 |
ב"העיסוק הכפייתי בכלום" התכוונתי, שכמו בסיינפלד, יש דיבור סחור סחור בתקשורת על אספקטיים שוליים של המציאות וניפוחם לכדי אייטמים המפרנסים פרשנים וכתבים.
כל היחס לפוליטיקה פה נראה בעיני יותר ויותר כמו היחס של אוהדי נבחרות ספורט לקבוצות שלהם. זה לא ממש משנה מה הקבוצות עושות או למה, זה משנה מה צבע החולצות שהם לובשים והאם כתוב עליהם "שמאל" או "ימין".
"דרך אגב המתנחלים לא סתם מוותרים על בתיהם אלא מקבלים בתים טובים יותר"
זה מזכיר לי את סיפור איוב, בו אחרי שעמד בנסיון וכל משפחתו הומתה ע"י אלוהים, אלוהים פיצה אותו במשפחה חדשה וטובה.
האם עלה בדעתך שהם לא רוצים בית אחר, טוב ככול שיהיה?
אני מרגיש שיש איזשהו שיקול סודי הנגלה לעיניו המשתוממות של כל ראש ממשלה בהכנסו לתפקיד, שאחרת, איני יודע איך להסביר את התמימות דעין הזו של "ששרון, אהוד ברק, פרס, נתניהו, שלום ולבנת".
הסקרנות מכרסמת..
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש