בתשובה לדובי קננגיסר, 26/01/05 21:20
לגיטימיות של החלטות ולגיטימיות של סרוב פקודה 277649
איני יודע מניין הקביעה שסגירת המדינה אינה חוקית או שאינה בסמכות הכנסת.
תאר לך שתיווצר סיטואציה שבה צפוייה כאן שואה, למשל מדינה שכנה תפתח נשק גרעיני ותכריז שבכוונתה להשתמש בו כדי לחסל את ''הישות הציונית''.
בנסיבות אלה יכול להתעורר ויכוח גדול ואמיתי אם אין מקום לחסל הכל ולברוח או לקחת את סיכון ולהישאר.
תאר לך שזה הנושא המרכזי שעומד בפני הבוחר והוא בוחר באופן ברור באחת משתי הדרכים. ובמקרה זה אי אפשר בכלל לדעת בודאות מי צודק, אבל אפשר לדעת שכל החלטה היא חשובה וגורלית.
אחרי הבחירות מבלי שבשטח משתנה משהו מהותי, בגלל סיבות בלתי ברורות ובלתי מוסברות, וגם קצת בגלל כל מיני שיקולים אישיים של חברי הכנסת הם הופכים את דעתם לצד השני.
מה שכאן לא בסדר זה רק שאין הם משקפים נאמנה את רצון בוחריהם. אין כאן שום שאלה אחרת של חוקיות או סמכות.
כי אם הבוחרים שולחים את נציגיהם בבחירות כדי לסגור את המדינה בגלל הסכנה הגדולה, גם אז החלטת כנסת ללא שקורים דברים שמצדיקים זאת בפרוש בשטח לשנות את החלטת הבוחר ולקחת את הסיכון ולהישאיר את המדינה אף היא לא חוקית.
כי אי החוקיות בדוגמאות האלה היא אך ורק אי קיום רצונו של הבוחר.
לגיטימיות של החלטות ולגיטימיות של סרוב פקודה 277720
אני מתקשה לעקוב אחרי הטיעונים שלך, למען האמת. אם המדינה מחליטה לחסל את עצמה לדעת, מה אכפת לי ממנה? היא כבר לא קיימת, וההחלטות שלה אינן נוגעות אלי.

אני טוען דבר אחד פשוט: זה לא משנה אם ההחלטה היא חוקית או לא, אם הכנסת לגיטימית או לא. לכנסת מותר להחליט מה שבא לה (במסגרת חוקי היסוד ומבחן בג"ץ), ולך, כאזרח, מותר להתנגד לכל מהלך של הכנסת, מתוך ידיעה שהתנגדות אלימה עשויה בהחלט להביא לכליאתך. זו הדילמה שעומדת בפניך ואידך זיל גמור.

אם מחר הכנסת תחליט לדחות את הבחירות לטווח זמן בלתי מוגדר, ולחייב כל אזרח להתייצב פעמיים ביום בתחנות המשטרה כדי להוכיח שהוא לא עוסק בפעילות חבלנית, אני, אישית, אצטרף למחתרת שתפעל להפלת המשטר הרודני הזה, ומובן שאני לא אשתף פעולה עם דרישותיו. אם המתנחלים מרגישים כך לגבי הממשלה הנוכחית - כן, בבקשה, שיפעלו נגדה בכל הכוח. אבל מכיוון שרוב הציבור דווקא תומך בממשלה הנוכחית, מרבית הסיכויים הם שהם יכשלו, ויאכלסו את בתי הכלא של ישראל בשנים הקרובות.
זה הכל.

*אפשר* לסרב. לא "מותר" לא "אסור". אפשר. זה כל מה שאפשר להגיד על רעיון הסרבנות.
לגיטימיות של החלטות ולגיטימיות של סרוב פקודה 277747
קשה לי לראות איך דבריך האחרונים מתייחסים במשהו לתגובתי האחרונה, אבל נראה לי שמיצינו פחות או יותר את כל מה שיש לנו לומר.
לגיטימיות של החלטות ולגיטימיות של סרוב פקודה 277837
אז אם זוהי הבעיה, אז בוא נגיד, שתומכים במעבר לדמוקרטיה ישירה, במקום הדמוקרטיה הייצוגית, הריבון לא תהיה עוד הכנסת, אלא העם עצמו - אישית אני בעד, אבל דע, שבקרב הציבור בכללותו, ידוע לכל שיש רוב מוצק בעד ההתנתקות...

הבעיה היא, כמובן, שהימניים הקיצוניים, בדרישתם משאל-עם, מתכוונים למשאל של עם מאד מסויים, לא של כל אזרחי המדינה. קל להבין, שתוכניתם היא, שבמשאל כזה יורשה להצביע אך ורק מי, שינשקו את המזוזה בכניסה לחדר הקלפי, יניחו תפילין וימלמלו איזו תפילה חרדית. כי זוהי הדרך היחידה, בה מתנגדי ההתנתקות יזכו לרוב... ולכן הרב דניאל שילה כבר אמר, שאפילו במקרה של הכרעת משאל-עם בעד ההתנתקות, עדיין ההחלטה הזאת לא תהיה לגיטימית - ככה שמאד לא ברור, מה הטעם בכל המהלך, אם עדיין כל מתנגדי ההתנתקות יוסיפו לצרוח, בדבר ''אי-הלגיטימיות'' ו''הרמת אגרופים כלפי שמיא'' וכו'.
הידד ! 277891

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים