאן, כמו שאומרים במבחנים במתמטיקה - שגיאה נגררת).
תודה על תשומת הלב!
דור דור וכבליו 257386
(הספקת לקנות מאז את "מעוט"?)
דור דור וכבליו 257575
כן. אבל הספיקותי לעיין רק בשיר הראשון (הנהדר).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים