בתשובה להמסביר לצרכן, 30/01/05 4:07
אולי הנקודה הכי חשובה 278430
שמפוספת פה היא ההפרדה בין התיאוריה הכלכלית ללבירטאנים,
לנושא האינטרסים מה שאמרת לא נכון נקודה.

כלומר זה לא שהתיאוריה של הליברטאנים היא שלאנשים יש אינטרסים פרטיים, אלא שהאינטרסים הפרטיים האלו אם ניתן להם להגיע למקסימזציה יביאו לטוב מוחלט סופי.
זה קישקוש לטעמי ואני מציע לליברטאין החושק להוכחי את טענתו דו קרב עם חרב קטאנה. אני עצמי מוכשר בכך והתאמנתי 10 שנים. זה שהוא לא טרח להתאים את עצמו לשוק של חרבות קטאנה זה באמת כבר בעיה שלו... יתרה מזו אני בטוח שיש מנוף כלכלי רב וגדול לשוק השכירים והורגים בעזרת קטאנה ובכלל לא ברור לי מדוע לא נותנים לשוק זה יד חופשית. אחרי ככלות הכל אני רוצה לממש את חירותי לעסוק בהתנקשויות, ואני בטוח שיצמח שוק גדול של חרבות קטאנה, בתי ספר לנינגות ונוכל אולי אף לייצא לשאר העולם.
אני מקווה שהדוגמה ברורה, הליברטאנים, בניגוד לתיאוריות הכלכליות שלטענתן תומכות בטיעוניהם (הן ממש ממש ממש ממש לא ). רוצים חופש כמו כולם, רק הם חשובים שלאנשים יהיה כביכול חופש ללא מגבלות ממשלה איכשהו ימנע שימוש לרע בכך ,
למה הם הגיעו למסקנה הזאת?
יש לי את הדעה שלי העניין , לא אכניס אותה לכאן.
אבל בוא נחזור לנושא המרכזי,האינטרסים הפרטיים,
הבעיה לדעתי של הבלירטאניןם שהם חשובים שהאנוכיות המשותפת תביא לטוב גדול יותר בהכרח.
זה קישקוש גמור באמת גם לפי התיאוריה הכלכלית המודרנית, שעליה הן כביכול מתבססים.

כמו כן יש כיום תיאוריות כלכליות המשקפות במידה רבה את המציאות מאשר הניאו קלאסיות
אני חושב שהגישה של כהנמן, לגבי תועלת יחסית היא הנכונה ביותר.
אולי הנקודה הכי חשובה 278518
טוב שבאת.
אם אני מבין נכון אתה מחזק את אורי בתיקון האחרון שלו לסיכום שלי. ואני לא רציתי שאורי (שאת דעתו אנחנו מכירים) יהיה זה שיגיד מה דעתם של הסוציאליסטים. הרבה יותר נכון שמי שדוגל באידאולוגיה הסוציאליסטית יגיד איך *הוא* רואה את הדברים.

ובכן, אורי ואבשלום מסכמים (מנקודת המבט של טובת הכלל):
---> קפיטליסט סבור שיש אינטרסים ורצונות פרטיים וראוי לטפח אותם ולהשתמש בהם.
---> קולקטיביסט סבור שיש אינטרסים ורצונות פרטיים וראוי להתגבר עליהם ולדכא אותם.

אני רק רוצה להבין אם זה סיכום ממצה?

----
את הקטע עם החרבות לא ממש הבנתי. איזה דו קרב הליברטיאן מחפש? הרי מה שהוא אומר זה בערך "אם אתה *רוצה* תיקנה ממני או תעסיק אותי ואם אתה *רוצה* תמכור לי או תעבוד אצלי". איך זה מתחבר לדו-קרב חרבות?

מה אמר כהנמן על התועלת היחסית?
אולי הנקודה הכי חשובה 278541
זה חידוש קפיטליסטי (אנשי קש אמיתיים).
אולי הנקודה הכי חשובה 278643
עכשיו אתה רואה שהקפיטליסטים מחדשים ותורמים לקהילה?
חכה לפיתוח הבא: איש קש מפח. איש לא יוכל לו.
לא ממש 278667
אני לא חושב שיש לדכא את הרצון , אני לא חושב שיש דרך איך,
לא לאורך זמן.

הקטע עם החרב מבחינתי הוא מאוד פשוט ,לפי שיטת הליברטאן יש לו בחירה, הוא יכול ללמוד אומנות חרב הוא יכול להכות אותי עם נבוט, זו הכל בחירה חופשית שלו. הנמשל הוא שאין חופש בלי הידע וההכשרה והסביבה לממש אותו לכן הטיעונים על חופש לבחור הם בעייתים. מאיפה יהיה חופש לבחור אם אין את הידע לבחור? את הכלים לבחור? את הגיבוי של הסביבה לבחור?

כהנמן מדבר על כך שהתועלת שלנו משפע מוצרים הוא דבר יחסי, כלומר אם אני נהנה היום ממכונית פורד מחר אותה מכונית לא תסב לי אותו אושר.
לא ממש 278786
כהנמן הזה נשמע לי דווקא מעניין.
כי גם אני הפסקתי להנות מהפורד שהייתה לי ולכן, ברגע שיכולתי, קניתי מרצדס (סתם). אגב, לפני הפורד היו לי אופניים ואותם קניתי, ברגע שיכולתי, ואחרי שנמאס לי ללכת ברגל.
אבל לחבר שלי יש חמור שמאז שהוא שם לא נמאס לו לעבוד, לאכול קש ולפלוט גללים. ולכן, עד כמה שידוע לי, אין שום תוכנית להחליף לו את הקש בקוויאר עם שמפניה.

בטח היה לכהנמן עוד משהו להגיד.
אנסה להבהיר מה 279050
המשמעות
ובערת אגב לפני זה אני מניח שמגיע לי ההערות על אנשי השוק החוק החופשי בגלל השימוש במילה קישקוש.
על כהנמן
בקצרה ב"תורת המחירים" שהיא הבסיס להרבה מהתיאוריות המימוניות של היום קיים נושא מיקסום התועלת,
מתייחסים לתועלת הזאת כאל משהו יציב וגדל באופיו כלומר אם מסתכלים על מוצרים, הרי שכככל שיש יותר מוצרים אז התועלת גדלה והתועלת של המוצר נשמרת (בכוונה אני לא מתייחס כרגע למקרים שזה לא נשמר בתיאוריה הקלאסית הם פחות רלוונטים לדעתי.
בא כהנמן ואמר את הדבר הבא, התועלת שאני מפיק ממוצר נעלמת לאורך זמן בגלל שאני כבר לא רוצה את המוצר שיש לי אני רוצה יותר, אפילו אם המוצר עצמו מספק את אותה תועלת אוביקטיבית.
אחד הדברים שזה מערער זה את המודל הקלאסי בו יש אופטימום
יש לזה השלכות גם על המרדף אחרי צמיחה כלכלית במודל הקלאסי שלה.
אבל גם במודל הקלאסי ובמה שנאמר בו יש מרחק גדול מאוד לבין מה שנאמר כאן בשמו לדעתי לקחו כלים ניתוחיים כלכליים והלבישו עליהם אידאולוגיה.
קשה לי להאמין ברצינות שיש מישהו שלמד כלכלה במסגרת כלשהי,והיה מעלה את הטיעונים של אנשי שוק החופשי פה.
זה דורש לדעתי מידה גדולה של ניתוק מהחומר של התיאוריה הכלכלית.
בקצרה:
היום ולדעתי בצדק מנסים לחפש מודלים שלא מדברים על מיקסום תועלת כמו בתיאוריה הקלאסית משום שיש צורך לשכלל את במודל.
גם המודל הקלאסי רחוק מאוד מהטענות שנאמרות כאן בשמו.
אנסה להבהיר מה 279194
אני מסכים. נדמה לי שיש כאן מעט מאוד (אם בכלל) אנשים שמבינים את התאוריות הכלכליות והמודלים הקלאסיים או הניאו-קלאסיים ברמה מקצועית. אני בהחלט חושב שאנחנו מדברים על אידאולוגיה - מה נראה לנו צודק, מה נראה לנו טוב לחברה, ברמה של שיחת סלון.
ברמה הזו, לפעמים מישהו תורם ידע מעט יותר מעמיק. בדרך כלל זה לא משנה את האידאולוגיה אלא רק מאפשר להבין (אולי) את מקורה.
מצד שני, לא נראה לי חכם להשאיר את הדיונים באידאלוגיה רק לאנשים שיודעם לצייר גרפים או לחשב מחירים של נפט. לא הייתי רוצה להתעורר יום אחד ולגלות שהאידאלוגיה עלפיה אני מחנך את ילדי נקבעה עלידי נוסחת תמחור של חומרי גלם בסביבה אינפלציונית.

בקשר למושג ה"תועלת" אצל כהנמן, נראה לי שהוא חסר ולכן הורס לו את המודל. אם תמדוד "תועלת" של מזון רק באופו "אוביקטיבי" - למשל כמספר הקלוריות שהמזון מפיק, לא תמצא שום יתרון בקוויאר ושמפניה. לחם (או קש) ומיים יספקו אותו מספר קלוריות אם לא יותר. ובכול זאת אנשים מוכנים לשלם יותר בשביל קוויאר. אותי זה מגעיל אבל יש רבים שמשלמים על זה הון תועפות. אי אפשר להסביר את זה ולא את רוב התופעות האנושיות, אם מתעקשים להתיחס אל אנשים כאל חמורים ולשאול, *אוביקטיבית*, כמה קילוגרם קש נחוצים לכלכל חמור שעובד שמונה שעות ביום.
אולי הנקודה הכי חשובה 278537
"כלומר זה לא שהתיאוריה של הליברטאנים היא שלאנשים יש אינטרסים פרטיים, אלא שהאינטרסים הפרטיים האלו אם ניתן להם להגיע למקסימזציה יביאו לטוב מוחלט סופי."

זו בדיוק הטעות שאתה ורבים אחרים חוזרים ועושים פה. הטענה הליברטריאנית איננה שמשטר ליברלי יביא לטוב מוחלט וסופי - אוטופיה. אלא לטוב גדול *יחסי* או *אופטימלי*.
הטוב המוחלט והסופי שאתה תוקף הוא פרי דמיונך בלבד ואני מאוד מקווה שזה פרי טעות בהבנה ולא רצון להמציא אנשי קש כדי לנגח אותם...
אולי הנקודה הכי חשובה 278622
"כלומר זה לא שהתיאוריה של הליברטאנים היא שלאנשים יש אינטרסים פרטיים, אלא שהאינטרסים הפרטיים האלו אם ניתן להם להגיע למקסימזציה יביאו לטוב מוחלט סופי.
זה קישקוש לטעמי ואני מציע לליברטאין החושק להוכחי את טענתו דו קרב עם חרב קטאנה."

זה שאתה אומר, שזה מה שהליברטריאנים אומרים, לא אומר שזה מה שהם אומרים. לפעמים, אתה סתם עומד מול ראי.

הגישה הליברלית אינה טוענת שמימוש האנוכיות יביא "לטוב מוחלט סופי". זו הטענה הקומוניסטית. לפי התפישה הליברלית טוב מוחלט וסופי כלל אינו אפשרי, משום שהגדרת "טוב" היא אישית וסובייקטיבית.

הטענה הליברלית היא רק שחירות (=מימוש האנוכיות) תאפשר לאנשים להגדיל את רווחתם. האופן בו הם מגדירים רווחה זו או אם היא מספיקה לאנשים - זה כבר עניינם הם.

שאר הודעתך כולל בעיקר קרפליצולקפודרטובשמבוגדרומבציות בלתי ניתנות לפענוח.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים