בתשובה ליוסי צרי, 02/02/05 23:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בניגוד גמור לכל הדתות המאמינות שהזכרת, היהודי אינו *מאמין* בכלום, רק אל מה שהוא *יודע בוודאות*. עוד לא למדת מה זה יהודי בחיים שלך? אני בהחלט מסכים עם משפט הקביעה במסמרות שלך כי "לכל עם וקבוצה יש תרבות ייחוד וגאווה קבוצתית, ואמונה באמת שלה", אבל אני עדיין חושב שקל יותר להתבולל ממש בתור הודי או רומני או צועני מאשר בתור יהודי. תקרא בבקשה את כל המאמר עם התגובות ואח"כ נדבר. ואל המשפט האחרון פשוט לא אתייחס, כי בשקר מוחלט יסודו הפילוסופי המעוות. אני גם לא מבין מה הוא קשור לנושא בכלל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה ''יודע בודאות'', מוטל בספק. כמו למשל התורה ואלוהים. אתה מאמין בסיפורי התורה ובאלוהים, על קיומו של אלוהים אתה שומע מסיפורי התורה, ואלוהים הוא זה שנתן לך את התורה. כלל בסיסי בלוגיקה, אתה לא יכול להוכיח דבר אחד שנמצא בסימן שאלה, בדבר שני שנמצא בסימן שאלה. אני מבין שאתה מאמין בוודאות אבל זו עדיין אמונה בלבד, לא הוכחה לכלום. אין לאמונותיך יתרון על אמונות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבינו אברהם העברי מעולם לא יכל לשמוע "על קיומו של א-לוהים מסיפורי התורה", ולו משום שאין הדבר הולם מבחינה כרונולוגית, גם לדעת חוקרי המדעים השונים: היסטוריה, ארכיאולוגיה ועוד. ואם הינך מסכים לעמדתי כי "אלוהים הוא זה שנתן לנו את התורה", הרי שהינך סותר עצמך. הכיצד אנו מאמינים לקיומו של א-לוהים מהתורה, בעוד שא-לוהים עצמו הוא שנתן לנו אותה?! אני מקווה שאתה לא חושב את העם היהודי לכזה פתי מאמין. הוא הוכיח לכל אורך ההיסטוריה שהוא יכול להתעלות על רבים מחכמי אומות העולם ולהוביל בפרסי נובל ובשטחי תרבות ומסחר רבים ומגוונים. אין זה יאה לזלזל באינטליגנציה הטמונה בעם ישראל מיום היוולדו כעם, במעמד הר סיני. אמונת היהדות בנויה כטיעון המתווה את דרכו במשעולי הידיעה, כציווי תורת ישראל: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא הא-לוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד, לט). כלומר, את נכונותם של עקרונות היהדות ניתן לדעת ע"פ השכל הישר. היהדות היא הדת היחידה הטוענת כי ניתן לדעת כי עקרונותיה אמת. שאר הדתות בנויות על אמונה, ועל אמונה בלבד. אף לא אחת מהן טוענת שיש דרך להוכיח את אמיתותה מבחינה שכלית. בעוד שהיהדות מציעה גם הוכחה שכלית וגם רגשי אמונה, שאר הדתות מציעות בעיקר רגשי אמונה. רק שכל וידיעה הינם מושגים אובייקטיביים; עובדה היא, כי הוכחה שכלית הגיונית ואובייקטיבית בעיקר היהדות יכולה לספק (בצד מטעני הרגש והאמונה, הלב והתחושה, הממלאים את כל היכליה). הדתות האחרות סולדות מעצם הרעיון וטוענות כי רק רגשי אמונה מותרים ולגיטימיים כשעוסקים בענייני הדת שלהן. לא לחינם האמונה לדידם של הנוצרים למשל, הינה בגדר "אבסורד היגיוני". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדבר על כרונולוגיה בקשר לסיפורי התורה, נו באמת, אתה מאמין שהעולם נברא, בשישה ימים, לפני פחות מ 6000 שנה. אפילו בבראשית לא הוחלט אם האדם נברא זכר ונקבה בצלם אלוהים, או האדם נברא תחילה והאישה נבראה מצלע האדם. זכותך המלאה להאמין בספורי התורה. מה שאמרתי הוא דבר אחר, כל אחד מאיתנו היהודים יחד עם הנוצרים והמוסלמים מכירים את המושג אלוהים מהתורה, גם את הסיפור על אברהם אבינו אנו מכירים יחד עם הרבה סיפורים. על האלוהים אנו שומעים מהתורה, אלוהים הוא שנתן את התורה בהר סיני, ומהתורה אנו שומעים על האלוהים. סיפורי התורה נמצאים בסימן שאלה וכך גם האלוהים. זה טיעון מעגלי של שני מושגים הנמצאים בסימן שאלה ולכן לא יכולים להיות ראייה לאמיתותם. שום ציטטה מהתורה לא תשנה את המצב. כל זה לא גורע מהעובדה שישנם רבים וטובים, יהודים נוצרים ומוסלמים, המאמינים בקיומו של האלוהים והתורה קדושה בעיניהם. והיו תקופות כאשר ההוכחה הייתה לשרוף על המוקד מי שחשב אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום מסתורין בקשר לכרונולוגיה של סיפורי התורה ההיסטוריים. אני מאמין שהעולם נברא לפני קצת מעט מששת אלפי שנות-אדם, ובשישה ימי שנות-האל; ואלה כידוע לא חייבות להיות זהות בחישובן המדוד בתפיסת הזמן האנושית. ==> "אפילו בבראשית לא הוחלט אם האדם נברא זכר ונקבה בצלם אלוהים, או האדם נברא תחילה והאישה נבראה מצלע האדם". כבר התייחסתי לכך במאמרי: דיון 2257. ==> "זכותך המלאה להאמין בספורי התורה". כפי שכבר הסברתי למעלה, לא מדובר באמונה כי אם בידיעה האמפירית, שנוספת לה דרגת אמונה הגבוהה ממנה בוודאותה האינטואיטיבית. ==> "כל אחד מאיתנו היהודים יחד עם הנוצרים והמוסלמים מכירים את המושג אלוהים מהתורה". האם כאשר הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט מדבר על א-לוהים הוא מתכוון לא-ל המקראי? האם המושג "א-לוהים" הפילוסופי מקורו בהכרה המקראית? לדידו של הפילוסוף הטהור, ממש לא. ==> "גם את הסיפור על אברהם אבינו אנו מכירים יחד עם הרבה סיפורים [מהתורה]". הרמב"ם מספר על מה שהוא מצא בספרים עתיקי-יומין על אברהם אבינו: "ידוע שאברהם אבינו גדל בעדת הצאביה. שיטתם שאין א-לוה זולת הכוכבים. כאשר אביא לידיעתך בפרק זה את ספריהם המצויים עתה בידינו ושתורגמו ללשון הערבית ואת ספרי ההיסטוריה הקדומים שלהם ואגלה לך על-פיהם את שיטתם ומסורותיהם, יתברר לך מתוכם שהם אומרים במפורש שהכוכבים הם האלוה ושהשמש הוא האלוה הגדול ביותר. כמו כן, הם גם אומרים: כל שבעת הכוכבים הם אלים, אבל שני המאורות גדולים יותר. מוצא אתה אותם אומרים במפורש שהשמש הוא המנהיג את העולם העליון והתחתון. בזה הלשון אמרו. ***מוצא אתה שהזכירו בספריהם אלה ובספרי ההיסטוריה שלהם את המעשה באברהם אבינו.*** – הם אמרו בזה הלשון: כאשר אברהם, שהתחנך בכות'א, חלק על הציבור וטען שיש פועל זולת השמש, טענו נגדו (טענות) על סמך כך וכך. הם ציינו בטענותיהם את הפעולות הגלויות-לעין של השמש במציאות. אזי הוא, כלומר, אברהם, אמר להם: צדקתם. הוא כגרזן ביד הנגר. אחרי-כן הזכירו משהו מטענותיו עליו השלום נגדם. בסופה של אותה פרשה הם הזכירו שהמלך כלא את אברהם אבינו, עליו השלום, ושבבית הסוהר המשיך להביא ראיות נגדם במשך ימים. אז פחד המלך שהוא ישבש את שלטונו וירחיק את האנשים מדתותיהם. לכן הגלה אותו לארץ ישראל, אחרי שהחרים את כל רכושו. ***כך סיפרו. אתה תמצא פרשה זאת מוסברת כך ב'החקלאות הנבטית'***. ***"הם לא הזכירו את מה שמביאות מסורותינו האמיתיות, ולא את ההתגלות שקיבל, מפני שהם רואים בו שקרן, מכיוון שחלק על דעתם הפסולה"*** ("מורה נבוכים", חלק ג, פרק כ"ט). ע"פ תרגומו של הפרופ' שורץ: נמצא שכלל לא מדובר בטיעון מעגלי כלשהו של "שני מושגים הנמצאים בסימן שאלה ולכן לא יכולים להיות ראייה לאמיתותם". קיומו של א-לוהים הינו מושג ממושגי היסוד בהכרתו השכלית והפילוסופית של האדם החושב; אמיתותם של סיפורי התורה אך הולך ונחשף עם התקדמותה של החקירה ההיסטורית-הארכיאולוגית (ראו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי במה הפסוק מספר דברים קשור בשכל הישר. הוא אמנם מדבר על "ידיעה" - "וידעת", אבל זו היתה "ידיעה" שהיתה טובה לזמנים ההם, בהם אולי אנשים גם "ידעו" שכשעובר חתול שחור צריך לירוק שלוש פעמים (יש גם כיום אנשים ש"יודעים" את זה). כיום, בזמננו אנו, ידיעה כזאת שאינה מתבססת על דבר אלא על עצמה, אינה ראויה כלל להיות מוגדרת כידיעה אלא כאמונה ותו לא. "היהדות היא הדת היחידה הטוענת כי ניתן לדעת כי עקרונותיה אמת." - ואיך היא מוכיחה את הטענה הזאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידיעה איננה דבר יחסי לזמן מסוים. או שיודעים דברים או שלא יודעים. אין דרך ביניים. ''חתול שחור'', זוהי אמונה, עיוורת יש שיאמרו כמונו, וכלל לא ידיעה ודאית. ותורת ישראל הרואה את עצמה נצחית ושהיא אכן כזו -- כל משמעויות דבריה נצחיים הם. ''וידעת היום'', פירושו שהעם היהודי ידע את הא-לוהים בהתגלות מעמדו למרגלות הר סיני ו''השבות אל לבבך'' (המשך הפסוק). זהו סוג של ידיעה כה ודאית שהידיעה המדעית המודרנית לא משיגה להשכיל, אם יש לך מושג מהי ''ידיעה מדעית'' בכלל. הידיעה הזאת כה ודאית שאב ואם מחנכים את ילדיהם אלפי שנים לקיים מצוות יומיומיות מורכבות ומעמיקות, במעגל השנה והשבוע כל ימי חייהם. ואף מצווים אותם להיות מוכנים למות כמוהם על שמירתה כהלכה. ידיעה כה ודאית שעם שלם אשר מודע לה, שרד מעבר לכל תחזיות ותסמיני ההיסטוריה העולמית. ואם באמת יש את נפשך לדעת מהן הוכחות היהדות כי ניתן לדעת כי עקרונותיה אמת, הינך מוזמן לסור אל בית המדרש הקרוב אל ביתך ולשקוד על לימודה של תורת ישראל, לפחות אם לא יותר, כמספר השנים שתוכל להכיר באמיתות ההוכחות של תורת היחסות של אלברט איינשטיין למשל, בהיכלי הדעת של האקדמיה. אין הנחות ואין כפל מבצעים. כמו שאת עקרונות תורת היחסות והוכחותיה האמפיריות לא תבקש כאן מאף אחד להסביר לך על רגל אחת, כך גם לא את ידיעת היהדות המונה מיליארדי בני אדם שמכירים ומוקירים את עקרונותיה, מעט יותר ממכירי ומוקירי תורת היחסות ברחבי העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, אם זה חוזר ל"ידיעת" האל באמצעות אגדת מעמד הר סיני, אין מה לטחון שוב את אותם הררי שטויות שכבר נטחנו כאן ובאינספור מקומות. אתוס דתי-לאומי הוא עניין יפה, אפילו פיוטי במידת מה - אך איננו יותר מאשר אתוס, והייחוס שלו למציאות הוא טפשות מגוחכת. והברבורים הנצחיים, המגוחכים (לא רק שלך, כמובן), על - "ידיעה כה ודאית שהידיעה המדעית המודרנית לא משיגה להשכיל", מסתירים מאחריהם, כרגיל, מבוכה גדולה וריק מוחלט. אין שום הבדל בין הברבורים האלה לבין הרטוריקה הנוצרית שאתה, בחוצפתך, מעז ללעוג לה. ההבדל היחיד הוא שהנצרות היא קצת יותר כנה ומדברת על "אמונה", ואילו חלק מן הדוברים היהודים מנסים ללא הצלחה להמשיך ולשקר, בדברם על "ידיעה", ומעולם עוד לא הצליחו לגלות *מהי* אותה "ידיעה", ועל מה היא מתבססת. לו היה לך משהו אמיתי לומר מלבד הקשקשת על "ידיעה כה ודאית...", "נצחי", ושאר שטויות המחפות על חוסר הסבר, יש להניח שכבר היית אומר אותו מזמן ולא היית ממשיך ברדיפה המצחיקה הזאת אחרי הזנב של עצמך. לתורת היחסות דווקא יש הסברים ברמה בסיסית, גגל ותמצא. ואיש אקדמיה המכבד את עצמו *כן* מסביר אותה משום שבניגוד לך - *יש לו מה להסביר*, והוא אינו דוחה בקש את שואליו, באמירת - "לך ללמוד המון שנים..." - את ה"לך ללמוד..." - הוא אומר *אחרי* שנתן הסבר בסיסי. ומה עם מי שהוא ואשתו עובדים קשה, לומדים ומטופלים בשני ילדים קטנים, ואין לו זמן לקפוץ לכמה שנים לבית המדרש, והוא גם איננו מוכן להיות פראזיט כמו שאר החבר'ה שם, ולכן את מה שהוא יודע על היהדות, הוא למד בדרכים אחרות - *לא* בבית המדרש? - למישהו כזה *מותר* להמשיך ולדעת כי ה"עקרונות" של כל הדתות הם אבסורדיים וחסרי שחר באותה מידה ואין בהם כל אמת? וזה כולל את היהדות, שאין במובן זה כל הבדל בינה לבין הנצרות והאיסלם. ההבדלים הם בניואנסים, ואילו חוסר השחר הוא ברמה אחידה. אה, מותר להמשיך ולדעת את העובדה הפשוטה, העירומה והמצערת הזאת? - תודה! אני שמח! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==>>"לתורת היחסות דווקא יש הסברים ברמה בסיסית, גגל ותמצא". אתה יודע, מספרים שכאשר הפך אלברט איינשטיין לכוכב תקשורת לאור פרסום ניסוי ארתור אדינגטון המאששים את התיאוריה של היחסות, מפי איינשטיין נמסר הציטוט המפוקפק, שרק 12 אנשים בעולם מבינים את היחסות. גם אם אמר זאת, הרי המספר הזעיר הזה הוא בגדר הגזמה. להקה מסורה של חסידי איינשטיין קמה מיד. כתב העת המדעי "סיינטיפיק אמריקן" אפילו מימן תחרות שבה הוענק פרס של 5,000 דולר להסבר הקל ביותר להבנה לתורת היחסות. מאות משתתפים לקחו בה חלק, ואיינשטיין התלוצץ, שהוא היחיד בחוג ידידיו שלא השתתף בתחרות. "איני מאמין שאוכל לעשות זאת", גיחך. ==>> "ומעולם עוד לא הצליחו לגלות *מהי* אותה 'ידיעה' ועל מה היא מתבססת" וכו'. אין שום בעיה. אתה באמת רוצה לדעת את עקרונות היהדות בידיעה ודאית ולא בדיוק מתחשק לך להיות סטודנט "פרזיט" וגם אין לך זמן ללמוד בבית המדרש, אז קבל הפניה לידיעה שאותה תוכל לנסות להבין בין חיתול לחיתול. ורק אל תאשים אותי אח"כ במיסיונריות, כי זה אתה הוא שביקש לדעת ואף יושב לי על הווריד שאתה מאוד מאוד רוצה לדעת: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק מתייחס לקישור העליון הראשון שבצד שמאל של הדף: יהדות מזווית שונה. (אין לינק ישיר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש משכיל יקר, תחת הבאת ציטוטים שמא תקשיב ואף תלמד משהו: מה שאתה קורא לו "התיאוריה של היחסות" מקובל יותר לכנותו "תורת היחסות", וחשוב מזה, יש *שתיים* כאלה, שהקשר ביניהן רופף למדי. הראשונה היא "תורת היחסות הפרטית". היא אינה קשה כלל להבנה, ולא איינשטיין ולא אף אחד אחר אמר עליה מעולם שרק 12 אנשים בעולם מבינים אותה. כשהאלמוני למעלה (לא אני הוא) הציע לך לגגל, הוא התכוון לתורה זו. באמת כדאי שתגגל - זה לא מורכב, לא מסתורי, ולא דורש להקות מסורות של חסידים. סתם יפה. תורה אחרת, שעל פיתוחה עמל איינשטיין זמן רב יותר (ולא לבדו) היא "תורת היחסות הכללית"; זו כבר קצת יותר מסובכת, והניסוי של אדינגטון היה קשור דווקא *אליה*, יותר נכון לאחד הניבויים שלה. בכל מקרה, התפיסה הפופולרית שלה כתורה מסובכת-משהו-פחד-שאף-אחד-כמעט-לא-מבין אין לה כל אחיזה במציאות; הפיזיקה המודרנית משופעת בתורות מסובכות הרבה, הרבה יותר. זה לא כזה סיפור. סתם שתדע להבא, שלא תתבלבל ותבלבל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |