בתשובה לאלמנה ויתום, 28/01/05 1:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זאת אומרת: התרבות ואופן החשיבה משפיע על השפה אבל לא להיפך. במקרה של תרבות שלא קיימים בה כלל רעיונות מסויימים, זה לא יפתיע אותי אם השפה תחסר את הכלים לבטא רעיונות אלו בצורה קצרה ותמציתית. הנקודה החשובה כאן היא ש"שאלת הביצה והתרנוגלת" איננה קיימת בהקשר של היחס בין שפה לתרבות. תרבות בונה שפה ולא להיפך. ועוד משהו לגבי הטענה שהזכרת: אני מאמין שהכוונה כאן היא ל"כוח ביטוי תיאורטי" של שפה, כלומר ליכולת של שפה לבטא יחסים לוגיים שונים. מבחינה תיאורטית כל שפה שהיא חזקה מספיק בכדי לתאר "מכונת טיורינג" חזקה מספיק בכדי להביע באמצעותה כל רעיון אפשרי. כמובן שהאפשרות להבין את הרעיונות האלו לאחר מכן זה בכר סיפור אחר ... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה גם עם הכיוון הישר. למרות שהגישה אותה אתה מציג (שהיא בדיוק הגישה של חומסקי) היא לא רעה, זרמו קצת מים באורינוקו מאז. ה Political Correctness מראה כיצד שפה משפיעה על תרבות. לגבי כח היצוג התיאורטי, ישנה אפילו שפה בה יש אחד, שניים, שלושה ואין "ועוד אחד" ולכן אי אפשר לייצג בה 4 בשום אופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביטוי שעושה לי פריחה בכל הגוף ומיחושים במערכת העיכול. ה"Political Correctness" הוא זרם חברתי שהמקור שלו בדיסוננס הקוגניטיבי של התרבות האמריקאית, והוא לא מראה שום דבר פרט לאיזשהו wishful thinking של המחזיקים באידיאולוגיה הנ"ל. זרם התקינות הפוליטית אינו מראה שאכן שפה משפיעה על תרבות אלא משתמש בטענה זו כהנחת יסוד בלתי מבוססת. מאז חומסקי אמנם זרמו קצת מים בחידקל, אבל לאו דווקא לכיוון מנוגד. טרם ניתקלתי במחקר ששיכנע אותי לכיוון ההפוך. הבאתי את סטיבן פינקר כחוקר עכשווי שחוקר בתחומים אלו בימינו אלו. הוא אמנם קרוב למדי לחומסקי (שניהם ב-MIT), אבל קשה לומר על פינקר שהוא לא עדכני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שפה אמיתית שאכן משמשת תרבות כזו או אחרת או שפה סינתטית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפה אמיתית. אפילו שתיים כאלו. מה אני עושה ערה ב 4 בבוקר? ליתום יש שפעת והוא משתעל כל הלילה. אלך ואחפש לי את הכתבה על השפות... הנה אחת, אבל היה לי משהו מוצלח יותר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמא! אמא! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה המעניינת היא האם דוברי אותה השפה אינם מסוגלים פשוט להמציא מילים חדשות שיתארו מספרים גדולים משלוש. הרי בכל שפה, מפותחת ככל שתהיה, חסרות מילים כדי לתאר פיתוחים והמצאות חדשים. אז מילים חדשות מומצאות, בדרך זו או אחרת. אז אני מסכים בכל הנוגע ל"ביצה ותרנגולת". אני חושב שהמגבלה שמנעה משפות רבות להכיל מילה מתאימה ל"אפס" לא הייתה שאף אחד טרם המציא את המילה, אלא שהמושג עצמו לא נוצר. דווקא ליצור מילה מתאימה באמצעות מילים קיימות קל מאוד, כפי שראינו כאן: מספיק לחבר שתי מילים שהן כל כך בסיסיות שכנראה (לא יודע) יש אותן בכל שפה: "לא" (או כל שלילה אחרת) יחד עם "משהו" (מילה מסוג זה קיימת בכל שפה?) לעצם העניין, האם יש בקהל מישהו שלמד שפה חדשה ואז אמר "וואו, זה שינה לי את אופן החשיבה?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מ- C? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תרבויות בהן פשוט אנשים לא יודעים לספור (יש מושג לאחד, יש מושג לשתיים. המשמעות של המילה המקבילה ל''שלוש'' היא - ''הרבה''). קצת קשה להטיל את האשמה לכאן או לכאן, אבל בתרבות שבה אין משמעות מנטלית לרעיון של ''חמש'', קצת קשה לחשוב איך אפשר להמציא מילה שתסביר את זה, ובלי מילה שתסביר מה זה ''ועוד אחד'', קצת קשה לחשוב איך הם יצליחו לעלות על הרעיון של ספירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עניין "מכונת טיורינג" לעניין? הלא, ישנם דברים רבים שלא ניתן ליישם במכונת טיורינג אולם ניתן לבטא במילים. חלקם הם בעיות בלתי כריעות במדעי-המחשב, וחלקם הם מושגים הומאניים בסיסיים כמו "אהבה" או "כתום". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כח הביטוי של שפה היא היכולת לבטא רעיונות מורכבים על בסיס האטומים של השפה (שמות העצם והפעולות), ומודלים חישוביים תיאורטיים יוצאים תמיד מנקודת ההנחה שאבני היסוד המתארות מושגים בסיסיים בעולמנו קיימים כבר בתור מילים, ותפקיד השפה היא להביע יחסים מורכבים ביניהם. חוצמזה שכבר הצהרתי שאני עייף אתמול שזה תירוץ נהדר לבלבול בין המודלים של האוטומטים המתיחסים לתחביר של שפה (ולא לסמנטיקה) לבין לוגיקה מסדר גבוה שמתיחסת ליכולת לבטא יחסים בין אובייקטים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |