בתשובה לשועל, 20/09/04 18:01
ותגובתי על הספר.. 247960
ארז ליבנה • בתשובה לשועל יום ג', 21/9/2004, 12:23
למה?
ותגובתי על הספר.. 248012
שועל • בתשובה לארז ליבנה יום ג', 21/9/2004, 15:50
לא יודע, אתה זה שהרחבת..
סתם סתם, קשה לי לראות את אקו וקרייטון חולקים את אותו הז'אנר. גם אם כן, זה קצת כמו להגיד ש''אנה קרנינה'' ואופרות סבון זה אותו הז'אנר.
ותגובתי על הספר.. 248088
ארז ליבנה • בתשובה לשועל יום ג', 21/9/2004, 19:43
1.90..
ערן הוא שקשר את קרייטון ודן בראון יחד בתחילת הפתיליה הזו (תגובה 247485).
על הקשר בין "קוד דה-וינצ'י" ל"מטוטלת של פוקו" אני בוחר שלא לפרט מתחת למאמר שנקרא "המטוטלת של לאונרדו"...
קפיש? : )
ותגובתי על הספר.. 248095
שועל • בתשובה לארז ליבנה יום ג', 21/9/2004, 20:14
הקשר המדובר בכותרת המאמר הוא נושאי, לא סגנוני (כמו שלא כל רומן שעוסק בבלש הוא רומן בלשי).
ותגובתי על הספר.. 248125
ארז ליבנה • בתשובה לשועל יום ג', 21/9/2004, 22:19
כלומר, קרייטון ובראון שייכים לסגנון מסויים (?pulp fiction) בעוד ש"המטוטלת של פוקו" שייכת ל.. ?
ותגובתי על הספר.. 248144
שועל • בתשובה לארז ליבנה יום ד', 22/9/2004, 0:22
את בראון לא קראתי כך שאני לא יכול לשייך את סגנונו לזה של אקו, של קרייטון או של כל אחד אחר. שני האחרים, לעומת זאת, שונים רבות האחד מהשני. אני לא מאמין גדול בחלוקה לז'אנרים, ועל אחת כמה וכמה בתיוג ז'אנרים, אבל אם מחלקים, אני לא רואה במה קרייטון ואקו קשורים.
ותגובתי על הספר.. 248164
• בתשובה לארז ליבנה יום ד', 22/9/2004, 1:37
קרייטון ובראון כן (וקרייטון מעל). אבל אקו נמצא שתי מדרגות מעליהם לדעתי. קרייטון כותב מעניין, טכני, ומדויק. בראון חיפף במחקר לספר. אבל תשובה לא קיבלתי - קראת משהו משל קרייטון?
ותגובתי על הספר.. 248273
ארז ליבנה • בתשובה לערן@בוסטון יום ד', 22/9/2004, 15:05
מסתבר שלא (כי התהומונים לא שלו)
ותגובתי על הספר.. 248703
• בתשובה לארז ליבנה יום ו', 24/9/2004, 14:22
אז יכול להיות שיש לך באמת בעיה עם כל הז'אנר. נסה להתחיל עם ''פארק היורה'' ותראה אם הוא מוצא חן בעיינך.
ותגובתי על הספר.. 248753
אלון עמית • בתשובה לערן@בוסטון יום ו', 24/9/2004, 20:10
זו תיזה מעניינת. את דן בראון אני לא סובל, ויש לפחות ספר אחד של קרייטון שאני חושב שאהבתי (זרע אנדרומדה), אבל זה היה בנעורי הפחות רגישים לניואנסים. לאחרונה קראתי את Timeline וחשבתי שהוא נורא ואיום. אולי זה באמת הז'אנר? מהו הז'אנר הזה - ספרי מתח מדעיים? למה הם מוכרחים להיות כל כך רדודים מבחינה אנושית וכל כך קלושים מבחינה עלילתית?
ותגובתי על הספר.. 248775
האייל האלמוני • בתשובה לאלון עמית יום ו', 24/9/2004, 21:41
כי הנוסחה המוכרת קלה לשעתוק ונמכת בכמויות. ב'מת.
ותגובתי על הספר.. 248787
• בתשובה לאלון עמית שבת, 25/9/2004, 3:59
Timeline באמת בקושי לעיס (קראתי אותו שוב לאחרונה ונזכרתי למה לא אהבתי אותו במקור). הבעיה עם הז'אנר הזה הוא שהוא באמת די חוזר על עצמו כמעט תמיד - ברוב הספרים היותר-מוכרים של קרייטון תמצא חבורה מגוונת שנקלעה לצרה, ונחלצת ממנה בזכות תושייתו של אחד מחברי הצוות, כאשר יהירותו של חבר אחר בצוות היא זו שהכניסה את כולם מלכתחילה לתסבוכת. כשעולים על התבנית הזו זה אכן עלול לשעמם, וכאן נכנס, לדעתי, המחקר המדוקדק שקרייטון עושה לפני כל ספר, למלא תפקיד של גורם עניין (למי שמתעניין בפרטי-פרטים). אבל מלבד הספרים הללו לקרייטון יש גם את הספרים שמבוססים על דמות גיבור אחד, כמו למשל "מצוקה" או "Airframe" - ספרים מוכרים פחות אבל, לדעתי לפחות, מפוספסים מבחינת רוב קהל הקוראים. ספרים שאולי קשה יותר להפוך לסרט כמו "פארק היורה".

אם לסכם, אז העיקר בספרים הללו, לדעתי, הוא אכן הטכנו-ספיק. לא תמצא בז'אנר הזה רגישות אנושית עמוקה או עלילה פתלתלה ומרובת דמויות מדי. קרייטון עושה את זה טוב יותר בחלק מהספרים, וטוב פחות באחרים.

כמו שכבר כתבתי בפתיל הזה, אצל בראון ("צופן דה-וינצ'י" ו"מלאכים ושדים", את שני האחרים קניתי לפני כמה ימים בכריכה רכה פה בבוסטון), יש גם תבנית שחוזרת על עצמה (ואני לא אפרט כדי לא לקלקל לקוראים הפוטנציאליים). ב"צופן" זה עדיין ריתק אותי. ב"מלאכים ושדים", מרגע שהבנתי לאן הסיפור הולך, זה כבר התחיל לשעמם. בראון לא מתעלה לרמות של קרייטון ברמת התחקיר.
נחתום ועיסה 248795
טל כהן • בתשובה לאלון עמית שבת, 25/9/2004, 9:55
דיון 107
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות