בתשובה לעל אדם, 02/07/01 19:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמדומני שעל אדם של ניטשה ניבדל מזה המתואר במאמר המבריק של אלי בפן היישומי. היינו, ניטשה לא נתן איזו נתן הגדרה ברורה כיצד אפשר לזהות את העל אדם. ההגדרה שלו היא כל כך חמקמקה שאפשר אולי לחזות את ניטשה צוחק מתחת שפמו למראה מי שמנסה לשווא לתפוס את המתכון לעל אדם. נסיון להגדרה מציב אוטומטית את המגדיר ברובריקת העבד. מכאן, שאין מרשם ודרך להפוך לעל אדם. אי אפשר ללמוד את זה בקורס. אפשר לראות אולי את הרצון לכח כמשהו כמעט טבעי, גנטי כביכול שאיננו נרכש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שהעל אדם אינו ניתן להגדרה, ודווקא משום כך נובע כל הכח שבמושג. אנחנו יודעים מה *אינו* על אדם, ומכאן נובעת המשמעות - כניעה, קבלה של מערכת מוסר מוכנה, קבלת סמכות. הווארד רוארק של איין ראנד הוא ללא ספק על-אדם, או לפחות מתימר להיות אחד כזה. אבל כוונתי היא שראנד לוקחת את המושג הזה, ומשילה ממנו את כל המשמעויות הנוספות שיש לו, בדיוק המשמעויות של הבחירה. מרגע שהיא יוצרת מעין כת ומנסה להפיץ את רעיונותיה היא נוגדת את עצם ההגיון שעומד מאחורי כל רעיון שכזה. היא סותרת את עצמה לוגית. נכון, משנתה של ראנד שונה מזו של ניטשה, אבל היא הדפס זול שלה, איבוד מרכז הכובד שלה, שהוא עדיין בגדר חיקוי. אבל אכן, אין דרך ללמוד את דרכי העל-אדם, המשמעות של המושג ע"פ ניטשה היא שהאדם אינו צריך לכפות את רצונו לשום מערכת חיצונית, וזה מתישב יפה מאוד עם הדברים שכתבתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |