אולי 278142
"מי שמגמגם "אה..." באופן כרוני", לא "מעיד על עצמו שהוא נוהג לפתוח את פיו בטרם סיים לחשוב" אלא שהוא ממשיך לחשוב גם אחרי שפתח את הפה?
אולי 278361
the "Ah"s, somewhat similar to the english "like" and "y'know" are called DISCOURSE MARKERS.
these discourse markers are thought to have a very significant role in facilitating the prediction of the forthcoming words, delineation and such, which are now used by AI researchers to help with speech recognition. initially people thought it would only complicate things, but now some researchers are suggesting these words actually help make things easier. in addition, there is some cognitive work on the importance of taking those mental breaks during the formation of the sentence, although i haven't seen anything yet on cross cultural differences (why do some languages have more of those than others do). although there is this paper about cross cultural issues:
http://www.benjamins.nl/jbp/series/P&C/11-1/art/...
אולי 278377
The key point is the words "somewhat similar". "like" and "you know" show up often in the teenager's language and in the language of low SES groups. You will not find them as often as the Israeli "Ah" in the language of educated adults. And you will rarely find any "you know" or "like" in the language of a TV reporter. Now, go and calculate the frequency of Ah's you hear on Israeli channnels and compare it to the frequency of "you know" and "like"" that you hear on American channels. And by the way, the Hebrew equivalent of "like" is not Ah: it is כזה כאילו....
אולי 278406
בשבילי, חידה בפני עצמה הוא השימוש של שדר הספורט אורי לוי ב"אה". קודם כל, הוא אומר את זה המון. מהרגע שהתחלתי לשים לב לזה, זה משגע לי את השכל לשמוע את זה - כל "אה" קופץ לאוזניים שלי כמו פעמון אזעקה. אבל זו בעיה שלי. מה שמוזר אצלו, שה"אה" בא לעתים קרובות במקומות שבהם ברור שלא צריך מחשבה: "ארְצות, אה, הברית". "יושב ראש, אה, הועד, אה, האולימפי". למי שחושב שהוא מנצל את ההפסקה הזו כדי לחשוב על מה שהוא יגיד אחר-כך - יכול להיות, אבל נא לקחת בחשבון שזה נפוץ אצלו דווקא בסופי משפטים. הייתכן שהוא כבר חושב על הדבר הבא שהוא רוצה להגיד?
אה.. 278449
גם אני מכיר מישהו כזה, זה משגע את השכל.
הניחוש שלי הוא שהוא קונה זמן באיזורים הבטוחים של המשפט כדי לחשוב על האיזורים היותר מסובכים.
אולי 278495
לפי סדרות הטלויזיוניות וספרים על התקופה הויקטוריאנית ולפניה, היה זן מסוים אל אנשי אצולה שהיה מסיים משפטים ב what what.
carry on jeeves! 278503
הכרתי פעם אדם שכנראה עקב פגיעה נוירולוגית ( הוא עבר מספר ניתוחי מוח) נהג לפלוט "איך? מה?" תוך כדי רצף הדיבור שלו.
אולי 278561
מזכיר את הקטע מבלקאדר עם יוהיינס-יוהיינס (your highness).
אולי 279171
אם אתה עוקב אחרי מר לוי, אתה גם שמת לב בוודאי שכאשר הוא מנחה תוכנית באולפן, העיניים שלו זזות ללא הפסק לכיוון המוניטור באולפן(אני מניח שזה המוניטור), גם בזמן שהוא מדבר. המראה הזה יוצר תחושה של עצבנות רבה. בצירוף של התכונה הזו עם התכונה שהזכרת, אפשר להניח שהוא פשוט לא אדם שמתאים להיות איש תקשורת. הוא נראה אדם שבכלל לא רגיל לדבר לפני קהל, ומכך נובעות הבעיות.
אולי 279202
סביר להניח שזה לא המוניטור אלא הטלפרומפטר.

___
מוניטור בעברית הוא "משגוח". יש מילה עברית לטלפרומפטר?
אולי 280415
זה פשוט פגם בדיבור, מעין גמגום חרישי.
אולי 280687
יכול להיות שהוא פשוט מקריא (מדף, מטלפרומפטר), וה''אה'' זה במעבר שורה.
אולי 281046
תיאוריה יפה, אבל נדמה לי שה"אה" מופיע לא פחות בתיאורי משחק בשידור חי. חוץ מזה, תיאוריית מעבר השורה לא מסבירה את ההישג הוירטואוזי שלו שהדגמתי (את הדוגמה בדיתי, כנראה, אבל היא מדגימה משהו שאכן קורה אצלו) של הפרדת ביטוי משולש בשני "אה": נבחרת, אה, ארצות, אה, הברית.
אולי 281789
This "eh" thing is really weird to non-Hebrew speakers. When my American copyeditor read quotes by my interviewees, she was very surprised to find lots of "eh"s. She asked me whether this was some word that was endemic to Hebrew. At first I had no clue what she was talking about. For some reason, I had thought that every language had its own conversation-fillers. After giving it some thought, I told her that "eh" was sort of like saying "y'know" or "like". But I'm not sure that's the case.
אולי 281872
הצרפתית שלי מאוד חלשה. הפיענוח של דיבור צרפתי הוא עוד יותר קשה לי. פעם הלכתי עם שני צרפתים והם שוחחו ביניהם בצרפתית ( חוסר הנימוס הזה, לנהל שיחה בשפה שהאורח לא מבין הוא טיפוסי צרפתי, אבל נתקלתי בזה גם בקרב ישראלים). ניסיתי לעקוב אחרי השיחה כמיטב יכולתי, ובאיזה שהוא שלב שמתי לב שהם חוזרים הרבה על מילה אחת שנשמעה כמו "טרו". שאלתי אותם מה זה "טרו" ובהתחלה הם לא הבינו על מה אני מדבר, אחר כך ניחשו שאולי מדובר במילה הצרפתית לבור "trou", אבל נושא השיחה לא היה בורות. לאחר שהם התיאשו, הם חזרו לסורם והחלו לפטפט שוב בצרפתית. "עכשיו!" אמרתי "מה היתה המילה הזאת?" לאחר עוד שיחזור קטן של השיחה, התברר שהצרפתים נוהגים להשחיל את המילה הזאת במקום העניין, או העסק . אני חושב שהאיות הוא truc למרות שדג בבל אומר שזה מתורגם ל טריק באנגלית.
אולי 281874
אולי הם שיחקו אן-דה-טרו, אה?
אולי 281905
ניחוש: מדובר ב- dacore (או איך שלא מאייתים את זה).
בשהייה שלי בצרפת, ולמרות הצרפתית החלשה שלי, שמתי לב שהם תוקעים את המילה הזו בכל מקום, גם כשאין צורך.

(דר' בר-ביצוע- אתה היית איתי בצרפת. אתה זוכר איך מאייתים את המילה הזו במקרה?)
אולי 281908
cette mot c'est ne pas d'accord
אולי 282050
"אז הלכתי לזה ונתתי לו את זה, והוא אמר לי, נו, זה, שזה ככה זה, וזה לא צריך ל... זה... לשנות לי, וזהו זה". משהו כזה, אולי?

(דובי, שהיה מת לזכור בעל-פי את המערכון הרלוונטי של החמישיה הקאמרית, אבל לא מצליח)
"זה אותו אחד שאני פעלים?!" 282131
"בשביל זה הוא שבע שנים?"
המערכון נקרא לשון המראות ואפשר לראות אותו דרך הקישור פה
to, err..., is human 282194
זו הבעיה עם מילונים שנותנים לך מלה מול מלה. יכול להיות שאם חייבים לתת מלה אנגלית אחת שמקבילה ל-truc אז trick זה הכי טוב, וסביר ששתי המילים גם קשורות אטימולוגית. אבל ממילון אוקספורד הצרפתי-אנגלי שיש לי מצטיירת התמונה שהמילה הצרפתית הזו נהייתה מם מידבק במיוחד. הנה אוסף של משפטים באנגלית, שכולם תרגום (על פי המילון) לאנגלית מדוברת של משפטים בצרפתית מדוברת שמופיע בהם truc. אגב, לפי המילון מבטאים את ה"ק" בסוף, אבל סביר שקשה להבחין בו.

*to find the knack of doing sth
*to know a good way of making money
*That's it, i've got it.
(עד כאן, זה די משמעות של "טריק". מכאן, משמעות של "מה-שמו":)
*What on earth is that thing?‏1
*There are loads of things to do in the house.
*It's not bad, that thing of yours.
*Pass me the thingummy/whatsit on the table.
(ועכשיו, סתם במשמעות של "משהו")
*There's something wrong.
*They told us some dreadful things.
*I've just thought of something.
(בערך במשמעות של *ה*דבר)
*Cycling is not my thing.
*What I love are holidays in the country.
*It was a fantastic house, enourmous, by the sea, do you get the idea?
(ושוב טריק)
*the trick of the trade
*There's a trick to it.
וגם (בלי דוגמאות למשפטים): What's-his-name, what's-her-name, וגם אפקטים מיוחדים בתיאטרון.

בכל אופן, לא נראה לי שמדובר בצמר-גפן לשוני לדחוף ברווחים, כמו "אה" (אגב, המקביל באנגלית ל"אה" זה err, לא?). זה גם לא בדיוק תחליף-לכל-דבר כמו "זה" מהתגובה של דובי. נראה לי פשוט שדמובר במלה שבתקופה נתונה מגלה נטיות אימפריאליות, ומשתלטת על טריטוריה נרחבת בשפה המדוברת. בעברית של ימינו נראה לי שיש נטיות דומות לפועל "עשה" (חלקית, בתרגומים לביטויים באנגלית עם make), ולשורש ב.ו.א (איך פעם היו אומרים "אני בא ואומר ש..."?)

1 טוב, כאן חייבים לצטט את המקור; יצירת מופת של צרפתית מדוברת:
Qu'est-ce que c'est que ce truc?
ומה שיפה כאן, שמתוך תשע המילים במשפט, שלוש פעמים(!) מופיע הצמד que ce. עוד פעמיים est, ורק truc אחד נשאר כדי לתת איזה truc למשפט...
to, err..., is human 282557
באמת מבטאים את ה c. אני חושב שהמקבילה האנגלית ל אה זה um אם em.
to, err..., is human 460415
חברה
המילה היא truc
משמעותה היא "הדבר ההוא"
זה יכול להיות כל דבר
מחברת, ספר, מחשב, טקסט, שמלה וכו'
חחחח זה באמת קשה למי שלא חיי את השפה להבין את זה
אבל מה לעשות- גם בעברית יש כאלה דברים
שזר לא יבין
(אני גרה בצרפת)
אולי 282218
היום בחדשות ערוץ 2 הראו קטע מנאום של בוש בנושא אירן, הגרעין וישראל. בקטע של כ-‏20 שניות הוא אמר לפחות שלוש פעמים אֶה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים