בתשובה למאיר יגר, 15/11/04 22:42
אבל אולי זה כי אתה מצוי רק בחצי הדרך 264803
In my opinion the reason for the "dissapointment syndrom" from prog, which by the way does not apply to many other types of music (for me beatles is still as fun to listen to as it was when I was 15), lies in the characteristics of the music. As the article ointed out much of the excitement in this music is due to the surprise delivered by the un-excpected twists in each musical piece. For me I think this was the main attraction when listening to Genesis, Yes and ELP whenI was younger. Ofcourse the patterns become familiar to our ear and don't surprise us anymore. What remains is the melodies and their emotional capacity. Therefore I still enjoy some pieces (like the lamb lies down) and other less (like some yes pieces).

אבל אולי זה כי אתה מצוי רק בחצי הדרך 264837
מהנסיון האישי שלי אני יכול לספר שאני שומע את יס וג'נסיס כבר בערך שנתיים וחצי, והם הרבה פחות משעממים אותי מאשר להקות "רגילות" שאהבתי לפני כן, אפילו שבשני המקרים אני זוכר את השירים בעל פה. אני חושב שה"הפתעה" היא גורם מושך בהתחלה, אבל בהחלט לא הטעם העיקרי - אלא דווקא העושר המלודי, של מספיק פיתוחים ושינויים, בהשוואה לשירים שבנויים מתבנית קצרה שחוזרת על עצמה כל הזמן כמעט ללא וריאציות.
אגב, אולי בגלל שאני אף פעם לא הייתי חובב גדול של ה"הפתעה", אני אוהב הרבה פחות להקות ש"מאלתרות" (כמו קינג קרימזון) והרבה יותר להקות שלשירים שלהן יש מבנה מאוד ברור, כמו יס.

ואגב, דווקא לכבשה אתה שומר חסד נעורים? לטעמי היא תמיד הייתה הדבר הכי חלש של ג'נסיס בתקופת גבריאל (המכלול בהחלט קטן מסך חלקיו, ורוב החלקים לא כאלו מדהימים מלכתחילה. הרוב שם לא נשמע בכלל כמו פרוג).
הכבשה 268785
אני מסכים שמבחינה מוסיקלית האלבומים האחרים של ג'נסיס טובים הרבה יותר, אבל איזו תחושת "סיפוריות" יש לכבשה! שמעתי כמה וכמה אלבומי קונספט, אבל הכבשה מנצח את כולם בהמשכיות בין השירים, בהתאמה בין המוסיקה והמילים ובסיפור המוזר שפיטר קדח במוחו.

חוצמזה יש באלבום כמה מלודיות יפהפיות (אכן מיעוט), כמו Carpet Crawlers, Lamia ו-Anyway, וכמה קטעי סולו-סינתסייזר מהטובים של ג'נסיס.

מה שבטוח הוא שהאלבום הכפול בהחלט מלא ב-filler, וניתן היה בשקט לדחוס אותו לאלבום אחד.

מה דעתך על שני אלבומי הפרוג האחרונים של ג'נסיס, בלי פיטר?
הכבשה 268795
אני לא אוהב במיוחד את ה"סיפוריות" של הכבשה. הסיפור של פיטר לא "מוזר", לטעמי, אלא פשוט מבולגן ולא ברור. די מאכזב, כי בד"כ גבריאל כתב מילים קצת יותר קוהרנטיות. גם השירים, בגלל ה-fillers הרבים, לא ממש מתחברים טוב. the snow goose של קאמל הוא דוגמא אחת למקום שבו זה עובד טוב יותר (ובלי נטיות גרנדוזיות מדי שצונחות לקרקע).

שני האלבומים האחרונים (trick ו-wind, נכון?) יפים למדי, ויותר קרובים למסורת של האלבומים הראשונים מאשר הכבשה, אבל גם הם לא תופסים יותר מדי גובה.
הכבשה 269741
בלילות החורף הקרים הללו אני ממליץ בחום להקשיב ל-TRESPASS אלבומה של ג'נסיס מ-‏1970,אלבום בכוון הפרוגרסיב הראשון של הלהקה. (בלי פיל קולינס).

באופן אישי אני אוהב מאוד מתוכו את השיר stagnation.

הכבשה 269904
בלילות החורף הקרים אני ממליץ בחום (משחק המלים במקור) להקשיב ל''בלילות הסתיו'' בביצוע מצוין של שם-טוב לוי ושלמה גרוניך ב''אלבום משפחתי'', ולהיזכר בערגה בלילות ההם בעונה ההיא.
באביב היא תשוב בחזרה 269907
בלילות הקיץ החמים אני ממליץ בחום (משחק המילים במקור) להקשיב ל''בלילות הקיץ החמים'' בביצוע המצוין של מלי ברונשטיין וצוות הווי תותחנים, ולהיזכר בערגה בלילות ההם בעונה ההיא.
באביב היא תשוב בחזרה 269930
דווקא הביצוע של מלי ברונשטיין וצוות הווי תותחנים, למרות ראשוניותו, לטעמי, הוא הפחות מוצלח.
עולה עליו הביצוע של אריק איינשטיין, ועליו זה של מתי כספי.
מתחת לעץ התות בכפר יושבים ומדברים 269946
דווקא בביצוע שלהם יש משהו מהרגשת ה''ביחד'' של השיר (לדעתי לפחות) שאין בביצוע על ידי זמר יחיד.
הכבשה 269950
אה כן, הרי דברנו על כך בחורף דאשתקד:

תגובה 196834
הכבשה 269956
נחרדתי לגלות שחלפה כמעט שנה וטרם נזדמן לי להאזין לביצוע של ששת. האם ידוע לך כיצד אוכל להניח ידיי על הביצוע הנ"ל?
הכבשה 270105
הדיסק של ששת נמכר בכל חנות מוזיקה ראויה לשמה ב-‏39 שקל.
הכבשה 270366
בקרוב אצלי. תודה.
הכבשה 270415
יופי.
כבר חשבתי לפתוח תיבת דוא''ל שתשלח לי כתובת ואשלח לך קלטת.
משמרת לילה בריק 270739
אמנם כל מה שדומה לביצה וגו', אך אם חשקה נפשך לשמוע מוסיקה חדשה אך ישנה, נסה למצוא את התקליט Vacuum (אין טעות באיות) של הלהקה האיטלקית The Watch. התקליט מושפע מאד מג'נסיס, בעיקר "פשעי ינקות" ו"ריקוד שועלי", וגם קצת מ"השגת גבול" (כל עוד, כמובן, שאתה לא חוטא בהקשבה לתקליט "מבראשית ועד התגלות"). אגב, שנים שלא הקשבתי ל"השגת גבול", אבל אני זוכר לטובה את ההשתתפות של אנתוני פיליפס.

נכון שהיה פה שמח לפני (מה?), כשהיו מתרגמים שמות של תקליטים?
משמרת לילה בריק 270746
"ריקוד שועלי"?! אני מוחא בתוקף! אין לנו ריקוד.
משמרת לילה בריק 270748
אל תמחא. אתה רק נותן להם קצב.
משמרת לילה בריק 270765
בגלל זה אני עושה זאת בתוקף ולא בקצב. ואם כבר מעלים את הנושא, אי היחיד שיש לו בעיה עקרונית עם קהלים שמוחאים כפיים "לפי הקצב"?
משמרת לילה בריק 270781
בעיה? יש כאלה שמתפרנסים מזה:
(שכ"ג - סליחה על ניכוס האתר, אבל האמת שחיפשתי את המאמר המקורי, אבל גוגל לא רוצה למצוא לי דברים עכשיו, כנראה עומס חג המולד)
משמרת לילה בריק 270784
הצלחתי לעקוף את הבעיה:
זה בכלל של ששת... 293187
''בלילות הסתיו'' זה שיר של ששת
ואילו אצלי זה אחרת 266270
אני לא יכול להסביר מדוע אני אוהב יצירה כזו או אחרת, אבל יכול להתחייב שגורם הפתעה מעולם לא היווה שיקול או גורם משיכה ליצירה מסוימת. אני מאזין, בין היתר, לאותן יצירות קלאסיות, ג'אז ופרוג כבר שנים רבות, מכיר כל ניואנס בהן, ומתלהב כל פעם מחדש. דווקא "השאריות" שאותן אתה מתאר, ההרמוניות וההשפעה הרגשית של מוסיקה עלי, הן בעלות חשיבות רבה יותר עבורי.

אבל כל זה מאד סובייקטיבי. מה שניסיתי לומר הוא, שכמו שלא כדאי לחרוץ דין בגיל העשרה ("פרוג זה הדבר הכי גדול שיש"), כך לא כדאי לחרוץ דין עשר שנים אח"כ ("פרוג? פיכס! נפוח, חלול וריקני"). הלקח הוא שמוסיקה שונה מתאימה בגילאים שונים בהתאם למצבי רוח שונים וכו' וכו'. אותו כותב יכול להיות מופתע לגלות בעוד עשר-עשרים שנה שאותן יצירות שאותן כ"כ אהב פעם, ובהן הוא כ"כ מזלזל כעת, יחזרו ויתגלו פשוט כיופי של מוסיקה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים