בתשובה לדב אנשלוביץ, 27/01/05 6:40
לגיטימיות של החלטות ולגיטימיות של סרוב פקודה 277720
אני מתקשה לעקוב אחרי הטיעונים שלך, למען האמת. אם המדינה מחליטה לחסל את עצמה לדעת, מה אכפת לי ממנה? היא כבר לא קיימת, וההחלטות שלה אינן נוגעות אלי.

אני טוען דבר אחד פשוט: זה לא משנה אם ההחלטה היא חוקית או לא, אם הכנסת לגיטימית או לא. לכנסת מותר להחליט מה שבא לה (במסגרת חוקי היסוד ומבחן בג"ץ), ולך, כאזרח, מותר להתנגד לכל מהלך של הכנסת, מתוך ידיעה שהתנגדות אלימה עשויה בהחלט להביא לכליאתך. זו הדילמה שעומדת בפניך ואידך זיל גמור.

אם מחר הכנסת תחליט לדחות את הבחירות לטווח זמן בלתי מוגדר, ולחייב כל אזרח להתייצב פעמיים ביום בתחנות המשטרה כדי להוכיח שהוא לא עוסק בפעילות חבלנית, אני, אישית, אצטרף למחתרת שתפעל להפלת המשטר הרודני הזה, ומובן שאני לא אשתף פעולה עם דרישותיו. אם המתנחלים מרגישים כך לגבי הממשלה הנוכחית - כן, בבקשה, שיפעלו נגדה בכל הכוח. אבל מכיוון שרוב הציבור דווקא תומך בממשלה הנוכחית, מרבית הסיכויים הם שהם יכשלו, ויאכלסו את בתי הכלא של ישראל בשנים הקרובות.
זה הכל.

*אפשר* לסרב. לא "מותר" לא "אסור". אפשר. זה כל מה שאפשר להגיד על רעיון הסרבנות.
לגיטימיות של החלטות ולגיטימיות של סרוב פקודה 277747
קשה לי לראות איך דבריך האחרונים מתייחסים במשהו לתגובתי האחרונה, אבל נראה לי שמיצינו פחות או יותר את כל מה שיש לנו לומר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים