בתשובה לאורי רדלר, 12/11/04 3:38
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 260923
''אבטלה היא בהחלט מרכיב קבוע כאשר אתה מעניק לגורם כלשהו את הכוח והיכולת לשלוט במגזר של שוק העבודה באופן מונופוליסטי.''
מצב שבו אין הגבלה על יבוא עובדים מעניק למעסיקים את הכוח והיכולת לשלוט באופן מוחלט בשוק העבודה.
כיום השליטה של חברות כוח האדם היא מאוד חלקית, היא מוגבלת לתחומים מסוימים (אסור ליבא עובדים מקצועיים), היא מוגבלת במספר העובדים, והיא מוגבלת במשך ההעסקה.
אתה טוען שאם נסיר את המוגבלויות הללו תיתכן אפשרות שלא תהיה אבטלה. אני טוען שבתפקידים שאינם דורשים כישורים מיוחדים תמיד תהיה אבטלה, על אחת כמה וכמה ,כאשר קיימת האפשרות ליבא אותה.

אני מודה לך על הסקירה ההסטורית אבל זה לא כל כך נוגע לנקודה שהעליתי.

הטענה שלי היא שבמצב שבו יש אבטלה, אין רשת בטחון, ואין שכר מינימום, יהיו אנשים שחיים בתנאי עבדות (או נדחפים לפשע אבל זה כבר עניין אחר). מצד אחד המעסיק תמיד יוכל למצוא מובטל שיסכים להחליף עובד תמורת פחות שכר (כיוון שיש מובטלים והמובטלים לא מקבלים שום תמיכה מאף אחד) ומצד שני אין קו שאומר שמתחת לשכר הזה אי אפשר לרדת כך שתמיד אפשר יהיה להחליף עובד בעובד יותר זול. התהליך הזה יתכנס לגבול שבו העובד יגיד יעדיף לקבץ נדבות ברמזור או לשדוד פנסיונרים.

ברור שבתפקידים שדורשים מיומנויות, נסיון או השכלה מיוחדים יהיה קשה למצוא את המובטל המתאים וגם החלפה של עובד עולה בתקופת הכשרה יקרה (אם כי התהליך הזה יתקיים גם בהרבה מהמקצועות האלו באיטיות) אבל בתפקידים שאינם דורשים את הדברים האלו (וקיימים לא מעט תפקידים כאלו) אני מאמין שנראה לא מעט עבדים. למעשה בקרב העובדים הזרים הלא חוקיים, שחיים בשוק עבודה כזה (אין דמי אבטלה אין שכר מינימום ויש אבטלה קטנה) אתה כבר יכול למצוא לא מעט עבדים כאלו.
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 260941
"מצב שבו אין הגבלה על יבוא עובדים מעניק למעסיקים את הכוח והיכולת לשלוט באופן מוחלט בשוק העבודה."

בדיוק ההיפך. אם העובדים הזרים מגיעים באופן חופשי ומרצונם, הם גם יכולים לעזוב מרצונם. הם מודרכים על ידי כללי הביקוש וההיצע ממש כמו כל עובד אחר: אם יש ביקוש, זורמים פנימה. אם הביקוש פוחת, זורמים החוצה.

בצד: הייתי שמח אם לא היית מתייחס להגעת עובדים זרים כ"ייבוא." עובדים, גם כאשר הם ניגרים, רומנים או סינים, הם בני אדם, לא מספוא או בהמות משא – הם באים או הולכים אבל לא "מייבאים" אותם.

==========

לשאר דבריך: "במצב בו יש אבטלה, אין רשת בטחון, ואין שכר מינימום, יהיו אנשים שחיים בתנאי עבדות" – זו טענה שאין לה בסיס כלשהו במציאות ואם ישנו, אנא הבא משהו ממנו. התיאוריה שאתה מביא כאן היא שוב תורת הדלות הגוברת של מרקס ומכיוון שהגבתי על כך לפחות חמש פעמים בדיון זה בלבד – כולל פעם אחת אליך – לא אשוב ואדון בה.
הערה בשולי הנושא 260949
אולי כללי הביקוש וההיצע נכונים באופן עקרוני ומנותק, אך נראה שסיבוכים בשטח מפריעים לכללים אלה לפעול. בפועל, העובדים הזרים באים מרצונם אך לעיתים קרובות אינם עוזבים מרצונם.

את זאת אפשר ללמוד מן הידיעות התקשורתיות הרבות שהתפרסמו בשנים באחרונות, על כך שחברות כוח האדם נוטלות מהם את דרכוניהם.

כמו כן אפשר ללמוד זאת גם מן הכתבות הקשות שהופיעו בטלויזיה מספר פעמים, בהן ניתן היה לראות כיצד הסכסוכים בין הממשלה לחברות כוח האדם ''מגולחים'' בפועל על גבם של העו''ז, והם נכלאים במין מכלאות שהן גרועות מבתי הסוהר הממוצעים ואינן ראויות לבני אדם. העו''ז, שעקב הבדלי שפה אפילו אינם מבינים מה חטאו ומה פשעו (ובוודאי אין מי שיגלה להם שנפלו קורבן למלחמה בה הם בסה''כ חיילי שחמט), מוחזקים במכלאות האלה לעיתים זמן רב ''עד שיגורשו'' - וה''גירוש'' הגואל אינו מגיע בגלל ההתחשבנות ממשלה-חכ''א.
הערה בשולי הנושא 260962
אם לא היית מתעלם ממה שנאמר ''אם העובדים הזרים מגיעים באופן חופשי ומרצונם, הם גם יכולים לעזוב מרצונם.'' אולי לא היית שוגה באמרך את זה.
המצב הנוכחי עם העובדים הזרים הוא בדיוק ההיפך המוחלט ממה שקורה בשוק חופשי והקבלנים וחברות כוח האדם שלוקחים להם את הדרכונים מנצלים את החוק המעוות שהופך את העובדים הזרים לעבדים.
הערה בשולי הנושא 260969
לא טענתי שהמצב היום טוב -- טענתי שצריך לשנות את היחס לעובדים זרים ובנקודה זו הזרימה בהתאם לביקוש והיצע תתאפשר. ברור שאי אפשר להתייחס לאנומליה כמו מונופול באכיפה ממשלתית (חברות כוח אדם) כאילו הייתה חלק מסדר הדברים התקין.
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 261088
במדינות המזרח הרחוק שהצמיחה המהירה בהן מוצגת כדוגמא לכוחו המופלא של השוק החופשי, מועסקים עובדים בתנאי עבדות (שכר נמוך, עבודה בתנאים מסוכנים, עבודת ילדים וכו).
אתה יכול למצוא תנאים כאלו גם בין העובדים הזרים הלא חוקיים. מעניין למה הם לא זורמים החוצה. אולי כי במדינות אחרות לא מוכנים לקבל אותם ובמדינות המוצא שלהם צפויים להם תנאים גרועים יותר. זה לא משנה את הנקודה. במצב שאין רשת בטחון ואין הגבלת שכר מינימום יש תנאי עבדות.

בצד: לגבי ההתיחסות לעובדים זרים כיבוא, הרעיון של התיחסות לכוח עבודה כסחורה הוא לא שלי אלא של חברות כוח האדם המשווקות אותו בדיוק בצורה הזו.
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 261093
הרעיון של התיחסות לכוח עבודה כסחורה‏1 הוא לא של חברות כוח האדם המשווקות אותו, אלא חלק מהשיח של מדע(?) הכלכלה.

___
1 ובטרמינולוגיה המקובלת בתחום: "אמצעי ייצור מוגבל"
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 261112
א. במדינות עולם שלישי יש סטנדרטים של עולם שלישי, באותם מקומות בהם יש חופש כלכלי יחסי, רמת השכר עולה, בהחלט דוגמה מצויינת לכוחו של השוק החופשי.

ב. העובדים הזרים הלא חוקיים בישראל נהנים מתנאי עבודה טובים בהרבה מהעובדים החוקיים. זאת בדיוק הסיבה שרבים מן העובדים החוקיים בוחרים לברוח מהמעסיקים החוקיים שלהם ולהפוך להיות ''בלתי חוקיים''.
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 261150
א. ובכל זאת את הסטנדרטים של רמות ההכנסה בקרב העובדים שם לא הייתי רוצה להביא לישראל.
ב. זה נכון לגבי חלקם ולא נכון לגבי אחרים.
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 261177
א. הסטנדרטים של רמות ההכנסה, כאמור, נובעים מנקודת המוצא הנמוכה יותר לא מהחופש הכלכלי.

ב. מה אומר ומה אוסיף. לא נכון.
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 261127
"זה לא משנה את הנקודה. במצב שאין רשת בטחון ואין הגבלת שכר מינימום יש תנאי עבדות."

העובדה שאתה חוזר על הטיעון אינה הופכת אותו ליותר נכון. לדוגמה, בדיון הזה, כמדומני, הבאתי דוגמה לכך שבחלק ניכר ממדינות אירופה המערבית, כולל רוב מדינות הרווחה, אין מנגנון שכר מינימום – לא ראיתי שהן נפגעות באופן אקוטי מכך. במדינות אחרות – הונג קונג ושווייץ, לדוגמה, אין אפילו מנגנונים חלופיים וגם שם לא נוצרים תנאי עבדות, משום מה.

בצד: זה שחברות כוח האדם (שם נקי לסוחרי עבדים) מכנות את מה שהן עושות "ייבוא" זה דבר אחד. מסוחרי עבדים אתה מצפה לנסות לבצע דה-הומניזציה כזו לאנשים. בדיוננו, אין מקום לשימוש בטרמינולוגיה המעוותת שלהם.
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 261128
לגבי שוייץ זה נכון, אבל בהונג קונג אין תנאי עבדות?
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 261140
שוייץ זה לא דוגמא לכלום. זו מדינה שמוצר הייצוא העיקרי שלה זה שירותי הלבנת כספים.
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 261183
"שוייץ זה לא דוגמא לכלום. זו מדינה שמוצר הייצוא העיקרי שלה זה שירותי הלבנת כספים."

והקשר של זה לדיון או למציאות הוא?

חוץ מזה: סווטצ', הופמן לה-רוש, ונגר, נסטלה, נוברטיס, וכו'.
400 שנות שלום 261189
אל תשכח את שעוני הקוקיה.
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 261179
"לגבי שוייץ זה נכון, אבל בהונג קונג אין תנאי עבדות?"

בהונג קונג יש תנאי עבדות? למה לא מספרים לנו שום דבר? התוכל להביא מעט נתונים או הפניות לאישוש קביעתך?
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 261222
אני לא מתימר לדעת מה קורה בהונג-קונג (אני אומר במפורש: אין לי שמץ של מושג), אבל בבדיקה זריזה, דוד גוגל מצא לי את זה:

המחקר (או "מחקר") הזה (שאינני יודע מה ערכו ואמינותו‏1) מסווג 18.5% מכח העבודה ההונג-קונגי (643,200 עובדים) כ-"עובדי שוליים".

מתוכם 217,000 מובטלים, 322,800 עובדים זולים (עובדים במשרה מלאה, המשתכרים פחות מ-‏4500HKD בחודש, שזה פחות מ~$580 לחודש עבודה), ו-‏103,400 עובדים במשרות חלקיות (מתוכם, עפ"י המאמר, 27,800 באופן לא וולנטרי‏2, ו-‏75,600 בעבודות זמניות).

________
1 הוא נמצא באתר האידאולוגי של Oxfam, כך שלגיטימי (אם רוצים) להטיל ספק בנכונות הנתונים.
2 לא ממש הבנתי למה הם מתכוונים ב-"Involuntarily", אבל נראה לי שהכוונה היא לאנשים שעובדים במשרה חלקית, למרות שהם מעוניינים לעבוד במשרה מלאה.

ועם קשר חלקי בלבד, מצאתי גם את זה (בעיית העוני בקרב נשים מבוגרות בהונג-קונג):
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 261250
ככל הנראה, לפי הנתונים שבידי והגיון פשוט, הנתונים המוצגים במאמר שגויים. לטענת המאמר, גדל כוח העבודה בהונג-קונג במהלך שלוש שנים (1997-9) בקצב של 4 אחוז בשנה. מאחר וקצב גידול האוכלוסיה היה כ-‏1.2 אחוז לשנה, נתון זה נשמע שגוי. לטענת המאמר, היקף כוח העבודה בשנת 1999 הגיע ל-‏3.476 מליון, בשעה שלפי נתונים אחרים*1* הגיע כוח העבודה להיקף כזה רק בשנת 2003.

אם נקבל שהנתונים נכונים, לפחות חלקית, הטענה היא שבמהלך השנים 1997-9, שנות המשבר הכפול (המעבר לשלטון סין והמשבר הכלכלי בדרום-מזרח אסיה) גדל כוח העבודה ב-‏13 אחוז או כ-‏400 אלף איש, כאשר כשליש ממנו מובטל בתקופה הראשונה (131 אלף נוספו למובטלים) ועוד 51 אלף מצאו תעסוקה במשרות חלקיות בלבד. במקביל, נטען כי ישנם עוד 322 אלף המועסקים במשרות חלקיות, זמניות, חולפות, וכן הלאה המכונים שם "עניים עובדים."*2* בין זה לבין "עבדים" אין שום קשר, כמובן, אבל ניחא.

אם בוחנים את הנתונים מעט יותר לעומק,*3* אפשר להבין מאיפה הגיעו אותם "עניים עובדים." בין השנים 1997-2003 אפשר להבחין בשינוי משמעותי בדפוסי העבודה בהונג-קונג, עם ירידה ניכרת בהיקף העבודה של צעירים חסרי מיומנויות (גילאי 15-24) וירידה יחסית בשיעור העובדים בכל הגילאים לבד מגילאי 44-64. כלומר, שוק העבודה מתבגר והדרישות המקצועיות מהעובדים גדלות. תהליך חשוב אפילו יותר ניכר במבנה שוק העבודה. לצד ירידה עצומה במספר המועסקים בייצור וירידה גדולה במספר המועסקים במכירות וסחר, ישנה עליה במספר נותני השירותים האישיים והקהילתיים. בטבלה 7 אפשר לראות כי בעוד שמספר המובטלים בקרב המנהלים והמנהלנים, בעלי מקצוע ואנשי מקצוע בכלל נותר נמוך, הוא גדל במידה ניכרת אצל בעלי מלאכה, עובדים במפעלים, תעסוקות בסיסיות ומוכרים בחנויות.

הסיבה לשינוי הזה באופי התעסוקה ברורה למדי אם בוחנים את נתוני האבטלה ותת-התעסוקה בהונג-קונג לאורך השנים.*4* רמת התעסוקה בהונג-קונג נותרה יציבה לאורך השנים בין 1981-1997 ועמדה בשנת 1997 על דרגה נמוכה להפליא של 1.1 ו-‏2.2 (תת-תעסוקה ומובטלים, לפי סדר זה). אחרי המיזוג עם סין, חל מפנה דרמטי בן לילה והשיעור עלה, עד שהוא מגיע ל-‏6.8 אחוז אבטלה היום. קצב העליה במספר העובדים הכולל היה סביר ובהתאם לקצב הגידול באוכלוסיה (7.6 אחוז בחמש השנים הראשונות אחרי המיזוג).*5* נוסף על כך, השכר הנומינלי (לבד ממנהלים ומנהלנים) נחתך באחת ומשיעורים של 5-8 אחוז גידול לשנה ירד למעשה כמעט לאפס בכל התחומים.*6*

אפשר להסביר את ההתרחשות המוזרה הזו בכמה אופנים. ראשית, ייתכן שהספינה מלאה. צפיפות האוכלוסיה בהונג-קונג, שגודלה אלף קילומטר מרובע, גדולה פי עשרים מזו שבישראל או בהולנד. ייתכן ופשוט אי אפשר להכניס שם סיכה. זה הסבר דחוק ולדעתי, גם לא משכנע. הסבר שני הוא שהמערכת הקפיטליסטית האיומה של הונג קונג פשוט קרסה משום שהקפיטליזם לא עובד והנה, עכשיו רואים את התוצאות ועוד מעט כולם שם יהיו עבדים. טיעון כזה גם הוא אינו עומד במבחן המציאות או הגיון פשוט, גם כשלעצמו (המדדים הכלכליים אינם מצביעים על קריסה) וגם בהשוואה למתרחש במדינות מקבילות בסביבה. הסבר שלישי, הפוך בכיוונו, הוא שהסינים הרעים הכניסו את החיידק הקומוניסטי המסוכן למערכת הדם ההונג-קונגית ועוד מעט כולם יהיו עבדים קומוניסטים. גם ההסבר הזה אינו נשמע סביר. בוודאי שישנה השפעה שלילית של סין, אבל היא אינה מסבירה בצורה טובה מספיק את הנתונים. הסבר רביעי הוא שכאשר התחולל המיזוג בין סין להונג-קונג, נפתחה סין "בגדול" בפני הונג-קונג – לא מבחינת סחר (שהתקיים גם קודם ונותר יציב בשיעורו – בערך 40 אחוז מהיבוא והייצוא*7*) אלא מבחינת שוק העבודה. כלומר, החל במיזוג יכולים היו אנשי הונג-קונג לחזק מאוד את המגמה של העברת משרות של ייצור ועבודה לא מיומנת לסין היבשת. הדרישה לפועלים לא-מיומנים בהונג-קונג פחתה (ובסין, מן הסתם, עלתה) והמושבה לשעבר החלה עוברת מכלכלה מבוססת ייצור (טקסטיל, צעצועים, וכו') לניהול של ייצור. ייתכן ובהונג-קונג ניתן להכניס עוד סיכה או שתיים, אבל היום אין למעשה צורך. המפעלים עברו לסין. לדעתי, הסבר זה נותן תשובה טובה יותר לשינויים הברורים בנתונים של הונג-קונג. מה שמופלא לראות, עדיין, הוא איך מצליחה הונג-קונג למרות שלושה משברים קשים (המיזוג, משבר הנמרים, סאר"ס) שפגעו בייצואה ויבואה, שלא לדבר על התיירות, לשמר את עצמה במצב כה טוב.

*2*הנתונים, אגב, אינם מתחשבים בעובדה שעלות החיים בהונג-קונג נמוכה משמעותית מזו שבמקומות אחרים בעולם המערבי, כפי שאפשר לראות כאן: http://www.info.gov.hk/hkecon/cost/doc/col-08-02.pdf...
*3*כאן: http://www.tdctrade.com/econforum/boc/boc040201.htm#...
*4*נתונים רשמיים: http://www.info.gov.hk/censtatd/eng/hkstat/fas/labou...
*5*נתונים על הגידול הכולל באוכלוסיה: http://www.info.gov.hk/censtatd/eng/hkstat/fas/pop/b...
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 261154
לגבי שויץ והונג קונג כבר ענו לך בהמשך.

בצד: כשאתה מדבר על ביקוש והיצע (של אנשים) על שוק עבודה (שבו אנשים מוכרים את כוח העבודה שלהם בתנאי ה"שוק"). השימוש בביטויים יבוא (ויצוא) כשמדברים על הרחבת "שוק העבודה" למדינות אחרות זה הרחבה מתבקשת של הטרמינולוגיה שכבר נמצאת בשימוש.
מה יהיה עם הצעצועיסטים האלה? 261184
"לגבי שויץ והונג קונג כבר ענו לך בהמשך."

נראה לך שאלו היו תשובות? טענה מופרכת בעליל ביחס להונג-קונג וטענה שלא ממין העניין ביחס לשווייץ?

===============

בצד: לא, זאת לא טרמינולוגיה מתבקשת, אלא אם כן אתה מאמץ את הטרמינולוגיה של סוחרי העבדים הנ"ל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים