בתשובה להאייל האלמוני, 29/01/05 11:02
והמסקנה 278292
האם מותר לאדם להקים קרן שתחלק "מלגות לסטודנטים יוצאי כורדיסטן"?
והמסקנה 278311
רק להבהרה - השאלות לא היו רטוריות. אני באמת מנסה להבין היכן עובר הגבול בין הבחנה מוצדקת לאפליה לא מוצדקת.
והמסקנה 278318
זה (כרגע) פחות חשוב. ברור לי שאסור למוסד לקבל את התרומה עבור המלגות לסטודנטים יוצאי כורדיסטן, ואז לעשות עם הכסף מה שרוצים (תמיד אפשר לשלוח אותו להצביע בבחירות הבאות למוסד אחר).
והמסקנה 278345
האם אתה מתכוון שמלכתחילה אסור להרשות לקק"ל לקנות קרקעות בתחומי מדינת ישראל?
והמסקנה 278399
למה? גם כשאני קונה מלפפונים בתחומי מדינת ישראל, אני עושה בהם שימוש מפלה ולא שוויוני. צריך לאסור עלי לקנות מלפפונים?
והמסקנה 278403
אני לא מכיר ערך של שוויון מלפפוני. אבל במדינה דמוקרטית מודרנית יש ערך של שוויון אזרחי.

(חשבתי שהבעיה שלך היא עם שינוי הכללים אחרי שהתרומות כבר התקבלו).
והמסקנה 278545
אני חוזר על השאלה לגבי מלגות ליוצאי כורדיסטן (שים לב ששוויון בקבלת מלגות איננו שוויון מלגאי אלא שוויון אזרחי).
והמסקנה 278565
כן, כנראה שמותר לאדם להקים קרן כזאת.

אני לא בטוח למה אתה מתכוון ב''שוויון אזרחי'' כאן. אי-שוויון בחלוקת מלגות מגורמים פרטיים לא שונה מאי-שוויון בחלוקת ההכנסות או בהון.
והמסקנה 278584
גם הקרן הקיימת היא גוף פרטי. הקרן הקיימת הוקמה במטרה לרכוש אדמות בארץ ישראל השייכות לבני לאומים אחרים, ולהעביר אותן ליהודים, מתוך הבנה שאי אפשר לייסד בית לאומי לעם היהודי על אדמה ששייכת בטאבו למישהו אחר. במשך כמה דורות תרמו יהודים לקרן בדיוק למטרה הזו, ואין בזה שום דבר לא לגיטימי.
והמסקנה 278591
התהליך של רכישת האדמות שעסקה בו הקק''ל היה תהליך לגיטימי לחלוטין עד הקמת מדינת ישראל. מכאן ואילך, קיומה ותפקודה בעייתיים בעיניי. מדינת ישראל צריכה להיות מנוהלת ע''י אזרחי מדינת ישראל, ולא ע''י בעלי הון, גם אם בעל-ההון אינו אדם אלא קק''ל. מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית-מערבית חותרת לשוויון אזרחי (בוודאי בכל האמור בטובין כלכליים), ולא יכולה להרשות שנתח גדול כל-כך של המקרקעין שלה ינוהל ע''י גוף שמייצג (גם) אזרחי מדינות זרות.

אם היה מדובר על נתח קטן יותר מהקרקעות במדינה, נדמה לי שעיקרון הקניין היה גובר על עקרונות אחרים. אבל נדמה לי שמוסכם על שנינו שעיקרון הקניין אינו העיקרון הנעלה ביותר, ושניתן להפר אותו כשיישומו מאיים באופן חמור על עקרונות אחרים (מה גם שקק''ל תפוצה עבור הקרקעות). לכן, היותה של קק''ל גוף שאינו-שייך-למדינה לא נראית לי הסוגיה המרכזית כאן. כשגוף משפיע כל-כך מהותית על אופי החיים במדינה, למדינה יש הצדקה להתערב ולקבוע את כללי המשחק שבתוכם יצטרך הגוף לפעול. לדעתי, השאלה צריכה להיות האם ראוי למדינה למנוע ממיעוט לאומי לקנות אדמות מוגדרות בשטחה בגלל שהוא מיעוט לאומי, או שזה אינו ראוי.
והמסקנה 278629
זו בדיוק הנקודה: גם אם מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית מערבית, לא יכולה להרשות ניהול של נכסי המקרקעין שלה על-ידי "אזרחי מדינות זרות", זה בדיוק מה שמדינת ישראל, כמדינה יהודית, רוצה שיקרה. מדינת ישראל אינה (היום) מדינת אזרחיה, אלא מדינתו של העם היהודי.

בעיני דווקא חשובה הדרך הטכנית שבה מגיעים למצב כזה. לממשלה (כגוף הריבוני במדינה) אסור להפלות בין אזרחים ממניעים לא ענייניים. לקק"ל (כגוף פרטי, או עמותה שהמדינה חפצה ביקרה) מותר להפעיל שיקולים שרצוי שהמדינה תתרחק מהם. האפליה בין עמותות היא עניין אחר לגמרי מאשר אפליה בין אזרחים, וזהו בדיוק המקום שבו יכולים לבוא לידי ביטוי אינטרסים של המדינה שנגזרים מתכונות היסוד שלה. למשל, מותר למדינת ישראל לעודד ולטפח את הספרות העברית. האם היא חייבת לדעתך להקצות אותם משאבים (באופן יחסי למספר דוברי הרוסית) גם לעידוד השפה הרוסית?

אגב, שים לב לתוצאה האבסורדית שהחלטת היועץ מביאה אליה: במצב הקודם, קק"ל מכרה קרקעות שבבעלותה רק ליהודים. המדינה שימשה כגורם מתווך (ואולי רצוי היה באמת לצמצם את המעורבות שלה), אבל לא עסקה באפליה כשלעצמה. כעת, לאחר החלטת היועץ, אסור לקק"ל להפלות; אבל - מתוך התחשבות בבעלי הקרקע (דהיינו, התורמים לקופות הכחולות), המדינה תפצה את הקק"ל בהקצאת קרקע בכל מקרה שבו יזכה לא-יהודי במכרז. עכשיו זו המדינה שעוסקת בלאומיותו של רוכש הקרקע, ודווקא בגלל החשיבות של שוויון בפני מוסדות המדינה, זה נראה לי גרוע יותר.
והמסקנה 278682
אני מאוד לא אוהב את הניסיון להכריע סוגיות פוליטיות ומוסריות מתוך הגדרות סטיפולאטיביות ואפיונים של משמעות. במקום לעסוק ב"מה ראוי שיהיה" אנחנו עוברים לעיסוק ב"מה המשמעות של מדינה יהודית". למרות שאני לא רוצה לשחק במשחק הזה, ההגדרה שלך כ"מדינתו של העם היהודי" מקוממת. באיזה מובן, חוץ מזה שמאפשר אפלייה בקרקעות, זאת מדינתו של העם היהודי? האם העם היהודי זכאי להצביע בבחירות, משמלם מסים או משרת בצבא? האם זאת תהיה פחות מדינתו של העם היהודי אם ערבים יקנו חלק מקרקעות קק"ל? ואם לא, האם לא מוטל עלינו לחשוד שרעיונות גדולים משמשים כאן לאפלייה גזענית או כלכלית קטנה?

אני מסכים שאפליה בין עמותות היא עניין אחר לגמרי מאפליה בין אזרחים, אבל זאת שאלה גם של מידה וגם של הכללים הבסיסיים שחברה מתנהלת לפיהם: המדינה יכולה אפילו לתמוך באגודת מחזירים-בשאלה בסכומים קטנים, אבל אתנגד בתוקף לכך שהיא תתמוך באוניברסיטה שתכריז שאדם דתי לא יבוא בשעריה.
החלטת היועץ באמת אבסורדית. אולי צריך לבטל את עניין הפיצוי (לא מתאים להם, שיעברו לפעול במדינה אחרת).
בעיניי, הדרך בה פועלת קק"ל היא שבירה חמורה של כללי "המשחק ההוגן" בין האזרחים במדינה.
והמסקנה 278691
זוהי מדינה יהודית במובן שכל יעודה והגדרתה הוא היותה בית לאומי לעם היהודי. גבולותיה של המדינה נקבעו לפי קרקעות שנרכשו ע"י קק"ל (בתרומות של העם היהודי בתפוצות) ויושבו ע"י קק"ל ביהודים. זה לא עניין טכני של סימון גבולות אלא עניין מהותי של הגדרת המדינה. וכך, קק"ל היא הכלי שבו ההסתדרות הציונית העולמית (כנציגת העם היהודי, לא רק בישראל) ממשיכה לממש את המטרה שלשמה הוקמה ישראל - ישוב יהודים בא"י. המדינה היא מימוש הזכויות הלאומיות של העם היהודי - אין מקום להציג זאת כאילו המדינה קמה בשעור פילוסופיה האחרון, ונועדה לשרת את מאוויהם של אזרחיה הנוכחיים, שהלאום שלהם לא מעלה ולא מוריד מבחינת הגדרתה.
יעודה של ישראל עוגן בחוקי יסוד - חוק השבות וחוק המעמד שמסדיר את המעמד של ההסתדרות הציונית כאחראית על פיתוח הארץ וישובה (בהצגת החוק, דב"ג הבהיר שמדובר בחוק משלים לחוק השבות).
ראה, אני מסכים (ובטח אחרים גם) שיש להביא למינימום את האפליה ברכישת קרקעות. אולם בדומה לניסוח שלך, צריך לחשוד כאן שעניין מניעת האפליה משמש ככסות להגדרת המטרה הציונית (=ישוב יהודים בא"י) כפסולה. קרי, אין להגיע למצב שבו קק"ל לא יכולה לממש את המטרה שלה. יש מצבים שבהם עניין האפליה הוא עדיף, כמו למשל כאשר ערבי מבקש לגור בישוב קיים ומבוסס. אבל עיקרון השיוויון הוא לא חזות הכל, ויש מצבים שבהם יש להעדיף לאפשר לקק"ל להקים ישוב יהודי חדש.
והמסקנה 278693
מדינת ישראל היא מדינה יהודית במובן זה שהיא מימוש זכותו של הלאום היהודי להגדרה עצמית ותו-לא. זה לא מאפיין מיקרי (כמו מדינה שרוב תושביה יהודים), וגם לא מאפיין מהותי (כמו מדינת ההלכה היהודית). וזה בוודאי לא כל ייעודה - יש לה תפקידים חשובים אחרים, כמו לשרת את אזרחיה. בהגדרה הזאת, של מימוש הזכות הלאומית להגדרה עצמית, היא אינה שונה ממדינות-לאום אחרות בעולם, ואין סיבה שיחולו עליה כללים אחרים. אם תרצה לגזור אפיונים אחרים מתוך משמעות המושג ''יהודית'', יהיה מוצדק באותה מידה לגזור אפיונים של מדינת-הלכה. זה דיון עקר.
והמסקנה 278777
לא הבנת את דבריי, טענתי שזה כל יעודה של מדינת ישראל *כמדינה יהודית*. כמדינה דמוקרטית וכמדינה סתם ודאי שיש לה עוד תפקידים. אבל כמדינה לאומית יהודית, היותה בית לאומי ליהודים זה התפקיד היחיד שלה. אני לא גוזר שום איפיונים מהמושג "יהודית" בביטוי "מדינה יהודית", אלא אני גוזר את האיפיונים מהאמנות ששימשו כיסוד להקמת המדינה: החלטות הקונגרסים הציוניים, הצהרת בלפור, הכרזת העצמאות, החלטת החלוקה, וחוקי היסוד. איפיונים אלו הם הסיבה שישראל מהווה "מדינה יהודית", ולא להפך כפי שהצגת זאת.

בסופו של דבר, השאלה היא פשוטה: האם מותר לארגון וולנטרי, לקנות אדמות וליעדן להתיישבות יהודים, או שיש לאסור על כך באופן גורף ובכל מקרה בגלל עיקרון השיוויון. ואם השני, אז איך בדיוק המדינה מהווה "מימוש הגדרה עצמית" של העם היהודי אם אסור בה ליהודים לפעול בצורה מאורגנת להתיישבות?
והמסקנה 278783
(לפיסקה הראשונה: בסדר. עכשיו הבנתי את כוונתך).

המדינה היהודית מהווה מימוש ההגדרה העצמית של העם היהודי בגלל אוסף תנאים שאף אחד מהם לבדו אינו תנאי מספיק או הכרחי, אבל הצירוף שלהם משמעותי: רוב יהודי, חוק השבות, מרחב ציבורי שמנוהל בהתאם לתאריכים של מועדי ישראל, הדת היהודית כדת המדינה, השפה העברית כשפה הרשמית הראשונה, תרבות יהודית-עברית ועוד.
הקק"ל, לעומת זאת, אינו סתם ארגון וולונטרי של כמה אנשים טובים שהתאגדו והלכו לרשום עמותה. מסתבר שהיא גוף רב-כוח שמאיים על ריבונות האזרחים על מדינתם.
והמסקנה 278811
בתאוריה זה אולי נשמע נחמד אבל העובדות ההיסטוריות הן די חד-משמעיות, וכבר ציינתי אותן בתגובתי הקודמת. אתה מתעקש להחסיר את ההתיישבות יהודית בא"י ממה שאתה מכנה כ"מימוש ההגדרה העצמית של העם היהודי". ברור שהתיישבות יהודית יחד עם עליה יהודית הם דוקא כן תנאים הכרחיים להגדרה עצמית של העם במסגרת מדינית.
תאור קק"ל כגוף רב-כוח שמאיים על ריבונות האזרחים על מדינתם, הוא פשוט דמגוגיה. המצב הוא הפוך. זה בעצם הגוף שאיפשר ומאפשר את הריבונות של ישראל על קרקעותיה. פעולתה נועדה לשמר את ריבונות זו - באמצעות התיישבות יהודית, רוב יהודי ובעלות יהודית באדמותיה. פעילות זו מעוגנת בחוק יסוד המקביל ומשלים לחוק השבות שאותו משום מה אתה כן מקבל. זכור כי אנו מדברים כל הזמן על הגדרה עצמית ל*עם היהודי* - מדינת ישראל לא נועדה לשרת *רק* את אזרחיה הנוכחיים. ליהודי התפוצות אין חבל-ארץ אחר שבו הם יכולים להקים רצף התיישבותי בריבונות יהודית. בשביל זה הם הקימו את המדינה. וחלק מהם יושבים היום בה וכותבים באינטרנט.

אני אשאל שוב: האם לדעתך יש לאסור באופן גורף התיישבות מאורגנת של יהודים בא"י? וצא מתוך ההנחה שהארגון הוא רב-כוח, מחזיק בהמון אדמות, וכפוף לגוף זר ומאיים בשם ההסתדרות הציונית העולמית, רחמנא ליצנא.
והמסקנה 278824
אני לא מתנגד להתיישבות יהודית (לא ברור לי איך יכול להיות רוב יהודי ללא התיישבות יהודית), אבל אני מתעקש להחסיר מאפיינים גזעניים מאופייה של המדינה. הטובין שעומדים לרשות אזרחי המדינה לא צריכים להיות תלויים במוצא אתני. אמנם יש לנו ניסיון עם מצב כזה בהיסטוריה של אירופה, אבל לא לשם אני חותר (אם כבר במילא אתה מכתיר את הטיעונים שלי בתואר דמגוגיה, לפחות אהנה מזה).

קק"ל אמנם איפשרה את הריבונות של ישראל על קרקעותיה, אבל המצב היום שונה מבעבר. ישראל (או הישות שבדרך) גם ביצעה טרנספר לפלשתינאים, גם יישבה עולים בעיירות-פיתוח ובכלל גרמה עוולות רבות. אפשר לטעון שהן היו נחוצות, אבל זה ויכוח היסטורי שלא רלוונטי להנהגות הראויות עכשיו.

בתשובה לשאלתך: כן. יש לאסור על כך אם הארגון הזה מבוסס על הדרת חלק מהאזרחים: ערבים, מרוקאים, דתיים, חרדים או ליכודניקים. לא משנה לי.
והמסקנה 278846
קרי, אתה רואה בקרקעות שקק"ל רכש בכספי יהודי העולם לצורך ישוב יהודים בארץ ישראל כ"טובין שעומדים לרשות אזרחי המדינה" ותו לו. והערך המוסרי היחיד שיש לישובן ביהודים הוא ערך של גזענות, ועל כן אתה מציע לאסור באופן גורף על פעולה זו של קק"ל (שאם זה לא היה הערך היחיד, לא היית אוסר באופן גורף). שיהיה. אני רואה דברים אחרת.

הדבר היחידי שלא הבנתי הוא שכתבת שאתה לא מתנגד להתיישבות יהודית. אני מניח שהתכוונת להתיישבות יהודית לא של בודדים אלא התיישבות מאורגנת (כי על כך שאלתי), בישובים על קרקע בבעלות יהודית, עם תושבים יהודים וכל הוואג'רס. איזה סוג של התיישבות כזו יחשב בעיניך ללא גזעני? הרי בכל מדינה שהיא, התיישבות כזו תתבסס בהכרח על הדרת חלק מהאזרחים. אולי כדאי לשם כך להקים מדינה מיוחדת לטובת הלאום היהודי שבה ליהודים יהיה מותר להקים ישובים.
והמסקנה 278860
אין טעם להגחיך עמדה. יש הבדל בין אדם פרטי שמסרב למכור לערבי חלקת קרקע בבעלותו, שזהו עניינו, לבין גוף שמחזיק 13% מהקרקעות בתחומי המדינה. וזה בלי שהזכרנו עדיין את "ההתחכמות" של הכפילות מדינה-מוסדות חיצוניים שבאים לשרת אותה קבוצה אתנית (טוב, עוזי הזכיר, אבל הוא רואה בה דבר טוב), ובלי שהזכרנו שהמדינה השתלטה בכוח הזרוע על קרקעות רבות של פלסטינאים. בעיניי, חוסר הצדק והבריונות כאן ברורים.

אפשר לחשוב על התיישבות יהודית מאורגנת לא-גזענית. לדוגמא, אם חרדים רוצים להקים לעצמם יישוב שבו לקהילה תהיה שליטה מסוימת על רשות-הרבים בו, זה לגיטימי בעיניי (ובלבד שלשאר יש מספיק מקומות מקבילים). כנ"ל בנוגע לטבעונים או לכל קבוצת-מיעוט אחרת. יש מאפיינים שעשויים להיות רלוונטים: הם בד"כ מאפיינים של אורח-חיים, ובד"כ מיוחדים לקבוצות מיעוט, כי הרוב שקובע את ההגמוניה יכול לשמר את אורח-חייו ללא הגנה מיוחדת. אבל כל התיישבות מאורגנת שמטרתה הפרדה אתנית בלבד נראית לי גזענית. ושוב, בלי להתפתל: גזענית. זה היה גזעני כשעשו זאת ליהודים, והנה ההפתעה: זה לא פחות גזעני כשיהודים עושים זאת לאחרים.
והמסקנה 279137
(מה? לא דיברתי על שום אדם פרטי, דיברתי מפורשות על קק"ל. זוהי עובדה פשוטה שחלק גדול מאותן קרקעות נרכש כדין, וע"י תרומות מיהודי התפוצות לטובת ישוב הארץ ביהודים, ושיש להם זכות מסויימת על הקצאתן גם אם אתה חושב שמימושה באופן כזה הוא גזעני. תפישת קרקעות הוא אולי עוול אך בוודאי שאינו קשור לענייננו, אלא אם כן אתה משוכנע שרוב אדמות קק"ל לא נרכשו באופן לגיטימי ושלפלשתנאים דווקא כן יש זכות להפרדה אתנית על אדמותיהם).

ההתיישבות היהודית המאורגנת בגליל למשל, בדיוק נועדה על-מנת להבטיח אורח חיים עברי. הרי העובדות ידועות ואין טעם להעמיד פנים כאילו אין שם בעיה דמוגרפית משמעותית מאוד. שכנעת אותי שחובה לאפשר לערבים החכרת קרקעות קק"ל באופן חופשי לגמרי, אבל גם חובה לאפשר לקק"ל עידוד מאוד נמרץ (מחיר זול?) ליהודים. הפסילה *הגורפת* של הזכות של לאום להתיישב בחופשיות ובאופן מאורגן בשטח שבו הוא יושב ומוכרת לו זכות הגדרה עצמית - הוא למעשה פגיעה בזכויותיו הלאומיות.
והמסקנה 279143
(לפיסקה הראשונה:) אני מניח שרוב אדמות קק"ל נרכשו באופן לגיטימי מבעליהן החוקיים. עדיין, לדעתי אי אפשר להתעלם מההקשר הכללי של היחסים בין האומות. קק"ל אינה גוף פרטי, אלא מייצגת את העם היהודי בצורה מסוימת. גם ההשתלטות על אדמות שהיו שייכים בבירור לערבים (גירוש, נכסי נפקדים-נוכחים וכל זה) נעשה ע"י מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. אז אנחנו יכולים לטעון "כן, אבל זה לא אותן אדמות. אין קשר". אבל אנחנו גם יכולים לטעון שבמשך עשרות שנים היהודים מנסים לצמצם את השטח הנתון לערבים בכל הדרכים - כשרות וכשרות-פחות. התוצאה הסופית זהה ומכוונת, ולדעתי כדאי להסתכל עליה ולא להתמקד רק בפורמליסטיקה של התהליכים.

אתה מעורר כאן שאלה מאוד מעניינת, של היחס בין הבעלות על הקרקע לבין הזכויות הלאומיות על הקרקע. אני לא טוען שיש כאן תשובות פשוטות (לפחות לא לי), אבל אנסה להבין את עמדתך סלח לי על השאלה המעייפת, אבל העמדה שלך באמת לא ברורה לי: למשל, האם זה לגיטימי בעיניך לחייב ערבים במס נוסף (מחיר יקר יותר) על קניית בית בתל-אביב (עיר עברית)? ועוד שאלה: מה זה אורח-חיים עברי?
והמסקנה 279681
למה להתעלם? זה בדיוק מה שאני ניסיתי לטעון. דוקא אתה ניסית להתעלם מזה שקק"ל מייצגת את העם היהודי ולטעון שהיא סתם מפלה חלק מהאזרחים בישראל על בסיס שרירותי. עכשיו דוקא החלפת את הטענה ואתה טוען שזה לא בסדר ש"היהודים" מצמצמים את "השטח הנתון לערבים". חשבתי שלעמדתך קיום של "שטח הנתון לערבים" הוא גזענות גרידא. אני כן מסכים שיש לאפשר לערבים כפרטים להתיישב היכן שבא להם.
בכל מקרה אין שום בעיה עם זה, לדעתי הרי כל המטרה של מדינה יהודית ועליה חופשית היא הקצאת שטח הנתון ליהודים על חשבון שטח הנתון לערבים באזור גאוגרפי מסויים.

אני מתפלא מאוד איך התשובה על השאלה המעייפת אינה ברורה, שכן הבהרתי כבר בדיון זה מה עמדתי לגבי התיישבות ערבים בישובים יהודיים מבוססים אפילו אם הקרקע שייכת לקק"ל (לא כל שכן שרוב שהשטח בתל-אביב אינו כזה). ועכשיו אתה תסלח לי אם אני לא אענה על השאלה השניה ואני אפסיק את הדיון כאן.
והמסקנה 278404
אם וכאשר תפתח עסק לממכר מלפפונים (מלפפוני ד"ר ו.- גם יותר ירוקים וגם יותר ארוכים), תרכוש (כחוק) 13% מיבול המלפפונים של מדינת ישראל, ותסכים למכור אותם רק לבעלי שער שחור ועיניים ירוקות, סביר מאוד שתמצא את המדינה מתערבת בשיקוליך ה(לכאורה) עיסקיים.
כלומר 278577
האם לדעתך, אין שום פסול בכך שבעל חנות יציב בכניסה שלט "הכניסה ליהודים אסורה"?
כלומר 278581
לא, אני חושש שנצטרך להשלים עם המצב הפרובלמטי-משהו, שיש דברים שמותר לעשות ויש דברים שאסור.
כלומר 278583
האם יש דרך בה יכול אדם פשוט להבחין בין הדברים הללו, או שתמיד צריך לשאול אותך?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים