בתשובה ליעקב, 03/11/04 23:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל מה שאתה אומר לגבי שיעורים מבוזבזים שאפשר היה למצות אותם בצורה יותר יעילה ובהרבה פחות שעות - הכל נכון מאוד - אבל לא לגבי מתמטיקה. לא אכנס עכשיו להסברים ארכניים ומשעממים, אבל לגבי מתמטיקה המצב שונה. בנושא זה גם אין מדובר ב''לגמור את החומר'', לכיתה ג' או לכיתה אחרת. כאן, בתחום זה, כפי שסבורים חלק מן החוקרים בדידקטיקה של המתמטיקה (לא אנסה להיזכר עכשיו בשמות היותר ידועים, זה יגזול לי זמן שאין לי, סליחה. עסקתי בנושא זה לפני מספר שנים וכבר קצת ''יצאתי'' ממנו) - אין העניין בכך וכך ''חומר'', אלא בהפגשת הילד עם התחום מגיל צעיר ובחשיפתו ההדרגתית לנקודות הנחשבות בקרב מרבית האוכלוסיה כנקודות ה''מפחידות'', בלימוד המתמטיקה. ואת זה - את המפגש הנוח, את ניטרול הפחדים, את הכניסה ההדרגתית לתוך התחום עד שהילד ''ישחה'', בו בצורה נינוחה - רצוי לעשות כמה שיותר, ויש טוענים - אפילו בכל יום, למשך פחות משיעור שלם (אולי חצי שעה), והלואי שהמערכת היתה יכולה לאפשר זאת. ולאלו שנבהלים מתיאור זה - אין מדובר במצב בו ילדים רכים צריכים לשבת בכל יום ולהתענות בשינון תרגילים מפרכים - אלא תחילה, למשך זמן רב - בשילוב מושכל שבין משחק ללימוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד מסכים אתך. שתי דוגמאות להגברת יעילות לפי שיטתך: 1) העלאת מספר השעות המוקדשות לחשבון על חשבון שעות מיותרות. 2) הקצאת רבע שעה ביום להוראת מתמטיקה. בשביל למצוא את השיטה האופטימלית (או לפחות שיטות טובות - מבחינת ניהול חינוכי) צריך חופש ותחרות. אם נקח למשל את האופציה השנייה, הרעיון של הכנסת מורות מקצעיות למתמטיקה החל מכיתה א' הינו רעיון רע. לא שזה רעיון רע לבי"ס מסויים שזה מתאים לו, זה רעיון רע לכפייה ברמה ארצית כי זה בא על חשבון דברים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בשביל למצוא את השיטה האופטימלית (או לפחות שיטות טובות - מבחינת ניהול חינוכי) צריך חופש ותחרות'' זה כנראה היה נכון בעולם שבו אנחנו כפרשנים היינו חסרי יכולת להשפיע על המציאות. בעולם האמיתי לעומת זאת, המדינה מודעת לכך שיש מקום לשיפור, עוקבת אחרי התפתחויות בחינוכולוגיה ומשקיעה תקציבים בבתי ספר ניסויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לתת לי דוגמא אחת של בי"ס ניסויי שבתום הניסוי נתנה למערכת משהו? עד כמה שידוע לי, העניין הזה של בי"ס ניסויי הוא דרך לצ'פר מקורבים. הניסויים הללו אינם ניסויים שצריכים להוכיח משהו למישהו אלא דרך של מפקחים למצוא אנשים שיתחנפו להם. ואם כדבריך, האם תוכל להסביר לי מדוע המערכת שלנו כה גרועה? בחופש ותחרות אין צורך ב"ניסויים" מעין אלו (חסרי קבוצת בקורת ובכלל חפים מכל מדעיות) כי התחרות מביאה לחדשנות ולשיפורים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |