בתשובה לערן בילינסקי, 13/01/05 10:15
הפתעת המאה 274873
לפי דעתי כדי להבין מה קורה כאן צריך לעשות הפרדה בין שני סוגים של דין משמעתי:

1. דין משמעתי בתוך היחידה: שבירת שמירה, סירוב פקודה, כוננות וכל שאר השטויות שהן השגרה של קייטנת צה"ל. מיותר לציין שאין לציבור אפילו שמץ של עניין בהם, כל עוד לא מדובר בבן שלו.

2. דין משמעתי בעל אופי פוליטי, או כל צורה אחרת של דין משמעתי שיש לציבור עניין מיוחד בו.

העניין הוא שרוב הזמן השיפוט הצבאי הוא מהסוג הראשון. עם הזמן ומכורח הנסיבות צורת השיפוט הזאת התדרדרה לכלום. בעיקר בגלל שהיא בד"כ טקס אשרור של החלטות בדרגים נמוכים יותר ע"י מישהו עם יותר פלפלים. מהסיבה הזאת גם אין הרבה משמעות להליך שיפוט תקין. החייל בד"כ יודע מה הוא עשה. הוא מגיע למשפט, מקשקש את התירוצים שלו למ"פ/מג"ד. האחרון מסתכל לו בעיניים ובינו לבין עצמו בוחר כפולה של 7ואחת מן המילים "ריתוק", "מעצר" או "מחבוש".

הבעייה היא שצורת השיפוט היומיומית של הצבא לא מתאימה לסוג השני של הדין המשמעתי. כשמקרה של דין משמעתי מגיע למצב של עניין לציבור, הציבור מצפה לראות משהו שדומה למשפט אזרחי. הוא לא יודע שהקשר בין שיפוט צבאי לשיפוט אזרחי מסתכם בהופעה של המילה "שיפוט" בשם.

כל הפרשה של פלינט מתסכמת בכשלון של המערכת הצבאית להעריך את מידת העניין שהציבור יביע כלפיה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים