בתשובה להמסביר לצרכן, 25/11/04 1:52
כאילו מה? אם תשנה את השם לא ידעו שזה אתה? 264031
זה לא לעניין? שאלת "מה ה"הבדל העקרוני" בין "אני מחליט" ובין "אני ממנה ועדה או מצביע בעד מפלגה שמחליטה""? ועניתי (ההבדל הוא בים הכרעת הריבון להכרעת הרודן).
שאלת "דוקטור, זה לא ישראבלוף?" ועניתי (לא).

יש לך שאלות נוספות?
נושא עקרוני דורש דיון עקרוני 264083
טענת ששת היא שיש:
1) נושאים בהם רק לפרט מותר להחליט לעצמו
2) נושאים בהם מותר לציבור להחליט
3) האפשרות השלישית של החלטה של אדם אחד עבור האחר, כנראה נשללת על ידי ששת.

השאלה הגדולה היא מה הם אותם עניינים השייכים ל 1 ומה שייך ל 2.
התשובה שלי היא שאותם נושאים בהם אנו שותפים באחריות ו/או בבעלות אנו מחליטים יחד. לעומת זאת בנושאים אחרים איננו מחליטים יחד.

הערות:
א) לא רצוי להכניס את כל המיסים לסל אחד. מיסים למימון צבא הם לגיטימיים בעוד מיסים למימון דמי אבטלה אינם לגיטימיים, לשיטתי. השאלה העקרונית נשאלת לגבי כל אחד בנפרד.

ב) כפי שנדון בעבר והוצג לאחרונה על ידי ד"ר בר ביצוע, ההחלטות במדינת ישראל אינן החלטות של הציבור אלא החלטות של קבוצה קטנה של אנשים, שנבחרה מכל מיני סיבות, עבור אנשים אחרים. לרוב הם כלל אינם מושפעים מהחלטותיהם.
נושא עקרוני דורש דיון עקרוני 264095
האפשרות השלישית של החלטה של אדם אחד עבור האחר לא נשללת על ידי כל כך מהר. בתנאים מסויימים, מפגרים, חולי רוח, ילדים, אסירים וחילים שיכים לדעתי לאפשרות השלישית (כל אחד בתנאים אחרים).

מהם הנושאים בהם אנו שותפים באחריות משותפת? האם חייהם וחירותם (במובן של מינימום מסויים של מגבלות) אינם נושאים שכאלה?

א. אם מיסוי הוא רצח הנפש של המוכשרים, ואינו לגיטימי, אז מיסוי אינו לגיטימי. נקודה. לא לצבא, ולא לדמי אבטלה. לא מס הכנסה, ולא מס עוני (כזה שרק העניים משלמים). בשביל להחליט איזה מיסוי הוא לגיטימי צריך להסכים שמיסוי בפני עצמו הוא לגיטימי (ואז, כמובן, לוותר על העלאת הטיעון "מיסוי אינו לגיטימי").
מיסוי הוא לגיטימי 264114
אם הכסף מופנה למטרה לגיטימית.
ואם הכסף נגבה באופן הוגן.

מס עבור צבא בו כל אחד משלם אחוז קבוע מהכנסתו הינו תשלום של המוכשרים על שרות שהם מקבלים.
לעומת זאת, מס פרוגרסיבי שנועד לצמצם את הפערים ולשלם לאנשים כדי שלא יעבדו חלילה. הוא פסול.
נמק 264118
בוא נפריד בין שלושת השאלות. על הראשונה הסכמנו, מיסוי הוא לגיטימי. נא לא להעלות בהמשך הדיון (הזה או האחרים) טיעונים על חוסר הלגיטימיות בגביית מיסים, כולל הקמת המנגנון חוסר יעילות וכו'.

על השניה (לאן הכסף מופנה) אתה מאשר צבא, ולא מאשר האכלת רעבים? למה?

על השלישית (איך הוא נגבה) אתה מאשר גביית אחוז קבוע מההכנסה, ולא מס פרוגרסיבי? למה?
די. 264142
ליסוע באוטו הוא לגיטימי.
אז למה לדרוס זקנה ברחוב אינו לגיטימי? מה ההבדל בין נסיעה במאה קמ"ש לתוך שוק הכרמל לבין נסיעה בכביש 6?

מיסוי הוא לגיטימי כאשר הכסף נלקח למטרה לגיטימית. בדיוק כמו שירי הוא לגיטימי כאשר הוא נעשה למטרה לגיטימית.
אכילה היא חיובית כאשר היא נעשית במידה. כאשר היא אינה במידה, היא שלילית.
נבקת מברבי? 264149
מיסוי הוא לגיטימי רק כאשר הכסף נלקח למטרה לגיטימית, ורק כאשר הכסף נלקח בדרכים לגיטימיות וכו'. אין טעם לציין את המובן מאליו. אפשר לעבור הלאה ולענות לי על ארבעת השאלות ששאלתי (בשורה השניה והשלישית)?
נבקת מברבי? 264171
אלימות זה לגיטימי?
כן, כשהיא במטרה להגנה עצמית... 264176
כנראה שיש טעם לציין את המובן מאליו.
כן, כשהיא במטרה להגנה עצמית... 264180
נרמז כאן שכספי המיסים נלקחים מהאזרחים באלימות כך שאיזכור ה''דרכים הלגיטימיות'' ללקיחת הכסף הוא מיותר.
לא הבנתי מה אתה רוצה לומר לי. 264182
כן, כשהיא במטרה להגנה עצמית... 264232
זותומרת שמיסים זאת הגנה עצמית? מע"מ זה הפרבלום במגירה?
זה נהיה מתיש עד בלתי אפשרי 264747
קראתי שוב ושוב ושוב ושוב את הכותרת של תגובה 264176 ולא מצאתי את המילה "רק" בין המילה "כן" למילה "כשהיא". יש לך איזושהי סיבה להניח שהיא אמורה להיות שם? משום שלי, ככותב התגובה, ידוע שיש סיבה לכך שהיא לא מופיע שם (והסיבה, לא לזה התכוונתי).
''אלא אם כן'' 264191
ברור שכן, אם האלימות היא מסיבות לגיטימיות ולמטרות לגיטימיות. עובדה שצבא זה לגיטימי.

הדיון הזה התחיל בעקרון חד וברור:
"חירות בכל מחיר"
אבל הגיע ל
"חירות בכל מחיר, אלא אם כן מדובר בסיבות *לגיטימיות*"
וב
"חירות לכולם אלא אם כן החופש הזה *פוגע* במישהו אחר"

מה זה לגיטימיות? מה שהרמב"ם אומר? מה שששת אומר? מה שציבור הבוחרים מחליט כלגיטימי, תחת התנאים של ששת (שלא ממש הובררו, אם לומר את האמת)?

ומה זה פוגע? פוגע ב*רכוש*? או אולי פוגע ב*כבוד*? לא ברור. אוטובוסים בשבת פוגעים במישהו? ומכוניות לניקוי רחובות? נודיזם במקומות ציבוריים? וקבצנים?

אני בטוח שגם ששת וגם מתנגדיו בטוחים שהם יודעים מתי סיבה היא *לגיטימית*, ושכל מי שלא מסכים איתם הוא או ציני מרושע או טמבל מטומבל, אבל משום מה, הדיון לא מתכנס. ה"אלא אם כן" נתקע כמו קוץ. שני הצדדים משתמשים במדרון חלקלק כדי להראות דברים הפוכים. ששת משתמש בשיטת "מה אנחנו כבר החלטנו, נשאר רק לדון על המחיר" בעוד שהמסביר והדוקטור אומרים - כל סטיה, קלה שבקלות מהעקרון החירות מוביל לכאוס וקולקטביזם *אלא אם כן* מדובר בסטיה *לגיטימית* כדי למנוע *פגיעה* בחירות של האחר.
נמק 264156
ההבדל בין צבא להאכלת רעבים, הוא שצבא הוא שירות שנעשה למענך (בין אם אתה מודה בכך ובין אם לאו) בעוד האכלת רעבים אינה עוזרת לך.
לכן, מותר למסות בשביל צבא ולעומת זאת בשביל להאכיל רעבים מותר למסות באופן חד פעמי רק אחרי שהתברר שאנשים מסרבים לתרום מרצונם. כמו כן, מותר לעשות מס מוגבל להאכלת רעבים בכל קהילה.

אחוז קבוע מההכנסה לצורך צבא הוא סביר כי הצבא שומר על רכושך, ככל שיש לך יותר אתה נהנה יותר. לעומת זאת, אינך נהנה פי שניים אם יש לך פי אחד וחצי.
אחוז קבוע לצורך העניים הוא עניין מוסרי.
נמק 264165
המשפט האחרון שלך נראה לי סותר את העיקרון עליו אתה מנסה להגן. אם מותר לגבות כספים להאכלת רעבים, אפשר לעבור לשאלה הבאה (כמה). מצד שני, האם אתה טוען שאסור לגבות כסף לצרכים שלא משרתים את הנגבים?

אם המס הלגיטימי לצרכי צבא הוא X. א מרוויח Y ש"ח בחודש, אז א משלם Y X ש"ח בחודש. ב, לעומת זאת, מרוויח רק 0.2 Y ש"ח בחודש, ולכן משלם 0.2 X Y ש"ח בחודש. האם א נהנה בדיוק פי 5 יותר מב? מדדת את זה?
נניח שכן. אם א' מחזיר ב80% ממשכורתו את חובו של אביו לאביו של ב' (וזו הסיבה שב' לא עובד כל כך קשה) האם עדיין א' נהנה בדיוק פי 5 יותר מב'?
נמשיך, ב' גר על הגבול, הצבא שומר על ביתו כל יום, א' לעומת זאת גר רחוק מאד מהגבול, ואין סכנה ממשית על ביתו, האם א' עדיין נהנה בדיוק פי 5 מב'?
נמשיך, א' בחור צעיר ומוכשר, ולכן שירת בשירות חובה במשך שלוש שנים, ב' חולני (או עושה את עצמו חולני) ולכן לא הלך לצבא לשירות חובה, האם א' עדיין נהנה מהצבא פי 5 מב'?
נמק 264174
אפשר לגבות מיסים לצורך דברים שאדם נהנה מהם ישירות.
אפשר גם לגבות עבור העניים בתנאים מסויימים.

לגבי הדיוק. נכון שלא ניתן לדייק. הפוסקים כתבו זאת פעמים רבות.
הדיון על הקרבה לגבול מופיע בחושן משפט שס"ג וברמב"ם

ד כשהן גובין מאנשי העיר לבנות החומה, גובין לפי קריבת הבתים מן החומה: כל הסמוך לחומה, נותן יתר. [ה] וכל הדר בעיר שנים עשר חודש, או שקנה בה בית דירה--נותן עם בני העיר בכל הדברים שצריכין לתיקון החומה והדלתות ושכר הפרשין השומרין את המדינה, וכל כיוצא באלו מדברים ששומרין את העיר.

יפה שאתה מעלה סברות כמו שהעלו חכמי התלמוד.

מה שכתבו הפוסקים זה שצריך לקבוע בדרך הפשרה קרוב לדרך התורה. לכן, כל החלטה אשר מטרתה להתאים להנאה של המשלמים מקובלת עלי. לעומת זאת שיטה אשר מצהירה שמטרתה לצמצם פערים - אינה לגיטימית.

לגבי המשרתים בצבא - צריך לשלם להם כסף. לגבי החובות של האבות איני מבין מה זה קשור.
נמק 264181
אם האדם נהנה ממשהו ישירות, למה צריך את המדינה באמצע? מנגנון גבייה שמצדיק רק את עצמו. לא כך לימדונו חסידי השוק החופשי. הרי לא תחשוב לגבות מיסים מכל מי שנהנה משתיית חלב, ולתת לו את החלב, נכון?

באיזה תנאים אפשר לגבות עבור העניים?

את החושן משפט שס"ג וברמב"ם אין סיכוי שאבין. אז נשאיר את זה למי שמבינים ומקבלים את ההלכה כסמכות.

אתה יכול להתיחס ל"צמצום פערים" כהגדלת החירות, אם זה עושה לך טוב.

לגבי האבות. ננסח את זה מחדש. כתבת שצריך לגבות "אחוז קבוע מההכנסה". משום ש"ככל שיש לך יותר אתה נהנה יותר". אבל כידוע, אין יחס ישר בין כמות הרכוש להכנסה.
נמק 264189
כשיש שותפים בנכס הרי שהם צריכים למצוא מנגנון למימון תחזוקת הנכס. לעניינינו המדינה היא נכס משותף.

עבור עניי העיר גובים לקופת העיר עד 5%. מעבר לזה גובים מאנשים שמסרבים לתרום לצדקה אם הוכח שאינם תורמים מספיק (אני מניח שזה מגיע ל 7-8% כולל קופת העיר). בוודאי שלא ניתן להכריח אדם לתת יותר מ 10%.
יוצא דופן הוא מצב של פיקוח נפש בו אנשים מתים מרעב.

אתה יכול להתייחס לקיום המצוות כאל העושר היותר עליון. זה לפחות נכון. צמצום פערים איננו הגדלת חירות. הוא שוד.
נמק 264195
המדינה היא נכס משותף, אבל למה הצבא צריך להיות נכס משותף שמי שנהנה ישלם לפי כמה שהוא נהנה, לא נהנת לא שילמת.

5% מההכנסה? למה דווקא 5%? ו5.00001% זה כבל לא לגיטימי.
ביטוח בריאות זה "פיקוח נפש" או לא? אוכל בריא זה "פיקוח נפש" או לא?

הסברתי בפירוט למה אדם שאין לו צרכים בסיסיים הוא אדם בעל חירות מצומצמת (אבל יש לו כבוד).
נמק 264205
1) צמצום פערים איננו אספקת צרכים בסיסיים.
2) תפסיק להיות נודניק.
3) פיקוח נפש זה פיקוח נפש. אדם עלול למות תוך מספר ימים אם לא יקבל עזרה מיידית.
4) אם אתה רוצה תהיה אנרכיסט. אל תתקוף אותי עם טענות של אנרכיסטים ותטען שעל כן צריך להיות סוציאליסוים.
נמק 264749
1) אבל אספקת צרכים בסיסיים היא כן צמצום פערים.
2) אנסה.
3) ז"א טיפול תרופתי לחולה סרטן אינו פיקוח נפש עד שהוא מגיע לשלב הקריטי של המחלה?
4) אם אתה לא עומד מאחורי טענות מסוימות, על תעלה אותן. אני תוקף אך ורק טענות שהועלו על ידך.
נמק 265659
הכוונה היא כמובן שקיום מצוות הוא האושר היותר עליון. ולא כפי שנכתב.
נמק 265563
1. אם הצבא הוא כדי לשמור על הרכוש, המס צריך להיות אחוז קבוע *מהרכוש* ולא *מההכנסה*.
2. האכלת רעבים היא *כן* אינטרס שלך, שכן אם תפסיק להאכילם הם עלולים להתנהג כמו רובינזון באי, למרוד באלימות ולחסל אותך ואת בני ביתך (קרה לא פעם בהיסטוריה).
נמק 265578
1. בהחלט
2. עקיף. מכיוון שאצל יהודים תמיד יינתן להם מינימום, זה חשש מאוד רחוק.
נמק 265586
דומני שמיקמת עכשיו את עצמך במקום שונה מאוד משאר החבורה הקפיטליסטית.
נמק 265618
1. אשמח אם שאר הקפיטליסטים יענו. לי נראה שהם אינם רואים הבדל מהותי בין מיסוי רכוש למיסוי הכנסה, ואם כבר הם מעדיפים מס רכוש על מס הכנסה.
2. גם שאר הקפיטליסטים חושבים שצריך לעזור לעניים כמוני. אם הם חלוקים איתי, זה בשאלה התאורטית האם יש להטיל מס למימון עזרה מינימלית לעניים.
נמק 265592
1. טעות. המס צריך להיות כל מה שנחוץ כדי לשמור על הרכוש.
2. הרבה יותר סביר שבהעדר מימון ממלכתי לבטלה אלו פשוט יפסיקו להתבטל. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות מעין אלו.
נמק 265623
2. אתה צודק, לא סביר שהעוני יביא למהפכה שתשנה את סדרי השלטון, למרות הדוגמאות מההסטוריה. מצד שני הטענה שלך שרק נבטל להם את הקצבאות הם כולם ימצאו פתאום עבודה ויבוא לציון גואל היא לא נכונה.
אם נבטל את הקצבאות, חלק מהעניים המובטלים באמת ימצאו לעצמם עבודה, חלק יהפכו לחסרי בית וחלק יתחילו לגנוב.
לגבי העניים העובדים, זה כבר עניין לדיון אחר.
נמק 265628
1) תוכל להביא דוגמא הסטורית להתמרדות על רקע פערים חברתיים שלא על רקע אחד מ:
א) רעב
ב) גזענות, עדתיות
ג) שלילת החופש של אנשים על ידי החברה (עבדות) ?

זו רק שאלה בינתיים, לא קביעה.

2) חלק יעבדו, חלק ייעזרו בקרובי משפחה וחברים וחלק ייעזרו בקופות צדקה.
נמק 265642
1. לא יודע, ובכל זאת, אני לא חושב שהתסריט של מהפכה חברתית שתהפוך את ישראל למדינה קומוניסטית או משהו דומה לזה היא תסרטי סביר.
2. אני מבין, בעולם שלך אין גנבים, אין שודדים ואין כייסים. כולם אנשים צדיקים (חוץ מעובדי המדינה שהם כולם גזלנים כמובן). אדם שמגיע לפת לחם יפשוט יד לנדבה ולא יעלה על דעתו לגנוב.
נו טוב.
נמק 265651
בעולם שלי אנשים גונבים או לא גונבים לפי פרמטרם שונים ולא דווקא מחמת עוני.
בעולם שלי אנשים חושבים לפני שהם כותבים שטויות.
נמק 265655
ההערה האחרונה שלך מראה שהעולם שלך הוא לא העולם שלנו.
נמק 265658
נכון. אני משתדל לחפש את האמת ואתה חי בעלמא דשקרא.

אבל כדי שלא נדרדר יותר אני מתנצל. אני חושב שלא הובנתי. טענתי היא שהקשר בין גניבה לבין עוני הוא רופף מאוד מאוד, כמעט לא קיים. הייתי צריך לאמר זאת בלי העקיצה. איני חושב שהמסוממים הגונבים בשביל הסמים שלהם, כספרי הבנקים שמועלים בכספי לקוחות, ושאר גנבים למיניהם עושים זאת כי הם מאוד עניים. הם גונבים כי הם לא למדו לשלוט ביצרים שלהם.
נמק 265669
אתה טוען שאין קשר בין מצב כלכלי לפשיעה?

ברור שפשעים מסויימים קיימים בעיקר בקרב אוכלוסיות חזקות (כדי לבצע עברות צוארון לבן, אתה צריך שיהיה לך צוארון לבן וצוארון לבן זה לא דבר זול), אבל עיקר הפשיעה (פריצות, שודים קטנים חטיפת ארנקים וכו) מבוצעות ע"י עניים וישנן תופעות פשע שקיימות כמעט בלעדית בריכוזי עוני (כנופיות נוער).

אני לא טוען שכל אדם הוא פושע פוטנציאלי וכל מי שיגיע למצוקה כלכלית ישר ילך ויגנוב. צריך גם איזושהי נטיה, חינוך (או נכון יותר, העדר חינוך) וכו.
אבל אצל רוב בני האדם, הדבר שמונע מהם לגנוב הוא לא כל כך חזק כדי לשרוד מצוקה כלכלית קשה.
נמק 265667
אתה הופך כאן סיבה ומסובב. העניים אינם עובדים בגלל הקצבאות, לא ההיפך. ראה למשל את החרדים, האם כל אותם אברכים הממיתים את עצמם באוהלה של תורה עסקו בחיפוש נמרץ אחר עבודה, התייאשו ו"נאלצו" לקבל קצבאות או שמא ההיפך, ניתנה להם האפשרות לחיות כטפילים והם לקחו אותה?
נמק 265681
אני לא קישרתי בין אי עבודה, עוני וקיצבאות.
חלק מהעניים עובדים, חלק מהלא עובדים עושים זאת כי באמת יותר נוח לשבת בבית ולקבל קיצבה אבל חלק אחר פשוט לא מוצא עבודה.

הבעיה היא שכשתביא אדם לסף רעב יעשה אחד משלושה דברים.
ינסה לשפר את מצבו באמצעים לגיטימיים, ינסה לשפר את מצבו באמצעים לא לגיטימיים, יוותר על שיפור המצב.

כך שביטול הקיצבאות יביא בין היתר לריבוי חסרי בית ועליה בפשיעה מצד אחד ותוספת עובדים מצד שני.
כמה ילכו לכאן וכמה לכאן, זה כבר תלוי בנתונים שאין לי (שיעור העובדים בקרב העניים, שיעור המובטלים מאונס מול המתבטלים, המצב הנפשי ורמת החינוך בקרב האוכלוסיות שיפגעו מקיצוץ הקיצבאות).
נמק 265700
זה דווקא נראה כאילו אתה כן מקשר. אם ביטול הקצבאות יוביל לקטסטרופה שאתה מתאר אזי הקצבאות הם מה שמונע את הקטסטרופה. לא?
מעניין כמה מבין בחורי הישיבה בבני ברק "לא מוצאים עבודה". כמה לדעתך מחפשים?
נמק 265733
"הבעיה היא שכשתביא אדם לסף רעב יעשה אחד משלושה דברים.
ינסה לשפר את מצבו באמצעים לגיטימיים, ינסה לשפר את מצבו באמצעים לא לגיטימיים, יוותר על שיפור המצב."

זה נשמע מאוד הגיוני, אבל בפועל מאוד לא.
ראשית, רוב האנשים אינם מגיעים אל סף רעב ופועלים הרבה לפני כן. לבד מזאת, ישנן רשתות תמיכה משפחתיות וקהילתיות המונעות מרוב אלו שאינם יכולים לעזור לעצמם להגיע לרעב ממש.
מעבר לכך:
א. לא תהיה עליה בפשיעה: רוב כמעט מוחלט של העבריינים החלו את דרכם העבריינית כבר בגיל הנעורים. אדם בוגר יהפוך לעבריין פלילי מן השורה בעבירות של גניבה או שוד רק לעתים נדירות ביותר. זה אמנם נראה נורא הגיוני שכך יעשה אדם במצב מצוקה, אך בפועל אתה מתאר התרחשות פיקטיבית לחלוטין. מעבר לכך, סביר להניח גם שאדם שיכולתו הפיסית מגיעה עד כדי כך שהוא מסוגל לבצע פריצה או שוד יכול גם לעבוד במיון עגבניות, טיאטוא רחובות, וכן הלאה.

ב. לא תהיה עלייה של ממש במספר חסרי הבית: כמו העבריינות, חסרות-בית היא מקצוע שהעוסקים בו, כמעט באופן מוחלט, הם מכורים לסמים, אלכוהוליסטים וחולי נפש. זה לא מסלול שבוחר בו אדם כאופציה.
נמק 265829
א. אתה יודע מה?
כשאני חושב עז זה שוב אני חושש שטעיתי.
כנופיות נוער לא מורכבות מאנשים שנדחו ע"י החברה אלא מהילדים שלהם. הדרך להקטין את הפשיעה שקשורה לעוני היא דרך בניית מסגרות לנוער ולא דרך סבסוד ההורים.

מודה ועוזב.

ב. יש לקחת בחשבון את חסרי הבית הקשישים וחולי הנפש.
נמק 266058
א. ירוחם.
ב. אז?
נמק 266605
א. משל
ב. אז זהו. משתמע במידה מסויימת מהתגובה שלך אין באמת בעיה של חסרי בית כי הם הם רובם חולי נפש, אלכוהוליסטים ונרקומנים. אני בטוח שלא התכוונת לומר שכיוון שחסר הבית הוא חולה נפש אין צורך להתיחס למצבו כבעיה. אני בטוח שלא לזה התכוונת.
לגבי הנרקומנים והאלכוהוליסטים, יש לי בעיה מסויימת כיוון שמצד אחד הם מוגבלים (התלות במשקה או בסם היא מוגבלות שמונעת מהם לשקם את חייהם) ומצד שני הם האשמים במצבם. השאלה היא האם יש לעזור להם או לומר להם ''נה, הייתם צריכים להקשיב לתשדיר של רוצה להשתף בניסוי. עכשיו אכלתם אותה.'' (לגבי גופים וולונטריים, זה קצת בעיה. האוכלוסיה הזו סובלת מחוסר אטרקטיביות לתרומות והתוצאה היא יש מעט מאוד גופים שמטפלים בה באמצעים מאוד דלים).
נמק 266645
אני לא חושב ש"אין באמת בעיה של חסרי בית" משום שיש בעיה כזו, אלא שהיא לא נוצרה בגלל חוסר בתשלומי העברה ולא תוחמר עם ביטולם. חולי נפש ונרקומנים אינם נוצרים בגלל המצב הכלכלי ואינם נעלמים עם שינוי המדיניות בנושא תשלומי העברה. זה היה הנושא בו דנו, כזכור.

לגבי טיפול באותם אומללים: בסדרי הגודל של הבעיה, הטיפול בה בדרכים פרטיות יהיה קל למדי. לפי נתוני הלמ"ס ישנם היום כ-‏20 אלף אשפוזים של חולי נפש מדי שנה, כשמספר חולי הנפש הכרוניים מוערך בכשני פרומיל מהאוכלוסיה. מספר הנרקומנים בישראל (לעניין זה, מכורים להרואין לזניו) מוערך ב-‏5,000 עד 10,000 איש בסך הכל. מאחר ובין אוכלוסיית המאושפזים בבתי החולים והנרקומנים יש חפיפה מסויימת, אפשר להניח כי מדובר באוכלוסיה שגודלה הכולל הוא כ-‏25,000 איש.

כיום, מוקדשים לרפואת הנפש בערך 1250 מליון שקל מדי שנה, כש-‏780 מליון מתוכם באים מן הממשלה. כלומר, הממשלה משקיעה בערך 30 אלף שקל בכל חולה נפש ונרקומן.
אם נלך לפי גישתך שיש צורך בתשלום כזה, ונפעל לשיפור ניכר של הטיפול בחולי נפש באמצעות שילוש התקציב הזה ל-‏90 אלף שקל ובמקביל נסיר את הגביה המיותרת לצורך תשלומי העברה *רק* מביטוח לאומי, יצא שכל משלם מסים יצטרך לשלם עוד 560 שקל בשנה דמי בריאות ובצד השני יחסוך 18,000 שקל לעובד לשנה היום. במונחי מס, מדובר בהפחתה של 25 אחוז בנטל המס בלי שאף שירות מהותי נפגע.

כמובן שלדעתי אפשר לעשות זאת באמצעות מוסדות פרטיים והדבר אף אינו מסובך. למעשה, כך נעשה אפילו בישראל, שעד אמצע שנות השמונים רוב הוצאות הבריאות שולמו בה באמצעות גורמים פרטיים ולא הממשלה.
נמק 266956
"רוב כמעט מוחלט של העבריינים החלו את דרכם העבריינית כבר בגיל הנעורים. אדם בוגר יהפוך לעבריין פלילי מן השורה בעבירות של גניבה או שוד רק לעתים נדירות ביותר."

גם אם נניח שזה נכון (איפה הקרימינולוגית שלנו כשצריך אותה?) אתה מתעלם מהאוכלוסיה הגדולה של בני-נעורים ואנשים צעירים שביטול הקצבאות ושכר המינימום יכניס למצוקה כלכלית. אלו, גם לפי הנתונים שלך, בהחלט עלולים להגיע לפשע, או לסמים ואלכוהול. קח בחשבון שבמבט ראשון דרך הפשע היא קורצת כי היא מספקת אלטרנטיבה קלה בהרבה מהדרך הממוסדת, עם פוטנציאל "התקדמות" רב ומהיר יותר. כלומר: בעלי המשפחות שייפגעו מהקיצוצים אולי יחפשו עוד עבודה, אבל הילדים שלהם, שמצבם יוחמר, יפנו הרבה יותר בקלות לעבריינות.

"סביר להניח גם שאדם שיכולתו הפיסית מגיעה עד כדי כך שהוא מסוגל לבצע פריצה או שוד יכול גם לעבוד במיון עגבניות, טיאטוא רחובות, וכן הלאה"
נכון. אבל פריצה או שוד משתלמים הרבה יותר מטאטוא רחובות בעד שכר נמוך. השאלה היא לא האם האדם מסוגל לכך, אלא האם הוא ייבחר בכך (שוב, בהנחה שיש עבודה לכל דורש). אני חושד שלא כך הוא.
נמק 267042
"אתה מתעלם מהאוכלוסיה הגדולה של בני-נעורים ואנשים צעירים שביטול הקצבאות ושכר המינימום יכניס למצוקה כלכלית. אלו, גם לפי הנתונים שלך, בהחלט עלולים להגיע לפשע, או לסמים ואלכוהול."

הפנייה לפשיעה היא תמיד חלופה קלה יותר מהדרך הממוסדת – שהרי פריצה או שוד משתלמים הרבה יותר גם מדמי אבטלה, הלא כן? – ובכל זאת, רוב בני האדם אינם בוחרים ללכת בה כאשר יש להם אפשרות מעשית אחרת. אם תבטל את תשלומי ההעברה, תקבל במקביל עליה דרמטית במספר מקומות העבודה, משום שביטול תשלומי ההעברה יפנה סכומים נכבדים לצורכי השקעה יזמית. למעשה, ניתן לצפות דווקא לירידה בפשיעה, משום שאחרי העבודה אין כוח לשטויות כאלה.
נו, עוד פנטזיות בעלמא. 267546
בסיבוב הזה כבר היינו.
נו, עוד פנטזיות בעלמא. 267628
''נו, עוד פנטזיות בעלמא''

כסבור הייתי שאתה הוא זה שמעלה סברות כרס (יפנו לפשיעה, יתדרדרו, וכו'). לא אני.
נמק 266950
1. א. הוכחה סופית לכך שיעקב ואתה אינם מסכימים. רגע היסטורי: חבורת איו"ב מתפצלת לראשונה. מסקנה: בניגוד למחשבות כפירה שעלו בי, לא מדובר באותו אדם.
1. ב. "המס צריך להיות כל מה שנחוץ כדי לשמור על הרכוש" - השאלה היא לא כמה מס יש לגבות, אלא איך לחלק אותו בין הממוסים. יעקב אמר שההיגיון מאחורי החלוקה הוא שמי שיש לו יותר רכוש נמצא יותר בסכנה מהתקפה מבחוץ ולכן צריך לשלם יותר. מה דעתך?
2. קרא שוב את תגובתי. דיברתי על "עניים" ולא על "מובטלים". מאחר שאתם תומכים בביטול שכר המינימום, הרי שגם מי שעובד אין הכרח שיהיה לו מספיק כסף לכלכל את עצמו ומשפחתו.
נמק 267026
1א) ?
1ב) אני מנחש שהד"ר מסכים. אני דווקא חשבתי שההכנסה היא מדד לכמה כסף יש לך ולכן איני תוקף עקרונית מס כאחוז מההכנסה במקום כאחוז מהרכוש.
נמק 267074
1א. ראיה די חזקה לכך שבעצם לא קראת באמת את מה שנכתב על ידינו.
1ב. כזכור, היום, המס הוא פרוגרסיבי - כלומר - המס איננו נקבע על פי הצרכים אלא משמש ככלי ליצירת שיוויון. זה בוודאי פסול. מי שיש לו יותר רכוש איננו מצוי בסכנה גדולה יותר מזה שיש לו מעט יותר רכוש. ככלל, ההגנה על זכויות הקניין משמעותית הרבה יותר בשביל העניים והמעמד הבינוני מאשר לעשירים שהרי לעשירים יש אמצעים שמאפשרים להם לשכור הגנה באופן פרטי. לדעתי הפתרון הטוב ביותר הוא מס גולגולת + מדרגת מס שפוטרת אנשים מתחת להכנסה מסויימת. אם זה בלתי אפשרי (נגיד שההוצאות הצבאיות מאוד גבוהות) אז אולי מס כאחוז קבוע מההכנסה (לא רכוש) עם תקרה.

2. היינו הך. העניים בישראל פשוט אינם עובדים. זאת הסיבה בשלה הם נשארים עניים. התמיכה שלי בביטול שכר המינימום נועדה לאפשר ליותר אנשים לעבוד. בכל מקרה, הקשר בין שכר מינימום לבין עוני הוא קלוש. כזכור, פחות מחמישית ממקבלי שכר המינימום הם עניים.
נמק 267081
2. ומהצד השני, רוב מכריע מהעניים העובדים בישראל מקבלים שכר מינמום.
כך שגם עם שכר מינמום ברמתו הנוכחית, עבודה אינה ממש מוציאה ממעגל העוני. אני מתקשה לראות איך עבודה בפחות בשכר המינמום תוציא אנשים ממעגל העוני כשעבודה בשכר מינמום לא מצליחה לעשות זאת.
נמק 267165
אתה מדבר מהרהורי ליבך, אלו אינן העובדות תגובה 267080
נמק 267172
האם לא ראית את הכתוב "מהעניים העובדים"?

באמת חביב מצדך לענות לו בהודעה עם נתונים לא רלבנטיים (איזה אחוז מהעניים עובד, ולא איזה אחוז מ*העניים העובדים* מקבל שכר מינמום).

מי כאן קורא מהרהורי ליבו?
נמק 267173
עמך הסליחה. לא קראתי נכון את הודעתך.
נמק 267174
רוב העניים העובדים יש להם יותר מ 3 ילדים או שהם עובדים באופן מאוד חלקי.

יש לזכור ששכר המינימום הוא שכר לשעה ולא לחודש (למעט למשרתים במילואים). אפשר להרוויח שכר מינימום גם עם הכנסה של 5000 ש"ח אם עושים שעות נוספות.
נמק 267176
ברוב המשפחות העניות העובדות יש גם רק מפרנס אחד.
נמק 267210
אני חושב שמס פרוגרסיבי הוא לא בהכרח כלי ליצירת שוויון - כלומר, אפשר להצדיק אותו גם באופן אחר: אתה רוצה שהמס יפגע באזרחים באופן הוגן. ויש מקום לטעון שהתמורה (במונחי אושר, או חרות) שיש לאדם מכל שקל נוסף, פוחתת; כלומר, השקלים העודפים שהעשיר מרוויח לעומת העני משמעותיים פחות בשבילו. ואם כך, יותר הוגן לקחת מהם חלק יותר גדול.
קיצור הליכים 267224
תגובה 252597, סעיף 5.
קיצור הליכים 267535
אה, נכון. אבל אני חושב שהדיון שם עם אורי לא ממש מוצה.
נמק 267244
הגיון כזה הוא מצוין. אפשר להצדיק את הכל ולכן אנו עוברים ממחוזות הצדק וההגיון אל מחוזות הכח, האלימות, הקומבינות ועמדות הכח. ואם כבר הגענו לשם אז בא נוותר על המצאת הצדקות מוזרות ונעבור ישר לעניין - דמוקרטיה טוטליטרית.

מי בעד לחסל את יעקב?
נמק 267274
ניתן אולי להצדיק אותו בדרכים אחרות אבל המטרות המקוריות נשארות אותן מטרות. המטרה הנומינלית של הפרוגרסיביות היא ''הקטנת אי השיוויון'', לכל צורך מעשי, זה הדבר היחידי שרלוונטי.

גם ההצדקה שאתה מביא לא ממש משכנעת אם לוקחים בחשבון שבעלי ההון נוהגים להשקיע את הכנסתם באופן שמגדיל בהרבה את הרווחה כמו מקומות עבודה חדשים וכו.
ועדת האושר 267307
מה שמהמם כאן זה שאפילו מבלי משים אפשר לומר דברים מפחידים.

הרעיון שהמדינה (כלומר ועדת הכספים או עוזי כהן או מועצת ה...) מחליטה מה גורם לי אושר ואיזה מספר של שקלים יעשה אותי מאושר "מספיק" לפי דעתה, הוא רעיון מעורר חלחלה. אני רק יכול להרגע בתקווה שלא לזה התכונת.

אבל אי אפשר שלא לראות כאן שוב את אותו מדרון חלקלק. מיסים הם תשלום על שרותים שהמדינה מספקת (כמו מיסי ועד בית) וזהו!
ברגע שמנסים להשתמש בהם לצרכים אחרים (כמו חמלה לאומית וחלוקת העושר ו/או האושר) אין מנוס ממהמדרון החלקלק וגם טובים וישרים ידרדרו בו.

לכן, שומר נפשו ירחק.
נמק 267549
1א. למיטב הבנתי (תקנו אותי אם אני טועה) יעקב קיבל את העיקרון של מס כאחוז מהרכוש (ולא ההכנסה) תגובה 265578
ואילו אתה אינך מקבל אותו. בכך יש הבדל בדעות ביניבם. איך זה מוכיח שלא קראתי משהו, אינני יודע.
1ב. לא דיברתי על השוואה למצב היום אלא על השאלה האם עדיף מס כאחוז קבוע מההכנסה או מהרכוש. אתה מציע מס גולגולת, שזו אופציה שלישית, אבל מעדיף מס כאחוז קבוע מההכנסה מאשר מהרכוש. ההסבר היחידי שאתה נותן לכך הוא ש"לעשירים יש אמצעים שמאפשרים להם לשכור הגנה באופן פרטי" - אבל זה סותר את כל הרעיון של המיסוי - אם העשירים לא ישלמו, והעניים לא ישלמו, אז לא עדיף שאלו מהמעמד הבינוני גם יקנו את שירותי השמירה באופן אישי? חוצמזה, יש משהו מצחיק במחשבה ששרותי השמירה שיקנו העשירים ישמרו אותם מפני הצבא הסורי, למשל.
2. אני יורד מהויכוח הזה כרגע כי אני מנהל אותי ממילא במורד הפתיל.
נמק 267618
1א. דיברתי על העובדה שדעותינו שונות כך שזה לא מפתיע למצוא נקודות בהם אין תואם.
1ב. זה לא ההסבר שנתתי. אתה לא קורא את מה שאתה מגיב עליו. האזכור של האמצעים של העשירים נועד להדגים מדוע זה טיפשי לקחת יותר ממי שיש לו יותר כי הוא "נהנה" מזה יותר. לעשירים יש יותר אלטרנטיבות להגנה על רכושם ומכאן שהם לא חייבים את ההגנה המדינתית, העניים כן.
נמק 274761
1ב. אנחנו לא מדברים על מה שריאלי אלא על מה שצודק.
נמק 265619
הדמיון בין צבא להאכלת רעבים, הוא ששניהם שירותים שנעשים למענך (בין אם אתה מודה בכך ובין אם לאו)

לכן, מותר למסות בשביל האכלת רעבים באותה מידה שמותר למסות בשביל הצבא.
לימוד תורה שלך ובשבילך 265626
וגם צבא הפקידים הבטלנים של משרד החינוך הם שלך ובשבילך. כדי למרק אותך בייסורים.

החברה קיימת כדי לשמור על חוקי המשחק. בשביל זה יש צבא ואת זה מממנים. החברה גם רשאית לגבות ממך כסף כדי לתחזק את הרכוש המשותף. העניים אינם רכוש משותף. הם בני אדם - לא רכוש.
לימוד תורה שלך ובשבילך 265638
כדי שאני אקבל את חוקי המשחק ואהיה מוכן לשמור עליהם, הם חייבים להיות כאלו שאוכל לשרוד במסגרתם. במשחק שבו אין לי סיכוי לנצח‏1 אני לא מוכן להשתתף מלכתחילה.

1 נעזוב את ההגדרה של מה יחשב נצחון, את מי אני אמור לנצח, ומה יעלה בגורלו של המפסיד.
לימוד תורה שלך ובשבילך 265652
אז אנו מסכימים.
לימוד תורה שלך ובשבילך 265657
איבדתי אותך.
לימוד תורה שלך ובשבילך 265660
תגובה 265628

ההמונים יתמרדו במקרה של רעב, שלילת חופש מוחלטת או אפליה של קבוצה גזעית, עדתית. נראה לי שאנו מסכימים בזה.
הם לא יתמרדו סתם כי יש כאלו שיש להם הרבה.
לימוד תורה שלך ובשבילך 265676
אני לא בטוח שזה המצב או אי פעם יהיה המצב בארץ.
לדעתי לא נזכה לראות התמרדות המונית אלא רק עליה קבועה בסטטיסטיקת הפשיעה.
לימוד תורה שלך ובשבילך 265683
מוזר, לי נדמה היה שהפשיעה היום, עם הרבה יותר קצבאות לעניים מאשר בשנת 1950, היא יותר גבוהה. נדמה לי שזה נכון גם לגבי שאר מדינות העולם. אולי זה ההיפך?
לימוד תורה שלך ובשבילך 265686
אני לא יודע מה הייתה סטטיסטיקת הפשיעה בשנות החמישים.
המצב החברתי בארץ אז היה שונה לגמרי, הפער היה קטן בהרבה והייתה הרבה יותר סולידריות חברתית.
לימוד תורה שלך ובשבילך 265702
כלומר - התהליך של הגדלת הקצבאות לא בדיוק תרם ל"סולידריות החברתית" ובוודאי שלא תרם להקטנת הפשע. זה כמובן לא מוכיח את הקשר ההפוך (קצבאות=פחות סולידריות ויותר פשע) אבל זה בוודאי מפריך את התאוריה החצי אפויה שהקצבאות מונעות פשיעה או מקדמות את הסולידריות...
לימוד תורה שלך ובשבילך 265725
תגובה 265674 מצביעה על הכשל בנימוק הזה.
לימוד תורה שלך ובשבילך 265746
לא הבנתי.. פרט ונמק.
לימוד תורה שלך ובשבילך 265752
דורון: "[בשנות החמשים] המצב החברתי בארץ היה שונה לגמרי, הפער היה קטן בהרבה והייתה הרבה יותר סולידריות חברתית."

בר-ביצוע: "כלומר - ... הגדלת הקצבאות [משנות החמשים ועד היום] לא ... [תרמה] ל"סולידריות החברתית" ובוודאי שלא להקטנת הפשע."

אורי: "ההשוואה שאתה עורך, בין מצבם של עניי רוסיה לפני המהפיכה ושבעים שנה אחרי כן, היא די חסרת משמעות, משום שהיא מתעלמת מן השינוי הכולל בעולם כאילו הוא אינו רלוונטי.
לדוגמה, נאמר שבשנת 1910 הפיקו 100 קילו תבואה מדונם אדמה עם 20 פועלים ואילו בשנת 1950, אחרי המצאת שיטות דישון חדשות במערב, הצליחו להפיק 1000 קילו תבואה עם פועל אחד, הרי שגם אם יעילותם של הסובייטים הייתה כה ירודה עד שהם הצליחו בשנת 1950 להפיק רק 300 קילו תבואה עם 5 פועלים, עדיין ניתן היה להצביע על "שיפור" של 400 אחוז ביעילות העבודה ו-‏300 אחוז בתפוקה – כאשר בפועל התפוקה הייתה ירודה יותר לפי כל קנה מידה השוואתי."
לימוד תורה שלך ובשבילך 265765
אני לא חושב שאורי כיוון לומר שאין כל דרך לעשות השוואות במישור הזמן אלא שיש להכניס את כל מה שצריך להכניס להשוואה (כמו טכנולוגיה).
איך זה רלוונטי כאן? האם פותחו טכנולוגיות חדשות של "סולידריות חברתית‏1"?

1 ואולי מישהו יסביר לי פעם מה זה בדיוק. נטיה לגדל שפם כמו של לך ולנסה? עמיר פרץ?
לימוד תורה שלך ובשבילך 265794
אני לא יודע מה אורי התכוון לומר. מה שאני מתכוון לומר הוא שאם במשך 50 שנה הקצבאות עולות ומידת הסולידריות החברתית יורדת, זה לא אומר שהמתאם שלילי: אולי אלמלא הקצבאות המצב היה גרוע הרבה יותר.
(ואם המסקנה היא ש"אין כל דרך לעשות השוואות במישור הזמן", זו בעיה של ההשוואות ולא שלי).
לימוד תורה שלך ובשבילך 265837
האמת היא שמאחר ואינני יודע אפילו מזה "סולידריות חברתית" ומה היה כל כך טוב כאן בשנות השבעים קצת קשה לי למצוא או לא למצוא מתאמים. התירוץ המקורי להגדלת הקצבאות היה "הקטנת הפערים", האם הפערים קטנו?
האם זה "מוכיח" אבסולוטית שעדיף בלי? ברור שלא. תוכל לטעון שיש תהליכים מסתוריים ארוכי טווח שמגדילים את הפערים ושהקצבאות ריסנו את התהליכים אבל על זה אוכל לומר שאולי עדיף לאתר את התהליכים הללו ולפעול נגדם ולא נגד הסימפטומים אבל בכל מקרה, זה רק מחליש את הטענה המקורית.
אחת הטענות של פופר כנגד המרקסיזם כ"תאוריה מדעית" היא חוסר היכולת להפריך את התחזיות שלה. על פי מרקס, העתיד צופן לנו את אותו גן עדן הקרוי סוציאליזם בו כל אחד יעבוד על פי יכולתו ויקבל על פי צרכיו ויהיה אחלה בחלה אבל העתיד הזה יהווה את "קץ ההיסטוריה" ומועד הסיום בלתי ידוע. בדרך לאותו סיום עשויות לחול עליות ומורדות. למעשה, אין שום התרחשות שלא תתישב עם התחזיות.
לי נדמה שיש לנו כאן עסק עם "תאוריה" מזן דומה. אין שום התרחשות שיכולה לסתור את ההנחה הבסיסית של "הקצבאות מקטינות את הפערים"‏1. בעיני, זה כשלעצמו, הוא סימן טוב לתוכנית גרועה. בעוד שלא ניתן להוכיח אם היא אכן עוזרת או לא להקטנת הפערים, ברור וברור שהיא גורמת לקבוצה גדולה של אזרחים נזק על ידי לקיחת כספם בכפיה. נדמה לי שרצוי שתהיה הצדקה מעט יותר מוצקה לצעדים כל כך קיצוניים. לא?

1 יחד עם זאת אני עדיין סבור שניתן לתקוף בצורה רציונלית את הטיעון בזכות הקצבאות וזאת על ידי בחינת הנחת היסוד (קפיטליזם מגדיל את הפערים) ועל ידי כך לשמוט את הקרקע מתחת לצידוק. אם אין בעיה, אזי הפתרונות המוצעים אינם רלוונטיים. אפשר לראות זאת בצורה ברורה יותר בנושא שכר המינימום. כל מתאם שלא נמצא בין אבטלה לשכר מינימום לא יכול להוכיח "אבסולוטית" שזה איננו עוזר (ובוודאי אם מניחים, כמוך, שיש אבטלה "טובה" ואבטלה "רעה") אבל אפשר גם אפשר לתקוף את הבסיס הרעיוני שהוא "חוק הדלות הגוברת" של מרקס. ההיסטוריה הוכיחה, חד משמעית, שאין לרעיון הזה כל ביסוס ומכאן שהבעיה אותה אנחנו מנסים לפתור איננה קיימת כלל...
לימוד תורה שלך ובשבילך 265847
1. לא סוציולוג אנוכי (ואפילו לא בולס שקמים), אבל נדמה לי שאני מזהה תהליך ארוך טווח ובלתי-מסתורי-בעליל, שמגדיל את הפערים: עליית הטכנולוגיה כ"מכפיל כח" בעבודה. ככל שאדם משכיל יותר, הוא נהנה יותר מן השיפורים הטכנולוגיים בכך שכושר הייצור שלו גדל (למשל, לפני חמשים שנה אפילו מתכנתי C המבריקים ביותר היו נתקלים בקושי מסויים למכור את התוכניות שלהם). גם מפעיל מלגזה נהנה מן השיפורים בטכנולוגית המלגוז, אבל פחות. שומר קישואים, בינתיים, לא נהנה מן הטכנולוגיה בכלל.

זה תהליך שאנחנו יכולים לאתר, אבל חלילה מ"לפעול כנגדו". מה שנותר לעשות הוא לפעול נגד "הסימפטומים" (השליליים שביניהם).

2. אז המרקסיזם אינו תאוריה מדעית. מכיוון שאינני מרגיש קרוב למרקסיזם, ועד לפני כמה חודשים אפילו בגדר חשוד לא הייתי, אני לא נעלב.

3. לא מחלקים קצבאות בגלל שבזכותן יקטנו הפערים בעוד חמשים שנה, אלא בגלל שיש אנשים שזקוקים להן עכשיו.
לימוד תורה שלך ובשבילך 265979
1. לא הבנתי מה הבעיה כאן. בעבר לא היית יכול להשתמש בהשכלה והתמחות כדרך להשיג הכנסה גבוהה יותר, היום כן. והיום יש יותר אפשרויות השכלה, ליותר אנשים, מאשר אי פעם. על פי התיאור הזה הפערים צריכים לקטון - יש יותר הזדמנויות ליותר אנשים.
לא יודע מה זה "שומר קישואים" אבל *כולם* נהנים מהטכנולוגיה:
א. משום שהיא מאפשרת לנו לייצר יותר ויותר בזול. מהנדס המזגנים מקבל משכורת נאה ממפעל המזגנים והפועל הפשוט נהנה ממזגן יותר זול.
ב. גם אם נניח שיש הפרדה בין מקצועות ש"נהנים" מהטכנולוגיה ומקצועות שלא נהנים עדיין מושך השכר הגבוה יותר (הנובע מהעליה בפריון העבודה) של ה"נהנים" את שכרם של ה"לא נהנים". המעסיק של שומר הקישואים חייב לשלם שכר שתואם, פחות או יותר, את שכרו של פועל פשוט בבית החרושת, אחרת ילך זה ויעבוד בבית חרושת. קח את ספר הגברים המצוי. הטכנולוגיה בתחום לא השתנתה באופן מהותי מאז המצאת המגזזה בשנת תרצ"ו ולוקח לו אותו זמן בדיוק כדי לתת לך תספורת מרינס קצוצה. האם שכרו נשאר מאחור?

2. לא צריך להעלב, לא קראתי לך מרקסיסט, רק לתיאוריה.

3. אני חולק עליך, הנימוק הבסיסי לקצבאות היה הקטנת פערים. זה הנימוק גם לשכר המינימום, מס הכנסה פרוגרסיבי, מימון החינוך ולמעשה כל יוזמה סוציאליסטית. הטענה שאתה מעלה כאן איננה הגיונית יותר, אגב. הזן הנפוץ של הטענה הזאת רומז שביטול הקצבאות יוביל למצוקה קשה, רעב וכו. על פי ההגיון הזה צריך לבדוק את נקודת הזמן בו התחילו הקצבאות להתנפח ולחפש שם את אותה מצוקה שהם היו אמורות לפתור. האם תופעת החיטוט בפחי הזבל הייתה חזיון נפרץ בשנות השבעים?
בכל מקרה זו שאלה על היעדים הנומינליים. אלו מגלים נטיה חמורה להשתנות עם הזמן, כתגובה לכשלונות הסוציאליזם. אציין רק שהטענה העיקרית בזכות הסוציאליזם בתחילת/אמצע המאה (למשל בבריטניה ושאר ארצות אירופה) הייתה שהוא *יגדיל* את התפוקה‏1. משנתברר שהתוצאות היו *הפוכות* הפך הטיעון את עורו והפך להיות עניין של "הקטנת הפערים", "ריסון" ושאר מיני ירקות.

1 הטענה הייתה שהתכנון המרכזי מונע את ה"בזבוז" שבתחרות על ידי ריכוז אמצעי הייצור.
לימוד תורה שלך ובשבילך 266114
1. ההתפתחות הטכנולוגית היא לא "בעיה", אלא מציאות. המציאות הזו מאפשרת לפחות ופחות אנשים לשאת על גבם את החברה כולה. צריך מדי פעם לזכור שהסיבה העיקרית לכך שאנחנו יכולים לנתב את הכשרונות שלנו למקום שבו משלמים המון מס שולי, קשורה יותר בנתיבים מאשר בכשרון. פשוט נולדנו בזמן הנכון.

"שומר קישואים" הוא מקצוע ברירת-המחדל בתלמוד, עבור אדם שאינו יכול (מסיבות שונות) לעסוק באף עבודה אחרת.

3. אין צורך לחפש רמזים, אני מוכן לומר זאת במפורש: ביטול הקצבאות יוביל למצוקה קשה, רעב וכו'.
לימוד תורה שלך ובשבילך 266215
"המציאות הזו מאפשרת לפחות ופחות אנשים לשאת על גבם את החברה כולה."

אני לא לגמרי בטוח שאני מבין למה כוונתך ב"לשאת על גבם את החברה כולה". אנשים נושאים את עצמם על גבם ואולי גם נושאים את קרוביהם הנכים, זקנים וחולים (או שאולי הם תורמים לצדקה שעושה זאת) אבל את החברה אין צורך לשאת על הגב משום שמרבית האנשים מסוגלים לדאוג לעצמם.
הטענה שהמציאות הנוכחית מאפשרת לפחות אנשים לעשות כאן איננה נכונה ואינני מבין על מה היא מתבססת. אולי תסביר למה אתה משווה את המצב הנוכחי (לאיזו תקופה?) ואיך זה מסתדר עם העליה המתמשכת ברמת החיים של כולם.

אתה כמובן צודק שהתמזל מזלנו לחיות עכשיו ולא לפני שלוש מאות שנה. עכשיו אנחנו יכולים להינות מפירות ההשקעה של אבותינו. חיינו נוחים, העבודה קלה יחסית, ובמקרים רבים מעניינת (מה שבטוח, יש גיוון רב בהיצע העבודה <דמיין קישור לסקר משלח היד>).
מה שאתה מפספס כאן לדעתי הוא העובדה שמה שמנע מהאנשים לפני שלוש מאות שנה לנתב את כשרונם לאותם מקומות בהם הם הביאו את התועלת הגדולה ביותר לאחרים‏1 לא היה גורם טכנולוגי אלא משטר של זכויות יתר כלכליות שמנע מאנשים את החירות לסחור בכשרונם. מה שאפשר את הפיתוח הטכנולוגי היה שינוי המשטר הזה במקומות מסויימים, שינוי שאפשר לאנשים לסחור ולהנות מפירות המסחר בכשרונם. הברכה שזה הביא וממשיך להביא, לא הייתה נחלתם של מעטים והיא איננה כזאת גם היום. רמת החיים של כלל האוכלוסיה בעולם המערבי (וגם בחלקים של העולם הלא מערבי) עלתה וממשיכה לעלות.

1 ובמילים אחרות, אותם מקומות בהם אנחנו מרוויחים הכי הרבה כסף
לימוד תורה שלך ובשבילך 266225
שאלה לא קנטרנית: אתה בטוח?

האם העליה בדרישה למקצועות בתחום השרותים (מלצרים, שליחים וכל אלה) באמת מפצה על הירידה בכוח אדם לעבודות השחורות המסורתיות כמו חקלאות ותעשיה, או שהנישה לעבודות פשוטות הולכת ומצטמצמת?

במקרה השני, גם אם רמת החיים הכללית הולכת ועולה (בינתיים?), הולך ומתהווה שינוי כלכלי-חברתי בעל משמעות עצומה שקשה לי לראות איך היד הנעלמה עוזרת להתמודד איתו.
לימוד תורה שלך ובשבילך 266266
תשובתי, בקצרה. כן. אני בטוח.

נדמה לי שאתה מעלה כאן שני הבטים של אותו רעיון. הקפיטליסטים נוהגים לומר שירידתו של ענף תעסוקה מסויים איננה דבר רע משום שתמיד עולה ענף אחר. אם זה נכון אזי אין לנו בעיה, אבל מנין הבטחון? מדוע שלא יקרה התסריט הבא:
א. המיכון הגובר והטכנולוגיה יגרמו לפחות צורך בידים עובדות לעבודות שחורות
ב. כל אלו שעובדים עכשיו בעבודות כאלו אינם יכולים (מסיבות אלו ואחרות) לעבוד בעבודות המתוחכמות
ג. אבטלה גוברת, ניכור, רעב המוני וכו.

על פניו נשמע הגיוני. מי ערב לכך שבעתיד יהיה מקום עבודה לכל אחד? מדוע שלא יווצרו שני מעמדות, מעמד קטן של מוכשרים שיכולים להשתכר משכורות גבוהות ומעמד שני של מובטלים נטולי הכשרה וכשרון הרעבים ללחם?

תשובתי, אין ערבות לכך אבל נבטח בשם יתברך והכל יהיה בסד.. אופס...

ראשית, כדאי לבחון את המאפיין העיקרי של הקפיטליזם. בניגוד לדיבורים על התאגידים הבינלאומיים המרושעים שגורפים את כל הרווחים לעצמם בלי לתת שום דבר בחזרה לחברה, התבוננות מעט יותר שקולה ממרחק תוכל להביא אותנו למסקנה שהמאפיין העיקרי של הקפיטליזם הוא יצור המוני לצריכה המונית. כל אותם מהנדסים החיים בנוחות על משכורת שמנה בחברות הסלולר יכולים לעשות כך משום שטלפונים סלולריים הם מוצרים המיוצרים בהמונים ונמכרים להמונים. אם נמחק את כוח הקניה של אותם המונים אזי ישמט הבסיס למשכורתם השמנה של אותם מהנדסים ומכאן שתסריט שני המעמדות הוא בעצם בלתי אפשרי.
זה כדי לומר "כולנו באותה סירה"...

שנית, כאשר תהליכי מיכון גורמים לתעשיה מסויימת לפטר עובדים פשוטים, היצע העובדים הפשוטים גדל. זה כמובן פותח פתח ליזמים להקים תעשיות אחרות, מאחר וכוח האדם מצוי בשפע, אין תמריץ, בשלב הראשון, למיכון (אם זה בכלל אפשרי). צריך לזכור גם שצרכיהם של בני אדם לעולם לא ניתנים לסיפוק. באותו רגע בו מילאנו צורך אחד, נוצר מייד צורך שונה. למרות שהרבה מעוד ענפים הצטצמו בדרישות כוח האדם שלהם (חקלאות, תעשיה וכו) יש היום *יותר* אפשריות תעסוקה ויותר מקצועות.

שלישית, חוק היתרון היחסי של ריקרדו.

אבל בוא נניח שזה קורה. שמונים אחוז מהאוכלוסיה מאבדים את עבודתם ועשרים האחוזים הנותרים ממשיכים להתקיים ברמת החיים הגבוהה שלהם עם המשכורות השמנות (זה בלתי אפשרי, כפי שהראיתי, אבל נניח שכן). עכשיו גם נניח שההיצע הגדול של עובדים פשוטים איננו מעורר שום יוזמה בקרב היזמים המבוססים לתעשיה חדשה. המצב הזה דומה בעצם למצב בו האוכלוסיה המבוססת חיה לה במדינה אחרת שאיננה סוחרת עם המדינה המקורית.
מאחר וצריך לאכול כדי לחיות, העובדים הפשוטים צריכים לעשות *משהו*, נגיד, לעבוד את האדמה באמצעים פרימיטיביים, או ללקט תותי בר. מכאן שאנחנו דנים במעין מדינת עולם שלישי. כאן ניתן לראות שוב שגם אם מתעלמים מחוק היתרון היחסי (שהופך את הסחר כדאי בין שתי המדינות) נוצרת כאן כלכלה חדשה אשר יכולה לתפקד בכוחות עצמה, לפתח התמחות ולהעלות את רמת החיים (וזה, על רגל אחת, מה שקרה בעולם הקפיטליסטי).

באשר לפיתוחים טכנולוגיים אשר עשויים לאיין את כל הנימוקים הללו, ייתכן שדמיוני מוגבל אבל אני לא מצליח לדמיין כזה מצב. אם אתה יכול להציג תסריט מעין זה, נוכל לבחון זאת. ככל שאני רואה זאת אין הבדל מהותי בין התהליכים הכלכליים שקורים עכשיו ובין אלו שקרו במהפכה התעשייתית או כל תקופה אחרת בהיסטוריה...
לימוד תורה שלך ובשבילך 266288
אני קצת פחות אופטימי ממך, אולי זה מפני שלא קראתי את ריקרדו.

הנימוק "כולנו באותה סירה" מופרך לגמרי בעיני. מספיק ש 90% מאיתנו באותה סירה כדי שהסירה תפליג לה בשאננות, ותשאיר מאחור את 10% המובטלים מפרפרים במים. הקצבאות הן בבחינת גלגל הצלה שאתה זורק להם לא בשביל לשמור על הפרופורציה 10:90, ולא בשביל שהם יוכלו לתמוך ברמת חייו של מהנדס התוכנה העשיר, אלא כדי שהם לא ירעבו ללחם. אני לא בהכרח מדבר על מעמד דק של עשירים מופלגים, אני חושש מממעמד לא דקיק של עניים מרודים.

הנימוק השני הוא בעיני wishful thinking , או לפחות זה מה שאני חושש. כשאני שואל אם ייתכן מצב עודף היצע כביר בתחום כוח אדם לעבודות השחורות ואתה עונה לי שעודף היצע כזה ייצור בהכרח מקומות עבודה חדשים אני נשאר מודאג. המצב שאני מדבר עליו זהה למצב כבר היום אם שוק העבודה היה חופשי ליבוא של עובדים זרים: ברור שזה היה פותח פתח להרבה יזמים זריזים, אבל שכר העבודה שהם היו מציעים לאותם 10% עניי עירנו הוא 100 דולר בחודש או משהו כזה. אולי אני טועה כאן, ואני מקוה באמת שאני טועה, וזאת היתה השאלה המקורית שלי: מנין לך הבטחון?

ולגבי ה"שלישית": אם רובוט יהיה מסוגל לקטוף שדה עגבניות במחיר כולל של 30$ לחודש, זה מה שיוצע לעובדים חקלאיים פשוטים, ואם כספומט חכם יוכל לתת לך ייעוץ פיננסי במחיר עלות של 5$ לחודש, זה מה שהיועץ בבנק יקבל (במקרה הזה כמובן מדובר על שכר הוגן במונחי עלות/תועלת, אבל אני מדבר על העיקרון). ללקט תותי בר זה באמת פתרון שלא חשבתי עליו, והוא טוב בעיני לא פחות מ"אז שיאכלו עוגות", אלא שייתכן קושי מסויים ללקט את התותים ההם כאשר האדמות יירכשו ע"י מהנדסי התוכנה העשירים מהפסקה הראשונה.

הפיתוחים הטכנולוגיים שאני מדבר עליהם הם המשך הפיתוחים שנמצאים איתנו כבר היום.
לימוד תורה שלך ובשבילך 266319
יש לנו כאן אי הבנה משום שאני חשבתי שאתה ממשיך את הרעיון של עוזי בדבר המיעוט שיכול להשתכר ו"נושא על גבו" (או שזה ההיפך) והרוב ה"מיותר". למרות זאת, אין כאן הבדל משמעותי.

לא ברור לי מיהם אותם עשרה אחוזים בהם אנו דנים. האם מדובר בחולים ונכים או שמא מדובר באנשים בריאים בעלי מנת משכל תקינה שמסיבה מסתורית כלשהיא הם "מיותרים" ואין דורש לכוח עבודתם. אני מרשה לעצמי להניח שמדובר במקרה השני‏1. מאחר ומדובר באנשים בריאים נשאלת השאלה מדוע בעצם הם מיותרים? מה עושה אותם שונים כל כך משאר האוכלוסיה? ואם הם אינם שונים, מדוע שנוכחותם לא תדלל (על ידי הורדת השכר) את כוח העבודה של שאר תשעים האחוזים?

זה מוביל אותנו כמובן לטענה השניה, אתה אומר, "עובדה" - יש מובטלים. ואני אומר, "עובדה" יש להם אפשרות להיות מובטלים משום שמישהו משלם להם עבור האבטלה. ועוד אוסיף, "עובדה" - יש צורך בידיים עובדות - ראה את העובדים הזרים. מסתבר שהם לא מיותרים אלא פשוט תפוסים על ידי משלח היד הקרוי "חיים על קצבאות".

אתה נופל כאן למלכודת של חשיבה סטטית. אם הקצבאות יקוצצו אזי מקבלי הקצבאות ירעבו ללחם בפינה שלהם בשקט, אבל מקבלי הקצבאות הם בני אדם ובני אדם מגיבים למצב בו הם שרויים, זאת הסיבה לבחירה בקצבאות מלכתחילה. כאשר הקצבה היא אחת מהאפשריות, אל תתפלא אם יש אנשים שבוחרים בה. אותו הדבר גם ההיפך, אל תתן להם קצבאות והם פשוט יצאו לעבוד. האם הם יעשו זאת בלית ברירה? ועוד איך, בדיוק כפי שאני עובד בלית ברירה. האם עמדתם בשוק העבודה תהיה נוחה פחות מעמדתי, מן הסתם כן אבל מתן דמי הקצבה בוודאי שאיננו משפר את עמדתם.

האם אני טוען שאותם אנשים צריכים לצאת ולעבוד בשכר של עובדים זרים? בהחלט.
הנושא כבר נדוש בדיון אחר אבל תמצית הדברים, מנקודת מבטי, היא שהזעזוע מהרעיון הזה הוא קונספט שנגוע במה שניתן אולי להגדיר, בהגזמה, כגזענות. העובדים הזרים הם בני אדם וצרכיהם הם צרכי בני אדם, אם אלו יכולים לממן בשכר שהם מרוויחים שהות ארוכה במדינה זרה (ללא הורים, קרובים או חברים שעוזרים, עם שפה זרה וכו) וזאת בנוסף על סכומים שהם חוסכים אזי אינני רואה שום סיבה שבני המקום לא יוכלו לממן את קיומם + חסכון + לצבור נסיון‏2 ולהתקדם. מדוע הם אינם עושים זאת עכשיו? משום שיש להם אלטרנטיבה נוחה יותר.‏3

ומה אם הם בכל זאת לא ימצאו עבודה? כל תסריטי הזוועה הם אמנם נאים ביותר לסרטים של מייקל מור אבל הדבר לא הופך אותם לפחות שקריים. הסיבה בשלה המציאו את הקונספט של קצבאות לא הייתה רעב המוני ובוודאי לא "דלות גוברת" נוסח מרקס. האם יש ראיות לכך בשטח? אם מוסכם שעל פי המצב שהיה לפני החלת הקצבאות איננו תואם את תסריט הזוועה, מנין לך הבטחון שהוא יהיה נכון עכשיו?
אתה מדבר על "גלגל הצלה" אבל מה שאתה באמת זורק הוא בדיוק ההיפך. אדם שחי מקצבאות הוא אדם ללא עתיד. הקצבאות לעולם לא יהיו גדולות מספיק כדי לאפשר לאדם לחסוך, לקנות בית או לשפר באופן משמעותי את תנאי חייו. רק עבודה יכולה לאפשר זאת.
הבעיה אותה מנסה מערכת הקצבאות לפתור היא במידה רבה הבעיה שהיא בעצמה יוצרת. ניתן לראות זאת בקלות על ידי התבוננות באחוזי האבטלה הגבוהים בשוודיה או בריטניה (במיוחד של שנות השבעים) מול האחוזים הנמוכים יחסית בארה"ב או הונג קונג.

באשר לתותי הבר, ראה את כל מה שאמרתי לפני כן כדיסכלייזמר. אני לקחתי את התסריט המופרך הלאה, תוך התעלמות מהפירכות הקודמות רק כדי להראות את הנקודה.

באשר לפיתוחים הטכנולוגיים. מה בדיוק התסריט שאתה מדמיין כאן?

1 אם מדובר במקרה הראשון אזי זה גם נושא לדיון אחר (הטיפול בחסרי הישע) וגם אחוז אחר.
2 כן, גם בעבודות פשוטות יש לדבר משמעות - גם אם עצם העבודה איננו דורש מיומנות יש ערך לעצם העובדה שהחזקת מקום עבודה והתמדת.
3 הטעות שרבים עושים בתופסם את העובדים הזרים כ"תחרות לא הוגנת" נעוצה בעובדה שהכסף שאלו חוסכים, במולדתם, הוא סכום נכבד מאוד ביחס להכנסה *שם*. אבל הם חיים *כאן* ועלות המחיה שלהם *כאן* היא זהה (למעשה גבוהה יותר מאחר והם אינם יכולים לגור בבית הוריהם או להעזר בהם).
לימוד תורה שלך ובשבילך 266376
אני באמת מתכוון לאנשים בריאים וחדורי מוטיבציה (בגבולות הסביר), אבל כאלה שהאינטליגנציה שלהם לא מאפשרת להם להיות מהנדסי חלל. בערך חצי מהאוכלוסיה הם בעלי איי קיו של מאה ומטה, ואני שואל מה התסריט לגבי יכולת ההשתכרות שלהם בעולם בו הדרישה לכוח אדם בעבודות שחורות הולכת ויורדת. אני לא מדבר בהכרח על המצב כרגע, אלא על תהליך (אולי אנחנו כבר בראשיתו, ואולי לא) שבעיני הוא בלתי נמנע. אותם 10% שנקבתי היו סתם כך בשביל הדוגמא, לא בגלל שאני חושב שאחוז המובטלים כרגע באמת מבטא את עודף העובדים על פני הזדמנויות העבודה. אני פשוט לא יודע.

אתה מבטיח לי שתמיד יימצאו עבודות חלופיות לאותם אנשים, שכן הטכנולוגיה פותחת נישות חדשות, ואני מאד רוצה להאמין לך, רק שקשה לי. ככל שהאוטומציה גוברת יותר ויותר נישות כאלה - גם נישות חדשות אם יצוצו - ניתנות ל"איוש" ע"י מכונות. אולי אני פשוט פסימי או קצר ראות, אבל אני עדיין לא משוכנע.

העובדים הזרים לא שייכים ישירות לנושא, אבל מאחר והעליתי אותם ואתה התייחסת אליהם, יבוא חופשי של עובדים זרים פירושו שהפתרון שלך לעובדים בלתי מיומנים הוא שעליהם להתחרות בעובדים הזרים. התרגום של זה למונחי כסף הוא שעליהם להיות מוכנים לעבוד בתנאי העולם השלישי (פלוס איזה אפסילון, אם רוצים לנטפק), שכן אלה תנאים מספיקים כדי לייבא כוח אדם זר בכמויות בלתי מוגבלות. זה לא חזון חברתי שאני חי איתו בשלום (למרות שאני ער לכך שעם פתיחת הגבולות לסחורות יש מקצועות בהם זה בדיוק המצב, אחרת הייצור נודד לארצות הים. מבחינתי, לפחות במקצועות בהם זה לא אפשרי - מלצרות, נניח - לא הוגן לצפות מאזרח ישראלי בעל אי קיו נמוך להתחרות בפועל מניגריה). החזון החברתי הזה אומר שהטבה במצבו של הפועל הפשוט צמודה לעליה ברמת החיים במקום העני ביותר בעולם שמסוגל לספק לנו עובדים, ואני חושב שאזרח זכאי לצפות לחזון קצת יותר מעודד מהממשלה שלו, ליברטיאנית ככל שתהיה.

על נכים וחולים אני לא מדבר בכלל, לדעתי אין שום מניעה כלכלית או מוסרית לתת להם להתקיים מקצבאות. אני לא שותף לרעיון שכל זה יכול או צריך להתבצע באמצעות מוסדות וולונטריים - אבל זה רק מפני שאני חרא של בן אדם שלא רוצה לשאת בעול יחד עם עוד כמה משוגעים, ולהניח לכל האחרים להסתכל הצידה כשהמתרים מגיע אליהם. מכל מקום, זאת רק הערת אגב ולא הייתי מציע להכנס לשם כרגע, ולו רק בגלל שכבר דנו בנושא הזה לעייפה.
לימוד תורה שלך ובשבילך 266401
נדמה לי שאנחנו עכשיו הולכים חזרה למודל הקודם של עוזי בדבר הרוב (או הקבוצה המאוד גדולה) שאיננו יכול להשתכר. אני יכול להבין את הדאגה שלך אבל אינני רואה את הביסוס הרציונלי לכך‏1.
במקום לשאול "איך ישתכר הרוב הטיפש" למה שלא תשאל "איך ישתכר המיעוט החכם"? ואז אולי תגיע למסקנה (שאני הגעתי אליה) שהדברים תלויים זה בזה (ולכל היותר יש כאן מנגנון שיגרור את כולנו למטה, אבל זה נושא לדיון אחר).
את הטענות שאתה מעלה ניתן היה להעלות כמעט בכל נקודה של ההיסטוריה של המאות האחרונות. לפני שלוש מאות שנה, למשל, 90 אחוז מהתושבים (במדינות המערב) עסקו בחקלאות, היום זה משהו כמו 2 אחוזים. האם נוצרה אבטלה המונית? (ויש לזכור שאוכלוסיית העולם גדלה באופן ניכר מאז)
דמיין לעצמך עולם בו החמצן באוויר היה דבר לא טבעי ושהיה צורך באיזושהיא צורה של עבודה אנושית כדי לייצרו. עכשיו דמיין שהעולם הזה שרוי במצב פרימיטיבי בו 80 אחוז מהאוכלוסיה מועסקת בייצור החמצן. עכשיו ממציאים אנשים חכמים טכנולוגיה שמאפשרת לדבר להפוך לתהליך אוטומטי בו צריך להעסיק רק אלפית האחוז. האם הייתה נוצרת אבטלה המונית? האם זה תסריט זוועה? לי נדמה שהאנשים היו פשוט ממשיכים הלאה, מייצרים עוד שכבה של פעילות כלכלית. במקום לעסוק באופן אובססיבי באוויר לנשימה היו עוסקים באוכל יותר טוב, או הרבה בידור. נדמה לי שזה בדיוק מה שקרה בעולם המערבי - מוקד הייצור איננו יצור מזון משום שאת הבעיה הזאת בעצם פתרנו. פחות אנשים עוסקים בכך ובכל זאת לא נוצרה בעיה של אבטלה נרחבת.
זה מביא אותי, בצורה מגושמת למדי, לעניין נוסף. אתה מניח שהכישורים היחידים שידרשו בעתיד יהיו אינטיליגנציה גבוהה. על מה זה מתבסס? לדעתי זה מתבסס בעיקר על ראיה צרה שאולי מוטה מסוג מקום העבודה שבו אתה נמצא‏2. האם בעתיד לא נצטרך לסלול כבישים, לבנות בתים או לענות ללקוחות בטלפון? האם ההצלחה של מייקל ג'ורדן, בריטני ספירז או עמיר פרץ מבוססת על יכולת אנליטית?
אתה יכול לקחת תחום כמו תחום הסלולר ולסתכל על נתון אחד בתוכו - נניח, השכר הגבוה שמשולם למהנדסים, ולהסיק מתוכו שהדומיננטיות של המהנדסים גדלה (שהרי נוצרו כך וכך מקומות עבודה למהנדסים) אבל אם תסתכל על התמונה הכוללת תגלה שהתעשיה הזאת "ייצרה"‏3 פי מאה מקומות עבודה בכל הדרגים, כולל עבודות "נמוכות מצח" כמו אנשי מכירות, טכנאים זוטרים, אורזי קופסאות או מוקדנים.
קח למשל אותי, אני עוסק בתכנות לפרנסתי, אני מתכנת די טוב. אני גם שיפוצניק לא רע, יודע לטפל במכשירי הבית, לקדוח דיבלים, לסייד וכו. עכשיו ניקח אותך. אתה שוטה, לא יודע מה זה
10 PRINT "SHOTE"
20 GOTO 10
וגם בתחום הדיבלים אינך חזק. לכאורה אני "מנצח", בעולם הקטן שלנו אתה מיותר ואני נחוץ. אבל זו שטות, למרות שאני טוב ממך בשני משלחי היד, עדיף לשנינו שנחלק את העבודה, אני אעסוק בתכנות ואתה תעסוק בדיבלים. ההספק שלנו יהיה גדול יותר אם אני לא אצטרך לעסוק חלק מהזמן במלאכה שאתה יכול לבצע, אפילו אם פחות טוב. בזמן הפנוי שישאר לנו נוכל לצפות יחד ב"מהיום למחר" ולהתמוגג מכתבותיה המרתקות של שרי רז.
על רגל אחת, זהו "חוק היתרון היחסי" של דייויד ריקרדו. והוא התשובה לשאלה "למה כדאי לנו לסחור".

לטובת מיקוד הדיון, אשאיר את העובדים הזרים והחולים והנכים לזמן ויקום אחר.

1 אגב, הדיון שלנו הוא תיאורטי לחלוטין, גם אם אין שום סיבה להיות בטוח שבעתיד העניינים יראו כפי שאני חוזה, המצב *היום* בוודאי שאיננו מצדיק את קצבאות האבטלה. מה שהעתיד צופן לנו הוא מה שיקרה בעתיד ואינני רואה כיצד מתן הקצבאות הללו היום, כאשר הן אינן נחוצות, מועיל במשהו כהכנה לעתיד הזה.
2 עוד היבט של צרות ההתבוננות היא ההנחה שסוג העבודות שאנשים עושים *היום* אומר משהו על סוג העבודות שיעשו מחר. חייזר שהיה נוחת בכדור הארץ לפני שלוש מאות שנה היה מגיע למסקנה שמרבית האנושות כשירה אך ורק לעבודות השדה, אילו היה נוחת לפני מאה וחמישים שנה היה מגיע למסקנה שבני האדם טובים בעיקר בלשבת ליד מכונות ופסי יצור. אנשים *בוחרים* לעסוק בפעילויות הללו משום שהם היו אלו שהניבו את מירב התועלת, לא משום שלא היו מוכשרים לעסוק בפעילויות אחרות ומכאן שלהניח שהם יהיו מיותרים בעתיד משום שהעבודות בהן הם עוסקים היום יניבו פחות תועלת זאת חשיבה סטטית ששמה את התוצאה לפני הגורם.
3 אתה יכול לראות בזה גם הרחבה של הטיעון המקורי שלי, יכולת ההשתכרות הגבוהה של כולנו נובעת מהתשתית הפיזית והחברתית שמסביבנו. התלות של ה"חכמים" בהמונים איננה מסתכמת רק בכוח הקניה שלהם אלא גם על יכולת העבודה שלהם. זרוק מהנדס סלולר באמצע היער ואיינת את כל היתרון היחסי שהיה לו. בלי כל אותם כבישים, מחשבים, משרדים, אנטנות מסרטנות, שליחי טייק אווי של מסעדות סושי או נודניקים ממחלקת חשבונות היכולת שלו לייצר לאחרים תועלת נעלמת.
לימוד תורה שלך ובשבילך 266482
טוב, אין לי הרבה לחדש. אתה מלא בטחון שתמיד תישאר דרישה לקודחי דיבלים (עניין משונה, אגב. הדיבלים שאני קונה באים עם חור מוכן), ואתה מסתמך על ההיסטוריה שמצאה תמיד נתיב אלטרנטיבי לפועלים הפשוטים כאשר רגליהם נדחקו מענף מסויים, בעוד אני ממשיך להיות פחות אופטימי ממך. צריך להזהר עם האקסטרפולציות האלה, להערכתי אנחנו עומדים בפתחו של שינוי מסוג חדש לגמרי, שינוי שבעקבותיו סלילת הכבישים, בניית הבתים והרבה עבודות דומות אחרות ייעשו במינימום של כוח אדם, כפי שקרה לחקלאות. בכל מקצוע אחר שיוולד, אולי, בתנאים החדשים, המיכון הזול לא יאפשר את תעסוקתם של פועלים שחורים רבים, ואנחנו נישאר עם בעיה חברתית מסוג שלא היכרנו. בריטני, מייקל ודומיהם ודאי אינם דוגמא לכלום, הם מהוים מיליונית מהאוכלוסיה. לרוב בני האדם אין כישורים מיוחדים בשום תחום, ויסלחו לי הרומנטיקנים שחושבים אחרת.

אני מניח שאין הרבה טעם להמשיך להתקשקש בעניין, לשנינו אין באמת מושג אם אני מדבר שטויות גמורות. אני לא טוען שיש להרהורים האלה שייכות ישירה למה שקורה עכשיו, מלבד תחושת בטן שאינה שווה הרבה. העניין הוא שאם התסריט ממנו אני חושש הולך ומתהווה לנגד עינינו, הפתרון היחיד שעולה על דעתי דווקא מחייב התערבות ממשלתית, אולי כבר עכשיו, והוא מנוגד למדיניות ההפרטה והקטנת חלקה של הממשלה במשק. עם זה אני לא חי בשלום, בתור מי שחוסר היעילות של המגזר הציבורי עצבן אותו מאז שעמד על דעתו הכלכלית.

מכל מקום, תודה על התשובות המפורטות, וגם על זה שלא היצבת אותי אוטומטית ברשימת הסוציאליסטים אויבי הקידמה שאינם ראויים להתייחסות רצינית.
לימוד תורה שלך ובשבילך 266509
חן חן על הדיון המעניין...
אני מאוד מקווה שבכל זאת תהרהר בטיעונים שלי (ריקרדו במיוחד) ואם הצלחתי בכל זאת לטעת ספק בספקותיך, הרי זה משובח.
לימוד תורה שלך ובשבילך 266510
לא, לא, חן חן לך.

(על חוק היתרון היחסי שמעתי וגם הפנמתי, למען האמת אני קורא כעת ספר שבו הוא מוזכר לעתים קרובות, רק שכחתי/לא ידעתי שאביו הרוחני נקרא ריקרדו).
לימוד תורה שלך ובשבילך 266517
איזה ספר, אם כבר הזכרת?
לימוד תורה שלך ובשבילך 266524
The Company of Strangers עם כותרת המשנה A natural history of economic life מאת Paul Seabright.ותודה לקורא מסויים שגילה לי את דבר קיומו.

(רק שלהגיד שאני קורא אותו זה קצת יפוי של המציאות. עונת הפוטבול בעיצומה, זה עתה הסתיים טורניר סנוקר ביורוספורט, אני "קורא" עוד שני ספרים במקביל, והאייל שב להכות בי במלוא עוצמתו, כך שהספר הלא נורא מעניין הזה הצטרף לעדת חבריו העגומים בערמה שליד מיטתי כשהסימניה תקועה בעמ' 98 כבר כמה שבועות)
על לא דבר 266834
רק תגיד בסוף אם הוא שווה.
על לא דבר 266835
בינתיים הוא די מנג'ס לי, אבל אולי זה רק אני ואולי זה עוד ישתפר.
על לא דבר 266836
בנייצר די המליצו, אבל לך תסמוך על אליטיסטים.
לימוד תורה שלך ובשבילך 267583
מה שאני אומר עכשיו הוא אולי זווית אחרת למה שיעקב אמר. בעולם שאתה מתאר, אפשר להניח שכל מה שייצרו העובדים שהפכו למיותרים, יהיה גם מאוד זול (לא יצטרכו כמעט אנשים לייצר אותו, וגם הרובוטים יהיו מאוד זולים - אחרת הם לא יהיו יותר אטרקטיביים מהפועלים). יוצא שהמחסור באופן כללי בעולם הזה הרבה יותר קטן מבשלנו, וממילא הפרוטות שהעניים יצליחו לגרד תספקנה להם לרמת חיים יותר גבוהה. החשבון הזה לא נכון עד הסוף, כי יש מרכיב אחד שלא בהכרח יהיה זול יותר - חומרי גלם ראשוניים ומוגבלים (מחצבים, קרקע). אבל נראה לי שלפחות מזון, מגורים ובריאות יוזלו במידה שתפצה משמעותית (גם אם לא לגמרי) על אובדן הביקוש לכוח עבודה, במקרה הפסימי שיהיה כזה.
  שאלה • האייל האלמוני
  שאלה • ד''ר בר ביצוע
  שאלה • האייל האלמוני
  שאלה • ד''ר בר ביצוע
  שאלה • האייל האלמוני
  שאלה • ד''ר בר ביצוע
  שאלה • האייל האלמוני
  שאלה • ד''ר בר ביצוע
  בשם האיוולת • האייל האלמוני
  נטיה למשפחה קטנה • רון בן-יעקב
  נטיה למשפחה קטנה • האייל האלמוני
  נטיה למשפחה קטנה • גיל לדרמן
  בשם האיוולת • ד''ר בר ביצוע
  בשם האיוולת • אורי רדלר
  כאילו מה? אתה רוצה להוכיח שאתה דביל? • האייל האלמוני
  כאילו מה? אתה רוצה להוכיח שאתה דביל? • אורי רדלר
  כאילו מה? אתה רוצה להוכיח שאתה דביל? • ברקת
  כאילו מה? אתה רוצה להוכיח שאתה דביל? • האייל האלמוני
  כאילו מה? אתה רוצה להוכיח שאתה דביל? • ברקת
  כאילו מה? אתה רוצה להוכיח שאתה דביל? • האייל האלמוני
  כאילו מה? אתה רוצה להוכיח שאתה דביל? • ד''ר בר ביצוע
  אף אחד? • האייל האלמוני
  אף אחד? • ד''ר בר ביצוע
  לא. • האייל האלמוני
  לא. • ד''ר בר ביצוע
  לא. • האייל האלמוני
  לא. • ד''ר בר ביצוע
  לא. • האייל האלמוני
  לא. • ד''ר בר ביצוע
  בבקשה ולהתראות • האייל האלמוני
  בבקשה ולהתראות • יעקב
  לא. • רודי וגנר
  שאלה • רודי וגנר
  שאלה • ד''ר בר ביצוע
  שאלה • רודי וגנר
  שאלה • ד''ר בר ביצוע
  שאלה • easy
  שאלה • ד''ר בר ביצוע
  כשגידלת אותם, היית "סביבה מלחיצה"? • האייל האלמוני
  כשגידלת אותם, היית "סביבה מלחיצה"? • ד''ר בר ביצוע
  שאלה • האייל האלמוני
  שאלה • ד''ר בר ביצוע
  שאלה • האייל האלמוני
  לימוד תורה שלך ובשבילך • Xslf
  לימוד תורה שלך ובשבילך • ד''ר בר ביצוע
  לימוד תורה שלך ובשבילך • Xslf
  לימוד תורה שלך ובשבילך • ד''ר בר ביצוע
  לימוד תורה שלך ובשבילך • רודי וגנר
  לימוד תורה שלך ובשבילך • שוטה הכפר הגלובלי
  לימוד תורה שלך ובשבילך • האייל האלמוני
  לימוד תורה שלך ובשבילך • המסביר לצרכן
  לימוד תורה שלך ובשבילך • ערן בילינסקי
  לימוד תורה שלך ובשבילך • שוטה הכפר הגלובלי
  לימוד תורה שלך ובשבילך • ערן בילינסקי
  לימוד תורה שלך ובשבילך • יעקב
  לימוד תורה שלך ובשבילך • ד''ר בר ביצוע
  לימוד תורה שלך ובשבילך • יעקב
  לימוד תורה שלך ובשבילך • יעקב
  לימוד תורה שלך ובשבילך • ד''ר בר ביצוע
  לימוד תורה שלך ובשבילך • ערן בילינסקי
  לימוד תורה שלך ובשבילך • האייל האלמוני
  לימוד תורה שלך ובשבילך • ברקת
  לימוד תורה שלך ובשבילך • צופה המום
  לימוד תורה שלך ובשבילך • שוטה הכפר הגלובלי
  לימוד תורה שלך ובשבילך • הנמלה העמלה
  לימוד תורה שלך ובשבילך • יעקב
  לימוד תורה שלך ובשבילך • יעקב
  לימוד תורה שלך ובשבילך • שוטה הכפר הגלובלי
  לימוד תורה שלך ובשבילך • דורון יערי
  לימוד תורה שלך ובשבילך • ערן בילינסקי
  לימוד תורה שלך ובשבילך • דורון יערי
  לימוד תורה שלך ובשבילך • יעקב
  לימוד תורה שלך ובשבילך • אורי רדלר
  לימוד תורה שלך ובשבילך • שוטה הכפר הגלובלי
  לימוד תורה שלך ובשבילך • אורי רדלר
  לימוד תורה שלך ובשבילך • גיל לדרמן
  לימוד תורה שלך ובשבילך • עוזי ו.
  לימוד תורה שלך ובשבילך • המסביר לצרכן
  לימוד תורה שלך ובשבילך • עוזי ו.
  לימוד תורה שלך ובשבילך • גיל לדרמן
  לימוד תורה שלך ובשבילך • אורי רדלר
  לימוד תורה שלך ובשבילך • עוזי ו.
  לימוד תורה שלך ובשבילך • אורי רדלר
  לימוד תורה שלך ובשבילך • עוזי ו.
  לימוד תורה שלך ובשבילך • אורי רדלר
  לימוד תורה שלך ובשבילך • עוזי ו.
  לימוד תורה שלך ובשבילך • אורי רדלר
  לימוד תורה שלך ובשבילך • אורי רדלר

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים