בתשובה לידידיה, 13/01/05 9:58
הפתעת המאה 274814
לא הייתי ממהר להסיק מסקנות שכאלו. *כל* פסקי הדין המשמעתיים (של היחידות) עוברים ביקורת שיפוטית על ידי הפרקליטות הצבאית, שעל פי הידוע לי נוקטת צעדים במקרה שנפל פגם משמעותי, למיטב שיקול הפרקליט הבודק, בהליך השיפוט המשמעתי.
הפתעת המאה 274820
אני די בטוח שכל פסקי הדין המשמעתיים שלי (והיו לי כמה וכמה) היו לקויים מאוד. בחלקם הורשעתי בסעיף אחר מסעיף האישום, בחלקם לא נתנו לי אפילו לדבר ובמקרה אחד העונש נדחה עד לרגילה. אבל לי לא היה עו''ד שיטפל בזה.
הפתעת המאה 274851
הניחוש שלי הוא שפסק הדין חזר ליחידה לטיפול, אבל שם התעלמו ממנו.
הפתעת המאה 274918
פסק הדין של בג"ץ בעניין פילנט:

הפתעת המאה 274927
אמנם השופט חשין כותב בדעת המיעוט שלו דברים שנשמעים הגיוניים בעיני, אולם לדעתי ''הגיע'' לצבא שהעתירה של יוסף פילנט תתקבל. בפעם הבאה שיעבדו כמו שצריך.

(הבלבניסט שבי תוהה אם לא זו היתה הכוונה מלכתחילה, אבל מישהו בפנים משתיק אותו הפעם)
הפתעת המאה 274952
גם בלבניסט מושבע צריך לדעת שאין להסביר בתכסיסנות מתוחכמת מה שאפשר להסביר בשלומיאליות של יום יום.
הפתעת המאה 274954
אבל *זה* לא יום יום. זה משפט שהיה ברור שהוא מתוקשר, אפילו בדמ"ש, וברור שתשומת הלב מופנית אליו. אין לי הסבר מניח את הדעת.
הפתעת המאה 274962
אני לא בטוח שזה היה כזה ברור. אני חושב שהמערכת הצבאית התרגלה לטפל בסרבנות כתנועה מסודרת שכוללת הרבה קצינים. פילנט עבר לה מתחת לראדאר.
הפתעת המאה 274965
המערכת לא שפטה קצינים סרבנים בדמ''ש. למערכת היה זמן להערך בזמן שפילנט חיכה למשפטו. משהו לא דפק כאן. אם משלומיאליות, ואם מסיבה אחרת. אני לא חושב שיש לי הוכחה לכאן או לכאן.
הפתעת המאה 274873
לפי דעתי כדי להבין מה קורה כאן צריך לעשות הפרדה בין שני סוגים של דין משמעתי:

1. דין משמעתי בתוך היחידה: שבירת שמירה, סירוב פקודה, כוננות וכל שאר השטויות שהן השגרה של קייטנת צה"ל. מיותר לציין שאין לציבור אפילו שמץ של עניין בהם, כל עוד לא מדובר בבן שלו.

2. דין משמעתי בעל אופי פוליטי, או כל צורה אחרת של דין משמעתי שיש לציבור עניין מיוחד בו.

העניין הוא שרוב הזמן השיפוט הצבאי הוא מהסוג הראשון. עם הזמן ומכורח הנסיבות צורת השיפוט הזאת התדרדרה לכלום. בעיקר בגלל שהיא בד"כ טקס אשרור של החלטות בדרגים נמוכים יותר ע"י מישהו עם יותר פלפלים. מהסיבה הזאת גם אין הרבה משמעות להליך שיפוט תקין. החייל בד"כ יודע מה הוא עשה. הוא מגיע למשפט, מקשקש את התירוצים שלו למ"פ/מג"ד. האחרון מסתכל לו בעיניים ובינו לבין עצמו בוחר כפולה של 7ואחת מן המילים "ריתוק", "מעצר" או "מחבוש".

הבעייה היא שצורת השיפוט היומיומית של הצבא לא מתאימה לסוג השני של הדין המשמעתי. כשמקרה של דין משמעתי מגיע למצב של עניין לציבור, הציבור מצפה לראות משהו שדומה למשפט אזרחי. הוא לא יודע שהקשר בין שיפוט צבאי לשיפוט אזרחי מסתכם בהופעה של המילה "שיפוט" בשם.

כל הפרשה של פלינט מתסכמת בכשלון של המערכת הצבאית להעריך את מידת העניין שהציבור יביע כלפיה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים