בתשובה לעוזי ו., 02/10/04 21:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ציטוט נבחר: "אבל רעב זה לא רק מזון. זהו הרעב לצעצוע חדש; לבגד חדש, ולא לנדבות מיד שנייה ושלישית כדרך חיים; לאירוע כמו יום הולדת, חוג העשרה או יום כיף, כפי שעושים חבריהם לכיתה. ושלא יספרו לי על ימי קום המדינה. אלה היו ימים אחרים, שבהם הנורמה היתה אחרת וצנועה יותר, המצב הכללי היה פחות מקוטב בין אלה שיש להם לבין אלה שאינם יכולים ועיניהם כלות כשהם רואים בפרסומות בטלוויזיה את המודל לחיים רגילים לכאורה, את השפע המסנוור שקיים בעולם האחר שנמצא לידם בבית הספר והם מתחככים בו יום יום ויכולים רק לחלום עליו בתסכול, כי אין. זהו גם הרעב של ההורים שלהם לקצת מנוחה ממלחמת ההישרדות היומיומית הזאת, מהמאבק הבלתי מסתיים ומהידיעה כי מכאן כנראה אי אפשר להיחלץ ואפשר רק לקוות שלא תנחת מכה חדשה שתוריד אותנו עוד קצת למטה. האם זהו חטא לרצות רגע של מנוחה?" דומני שזה מדבר בעד עצמו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, כן. אני שמח לראות שגם אתה השתכנעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק הבעיה שלך עם הדברים שלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא ממשיכה את הקו הנפוץ של ה''מגיע לי כי יש לאחרים''. הבעיה אינה שהיא חיה בתת תנאים שהם מעבר למינימום סביר לכל אדם, אלא שלשכנים שלה יש תנאים טובים בהרבה משלה. היא אינה רוצה לחיות בנוחות, היא רוצה לחיות במותרות - ושלכך לא היא תדאג, אלא אחרים ידאגו. אם פעם דיברו גבוהה גבוהה בזכות החיים בצניעות, הרי שהיא רוצה חיים בעושר - ''אל תדברו איתי על קום המדינה''. כל זה טוב ויפה, ואין שום חטא בלרצות ''רגע של מנוחה'' (מכבסת מילים יפה לדרישות של הגב'), אולם זהו חטא לתבוע אותו מאחרים בניגוד לרצונם. לאלו שלא קשה להם כל עוד אינם לוטשים את עיניהם לדשא של השכן אין לי שום סימפטיה. מוטב שנקדיש את תשומת לבנו לאלו שבאמת קשה להם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |