 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאמר מאת דניאל רובינסון המציע סביבה עירונית ללא מכוניות לא רק ביום כיפור אלא במשך כל השנה: זהו "יום ללא מכוניות" שאין כדוגמתו בשום מקום אחר בתבל: תושבי תל-אביב רבתי יוצאים בהמוניהם אל המרחב הציבורי, אל הרחובות והצמתים ואף לנתיבי איילון, ומביעים את הכמיהה העמוקה, למרחב אורבני אחר, ולקשר אחר בין האדם לסביבתו ובין האדם לשכניו. מה שבגדר אוטופיה בלתי-אפשרית עבור סביבתנים בעולם כולו מתגשם במדינת ישראל – רק בישראל! – פעם בשנה בהצטלבות נדירה של מסורת עתיקה וקונסנסוס ציבורי נעדר-כפייה. צריך להזמין סביבתנים מהעולם כולו בכדי שייחוו חוויה ייחודית זו, חווייה שגם במעוזי התנועה לאיכות הסיבה כגון גרמניה וקליפורניה נשארת בגדר חלום. "למחרת יום הכיפורים הכל חוזר לקדמתו - לשגרה של ימים נוראיים לגוף ולנפש...העיר האוטופית שאני מציע, "כיפורוטופיה", תענה אחרת על השאלות: העיר מה היא? לשם מה היא קיימת? את מי ואת מה היא אמורה לשרת? כיוון שהסדרי התחבורה הם הגורם החשוב ביותר בחלוקתו ובעיצובו של המרחב האורבני, בכיפורוטופיה תוחלף תרבות המכוניות בתרבות שבה בני האדם יעמדו במרכז, ובה תכנון כל מרכיביה של העיר יתחיל עם הולך הרגל ורוכב האופניים. במילים אחרות, העיר תיבנה בראש ובראשונה כמרחב עבור בני אדם." למאמר המלא: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בבוסטון החליטו שהעומס בעורק הראשי (המקביל לנתיבי איילון, אא"ט) גדול מדי. לכן, הם החליטו להוריד אותו אל מתחת לאדמה ולהרחיב אותו מאד: כך גם יורידו את הלחץ על הכביש, וגם יקבלו חזרה שטח עירוני למטרות פנאי ולשימוש הולכי הרגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסמנים לי פה שעל הביג דיג (שיש שקוראים לו גם בשם אחר...) עובדים כבר כ-15 שנה, ושהסבר המניע הוא קצת פשטני. אבל אולי יבוא מישהו שמכיר יותר ממני ויסביר יותר על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר הגיוני לדעתי מאשר לחפור מתחת לעיר (ויש לרדת מתחת ליסודות בנינים- עומק רציני) ''להרים'' את העיר ולהקים קומה שניה של עיר שתכסה את הקומות הראשונות של הבניינים ע''י גשרים שיצרו רצף עירוני חדש להולכי רגל, חנויות, חניונים וצמחיה. התנועה העירונית תשאר בקומה התחתונה שהמדרכות והחניונים ורשת החיים הרגילים תתנתק ממנה ותשאיר מקום חדש לנתיבים חדשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לעשות משהו פשוט יותר: לחבר את גגות כל הבניינים באמצעות גשרים להולכי-רגל ולרכב, ולהכריז על כל הגגות כשטח ציבורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמעבר בפנטהאוז יהיה צורך לשלם אגרה? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיה קטנונית: נפילה דרמטית באיכות החיים בקומות התחתונות, עד כדי (תלוי בצפיפות "הקומה הנוספת" של העיר) הפיכתן בלתי ראויות למגורי אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הקומות התחתונות יהיו בעצם קומות ''מתחת לאדמה'' אם הגשרים יוקמו על כל השטח העירוני ולא על חלקו. רצוי לדעתי להשאיר כמה מטרים בין בניין לקומה השניה של העיר לזרימת אויר, ומעבר אור. רחובות צרים מדי לא יגושרו ממילא הרעיון לכסות את כל העיר מזכיר לי את ''ניו- יורק הישנה'' בפיוצ'רמה- העיר הישנה שבמקום להרוס אותה בנו מעליה עיר חדשה והעיר הישנה מאוכלסת במוטנטים למיניהם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהסטטוס-קוו דווקא ביום כיפור הוא דבר מדהים. אני גם מסכים שהעיריות לא עושות מספיק בשביל הולכי הרגל ורוכבי האופניים. אבל הצגת המצב כאילו על המרחב האורבני יש מלחמה בין בני האדם למכוניות, זו פשוט דמגוגיה. מדובר בסה''כ על חלוקת משאבים בין קבוצות שונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאוטופיה ללא מכוניות אל דיסטופיה1 ללא מכוניות: 1 כן, אני יודע, זה עניין של טעם. יש כאלה שיראו אפילו במפלצת מכוערת שכזו, סוג של אוטופיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבדיל מ''ימים ללא תנועה'' שמוכרזים מדי פעם בערים שונות, יום כיפור חל בשבתון, ולכן לא צריכים להגיע לעבודה. לא מעט אנשים נוסעים כל יום (חול) לעבודתם מרחק שאינו מעשי לנסיעה באופניים. זה פשוט לא מעשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדוגלגלוטופיה אין מכוניות, יש רק כלי רכב דו-גלגליים. הכבישים בדוגלגלוטופיה לעולם אין בהם מהמורות, בורות או כל מכשול דומה שיכול להפתיע אותך בהשכבה. הכבישים עצמם עשויים בהתאם לתקנים האחרונים, ולכן האחיזה שלהם טובה כל השנה. הגשמים תמיד מתנקזים בלי ליצור ולו שלולית קטנה אחת. סימני התנועה עשויים מצבע שאינו יוצר שכבה נמוכת אחיזה. ואף פעם - אבל אף פעם - אין כתמי שמן על הכביש. בדוגלגלוטופיה מחירי הביטוח, ציוד רכיבה, חלפים ושעת עבודה של מכונאי דו-גלגלי נמוכים. מעבר לכך יש פיקוח צמוד על מוסכים, ככה שכל המ****קים שרוצחים את הכלי שלך ומסכנים את החיים שלך, שארצנו הקטנה רוויה בהם, פשוט לא קיימים. בדוגלגלוטופיה לחברות ביטוח יש פרמיות שמבטחות מפני פגיעה עצמית, ונפילה במקום, והביטוח מפני גניבה לא יקר. בדוגלגלוטופיה יש הגבלת מהירות אבל בכל קטע כביש דליל מתנועה מחוץ לעיר ההגבלה לא רלוונטית1. בנוסף גם מותר בקטע כביש דליל מתנועה להרים "ווילי" או "סטופי". בדוגלגלוטופיה כל פנייה בכבישים בין-עירוניים בנוייה ככה שאתה יכול לקחת אותה בהשכבה באיזה מהירות שאתה רוצה. בדוגלגלוטופיה שוטרים ופקחי תנועה לא "מחפשים" רוכבי דו-גלגלי. בדוגלגלוטופיה הספורט הלאומי הוא כל ענפי הרכיבה של הספורט המוטורי. יש בנמצא שפע של מסלולי רכיבה מוסדרים ומפוקחים, שיש לידם תמיד צוות חילוץ וצוות רפואי בכוננות. יש בנמצא שפע של מכונים להדרכה ברכיבה מתקדמת, ששעת הדרכה בהם איננה יקרה כ"כ. אפילו לימוד הרכיבה הבסיסי לקבלת רישיון מקיף יותר וכולל מדריכי רכיבה מקצועיים, ככה שרוכב טרי עולה על הכלי הראשון שלו עם מיומנות רכיבה גבוהה וידע נרחב הרבה יותר מהמקובל במציאות העגומה שאנחנו מכירים. והכי חשוב: בדוגלגלוטופיה זה חוקי לחלוטין לירות למוות בגנבי אופנועים. ________ 1 תרתי-משמע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |