בתשובה לארז ליבנה, 25/10/04 18:20
האייל השואל 256470
אנסה להתמקד.
אם טעיתי בהבנת דבריך (''העיסוק הכפייתי בכלום'') שאתה, כמוני סבור שמדובר בעניין מעוט חשיבות יחסית, הריני מתנצל.
כלל לא ניסיתי להסביר מדוע המתנגדים מתנגדים. טענתי היא שהמתנחלים במסגרת המדיניות הקבועה שלהם לתפוס באופן קבוע את מרכז הבמה הציבורית, הם ההופכים את נושא ההתנתקות לנושא הממלא את חלל העולם הפוליטי שלנו ומחניק כל עניין אחר (וזו כנראה זכותם המלאה. שאלתי היא האם אפשר לעשות משהו כדי לא להסחף אחריהם).
שאלת מה המניע של שרון. כמובן שאיני חוקר כליות ולב של פוליטיקאים (שמטבע עיסוקם אינם אנשים גלויים ופתוחים) אבל אולי המניע הוא פשוט מה שהם אומרים. באין כל פתרון דו-צדדי אפשרי באופק המדיני, אולי הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לפעול בכיוון של פרימת מארג הדמים המאחד את תאומי המריבה היהודית-פלשתינאית בחיבוק עד מוות של פאנאטים קנאים וצמאי דם. אני רואה כמעניין את העובדה שבסה''כ נראה ששרון, אהוד ברק, פרס, נתניהו, שלום ולבנת הם פחות או יותר בדעה זו (עד כמה שאפשר לנחש את דעתם בתוך סבך האינטרסים האישיים והיריבויות שלהם).
לא מדובר בצעד גדול ומכריע, אבל מדובר בצעד ראשון בכיוון הנכון. לאחר שאמרתי זאת, אני לא חושב שאני משאיר הרבה לאינטואיציה שלך להבין מה עמדתי.
אני מצטער שחסידי אומות העולם עראפאת, טיבי ועזמי בשארה לא נותנים את ברכתם למהלך זה, אבל אני עדיין חושב שזהו מהלך נכון.
דרך אגב המתנחלים לא סתם מוותרים על בתיהם אלא מקבלים בתים טובים יותר (מעניין מה היתה תגובת אזרחי שדרות על הצעה דומה), ובודאי לא על האידיאולוגיה שלהם. כל המהומה הזו רק תחזק אותם בדעתם שרק הסמול הבוגדני אשם במצב המזופת בו אנו נתונים (דעה אותה הם חולקים עם השמאל הקיצוני). כך שאתה רואה שאין מי יודע מה סיבה לשמחה לאיד.
נראה לי שהיחס המתחטא והטפת המוסר על רגשות האיבה כלפי הימין האמוני אינם במקום. בהתחשב במיעוט הארסי בקרבם אשר אינו חדל להסית ולהשמיץ אותנו כאנשי סמול (''פושעי אוסלו'' וכו') ורואה בנו את האחראים לכל צרה ומצוקה (ממגיפת הטרור ועד נגע הכינים) של עמישראל, איני רואה סיבה מיוחדת להכריז בכל אתר ואתר על אהבתי הגדולה והבנתי כלפיהם. אני מסתפק בהבנה שמרבית המחנה ההוא הם אנשים הגונים וטובים הפועלים לפי הבנתם לטובת הכלל היהודי.
האייל השואל 256610
ב"העיסוק הכפייתי בכלום" התכוונתי, שכמו בסיינפלד, יש דיבור סחור סחור בתקשורת על אספקטיים שוליים של המציאות וניפוחם לכדי אייטמים המפרנסים פרשנים וכתבים.
כל היחס לפוליטיקה פה נראה בעיני יותר ויותר כמו היחס של אוהדי נבחרות ספורט לקבוצות שלהם. זה לא ממש משנה מה הקבוצות עושות או למה, זה משנה מה צבע החולצות שהם לובשים והאם כתוב עליהם "שמאל" או "ימין".

"דרך אגב המתנחלים לא סתם מוותרים על בתיהם אלא מקבלים בתים טובים יותר"
זה מזכיר לי את סיפור איוב, בו אחרי שעמד בנסיון וכל משפחתו הומתה ע"י אלוהים, אלוהים פיצה אותו במשפחה חדשה וטובה.
האם עלה בדעתך שהם לא רוצים בית אחר, טוב ככול שיהיה?

אני מרגיש שיש איזשהו שיקול סודי הנגלה לעיניו המשתוממות של כל ראש ממשלה בהכנסו לתפקיד, שאחרת, איני יודע איך להסביר את התמימות דעין הזו של "ששרון, אהוד ברק, פרס, נתניהו, שלום ולבנת".
הסקרנות מכרסמת..
האייל השואל 256798
לא תמיד מקבלים מה שרוצים. החיים קשים.
האייל השואל 256844
הדאלי לאמה אומר ש''לעיתים, לא לקבל מה שאתה רוצה הוא מזל גדול מאד''. החיים מתוקים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים