בתשובה לגרושו, 21/01/05 1:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
והיום אתה מפרק חופשי כלים כבדים ? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היום אני עסוק בתיקון של דברים (לא מכניים) שאחרים פירקו, אבל מהדו- גלגלי התרחקתי, רכב בשבילי זה משהו שלוקח אותי מא' לב'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי על זה. אפשרות נוספת: מודרניסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל"פ, למרות שכמה מחברי הטובים הם פסיכולוגים... מוכן להרחיב בקשר למודרניסט? אם לא בתגובה, גם מאמר זה בסדר:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי''א, אבל אולי הוא התכוון לפוסט-מודרניסט מהסוג שעושה דקונסטרוקציה לכל מה שלא זז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש זרם של מודרניסטים (לפעמים קוראים להם ניאו-מודרניסטים. אם תרצה, פוסט-פוסט-מודרניסטים), שמקבל את הביקורת והדה-קונסטרקציה הפוסט-מודרניסטית, וטוען שאפשר לבנות מחדש את המודרניזם בהתחשב בביקורת הזאת. בד"כ הם מבחינים בין "הסבר מדעי" לבין "הבנה". שמות שקשורים לאסכולה הזאת הם אפל, גדמר ואולי גם הברמס וטיילור. אבל מעבר לקווים מאוד כלליים, אני באמת לא מכיר את הרעיונות שלהם. מאמר באייל? אמאל'ה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חביבי, לא מקבלים פתיל כמו זה שמתחיל בתגובה 274212 ללא מחיר. פעם הבאה אל תחשוב לפני שאתה מגיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיל שהפנית אליו הוא בעיניי מהמוצלחים בתולדות האייל, אם כי קצת מביך אישית. מילא, עוד צלב שנגזר עלי לשאת. לא הצלחתי להבין את הקשר לכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוצרת ציפייה/רצון לשמוע את דעתך ביתר פירוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. תודה שאתה כותב את זה כאן. אבל תודה שמאמר באייל זה עניין מפחיד מאוד. אני מתבונן במאמר של שכ"ג: מאמר מוצלח במיוחד, שכשקראתי חשבתי שהבנתי אותו. אני אפילו מכיר קצת דיונים בנושא. ובכל זאת, חצי מהתגובות שם עוברות לי מעל לראש. אני חושב שעדיף להשתפשף קצת על מעריב או ידיעות לפני שמעזים לשלוח מאמר לאייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צב''ר (למשפט האחרון שלך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגע. חצי מהתגובות עוברות גם מעל הראש שלי, אבל הן בגובה כזה שבקושי שומעים את הבום. אה, ועכשיו אני גם אוסיף תגובה בחוּם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקסימום יקרעו אותך לגזרים, יחשפו אותך כההידיוט המושלם שהינך, יהפכו אותך לבדיחה קבועה ואת השם שלך לשם נרדף לאווילות, יומרנות ומגוחכות, ובאופן כללי ידרגו אותך מאוד גבוה בסולם "אורי פז". ממה כבר יש לפחד ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטויות, אני כתבתי פעם מאמר טפשי ורצוף שגיאות. תוך 5 תגובות שוכחים לך את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. זה התסביכים הפרטיים שלי. עכשיו עולה בדעתי שאחרי שאני עשיתי מזה כזה עניין, יהיה לי עוד יותר קשה לכתוב משהו. הייתי צריך ללמוד טעם טוב מגרושו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סתם נעלם יום אחד (או בהדרגה), או שזה בעקבות חוויה מסויימת ? (לא מנסה לחטט, סתם אוסף את הסטטיסטיקה הלא מייצגת בעליל הפרטית שלי. לא צריך פרטים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כשאתה במכונית, מצוי אתה כל הזמן בתוך תא...בנסיעה על אופנוע נעלמת המסגרת. אתה נמצא במגע הדוק עם הכל. אתה בתוך המתרחש ולא עוד צופה בו בלבד, ותחושת הנוכחות היא מהממת.אותו בטון החולף בזמזום כחמישה-עשר סנטימטר מתחת לכף-רגלך הוא הדבר הממשי...'' (זן ואמנות...) זו הייתה חוויה מסוימת. יום אחד פגשתי את הבטון וזה הכאיב (עד היום נשאר משהו). המשכתי לרכב אבל הכיף נעלם. כבר לא העזתי להשכיב בסיבובים בלי חשבון ולהצמד למשאיות במרחק אפס כדי לתפוש כיס אויר. בגוף, או ביתר דיוק בשלד, נצרבה תודעה של השבריריות והזמניות שלי. מכאן והלאה זה דעך לאט והתפוגג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושאלה אחרונה, תרגיש חופשי לנפנף אותי. על איזה אופנועים רכבת בעיקר ? עסקת הרבה/מעט/בכלל לא ברכיבת שטח ? באיזה גיל (בערך) קרתה התאונה ? (טוב.. שלוש. אבל אחרונות. נשבע.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רוצה לנפנף אף אחד, פשוט הטעם הטוב רומז לי לעצור עכשיו. אתך הסליחה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |