בתשובה לילדה, 18/11/04 1:46
אני אני אני.....! ! ! ! ! 262213
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לילדה יום ה', 18/11/2004, 7:30
"חבורה היא קבוצה שהוגדרה עליה פעולה שמקיימת את אקסיומות האסוציאטיביות, סגירות, קיום איבר יחידה וקיום הופכי".

"חבורה היא חבורה".

אני טוען שבאחת מההגדרות הללו יש תוכן, ובאחרת אין.

(כמובן שאפשר לקחת כל הגדרה לבסיס - "מה זו קבוצה?", "מה זו פעולה?" ולגלות שיש בהתחלה מושגים אינטואטיביים שלא ברור לנו איך להגדיר, או שמגיעים להגדרה מעגלית - אבל זה לא קשור לנקודה שלי).
אני אני אני.....! ! ! ! ! 262385
ילדה • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ה', 18/11/2004, 16:05
א. הצ"ל: "חבורה היא מה שאנשים מכנים חבורה".
ב. נדמה לי שזה כן קשור.

ויותר חשוב: ההגדרה הזו של "חבורה" (ושל כל מונח מתמטי) היא הגדרה אופרטיבית. אמנות (כמו "מתמטיקה") היא תופעה חברתית, ורק הגדרות דיסקרפטיביות עשויות להתאים לה.
אני אני אני.....! ! ! ! ! 262402
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לילדה יום ה', 18/11/2004, 17:44
א. בסדר.
ב. תסבירי למה ונתכתש על זה.

ויותר חשוב: לדעתך ניתן להגדיר במילים שאינן כוללות את המילה עצמה את התופעה החברתית "חגיגה"? או את התופעה החברתית "ג'נוסייד"? או את התופעה החברתית "ספרות"?
אני אני אני.....! ! ! ! ! 262480
ילדה • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ה', 18/11/2004, 23:16
א. הסכמה! הורי!
ב. אולי בהמשך.

לדעתי אי אפשר בכלל להגדיר את המילים הללו באותה מובן בו כן ניתן להגדיר "חבורה". וגם לא צריך.
אני אני אני.....! ! ! ! ! 262495
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לילדה יום ו', 19/11/2004, 0:36
לא ביקשתי ממך להגדיר את המילים האלו כמו שאת מגדירה ''חבורה''. למעשה, הבאתי אותן בתור דוגמא למושגים ''מעורפלים'' שלא ניתנים להגדרה כמו שחבורה ניתנת להגדרה, ועם זאת הגדרתם קונקרטית בהרבה מהגדרת האמנות כ''מה שאנשים אומרים עליו שהוא אמנות''.
אני אני אני.....! ! ! ! ! 262705
ילדה • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 19/11/2004, 18:28
למה הגדרתם קונקרטית בהרבה?

בדומה ל-"חגיגה", "אמנות" מתארת גם (בעיקר?) חוויה. אורי קציר ונוח שמיר יכולים להסכים ביניהם בסיטואציות רבות על כך שאובייקט כלשהו הוא "אמנות", הסכמה המבוססת על החוויה שהאובייקט מעורר בהם והמשקפיים מבעדם הם מאמינים שראוי לבחון אותה, ואותו.

בסיטואציות אחרות, אורי קציר יאמר "עד כאן", ואילו נוח שמיר יתעקש שהחוויה - היא מאותו טיפוס, והמשקפיים המתאימים - הם אותם משקפיים. אף אחד מהם לא טועה, כמובן. קשה בכלל לדבר על "טעות" בהקשר הזה.

אבל אם מישהו יאמר (במקרה השני) "זו לא אמנות!" וינסה להוכיח על פי הגדרה, כבר אפשר לומר שהוא טועה. אפשר לשאול האם נוח שמיר אחד מספיק לשם כך, או שצריכים אישור של מוזיאונים, מבקרים וצרכני אמנות לשם כך - אבל זו לא שאלה מעניינת, מכיוון שכאשר היא עומדת על הפרק (ברצינות) בכל הקשר קונקרטי, כבר ברור שהמקרה הנבחן הוא אכן אמנות.

משחק אסוציאציות חופשיות: המשכה אנליטית. כל אחד מוזמן לבחור קבוצה של אלמנטים ולקרוא לה "אמנות טובה" ולמשלימה שלה "אמנות רעה" - אבל כולם הם "אמנות".
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות