בתשובה להאייל האלמוני, 16/12/04 10:51
אבל להזהיר ממיילדת 269190
תגובה 269189
אבל להזהיר ממיילדת 269197
שלחתי קודם את תגובה 269188, ורק עכשיו ראיתי את תגובה 269189 ואת ההפניה אליה. צר לי שהתרגזת.

לשם הבהרה: תגובתי לא נועדה להרגיז אותך וגם לא להפחיד. לדעתי, גם "האייל שכמעט נשאר..." לא רצה להפחיד או להרגיז. לפחות התגובה שלי, וככל הנראה גם דבריו שלו באו מתוך, תתפלאי (ואולי לא) - דאגה אמיתית. והדברים שהועלו על ידו, גם אם מנקודת הראות שלך במצבך כרגע הם נראים כ"הפחדה" - הם דווקא דברים רציניים וחשובים.

ברור שלאף אחד אין זכות לחדור ברגל גסה לחייך או לצפות שתקבלי מאנשים זרים עצות לגבי ההתנהלות שלך בנוגע לעצמך ולקרובייך. אבל מה לעשות והדברים כבר הועלו כאן, ובהרחבה, ומה לעשות - *כן* נוצרה איזושהי תחושת משפחתיות מסויימת (סליחה אם הדברים נשמעים סנטימנטליים עד גיחוך, אבל הם פשוט אמיתיים), ואחר כך, כשאת מתרגזת - זה לא כל כך קל לעשות את הסוויץ' במוח ולומר: "היא אשה זרה והיא לא מעניינת אותי/אותו".
אבל להזהיר ממיילדת 269204
הסויץ' שאני עושה שונה (אולי בגלל שברקת לא לגמרי זרה לי): "היא אישה אינטליגנטית, ובטוח שהיא יודעת על הנושא יותר ממני, כך שאין לי סיבה להניח שאני יכול להוסיף לה משהו שישנה את ההחלטה שלה. אני גם מכבד את האוטונומיה שלה ואת הגבולות שהיא מציבה בפני קוראי האייל".

ואז, כמו כל יצור בעל תבונה מינימלית, אני מעביר את הסויץ' ל off, וצועק: "יה דבילית, תלכי לבית יולדות וזהו, לא רוצה לשמוע שום מילה בעניין הזה, זה לא נתון בכלל לויכוח ומעניין את התחת שלי מה האינסטלטור חושב".
אבל להזהיר ממיילדת 269206
מש''ל.
אבל להזהיר ממיילדת 269208
אני לא הייתי צריך להוסיף :-) בסוף כדי שלא תתעצבני, נכון?
אבל להזהיר ממיילדת 269205
לא חשבתי שמישהו רצה להרגיז אותי. הדאגה האמיתית שלך מחמיאה מאוד, אבל בנושא הזה היא אינה משרתת אותי בשום דרך, למרות מה שאתה חושב. מה שנושב מהתגובות שלך ושל האייל האחר הוא בעיקר דעות קדומות מוטמעות היטב וחוסר רצון לבדוק את העובדות לאשורן (במקרה שלו לפחות יש ''תירוץ'' אישי-רגשי, שכן התינוק שלו היה בסכנת חיים). הרשה לי להניח שבשבתך כאייל גנרי, בנושאים אחרים לא היית קובע קביעות נחרצות כאלה בלי לערוך קודם בירור לגבי העובדות ולקיים מידה כלשהי של חשיבה רציונלית.
אבל להזהיר ממיילדת 269210
מבלי להיכנס לפירוט, היו לי כמה הזדמנויות *לראות* את העובדות. לא "לבדוק את העובדות" באמצעות שיחות, אתרים, מסקנות נתונים שנאספו ב*הולנד* לפני חמש עשרה/שמונה שנים וכו' - אלא *לראות* אותן.

אין לי אלא להצטרף לזעקת השוטה: יא דבילית, לכי לבית יולדות וזהו.

כן, זה לא יעזור, אבל לזעוק מותר ואולי אפילו צריך.
אבל להזהיר ממיילדת 269212
... ואכן, לא הייתי צריכה לענות לך כלל, או לפחות לסיים את הדיון בתגובתי הראשונה.

ולא כל מה שמותר לשוטה לזעוק (לי), מותר גם לאלמונים.
אבל להזהיר ממיילדת 269215
האמת היא שהאלמוניות, שסיבותיה לרגע זה אינן קשורות בך, אינה בדיוק אלמוניות, והזרות רחוקה מלהיות זרות, אבל עכשיו כבר באמת נעזוב את זה.
269211
לא רציתי להפחיד אותך, אין לי שום אינטרס שתלכי לבית חולים. אם להיות כנה, מנסיוני משני בתי חולים, בית החולים על הסגל שלו והחוקים שלו (ועל חוסר העקביות שלהם) מטריד ומציק את ליולדת ולבני משפחתה. השאלה היא שאלה של סדרי עדיפויות.

אני לא חושב שיש לי דעות קדומות, ראיתי בעיניים שלי איך מצילים את הילד שלי, ראיתי איך היולדת לא מצליחה להנשים אותו לבד, וגם לא בעזרת בלון חמצן, ראיתי אותה מזעיקה צוות רפואי וראיתי אותם מצילים אותו, ואחר כך ראיתי אותו שוכב באינקובטור בפגיה מחובר לצינורות במשך יומיים. אולי יולדת טובה יותר היתה מצליחה לבד בעזרת בלון חמצן ביתי ובלי אינקובטור, אני שמח שלא בדקתי את זה.

יש עוד אנשים שקוראים את הדיון הזה, ואני לא חושב שאני מתערב בחיים שלך אם אני חושף אותם לעובדות שאני מכיר. אני מצטער אם זה נשמע ככה.
תיקון קטן? 269213
בטח התכוונת לומר (בשתי הפעמים שזה חזר) - "*מ*יילדת", ולא - "*יו*לדת".
כן, תודה 269216
הילד שלך היה פג? 269228
למה הוא היה בפגיה? באיזה חודש של ההריון הוא נולד?
לא 269230
הוא היה בפגיה משום שרק שם יש את הציוד הרפואי והפיקוח שהיה דרוש. הוא נולד בסוף השבוע ה-‏40,
לא 269234
אה, איחרתי קצת... חרמפפפ :-]
הילד שלך היה פג? 269233
עוד לפני תשובתו של "האייל שכמעט...":

התופעה של בעיית נשימה ואף של חוסר נשימה אצל יילוד עם לידתו קורית, לעיתים (לא מאוד קרובות), גם אצל יילודים בגיל הריון ובמשקל לידה תקינים לחלוטין. לפני מספר שנים היה מקובל לאשפז חלק מהם, אחר קבלת הטיפול הראשוני, בפגייה - משום אמצעי הטיפול והבטיחות הקיימים בה (לעיתים - באינקובטור, לשם אפשרות מתן חמצן המשכי. לעיתים במיטה רגילה או ב"מיטה חמה", בתוך מסגרת הפגייה), שאינם בשימוש במחלקת יילודים רגילה - וזאת, כאמור, בלי קשר למאפייני הפגות השגרתיים, שאינם מופיעים אצל הנ"ל (אין בידי ידיעות ברורות על מה שקורה בנושא זה בשנים האחרונות, ייתכן שהמצב השתנה וייתכן שעדיין נוהגים כך).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים