בתשובה להאייל האלמוני, 13/10/04 22:40
היהדות מכוונת את הנפש 252959
עכשיו עיינתי ב"ספר העיקרים" במקור שהצעת (מאמר שני, פרק ח'), ונראה לי שהדיון הזה מתחילתו מבוסס על אי-הבנה. הוא מדבר ממש על אותה אבחנה שעשיתי בתגובה הקודמת (פרט לזה שהוא משתמש בטרמינולוגיה הנכונה; בכל זאת מדובר בפילוסוף מקצועי).

"ממה שהוא מבואר במעט עיון, שהתואר שיתואר בו הדבר מצד פעולותיו לא יחייב ריבוי בעצמות הפועל כלל, כי כבר אפשר שימשכו מן הפועל האחד פעולות רבות מתחלפות.

...

וכן הנפש האנושית בכלל, ימשכו ממנה פעולות טבעיות מתחלפות, כהזנה והצמיחה וההרגש, ופעולות רצוניות כפעולות הכוח המתעורר והכוח המדבר, ולא נמצא מן הפילוסופים מי שאמר שהנפש האנושית מורכבת.

אבל לפי שנמצא פועל הצמיחה בפני עצמו בצמח, ופועל ההרגש בחי, ופועל ההשכלה בפני עצמו בשכלים הנבדלים, יביא זה לחשוב היות הנפש האנושית מורכבת, *כמו שכתבו קצת מהרופאים שבאדם שלוש נפשות*.
*ואינו כן, כי הנפש האנושית אחת, ימשכו ממנה פעולות מתחלפות*. "

(ומיד אחר-כך הוא מביא את הרמב"ם כראיה לדבריו).

אם-כן,
1. ההבחנה בין נפש, רוח ונשמה *כישויות נפרדות* אינה "יהודית" (לפי ספר העיקרים והרמב"ם), אלא קבלית.
2. גם ההבחנה הקבלית הזו אינה חדשה, ויש לה מקורות מוקדמים בדברי מדענים שקדמו לרבי יוסף אלבו (עליהם הוא חולק).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים