בתשובה למיכאל שרון, 25/09/04 10:08
היו זמנים במערב 248897
על איזה "מערב" אתה מדבר ששונה כל־כך מישראל?

אתה מוזמן לתת דוגמה למדינה שבה יש חופש תקשורת, קפיטליזם חופשי, חילוניות, פלורליזם, ושלטון החוק

אני לא מכיר אף מדינה שבה כל אילו מתקיימים. לפחות לא מדינה אשר מעורבת בסכסוך צבאי.
היו זמנים במערב - פעם בשנת 2004 248912
היכן כל אלה מתקיימים? בבקשה:

הגדרות:

1) קפיטליזם חופשי: תחרות חופשית, אכיפת חוקי אנטי-קרטליזם המיושמים הלכה למעשה (בניגוד לישראל, בה חוקים כאלה קיימים, אך אינם מיושמים. ראה מאמר הממונה על ההגבלים העיסקיים לשעבר, מר תדמור (חפש בארכיון הארץ, מאמר מפברואר בערך, 10 ש"ח, או פיסקה פותחת בחינם)

2) חילוניות: הפרדת הדת מהמדינה. אקלים חילוני. הדת נחשבת כעניין פרטי ואינדיוידואלי, ושיחה עליה אינה חלק מה"בון טון". במידה ויש חקיקה מונעת-דת, הרי שהנימוקים אינם מסתמכים על כתבי הקודש או הלכה כזאת או אחרת. הנימוקים הינם ענייניים.

מדינות מערביות בהם מתקיימים כל החמשה הנ"ל במינונים גבוהים, והמעורבות בסכסוך צבאי, הן:

ארה"ב - אפגניסטן, עיראק, אל קאידה.
בריטניה - עיראק
איטליה - עיראק, טרור
יפן - עיראק

דרום קוריאה (מקרה גבול) - עיראק.
היו זמנים במערב - פעם בשנת 2004 248915
בארה"ב יש נסיגה חמורה מאוד בתחום זכויות האדם. יש שם רשימות שחורות בשדות התעופה (ונראה שכבר יש שימוש בהם לדיכוי יריבים פוליטיים), יש מעצרים מנהליים, יש עינויים, ועוד היד נטויה.

חוקי אנטי־קרטל אינם התערבות מיותרת? בארץ חוקים כאילו מאכפים לרוב. אתה מוזמן לבדוק כמה מיזוגים מסוכנים כאילו נחסמו ע"י הרשויות. אך אל־דאגה, גם בארה"ב יש מונופולים עם השפעה על השללטונות. ר' לדוגמה מה קרה במשפט מיקרוסופט כאשר בוש עלה לשלטון בארה"ב.

בריטניה: שאל את האירים.

בריטניה, איטליה ושות' אמנם שלחו צבא ללחום במדינת עיראק המרוחקת, אבל זה סכסוך שרחוק מהבית ורחוק מהלב. אין לו השפעה כמו לסכסוך באירלנד על בריטניה.
"mal de muchos – consuelo de tontos" 248920
בספרדית נוהגים לומר: "mal de muchos – consuelo de tontos"
בתרגום חפשי, "מחלת רבים – נחמה של טיפשים"
היו זמנים במערב - פעם בשנת 2004 248925
בריטניה - עדיין יש לנו מה ללמוד מהבריטים. אשר לאירלנד - נעשו מאמצים רבים מצד בריטניה להגיע להסדר בצפון אירלנד. זהו סכסוך ממושך ביותר, וה-IRA אף פגע באזרחים - כולל בלונדון עצמה - ממש כמו הגרילה הפלשתינאית. ועדיין יש באנגליה דמוקרטיה למופת. איפוא הם ואיפוא עם חלכה הישראלי. אנגליה היא דווקא דוגמא מצויינות כיצד עם בוגר שומר על חירויות ליברליות ודמוקרטיות חרף טרור.

ארה"ב: נסיגה חמורה מאד? מדובר בעיקר בנוסעים מארצות מזרח תיכוניות, הזוכים לביקורת מוגברת בשדות התעופה למשל. תקופת מקארתי עדיין רחוקה. לא עוצרים שם אזרחים אמריקנים בחשד ל"סטייה אידאולוגית". לא עוצרים גם שחורים על רקע זה.

התערבות מיותרת? לכאורה, אדם סמית או מילטון פרידמן מתנגדים לכל התערבות. אלא שיחד עם זאת, מונופולים עשויים לפגוע ובאופן קשה בתחרות חופשית ולהביס את ההגיון, ה- raison d'etre של המערכת של כלכלה חופשית. לכן יש תיקונים לחוקה, המפרטים מקרים בעייתיים של הסכמים חשאיים או הפעלת כפייה מונופוליסטית. לכל מערכת תיפעולית עשויים להיות side effects המכשילים אותה ועשויים לגרום לקריסתה, ולכן יש לקזזם.

כך, מאז הפסיקה האנטי קרטליסטית במשפט מיקרוסופט, מיקרוסופט רק השתפרה והתייעלה במגוון תחומים, כולל מערכת הפעלה משובחת ויציבה מאד שאין לה החסרונות של windows 95 ו-‏98 , והרבה יותר ידידותית למשתמש מאשר NT4 (שבהדרגה, למרות שהייתי תקופה ארוכה "מכור" לה, זנחתי אותה מאז ה-XP ).
היו זמנים במערב - פעם בשנת 2004 249604
רשימות שחורות בארה"ב:
לגבי מיקרוסופט: הם עבדו כבר על הפרוייקט הזה ממזמן. Windows2000 נקראה "Pro" מכיוון שהיתה אמורה להיות גרסת Home ממש כמו XP Pro ו־XP Home דהיום. אלא שבסופו של דבר הם לא הצליחו להפוך את Windows 2000 למערכת נוחה מספיק ולכן פותח תוצר הכלאיים Windows ME: שהוא נסיון כושל להפוך את win98 לקצת יותר יציבה.

אין לי ולחוק שום בעיה עקרונית עם קיומו של מונופול, אלא עם שימוש לרעה בכח מונופולי. ובמשפט שכבר הוכח מעל לכל ספק סביר שמיקרוסופט השתמשה לרעה בכוחה המונופוליסטי כדי להשיג שליטה בנתחי שוק נוספים. האם זוהי תחרות הוגנת?

בואו ונבדוק עד כמה מיקרוסופט באמט חברה שמתנהלת ביעילות ולא סתם מונופול דורסני:
סיקור (לא אובייקטיבי) בעברית:
כאשר יש למונופול צורך להציע שירות במחיר הפסד כדי למנוע ממתחרה להכנס לשוק, הוא כנראה יעשה את זה. לחילופין: מתח הרווחים שלו ענקי, והנחה של 35% עדיין לא הופכת את המכירה ללא רווחית. בשני המקרים לא מדובר על מתחרה עסקי יעיל.

אבל מה שלא אגיד לא יפריע לדשא עם הדולרים להיות ירוק יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים