בתשובה לגיל לדרמן, 07/01/05 14:56
שאלה למחברים 273786
במאמר מוצג קשר אמפירי בין מחיר הנפט לרווחי חברות הנפט אך לא מצאתי הסבר תיאורטי לקשר הזה. למיטב הבנתי, לאחר כינון אופ''ק מתרכזת פעילותן של חברות הנפט ביבוא ושיווק בלבד (כיוון שהחיפוש וההפקה של הנפט הולאמו). אינני רואה כיצד עליה במחיר הנפט משרתת את האינטרס של היבואן שהרי עלות ההובלה והשיווק אינה תלויה במחיר בו החברות קונות את הנפט. העליה במחירים אף עלולה להוביל לירידה בצריכת הנפט או במציאת תחליפים לשימוש בו אשר אמורים להקטין עוד יותר את רווחי החברות.

ההסבר שאני יכול לחשוב עליו הוא שחברות הנפט, מלבד עיסוקן ביבוא, עוסקות גם, כחלק עיקרי בפעילותן, בהפקת נפט מקומית. זו הופכת לרווחית יותר עם האמרת מחיר הנפט בעולם. למרות זאת נראה כי גם במקרה זה עדיף לחברות הנפט לשלוט גם בהפקה המקומית וגם בחיפוש והפקת נפט במזרח התיכון. בצורה כזו קל יותר לבצע מניפולציות במחירי הנפט מבלי להזדקק להפעלת כלים כמו מלחמות או השתלטות על הבית הלבן, כפי שטוענים כותבי המאמר.
שאלה למחברים 273828
מראש אני מודה שכבר עבר זמן מאז קראתי בפעם האחרונה בצורה מעמיקה את הספר. כתשובה ''מהשרוול'', אפשר ליישם את הדוגמא שנתנו המחברים. אם ''עלות הייצור'' (שזה בעצם מחיר הנפט עבור היבואן) עולה בעוד שולי הרווח נשארים זהים, הרווח עולה באחוזים זהים לעליית המחיר.
מבחינה אמפירית, המחברים מראים שדווקא ה''פוליטיזציה'' של שוק הנפט הביאה לעליית מחירים גבוהה בהרבה ממה שהשיגו חברות הנפט בעצמן.
שאלה למחברים 273886
ברור שאם שולי הרווח נשארים זהים אז הרווח עולה. אני שואל למה הם נשמרים.
שאלה למחברים 273919
למה שלא יישמרו? כשמחיר המכוניות עולה ב40%, היבואן סופג את העלייה או מעלה בהתאם את מחיר המוצר המיובא? הלו, הוא רק מייבא, ועושה את עבודת הייבוא עבור אחוז רווח מסוים. היבואן יכול אולי לספוג חלק מהעלייה במחיר (כאשר מדובר על תנודות קטנות ולא על קפיצות של פי שלוש במחיר), אבל אני מניח שזה תלוי מאוד בכוח התמחור שלו. אין דין יבואן קטן של מוצרי קוסמטיקה כדין הקבוצות הגדולות העוסקות בנפט.
שאלה למחברים 273946
אולי אני לא מבין משהו אבל באופן עקרוני היבואן לא מייבא עבור אחוז רווח אלא עבור רווח מוחלט.
שאלה למחברים 274500
בעיקרון, יש גם וגם. זה תלוי בעיקר בסוג ה"שחקנים" עליהם אנחנו מדברים. ספציפית, ההגיון של אחוזי רווח איננו שרירותי, ונראה לי כאילו הוא נובע ממה שהמחברים מכנים "מוסד הרווח" בכללותו, ולמען האמת אף מהגדרת ההון (כאובייקט ניתן לכימות אשר צומח לא באופן מוחלט, אלא ביחס ישר לכמות). ההגיון הזה מתקבל על הדעת גם אם לא מתייחסים להנחת היסוד של המחברים בקשר לרווח יחסי.

אם אתה מייבא סוג מסויים של ברגים ויש לך חנות ברחוב המסגר, אז יש הגיון ברווח מוחלט. מה איכפת לך אחוזים? אתה רוצה לסגור את החודש ולהביא הביתה משכורת.
בקורפורציה יש בעלי מניות, והם משקיעים כסף. הקורפורציה לוקחת אשראי ומשלמת עליו ריבית. לא מוחלטת - באחוזים. אם ההשקעה הדרושה קופצת פי שניים (למשל בשל קפיצה בעלויות) אז הפירמה צריכה לגייס את הסכום הזה מאי אילו מקורות. כאשר מדברים על תאגידים ושחקנים "גדולים" בכלכלה (ולא אני, שבמקרה הנני עוסק מורשה), המושג השגור הוא ROI - "return on investment". פירמה לא מעוניינת להשקיע מאה מליון דולר על מנת לקבל רווח "אבסולוטי" של חמישים שקלים על מסטיק בזוקה שמחירו קפץ פלאים. כל אפיק השקעה נמדד כנגד אפיקי השקעה אחרים, ובפרט כנגד אפיקי ההשקעה הפשוטים וחסרי הסיכון - למשל, בנק.
המחברים מלכתחילה מגבילים את הדיון למה שהם מכנים (על פי קריטריונים סטטיסטיים שהם מגדירים במדויק) "גרעין הכלכלה הגדולה". אלו חברות מובילות שוק, ובמקרה של תאגידי נפט מדובר בשוק אוליגופולי. אתה לא עוסק במחזור מכירות של מאות מליארדי דולרים (אקסון-מובייל) עבור רווח אבסולוטי שמביא לך משכורת הביתה.

מה שכן, הייתי שמח אם המחברים היו מבהירים את מנגנון התמחור של מוצרי נפט, וכיצד זה מתרחש במציאות. הרי המחירים נקבעים ב"שוק חופשי", לא? (עד כמה שאני יודע ממילא רוב הטרנזקציות הן של מוצרי נפט עתידיים, ה "Futures").
שאלה למחברים 274580
We appreciate that some readers prefer hard and fast answers. We cannot give them. For those willing to put in some effort, the following links should be helpful.

For the pricing “mechanism” of oil you can start from the following links (and from there elsewhere on the internet): http://en.wikipedia.org/wiki/Crude_oil (under pricing) http://tonto.eia.doe.gov/ask/crude_types1.html

For the best history/analysis of the oil market, see: Blair, John M. (1976). The Control of Oil. New York: Vintage Books.

For an explanation of how the so-called “free market price” of oil is in fact a “political price” and indeed a measure of power, read Ch. 6 in our Hebrew book “From War Profits to Peace Dividends". (http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000005/).

For earlier detailed analyses in English, see our papers:

“The Political Economy of Armament and Oil – A Series of Four Articles” (1989), particularly the 3rd and 4th papers http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000136/

“Bringing Capital Accumulation Back In: The Weapondollar-Petrodollar Coalition – Military Contractors, Oil Companies and Middle-East "Energy Conflicts" (1995).
http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000013/

“Putting the State In Its Place: US Foreign Policy and Differential Accumulation in Middle-East "Energy Conflicts" (1996) http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000011/
שאלה למחברים 273952
The following section is taken from a recent article of ours, “Dominant Capital and the New Wars” (pp. 305-306). http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000001/

-------------------

“On the face of it, this relationship [between the relative price of oil and the global profit share of the oil companies] seems counterintuitive. For the oil companies, crude oil is the principal input, not output. It is the raw material which they refine into gasoline, diesel, petrochemicals and other derivatives. Consequently, should they not lose when crude oil becomes more expensive? The answer is negative. If the price of refined products were fixed, higher crude oil prices would probably mean lower profit. But the price of refined products is not fixed. On the contrary, it tends to move up and down with the price of crude oil, causing profit and cost to move not inversely with each other, but together.[*]

[*] For the mathematically inclined, assume for simplicity that the oil companies buy all their crude oil from others; that they refine the oil into final products; and that they sell those products for profit. By definition, the companies’ dollar profit (Π) is the multiple of their output volume (Q), the dollar cost per unit of output (C) and the decimal profit markup (K), such that:

(1) Π = K • C • Q

Using lower case notations to represent rates of change, we have:

(2) π ≈ k + c + q

Suppose now that the price of crude oil goes up, so that c > 0. Assuming that the other costs of production remain unchanged, what happens to profit depends on the relationship between c and (k + q). Profit will fall if, and only if, (k + q) < –c; in other words, if, and only if, the multiple of the markup and output (K • Q) falls by more than the rise in C. Although possible, this outcome is very unlikely for two reasons. First, rising crude prices tend to both ‘fire up’ the profit expectations of oil companies and galvanize their cooperation. This closer cooperation, tacit or otherwise, usually works to keep profit markups from falling, and often helps them go up. (Technically, there is nothing to prevent oil companies from changing their markups as they see fit. But in the absence of an external ‘shock,’ such as a hike in the price of crude oil, raising the markup significantly is too blatant an act to contemplate politically, and one which often is difficult to coordinate and maintain.)

Now, since higher costs and higher markups lead to higher prices, one would expect to see output fall. Oil products were made more expensive, so it is only natural for consumers to use less energy overall, as well as to substitute to alternative, non-oil sources. As it turns out, however, this negative impact usually is very small (in the jargon of economists, oil is ‘price-inelastic’). To illustrate, between 1970 and 2001, the annual growth rate of crude oil consumption varied between a low of –3.9 percent in 1980 and a high of 8.4 percent in 1970 – an overall range of only 12.3 percent. By comparison, the range of price changes during the same period was 230 percent – prices fell by as much as 53 percent in 1986, and rose by as much as 267 percent in 1974 (computed from British Petroleum Annual). Moreover, there was no clear correlation between the two movements, with higher prices often coinciding with higher rather than lower consumption. To sum up, then, higher prices for crude oil (c > 0) tend to be associated with stable or even higher markups (k ≥ 0), as well as indeterminate but very small changes in output (q ≈ 0). The net impact of higher crude prices on oil company profits therefore is almost always positive.”

שאלה למחברים 273979
ראשית כל, הפירוק הכפלי של הרווח נראה לי מוזר. "אחוז הרווח" (K) לא נראה לי כמו משתנה העומד בזכות עצמו אבל אני מבין שתיאורטית אפשר לפרק ככה.

תגובתכם מכילה שתי טענות: האחת שהביקוש לנפט ומוצרי נפט נשאר קשיח. בנושא זה אין לי אלא לסמוך עליכם. אני תוהה האם הביקוש לנפט לא גדל בין 1970 ל- 2001 עם הגידול בכלכלה העולמית, במקרה כזה הייתי אומר שהביקוש לנפט דווקא קטן ריאלית וחברות הנפט ירו לעצמן ברגל. הטענה השניה היא שחברות הנפט שומרות על אחוזי הרווח שלהן באמצעות קרטל יציב שמחזיק מעמד עשרות שנים. בהנחה שקרטל כזה אכן קיים, לא היה עדיף לו לשלוט בעצמו על מקורות הפקת הנפט ולגרוף רווחים גדולים בהרבה?
שאלה למחברים 273987
1. We do not speak about “demand” but about consumption (demand is an unobservable neoclassical category; it has to do with the “desires” of buyers on which we know nothing). The consumption of crude oil is not very responsive to its relative price.

2. The oil companies are interested in profit, not consumption, and profit is affected mostly by price. So, no, the oil companies do not get shot when the price of crude rises. On the contrary (Figure 9 p. 40 in the Epilogue).

3. Would it be better for the oil companies to control crude oil directly? Not really. The politics of the oil business is complex, and goes way beyond the issue of “cartels”. We describe the history and nature of this political economy in great detail in Ch. 6 of our Hebrew book (http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000005/) and Ch. 5 of our English book (http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000008/).

שאלה למחברים 273991
להבנתי אם צריכת הנפט בעולם בין 1970 ל- 2001 גדלה פחות מהגידול בכלכלה העולמית באותן שנים אזי מדובר בירידה בצריכה הריאלית. בהנחה שמדיניות מחירים מתונה יותר היתה גורמת לגידול בצריכה, חברות הנפט היו עשויות דווקא להרוויח יותר במקרה זה.

לגבי ה"קרטל", אם התשובות לשאלותי נמצאות בתחום הפוליטי הרי אנו סוגרים את האפשרות לדיון אמיתי וכל שנותר לי הוא להחליט האם אני "מאמין" לפוליטיקה שאתם מתארים.
שאלה למחברים 273998
I think that we are not on the same wavelength. Our book develops an approach that rejects the traditional separation between “politics” and “economics.” There is no sense debating these issues unless you are familiar with our broader argument.
שאלה למחברים 274503
אם אני זוכר נכון אז עם הנתונים האמפיריים דווקא הסכמת, לא? אם מקבלים את ההנחה היסודית של המחברים לגבי רווח יחסי, אזי באופן עקבי מסתבר שמחירים נמוכים מובילים לרווח יחסי נמוך של תאגידי הנפט.
בכל אופן, לדעתי הדיון האמיתי רק מתחיל ברגע שנכנסים לפוליטיקה. קל לטעון שהעובדה ששר החוץ ושר ההגנה של ארה"ב הם נציגים של תאגיד נשק זה כבר "פוליטיקה" ולא קשור לכלכלה, אבל מה לעשות ובחוץ יש איזו סוגיה קטנה ושולית ולמעשה בלתי חשובה בעליל, וקוראים לה המציאות. יש אנשים שמעניין אותם לנתח את המציאות לא פחות מאשר תאוריות דמיוניות. ברור שאלגנטי יותר לטעון שהתאוריה קובעת שאם תאגידי הנפט מוכרים במחיר מופרז אזי בטווח הארוך מתחרים חדשים ייכנסו לשוק וייגרמו לרווח לרדת לאפס. אבל האלגנטיות הזו היא חסרת כל תועלת - היא איננה מתארת שום מציאות שמוכרת לנו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים