בתשובה לאסף עמית, 05/06/01 6:47
לבנון אהובתי 25040
An implicit assumption on your part is that without withdrawing from Lebanon, the killing rate of our soldiers would have remained more or less the same. I do not see why that is so.

Now, to something that you are missing: for quite a while, the State of Israel has been going down a slippery slope as regards our level of deterrance. Obviously, the withdrawal from Southern Lebanon is not the sole cause, it is merely a simptom of what I would like to refer to as "petty strategic thought."
But it was, without a doubt, a major contributer to our further descent into the abyss of non-deterrance. Our dealings with the Palestinians, since the Oslo accords, in which Arafat promised that all future disagreements will be solved non-violently, and after which the State of Israel had to pay and repay the price for that promise, to "appease" the "angry" and "hurt" Palestinian people. This kind of behaviour has been degrading our deterrance.
לבנון אהובתי 25054
מלה בסלע מלה בתרי
and for the polyglots
Hear Hear
אי אפשר לנצח (3) 25061
את החלק הראשון של דבריך לא הבנתי. אתה טוען ששיעור ההרוגים בלבנון היה צפוי לרדת (למה בעצם?), או שהוא סתם מין נתון נעלם שלמרות 18 שנה של נסיון מר בלבנון אסור להניח לגביו שום דבר בשום סבירות? זו, אגב, טענה חכמולוגית שמשולה בעיני לשאלה מה היה קורה אילו לסבתא היו גלגלים.

לגבי החלק השני של הדברים, אני יכול לצערי רק לחזור על מה שכתבתי פה כבר למגיבים אחרים. יכול להיות שהנסיגה מלבנון גרמה נזק כלשהו לכושר ההרתעה המפורסם של מדינת ישראל, אך האם אתה יכול לקבוע בוודאות שהנזק גדול מהתועלת שביציאה? האם היית מוכן לקחת על אחריותך את שלל הנזקים שגרמה לנו ההישארות בלבנון ושהמשכה היה ממשיך לגרום לנו בעתיד? ברור לגמרי שראש ממשלה כמו אריק שרון לא היה אפילו חולם לנסות לצאת מלבנון אילו עדיין היינו שם היום, כך שהחמצת ההזדמנות בשנה שעברה היתה עולה בכך שהיינו נשארים שם לא רק עד היום אלא כנראה גם זמן רב מאד בעתיד. שתי האלטרנטיבות מן הסתם אינן אידיאליות, אך מדוע עדיפה בעיניך זו שבוודאות מגלמת בתוכה כפועל יוצא אובדן מתמשך של חיי אדם ונזקים רבים אחרים שכבר הוכחו?

כשהיינו בלבנון, היה קשה למצוא אדם אחד (למעט כמה מתושבי קרית שמונה ויישובי גבול הצפון) שבאמת יסנגר על השהייה שם ויצדיק אותה. זמן רב היה אכן לחץ ציבורי לצאת משם רק בהסדר עם סוריה, אבל כשמספר גופות החיילים עבר את ה-‏1000 התחילה להיווצר גם בציבור וגם בהנהגה התחושה שמחיר ההישארות שם גבוה מדי ושחייבים לעשות מעשה, עם סוריה או בלי סוריה. עכשיו, שנה אחרי שהמעשה סוף סוף נעשה, יורקים אנשים בלי בושה לבאר ומקוננים על "אובדן כושר ההרתעה". מה אני אגיד לך? כשחיים במילכוד כזה באמת אי אפשר לנצח.
אי אפשר לנצח (3) 25096
1. I do have suspicions that the number of casualties would have decreased, but I'd rather not comment on that. Consider me beaten in that regard.

2. I am afraid that I don't have a good answer for that. I shall have to think it over.

3. I don't deny that hindsight is easier than foresight.

In conclusion, I have to admit defeat, at the moment.
Thank you for your time.
אי אפשר לנצח (3) 25172
אמנם לא אני פרסמתי את התגובה, אבל אני מבקש לציין ש:
לאורך שלושת השנים האחרונות לשהייתנו בלבנון (97 - 2000) ירד מספר ההרוגים בצורה דרסטית מיותר מ-‏30 ל-‏13 בשנה האחרונה. נכון שאין שום ערובות שהמספר לא יעלה, מצד שני, כל ההתעסקות ב-"מתמטיקה של אבידות" נשמעת קצת טיפשית כשמנסים להחליט על אסטרטגיה. אני מפנה אותך לתגובה שכתבתי במאמר של ערן בילנסקי ("קצת אופטימיות") בנוגע לדרך קבלת ההחלטות. מה היה קורה אם לחזבאללה היה פיגוע מוצלח עכשיו והיו נהרגים בו 6 חיילים - אז זה אומר שטעינו בזה שנסגנו? ומה אם כשהיינו בלבנון היה לו פיגוע אחד מוצלח פחות והיו נהרגים רק 9 חיילים בשנה - אז זה אומר שאסור היה לסגת? קבלת החלטות אסטרטגיות על סמך יכולת ההדק של איש גרילה לא נשמעת לי כדרך הבטוחה ביותר לנהל מדינה.
בנוגע לחלק השני - עוד פעם אני מפנה אותך לתגובה במאמר של ערן בילנסקי. הפעם נא קרא את התחלת התגובה השניה (תגובה קצת ארוכה - חלק ב'). המבין יבין.
אתה למעשה טוען, שהיציאה מלבנון היתה הימור - "אנחנו יודעים מה אנחנו משלמים כשאנחנו שם, אף אחד לא יודע ממש מה אנחנו משלמים כשאנחנו בחוץ - אז בוא ננסה". ואם טעית - מה אתה עושה אז? נכנס למכונת הזמן שלך?
הכניסה ללבנון היתה טעות - זה ברור. מי שחשב שאפשר על ידי יציאה משם למחוק את כל מה שהיה בדרך מכר לעצמו שקרים. בינתיים הכל השתנה, ורק אנחנו חשבנו שאם ניסוג אז יפסיקו לעשות פיגועים. מה שקרה בעצם הוא שלאנשים נמאס לשמוע על הרוג כל חודש, אז הם העדיפו להמר, רק שיעזבו אותם במנוחה.
נקודה נוספת - איזה הזדמנות בדיוק היתה מוחמצת אם לא היינו נסוגים? מה, בדיוק נסוגנו בזמן בו חזבאללה הפך לגרינפיס? אין שום הבדל בין נסיגה שהיתה מתרחשת עכשיו לבין הנסיגה שהתרחשה לפני שנה. העובדה שאריק שרון לא היה נסוג היא לא רלבנטית שכן היא כוללת בתוכה את העקרון שהנסיגה היתה הדבר הנכון בתור אקסיומה - וזה כל הויכוח!

וכעת - לפסקה האחרונה. נכון, עיקר האנשים שתמכו בשהיה בלבנון גרו בישובי הצפון. הנכונות שלנו להתעלם לחלוטין מגורלם על מנת להציל את ילדי השמנת של ארבע אמהות בתל אביב נראית לי שערורייתית כבר היא. האם לאנשי תל אביב גם מותר לא להלחם בסורים כי זה "בשביל האנשים בגולן"? חלק מהחיים במדינה פירושם לתרום גם בשביל אנשים אחרים...
אי אפשר לנצח (3) 25203
אין לי הרבה מה להוסיף על הדברים שכבר כתבתי. אפשר להוציא את הדברים מהקשרם ולהפוך אותם ל''מתמטיקה של אבידות'', אבל צריך כמות נדירה של קנטרנות כדי לטעון שגם הכניסה ללבנון היתה טעות וגם היציאה ממנה היתה טעות. אם הכניסה היתה טעות, אז היציאה בוודאי היתה מהלך מבורך ורצוי. נקודה. אף אחד, אפילו לא אהוד ברק ובטח לא אני, לא טען שהיציאה מלבנון ''מחקה את כל מה שהיה בדרך'', אלא רק שהיא היתה מהלך נכון. היה טוב יותר לכולם אם הוא היה מתבצע שנים רבות קודם לכן, אבל מוטב מאוחר וגו'.

לגבי תושבי הצפון, דווקא הם לפי דעתי (לא שאלתי) די מרוצים מהשינוי במצבם בעקבות היציאה מלבנון. אני מאמין שרוב אלה שהתנגדו ליציאה בשעתו לא מתגעגעים לקטיושות ולא מתגאים היום בעמדתם דאשתקד. על הקביעה שהחללים בלבנון (למעלה מאלף, להזכירך) הם ''ילדי שמנת של ארבע אמהות מתל אביב'' אני בכלל לא מתכוון להגיב. יש לדעתי גבול כלשהו לכמות הליחה שיכול אדם לגייס כשהוא יורק לבאר ממנה הוא שותה, והקביעה שלך עוברת את הגבול הזה בגדול ולא ראויה לשום התייחסות.
אי אפשר לנצח (3) 25205
לטעון שמי שמסכים שהכניסה ללבנון היתה טעות חייב גם להסכים שהנסיגה היתה דבר טוב רק מראה שכנראה אפילו לא ניסית להבין את מה שאני כותב.
קבלת החלטה כמו על היציאה מלבנון צריכה להתעלם מהשאלה האם היה נכון להכנס לשם לפני 18 שנה. התמונה כל כך השתנתה מאז שהשיקולים צריכים להיות שונים לחלוטין. כשנכנסו זה היה על מנת להאבק באש"ף ולנסות להפוך את לבנון למדינה החיה עמנו בשלום. כשיצאנו - הארגון המרכזי שנלחם נגדנו הוא ארגון שיעי פונדמנטליסטי שמבקש לשחרר את ירושלים. אני עדיין מבקש ממך לקרוא את שתי תגובותי למאמר של ערן בלינסקי.
אם הפסקה הראשונה הראתה שאתה סצם לא מנסה להבין מה אני כותב הרי המניפולציה שעשית לדברי בפסקה השניה ממש מחרידה - לא טענתי שההרוגים בלבנון הם ילדי השמנת של ארבע אמהות אלא שארגון ארבע אמהות קם על מנת להגן על ילדיו, תוך התעלמות מגורל ישובי הצפון ומגורל אנשי צד"ל. בין שתי הקביעות ישנו הבדל תהומי, שרק ציניקן (או רשע) מסוגל להתעלם ממנו.
עזבו את תושבי הצפון 25274
אין לי הרבה מה לחדש בדיון, אז אני לא, אבל בנושא התנגדותם של תושבי הצפון לנסיגה - הרשה לי לערער על קביעתך.
באופן כמעט מפתיע, תושבי הצפון אינם שונים מהותית מתושבי תל אביב. למרות שהתל-אביבים לא ממש יודעים זאת, אבל גם אנחנו (רובינו לפחות), מהלכים בשתי רגליים על הקרקע, רואים מדי פעם סרט כזה או אחר, טרודים בבעיות פרנסה, וגם - לא יאמן - מחזיקים בדעות פוליטיות כאלו ואחרות. חלוקי הדעות הפוליטיים (כולל בשאלת הנסיגה מלבנון - כאשר שאלה זאת היתה אקטואלית ורלוונטית) הקיימים בחברה הישראלית, הצליחו לעבור את הפקק של מחלף פולג והגיעו גם לגליל.
אי אפשר לנצח (3) 29269
הרוג כל חודש?! 13 הרוגים בשנה?! אני זוכר כמעט כל יום הרוג! או לפחות הרוג בשבוע! אני מבקש מקהל המגיבים קצת נתונים (בדוקים)...

הן כיבוש לבנון והן תהליך אוסלו השאירו אותנו מפוקחים מאוד: לא ניתן לפתור את הסיכסוך במלחמה וגם לא בהסדר מדיני.

הטרור והמוות לא יפסקו כל עוד אנו והפלסטינאים נשב כאן יחדיו, האם 100 שנות שפיכות דמים לא מספיקות כדי להוכיח לכם ששני העמים פרימיטביים מכדי לחיות ביחד?!

עכשיו בואו נבדוק את החלופות:

1) הצעת הימין-טרנספר: על פניו רעיון פשוט ואלגנטי: יש בעיה - מסלקים אותה! אבל כולנו יודעים מה יקרה כאשר ניישם רעיון זה: העולם הדתי (=המוסלמי, להבדיל מהעולם החילוני=המערבי) יתאחד לתקוף אותנו, וייתכן שאז, בסיועם של נשקים להשמדה המונית שלא היו בידיו בעבר, הוא סוף סוף יוכל להגשים את חלומו הגדול להשמיד את "הנגע הממאיר, החילוני=דמוקרטי=מערבי הזה" (יצוין שבכל העולם הערבי שורפים דגלים של ישראל יחד עם דגלים של ארצות הברית וקוראים קריאות גנאי נגד "הנורמליזציה", קרי הרס התרבות השוביניסטית, הגזענית, האנטי-מדעית, האנטי-ליברלית, האנטי-דמוקרטית או במילים אחרות הדתית שלהם *)
מיותר לציין שכל התמיכות והמענקים שניתנים לישראל ומחזיקים את המדינה הזאת על הרגליים יתבטלו לחלוטין ובנוסף יוטל עלינו אמברגו, שהוא בדיוק מה שהכלכלה שלנו צריכה כדי לקרוס סופית.
אין שום סיבה שגורלינו יהיה שונה מגורלה של סרביה שעשתה כדבר הזה בדיוק: היא עשתה טרנספר למוסלמים שחיו בקירבה ועל כל נהרסה כמעט כליל ע"י נאט"ו ובנוסף הוחזרו כל הפליטים שהמדינה הזאת גירשה, ואכן יתכן שגורל שרון יהיה כגורל מילושביץ'.

2) הצעת השמאל-הפרדה: מכיוון ששני העמים פרימיטיביים מכדי לחיות ביחד עושים מה שכל גננת יודעת לעשות בין שני ילדים שמכים האחד את השני: הפרדה.
ואני מדבר על גדר כפולה, שדות מוקשים ותצפיות.
אין דרך אחרת.

מה יש לנו לעשות עם מליוני פלשתינאים בתוך-תוכנו?! ידעתם שבכל שטח ישראל (כולל השטחים) יש מספר זהה של יהודים ולא-יהודים (ידיעות-אחרונות)?
אין מה לעשות אלא להפרד! אם לא לשלום אז סתם להפרד! הם לא רוצים אותנו, אנחנו לא רוצים אותם... די!

אי אפשר להסתדר איתם, אי-אפשר לסלק אותם, אפשר רק לעזוב אותם (ואותנו) לנפשם.

* אין להסיק מכאן שאני גזען-שונא-את-התרבות-המזרחית משום שגם אירופה היתה כזאת בתקופה הדתית שלה; ימי החושך, ימי הביניים.
זוהי תופעה אנושית חוצה תרבויות ועמים: בכל מקום של סיכסוך ושפיכות-דמים - שם תמצא גם דת, שמרנות ושנאת האחר, השונה!
באירלנד
ביוגוסלביה
ופה אצלנו!
וכמובן בעוד המון מקומות (רק תקראו הסטוריה ותראו שהדת היתה הגורם שהניע מיליוני גברים לקום ולרצוח מיליוני גברים אחרים, נשים וילדים). הדת היא היחידה שיכולה לתת גושפנקא מוסרית לרצח עם - כי הרי האחר הוא חוטא, טמא.

התנך מיצג גישה זו היטב:
אני לא הולך לצטט לכם את הרעיון של השמדת הכנעני ושאר העמים שישבו כאן קודם, רצח עם ברשות התורה! 5 עמים יותר מאצל הנאצים!
נהיה מקוריים ורק נציע לכם מקום שפתחתי באקראי (בחיי!) על יהוא המלך:
מלכים ב' פרק י'
תקראו ותבינו
שבדת (כל דת) אין מקום לחופש הדעות, אין מקום לפלורליזם, אין מקום לדמוקרטיה.
התעלול הלשוני של "מדינה יהודית-דמוקרטית" שווה ערך לגבוה-נמוך ונשוי-רווק.
תקראו על איך צריך להשמיד את המאמינים בדתות אחרות ואיך אליהו (גם כן סבא עם עיניים טובות) שחט את עובדי הבעל והתנך מציין את רוצח ההמונים הזה בהערכה - כי זהו התנך! וזו ההשקפה הדתית האמיתית מבעד למסכה הפסאודו-דמוקרטית של הציבור הדתי אצלנו (המחבלים היהודים) ואצלם (החמ"ס).
חשבתם פעם על זה שכל
כל
כל
הרוצחים האידאולוגיים בישראל היו דתיים??

פחות מרבע מהאוכלוסיה!

החמ"ס - דתיים!
עמי פופר - דתי!
החיזבללה - דתיים!
אנשי כהנא - דתיים!
הגיהד האיסלמי - דתיים!
המחתרת היהודית - דתיים!
גולדשטיין, יונה אברושמי, יגאל עמיר...
דתיים!!
ועוד רבים רבים...

למישהו יש דוגמה למחבל שאיננו דתי?

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה הדבר המטונף הזה שקיים בכל דת (ראה האינקויזיציה, מסעי הצלב) שהוא היחיד שיכול להניע מיליונים לרצח, אונס, גזל (ומיותר לציין פגיעה בחופש, ובהבעת דעות...)

נהרות של דם הדת שפכה ואין אפילו אדם אחד שרצח בשם האמונה שאין אלוהים בשמיים!!!

אלו הם שורשיו של הסיכסוך הישראלי-פלשתינאי.
מחבל שאיננו דתי 29302
אנשי הלח''י שנקטו פעולות טרור ורצח לא היו דתיים. ובכן, לפחות לא דתיים במובן שבו אתה מתייחס אליו, קדושה אלוהית.

הורד את טון ההתלהמות ותן יותר תשומת לב לעובדות.

ובנוסף, צרף שם.
אי אפשר לנצח (3) 29364
שכחת את משה לוינגר ויורם שקולניק... בכל אופן, עמי פופר (שהוזכר ברשימתך בתור דתי) חזר בתשובה רק שנים אח"כ כשהוא כבר עמוק בבית הסוהר, וכך גם דוד בן-שימול אם אינני טועה. ומהו בעצם "רוצח אידיאולוגי"? האם גם אהוד יתום, למשל, עונה על ההגדרה הזאת?
דת איננה בהכרח עוול 29418
גם אש''פ, ספטמבר השחור, החזית לשחרור פלסטין, הבריגדות האדומות האיטלקיות, נארודנייה וולייה הרוסית ועוד ועוד. כולן תנועות טרוריסטיות בעלות סדר יום פוליטי-כלכלי ללא זיקה למה שמקובל כדת.
דת איננה בהכרח עוול 29624
כאשר אמרתי שאין מחבל לא דתי התכוונתי למחבל, למפגע, ולא ללוחם תנועת שחרור לאומי... לאנשים כמו גולדשטיין שריססו המונים כדי לרצוח! לא לוחמים שנאבקו (באמצעים כשרים ולא כשרים) למען שיחרור ארצם. אצל לוחמי חרות אלה (במרכאות או שלא במרכאות) המוות היה אמצעי, ולא מטרה! אצל המחבל (דתי כמובן) שנכנס בין הילדות בנות ה 16 כדי לרצוח אותן, מה שעבר לו בראש לא היה "סדר יום פוליטי-כלכלי" אלא לרצוח את הכופרים! הוא ממשיך מסורת ארוכה מיהושוע בן-נון ועד המחבל היהודי שירה טיל לאו על אוטובוס של תלמידים... למעשה, אין פה מאבק בין יהודים לערבים אלא בין ליברלים לפנאטים.
שני המחבלים, למרות שהם כביכול בשני קצוות שונים - הרי הם מאוד דומים (אם תחשבו על זה רגע...): כל אחד בטוח שאם רק השני יסתלק הכל יהיה יותר טוב (ושניהם צודקים כמובן...) כל אחד מאמין ב "פיתרון סופי" לשני וכמובן ששניהם לא יצליחו; שני העמים הם כאן לנצח.

מעבר לזה - בואו נניח שיש גם, מדי פעם, מחבלים לא דתיים [אגב - אצל הלח"י בוודאי היה גורם אמוני - מה שהיום היינו קוראים דתי-לאומי - אלא שהמושג "דתי-לאומי" השתנה מהותית - דוד שלי עוד זוכר שב "בני עקיבה" רקדו ריקודים מעורבים!] גם אז! הדתיים הם פחות מרבע מהאוכלוסיה! איך זה יכול להיות שכל (או כמעט כל) הרוצחים באים מהם?! מה קורה פה??? הדת, מעצם מהותה מגדירה דברים עליוניים יותר מערך חיי אדם (ותתאים פה הדוגמה של חנה ושבעת בניה. חנה רצחה את כל ילדיה עד אחד, כדי שלא יעבדו עבודה זרה! והמקרה הזה, בציבור הדתי, מהוה מופת שיש לשאוף אליו - כך מגדלים רוצחים!!!).
אמרו שאני מתלהם.
אני רק מתאר את המציאות ההיסטורית ומנתח אותה. לא אני מתלהם אלא ההיסטוריה מתלהמת! אולם לא היחסתם כלל לכל שאר הדברים שכתבתי, ולא לנקודה חשובה ביותר, שאל מול עשרות ואולי מאות מיליוני האנשים, נשים וטף שחסידיה השוטים של הכנופיה המונותיסטית רצחו בזזו עינו ואנסו, אין אפילו אדם אחד שרצח בשם האמונה שאין אלוהים בשמיים! וזה פער עצום!! פ ע ר מ ו ס ר י !!!

מאמר זה מוקדש לקהילות שהושמדו בגולה: לונדון אלף וחמש מאות נפשות, פורצהיים 3 נפשות, זינצכא שבמדינת הריינוס, ויסנבורג, מגנצא מינכן, בכרך. כל הקהילות האלה עלו בלהבות. פרג, אלפים הועלו על המוקד. ורצבורג, שלושת ימי הרג. לויש, צרפת, כל בני הקהילה נספו. בונא, 3 יהודים נגזרו לגזרים בחרבות והושלכו לאש. ערפורט, שריפת בית הכנסת על מתפלליו. ציטוט מ"ספר התודעה" עמ' קצה: "בסוף ימי הביניים ... נפוצו עלילות דם רבות בתורקיה, במצרים בסוריה ואפילו בחברון. ... לדראון עולם תהא פרשת הילד הנוצרי בשם שמעון, מטריסט שבאיטליה. כבן שנתיים או שלוש היה בעת שנעלם ביום א דפסח ואחר נתגלתה גופתו במי הנחל העובר בעיר, קרוב לבית אחד היהודים. במצוות ההגמון אשר בעיר, נתפסו ראשי היהודים בעיר ועונו קשות עד אשר 'הודו' כי הם רצחוהו כדי לאכול את דמו. השמועה על הרצח פשטה בכל ערי איטליה וגרמניה. היהודים נתפסו, עונו בעינויים קשים והוצאו לבית השרפה. ... והיה אם תשוטט בארצותיהם ביום הזה, ותמצא מנזר או כנסייה שעל פתחם כתוב: 'ס"ט סימון' תדע שעל שם אותו הילד נקראים כך. ש'קידשוהו' אנשי הכמורה, תחילה בדמו שלו ואח"כ בדם יהודים רבים מאוד." בעוד עלילת דם נתפסו חמישה יהודים: "הגרדום נערך ברחבת בית-הכנסת הגדול. המעונים נקרעו לארבעה גזרים שהצגו לראווה, בארבעת קצוי העיר ואת גופת הילד קברו בכנסיה הגדולה שבעיר ונעשה 'קדוש'.
בעלילת הדם של פסח שנת תנ"ח שאירעה בעיר סנדומירז', הורה הבישוף מקראקא לביה"ד העליון [שם בוודאי לא היתה הפרדת הדת מהמדינה] בלובלין, לנהל את חקירת הנאשמים בכל עינויי השאול של האינקויזיציה. ואת תפקידם זה מילאו בנאמנות."
וכל זה רק פסיק קטן מהזוועות שביצעו אנשי הדת בשונים מהם, ביוצאי הדופן. הדת מחנכת לרעיון הזה בעצם המודל של אמונה אחת נכונה, שכל השאר כופרים. מונותאיזם = טוטליטריזם!
המודל של המנהיג הוא המודל ש'קיים' בשמיים; מנהיג אחד, צודק, שליט טוטלי שאין להמרות את פיו! אצל עמים שאינם מונותאיסטים היתה דמוקרטיה פרימיטיבית [וראה את ספר האנרופולוגיה הנודע "לפני היות הפילוסופי"] כמו היוונים והמסופוטמיים. האויב אינו ה "יהודים" או ה "ערבים" אלא השמרנות, הקנאות ושנאת השונה שרוצחים כאן משני העמים.
דת איננה בהכרח עוול 29697
אם כך, הניתוח ההיסטורי שלך מגמתי, קטוע, כוללני, ומלא סימני קריאה לעייפה. כי הרי אם באירופה רצחו יהודים בשם הדת, הרי הצד השני של המטבע הוא שהיהודים נרצחו משום שהם היו בעלי דת.

מחבל מצד זה הוא לוחם חופש מצד שני. טימוטי מקווי שהוצא להורג על רצח 160+ באוקלוהומה לא היה פנאט שיעי עם זקן וחומש ביד. הוא היה טרוריסט אנרכיסטי.
הדת היא סטריכנין להמונים 37901
הניתוח ההיסטורי שלי אינו מגמתי, אלא בא להאיר מגמה היסטורית שקיימת מאות שנים בתרבויות שונות ורקעים חברתיים נפרדים. רדיפת אנשי ההשכלה והמדע בכל אירופה (אולי פרט להולנד) לאורך המאות האחרונות היא אכן מגמה. ההתנגדות לחירות הן אצל ש"ס והן אצל הימין הנוצרי בארה"ב היא אכן מגמה, ועוד ועוד ועוד.

אם אתה טוען שהמאמר קטוע, הרי זה מכיון שהוא בנוי ממספר חלקים, אבל אודה שאינני כותב טוב - אצלי מדבר התוכן ולא הסיגנון. חבל שאתה שופט ספר לפי עטיפתו...
אני נותן לך בזאת את הזכות המלאה להעתיק מאמר זה ל word, לערוך אותו לפי נוחותך ואז לקרוא אותו שוב.

נדהמתי למקרא הטיעון שלך, שדומני שלא היית כותב אותו אם היית קורא אותו פעם שניה - הוא משולל כל הגיון!
"אם באירופה רצחו יהודים בשם הדת, הרי הצד השני של המטבע הוא שהיהודים נרצחו משום שהם היו בעלי דת." זה היה כמובן נכון אם ורק אם היו אלה אתאיסטים שרצחו אנשים דתיים בגלל דתם היהודית - אבל דבר כזה לא היה ולא נברא, ונראה שכמעט אינו יכול להיות. אנחנו לא כמוהם - ותוכיח ההיסטוריה: אתה מדמיין את ג'ורדנו ברונו, הוגה הדעות, שורף את ראשי האינקויזיציה? מי שרף את מי?!
יקירי! מדובר בנוצרים אדוקים שרצחו, בשם אלוהים, יהודים ואתאיסטים וכל מי שלא האמין באותה דוגמה דתית ספציפית שבה הם האמינו.
ושוב, אל מול עשרות ואולי מאות מיליוני האנשים, נשים וטף שחסידיה השוטים של הכנופיה המונותיסטית רצחו בזזו עינו ואנסו, אין אפילו אדם אחד שרצח בשם האמונה שאין אלוהים בשמיים! וזה פער עצום!! פ ע ר מ ו ס ר י !!! איך אפשר להתעלם מזה?!
Disregarding the obvious?
אני מניח שהנטיה להסתכל בקנקן ולא במה שיש בו היא נטיה כללית אצלך, אתה מעדיף את הסנסציוני באופן קבוע ולכן, כנראה, הבאת את הדוגמא של טימוטי מקווי. איך אפשר להשוות בין תנועה עצומה, המופיעה בעמים שונים, בתקופות שונות, בתרבויות שונות וכמובן בדתות שונות מאוד זו מזו, תנועה שיש לה עשרות אם לא מאות מיליוני תומכים במדינות שונות ,כמו הקנאות הדתית, לבין עוד איזה מטורף בודד שאינו שונה מ "ההוא שהשתגע בגלל שהזמין המבורגר בלי קטשופ והביאו לו עם והתחיל לירות על עוברים ושבים".
בנוסף ראוי להזכיר שמקווי היה חבר במליציה שמקורבת לימין הנוצרי הקיצוני.
אי אפשר לנצח (3) 30628
וואו, תגובה כל כך מבולבלת ומתלהמת לא זכורה לי באייל.
בכל מקרה, אני אגיב לשאלתך הראשונה בלבד - כן, בשנה האחרונה היו 13 הרוגים בלבד - נא לבדוק באתר דובר צה"ל או לשלוף עיתון ישן...
דווקא מה שאתה זוכר מעיד כמה התפיסה שעודדה פה התקשורת לגבי לבנון היתה מוטעית ומוטה - נא ראו תגובותי במאמרו של בילנסקי.
אי אפשר לנצח (3) 31500
למה מבולבלת??
אי אפשר לנצח (3) 31501
כמובן ענית לפסיק קטן בכל התגובה הארוכה, כנראה כי לא היו לך נימוקים סותרים... חבל

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים