בתשובה להאייל האלמוני, 04/11/04 6:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מאד מסכים אתך. שתי דוגמאות להגברת יעילות לפי שיטתך: 1) העלאת מספר השעות המוקדשות לחשבון על חשבון שעות מיותרות. 2) הקצאת רבע שעה ביום להוראת מתמטיקה. בשביל למצוא את השיטה האופטימלית (או לפחות שיטות טובות - מבחינת ניהול חינוכי) צריך חופש ותחרות. אם נקח למשל את האופציה השנייה, הרעיון של הכנסת מורות מקצעיות למתמטיקה החל מכיתה א' הינו רעיון רע. לא שזה רעיון רע לבי"ס מסויים שזה מתאים לו, זה רעיון רע לכפייה ברמה ארצית כי זה בא על חשבון דברים אחרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''בשביל למצוא את השיטה האופטימלית (או לפחות שיטות טובות - מבחינת ניהול חינוכי) צריך חופש ותחרות'' זה כנראה היה נכון בעולם שבו אנחנו כפרשנים היינו חסרי יכולת להשפיע על המציאות. בעולם האמיתי לעומת זאת, המדינה מודעת לכך שיש מקום לשיפור, עוקבת אחרי התפתחויות בחינוכולוגיה ומשקיעה תקציבים בבתי ספר ניסויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לתת לי דוגמא אחת של בי"ס ניסויי שבתום הניסוי נתנה למערכת משהו? עד כמה שידוע לי, העניין הזה של בי"ס ניסויי הוא דרך לצ'פר מקורבים. הניסויים הללו אינם ניסויים שצריכים להוכיח משהו למישהו אלא דרך של מפקחים למצוא אנשים שיתחנפו להם. ואם כדבריך, האם תוכל להסביר לי מדוע המערכת שלנו כה גרועה? בחופש ותחרות אין צורך ב"ניסויים" מעין אלו (חסרי קבוצת בקורת ובכלל חפים מכל מדעיות) כי התחרות מביאה לחדשנות ולשיפורים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |