בתשובה לערן בילינסקי, 12/05/00 14:25
מדע - מוסר ? 24816
יש לי תהיה שאולי לא תענה לעולם, בהתחשב באיחור של שנה בקריאת המאמר.

אמרת שישנה הנחה רציונליסטית שמה שהיה הוא שיהיה, ופירטת שני פירושים.

1. לי אישית נראה שהפירושים האלה ניתנים לאישוש ניסיוני - ניתן, במסגרת הבנה סטטיסטית (כאוס ושאר כלים) לחזור על ניסויים ולגלות אינווריאנטיות בזמן ובמקום. מעבר לכך, אני חושב שזה מתבצע יום יום במעבדותיהם של הפיסיקאים העמלנים.

2. אני חושב שאתה מודע לכך שבעצם זה מה שנקרא נוסחה.
F=ma תקף לכל פרמטר a,m,F שתבחר.

בהסתכלות חוזרת על הסעיפים 1+2, יש לי הברקה (עמומה). ניקח כדוגמא את תורת היחסות. אולי בעצם איינשטיין טעה, ולייבניץ, זה שכתב את הטרספורמציה צדק, במובן זה שיש אינווריאנטיות לזמן ולמקום, אבל לא למהירות ולתאוצה. אולי צריך להסתכל על הנוסחאות האלה כעל משחק שמסדר את התוצאות על פי חוסר האינווריאנטיות הזאת.

אם כן, הרי שההנחה 1 שמתוארת אצלך לא עומדת בבסיסו של המדע.

בכל מקרה, אני יודע שאני לא ברור.
מי אמר לייבניץ? 24839
(מנוע אי-בהירות לפעולה)
אינואריאנטיות יש לחוקי הטבע ולא לטבע עצמו. מה פירוש? אתה קובע חוק ומגדיר באלו משתנים קיימת תלות, ובאלו תנאים החוק תקף. אח"כ אתה בודק נסיונית אם קיימת התאמה בין ההתרחשויות לבין היגדי החוק, בגבולות יכולת המדידה באותו ניסוי. אם לא - החוק מופרך, לשמחת הנוכחים.

כדרכנו בקודש לא טרחתי לחזור ולקרוא את המאמר לפני שהתייחסתי לדבריך. מצד שני, אם באמת היית רוצה תשובות, היית נשמע בקולי ומגיע לקורס 'מדע וערכים' במקום לבלבל לארכיב את המוח.

אם הגעתם עד פה אתם בטח לומדים בטכניון - ובכן ידידיי, מדע וערכים עם פרופ' עודד בלבן, ימי שני 14:30-16:00, אולמן 452, נסו ותהנו.
(הממם, באביב תשס"א זתאומרת)

לא קוראים לה טרנס' גליליי? או שמא התכוונת לטרנס' לורנץ?

הנה דלמבריאן ם
איפה?
הנה שם למעלה
מי אמר לייבניץ? 24841
טוב אמרתי עמומה.
מדע - מוסר ? 24846
ז'קו, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

ההנחה שמה שהיה הוא שיהיה לעולם לא ניתנת להוכחה אמפירית ולו מעצם ניסוחה. אלא אם כן יש בידיך אמצעי מיסטי או אחר כלשהו לצפות את העתיד אינך יכול לדעת מה יהיה. חתרה מזאת, סטטיסטיקה אפילו לא בדיוק אומרת לך מה היה אלא מה הי בדרך כלל. לכן, תמיד יש באפשרותך להציק לפיזיקאי החביב עליך בשאלה "אבל מי אמר לך שבפעם הבאה שתבצע את הניסוי תקבל את אותה תוצאה"?. לו הייתה הפיזיקה מתמטיקה (וגם שם יש בעיות, אולי ירדן ירים פעם את הכפפה...) יכולת לקבוע (אולי) אינווריאנטיות בזמן ובמרחב אולם, לצערנו, כל ניסוי תלוי בזמן ובמרחב, אפילו שניסו להמציא כלי כדי לנטרל ככל האפשר את הזמן והמרחב – המעבדה.

אשר ל: F=ma, גם הנוסחה הזו כמו כל חוק, מגלמת בתוכה את ההנחה שהטבע ניתן לפירמול בחוק – הנחה שאינה מבוססת כלל וכלל אלא בגדר אקסיומה. ייתרה מזאת, הנוסחה הנ"ל מבטלת השפעתו של כל גורם אחר, טמפרטורה למשל במקרה הספציפי הזה ולא בהכרח בצדק – ייתכן ואין בידינו אמצעי מדידה מדוייקים מספיק כדי להכניס את הטמפרטורה לאותה משוואה. זוכר את ההזנחות והקרובים שנעשים כדי להגיע לחוקים הללו (sinA =~ A לזוויות קטנות למשל, ושאר מרעין בישין)? כל זה נעשה כיוון שעיקרו של המדע הוא בשימושיות שלו – אין לנו צורך במשוואות מדוייקות "יותר מדי".

אשר לאיינשטין וללורנץ (אני מניח שהתכוונת אליו ולא לליבניץ) – או שההסבר הקודם ענה לך או שתסדר את הטיעון ותשאל שוב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים