 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם Enter The Matrix, עם כל הביקורת הלגיטימית, היה יותר טוב מאשר המטריקס הנטען-מחדש. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא חוכמה גדולה. גם PONG יכול לנצח את ה-MATRIX REFUNDED בתחום העלילתי. ואם כבר הגענו לאוף טופיק שכזה: מהם משחקי המחשב שהכי הרשימו אתכם מבחינת העלילה, האווירה, סרטי המעבר או כל דבר נרטיבי אחר שאיננו קשור ישירות במשחקיות נטו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהנתי מאוד מסדרת SpaceCraft. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אני (הסרטונים בין השלבים באמת היו מצוינים). תודה על התשובה, אבל האמת היא שאני סקרן לגבי תשובות קצת יותר מפורטות מ-"אהבתי את המשחק ההוא". למשל: ב-1998 יצא משחק (FALLOUT2), שהגרפיקה שלו היתה לא מרשימה אפילו לזמנו, אבל הוא פיצה על כך בעלילה טובה ואווירה משובחת. בפתיחה של המשחק, היה רגע שזכור לי לטובה. המשחק מתחיל עם קריינות אפוקליפטית על המלחמה (WWIII) ומוסיף כמה סרטוני וידאו משעשעים בציניותם, כאילו הוצאו מאיזה ארכיון, שמסבירים לאזרחים (עם דמות מצוירת מחויכת) את הוראות הבטיחות וכיצד צריך לרדת למקלטים האטומיים (מאוד מזכיר סרטונים אמריקנים משנות המלחמה הקרה). מייד אחר כך עוברים לסרט וידאו שמציג משפחה הכלואה באחד המקלטים, רגע לפני היציאה חזרה החוצה אל העולם החדש/אכזר. היה שם שימוש מצויין בקול - במיקלט בוקעים צלילי פטפון ישן שמנגן את השיר "A Kiss to Build a Dream On" של לואי ארמסטרונג, עד שנפתחת הדלת והמשפחה המאושרת נקצרת למוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנחתי שהכוונה היא ל- StarCraft. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Betrayal At Krondor. שמה באמת השקיעו בעלילה. גם Star Control II, להבדיל. וכך גם Ultima VII, למרות שהעלילה קצת פשטנית, כמות ההשקעה בדיאלוגים עצומה. גם העלילות של משחקי Final Fantasy (בעיקר 6,7,9) מושקעות ומעניינות, אם כי פשטניות וסטריאוטיפיות. אבל לא ברור לי מה הכוונה "לא קשור ישירות במשחקיות נטו". עלילה ואינטראקציה עם דמויות היא חלק מהמשחקיות במשחק טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית הייתי מוריד את 9 מהרשימה (למרות שהוא היה משחק מהנה מאוד), ומוסיף דווקא את 8. אני יודע שהרבה אנשים לא אהבו אותו, אבל בשבילי הוא היה ונשאר המשחק הכי טוב שנעשה אי פעם, בכל הקשור לעיצוב ופיתוח דמויות, cut-scenes וכן - גם עלילה (אם כי בשלב מסוים העלילה מאבדת כל היגיון פנימי). מבחינת משחקיות הוא דווקא פחות טוב לעומת רוב המשחקים בסדרה. גם ל-10, אגב, יש עלילה טובה ומושקעת. אם אתה חפץ ב-Console RPG עם אווירה מצוינת, כדאי לך לנסות להשיג את Shin Megami Tensei: Nocturne שיצא לאחרונה (בארה"ב) ל-PS2. בנוסף לעלילה המעניינת והאווירה היוצאת דופן, הוא אחד ממשחקי התפקידים היותר מקוריים שראיתי בשנים האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמונה היה היחיד שהפסקתי בו באמצע ועד היום לא חזרתי אליו. הדמויות התנהגו כמו ילדים קטנים ומעצבנים, ולא ראיתי שום הגיון בעלילה. תוך כדי גם דחפו את הסיפור הצדדי המתיש של החייל וחבריו. דווקא ב-9 הלכו על עלילה שהייתה פשטנית (כמו בכל המשחקים בסדרה) אבל מעניינת ומהנה, וגם דמויות יותר מעוררות סימפטיה (חוץ מהקופיף שבטעות הגיע לתפקיד הדמות הראשית). אבל אולי זה רק כי התגעגעתי ל-4, שאיתו התחלתי. תודה על ההמלצות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
pong. אהבתי את הקול שה"כדור" השמיע עם שינוי המהירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Alone in the dark הראשון היה משחק פורץ דרך מבחינת גרפיקת המצולעים שלו (אפילו שהיום הוא היה נחשב למחריד מבחינה זו), ואולם מה שזכור לי לטובה (?) ממנו הוא האווירה של אימה צרופה ועשוייה היטב היטב. המוסיקה הקלאסית, המונוטונית, המנוגנת חלושות אך בעוצמה קצת יותר גבוהה מן האפשרות להתעלמות ממנה מורטת ביסודיות את עצבי השחקן עת הוא תר את דרכו בטירה מלאת מלכודות המוות. את ההתקפי לב מספקים זומבים מגורזנים, כלבי שאול המנתרים בלי כל אזהרה ושאר תועבות. אט אט, בעל כורחך, אתה נשאב לעולם המוכתם, ההזוי והמוטרף המתגלה מהיומנים שנחשפים. מלאכת מחשבת. גם Star Control II הוא משחק עשיר,מופתי, עם קטעי מוזיקה מקוריים השמורים איתי ובזכרוני לטוב עד היום. העלילתיות שלו מרתקת ומאפשרת אפיקי משחק גמישים, כמעט אינדיבידואליים והמשחקיות (בסוגים השונים בתכלית של "משחקים" המצויים בו) מעולה, פשוט מעולה. קהילת המעריצים שלו מסרב להניח לו להשכח כפי שאפשר להווכח מעשרות היצירות הגרפיות המקוריות הנוצרות בהשראתו: רימקסים ומנגינות חדשות: ומה לא?: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעריצי סטאר קונטרול 2, וסתם סקרנים ישמחו בוודאי לשמוע שקוד המקור של המשחק שוחרר. כתוצאה מכך לא רק שהמשחק הוא כעת חופשי להורדה לכל דורש, אלא גם הוא עובד בכל פלטפורמה, כולל חלונות XP ולינוקס. הבעיה היחידה - זכויות היוצרים נותרו על השם, והמשחק נקרא עכשיו "The Ur-Quan masters" (וזה, בעצם, היה גם שמו של המשחק המקורי). (מומלץ בחום גם למי שלא מכיר את המשחק אבל אוהב משחקי מחשב חכמים באופן כללי, כל עוד הוא לא מחפש גרפיקה תלת ממדית מגניבה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואללה, SCII. הכי אהבתי את המטורללים האלה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב StarControl II, פושעי StarControl III לדין ! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדין?! אני מציע שנעבור ישר ללינץ'. קשה להאמין כמה גרוע יכול להיות המשך של משהו כ"כ טוב. (קצת כמו הסרטים איש הנצח 1 ו-2) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר אני מדבר על Alone in the dark I, (ועל משחקים שהופכים לסרטים: תגובה 280871) גיליתי עכשו שעושים סרט עליו בכיכובו של כריסטיאן סלייטר: איך הסרט? לא כולם מתלהבים ממנו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי, אבל קל לנחש עפ"י ההיסטוריה המפוקפקת של הבמאי (Uwe Boll) שזה הולך להיות רע (מאוד!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר אף אחד מהסרטים שלו (http://www.imdb.com/name/nm0093051/) מה רע מאד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השניים הרנדומליים שראיתי: House of the Dead + Blackwoods. (עפ"י הביקורות הקוטולות מקיר לקיר: אני מניח שהסרטים האחרים שלו לא טובים יותר) אפילו סרטי אימה זבליים1 הוא לא יודע לעשות כמו שצריך. _____________ 1 וזה נאמר בחיבה - יש סרטי אימה זבליים מהנים למדי. כאלה שיוצאים מהם מדושני עונג :) . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבמאי משיב מלחמה שערה (literally) למבקריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Unreal בשלוש מילים: אווירה, אווירה, אווירה. העלילה היא חלק מהאווירה. בתחום הזה מדובר פשוט בכשרון שלפעמים גובל בגאוניות מצד מעצבי השלבים, אנשי הסאונד והגראפיקה שגורם למשחק לשאוב את השחקן לתוך עולם אחר, בדיוק כמו שסרט טוב עושה את זה. ככל שהעולם שונה יותר ועם זאת אמין יותר, כך מתעצמת חווית האווירה. מהבחינה הזאת AvP 2 ו Unreal 1 מתחרים אצלי על המקום הראשון. האמת מהבחינה הזאת Unreal II מקבל ציון הרבה יותר גבוה מהציון העלוב שהוא מקבל על האכזבה המרה שהוא נחל במשחקיות נטו.AvP 2 Undying WarCraft III StarControl II מצד שני מאז הגיוס שיחקתי רק אחוז קטן מסך המשחקים שיצאו לאוויר העולם, ככה שייתכן שפספסתי כמה דברים טובים בדרך, וזה בלי להכניס פנימה את שאלת הזיכרון שלי. אז ניתן להתייחס לרשימה הזאת כחלקית בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Another World, ללא ספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא! ההתייחסות לעולם אחר הזכירה לי את המשחק הבא, בתוך כל מערבולת המשחקים המתרגשת על העולם, יוצא במקרה הטוב משחק אחד בשנה שבאמת עשה משהו חדש 1, משהו שעין שחקן עוד לא שזפה קודם. Neverhood הוא משחק כזה: אין מה להגיד, זו יצירת אומנות אמיתית, היוצרים פיסלו בכמה טונות של חימר עולם שלם ואניגמתי. אני אפילו לא רוצה לדמיין כמה קשה היה להרים את ההפקה הזו. נוספים לכך עיצובים מקוריים, הומור מקורי ומוסיקה מקורית. לגבי המשחקיות, זה כבר שאלה של טעם. אבל בכל הנוגע למקוריות הם מחוץ לסקאלה - הכל לגמרי חדש. ואם כבר ימיי הנשכחים כשחקן חוזרים אליי, אז אי אפשר שלא לחלוק כבוד למי שהביא לעולם את משחקי האסטרטגיה בזמן אמת - DuneII המובסס על "חולית" של פרנק הרברט: המשחק הזה הביא לעולם ז'אנר שלם של משחקים הקרויים ללא צדק היסטורי על שם ממשיכו המפורסם יותר "C&C-Clones" 1 אפשר לגזור מזה חוק כללי לחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם נקראו ככה בהתחלה, כשDune II ו C&C היו כל הג'אנר. היום קוראים לג'אנר הזה RTS שזה "Real Time Strategy". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר שהכי הרשים אותי ב-Neverhood זו המוסיקה המטורללת של Terry Taylor (מן בלוז שיכור, מצחיק ומג'וברש שכזה). הוא אחראי גם לפסי הקול של Skullmonkeys/Boombots. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האווירה והמוזיקה של Simon the sorcerer, העלילה וההומור של Monkey Island ושל Day of the Tentacle. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו משחקי Lucas - מספר מעריצים חובבי נוסטלגיה עובדים על חידוש (או הרחבה) של המשחקים הישנים יותר, כמו Maniac Mansion ואחרים. הם פחות מוכשרים מבחינת התוכן, אבל יש המון מחוות למשחקי עבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
LucasArts, sc2. גם הקוד של wolfstein 3D שוחרר לפני כמה שנים לציבור הרחב ע"י ID.אלה סתם שלושה מקרים מבודדים, או שיש טרנד של שחרור ישן מצד חברות משחקי מחשב ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכיר כאן את ScummVM, שהוא מנוע שמיועד להריץ את המשחקים של לוקאספילם על כל מחשב (ועוד כמה משחקים נוספים, כמו Simon The Sorcerer) ואם אנחנו כבר בשוונג, המנוע המרשים (והטוב בהרבה מהמקורי) שעשו לשני חלקי אולטימה 7 ומאפשרים סוף סוף להריץ את המשחק הזה, שלא עבד כמעט באף מחשב באף תקופה: כל אלו הם רק מנועים, ודורשים שיהיה לך את המשחק המקורי כדי שהם יעבדו. הדבר האחרון שצריך להזכיר הוא הצעד הבא: אמיולטור לדוס, שמסוגל להריץ (אם כי בינתיים לא בצורה חלקה לגמרי) את רוב משחקי הדוס המוכרים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומעברו השני של המתרס, עיבוד חובבים ל-Hero Quest : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם לקינג'ס קווסט ועוד: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע אם זה נחשב נרטיבי, אבל בסוליטייר לחלונות 3.11 מאוד אהבתי את הקטע אחרי שנגמר המשחק, שהקלף מטייל על המסך ועושה שרשראות כאלו שממלאות את המסך. (בזה בערך התמצתה הקריירה שלי כגיימר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עוד כלום. בפריסל היה קטע כזה שאחרי שניצחת במשחק, מספר הנצחונות ב"סטטיסטיקה" עלה באחד, והיית בוהה בזה כל היום ותוהה האם תשבור את רצף ה-130 נצחונות שלא ברור לך איך הגעת אליו. (בזה בערך התמצתה הקריירה שלי כפקיד פריסל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שגיליתי את הספיידר-סוליטר (ובכך הרסתי סופית את הסיכוי להגיע לציונים סבירים השנה) גיליתי שכשקורה כבר הנס ואני מצליחה לסיים משחק1, יש זיקוקים מעפנים בשני צבעים על המסך. אכזבה קולוסלית אחרי הקלפים הקופצים של הסוליטר הרגיל. 1הסטטיסטיקות המאד עלובות עומדות כרגע על למעלה מ640 משחקים, מתוכם 3 נצחונות בלבד. אבל זה יפה שאני עקבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 נצחונות מ640 משחקים בארבע סדרות? זה לא סטטיסטיקות מאד עלובות, זה הישג מרשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וברור שבארבע סדרות. מי משחק בכלל על פחות?1) 1טוב, אני, למען האמת. כשנשבר לי להפסיד פעם אחרי פעם אחרי פעם, ואני רוצה להעלות לעצמי טיפטיפה את האגו. ________ העלמה עפרונית, נגררת לשיחות מטופשות להפליא במקום לסיים (להתחיל!) עבודה מעיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שנגמר המשחק, משהו מטייל על המסך ועושה שרשראות כאלו שממלאות את המסך? אתה בטוח שלא צפית בבשחק השבת בערוץ 2? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלך די מבטלת את מרבית הקווסטים, כי העלילה שם היא עצמה המשחקיות (Myst הלכו קצת רחוק מדי לטעמי עם הרעיון הזה). אם אגביל את עצמי למשחקים מחוץ לטווח הזה, אציין את Dune 2, שהסיבה היחידה ששיחקתי בו עד סופו המר היא כי נהניתי מקטעי המעבר (שלא לדבר על קטע הפתיחה המופלא שאני זוכר עד היום... Dune! The Building of a dynasty!) (המממ... לדיונה 2 היו קטעי מעבר? אולי אני מבלבל אם פקד וכבוש?). קרוב יותר לימינו אנו, ובאותו הז'אנר, גם Warcraft 3 סבל ממשחקיות פחות מהנה מאשר קטעי המעבר המרהיבים. המשחק שאני חושב עומד בהצלחה הכי רבה בשני התחומים במקביל הוא מקס פיין הראשון - משחקיות נפלאה עם עלילה מצויינת ומרתקת. זה גם אחד המשחקים הבודדים (אם לא היחיד) שהשלמתי מההתחלה ועד הסוף למעלה מ-10 פעמים. פשוט כיף לשחק אותו מחדש כל פעם. (דובי, שבילדותו שיחק את King's Quest 2 מההתחלה ועד הסוף בלי לשמור, כי לימדו אותו להבהל כל פעם שהאור של הדיסק הקשיח התחיל להבהב בלי סיבה ברורה לעין. וחוץ מזה לא היה לו מושג מה המשמעות של restore. לא שזו חוכמה גדולה - המילים הראשונות שדובי למד באנגלית, סביר להניח, היו open door...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיון 2 לא היו קטעי מעבר, אלא רק שיחות נפש עם המנטט. מה שכן היה זה את קטע הפתיחה המופלא באמת. בפקד וכבוש כבר היו קטעי מעבר מושקעים למדי שנתנו לך את ההרגשה שיש עלילה למשחק. גם המילים הראשונות שלך באנגלית היו open door? וחשבתי שאני היחיד... (מעניין מה זה אומר עלי שבהשפעת Hero Quest עוד צמד מילים שלמדתי די מהר היה seek body). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהשפעת King's Quest 1, המילים הראשונות שלי באנגלית היו Give, Take, Carrot, Goat. (ניתוחים פסיכולוגיים בשקל יתקבלו בברכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני גמרתי את קינג קווסט 2 בלי לשמור. למיטב הבנתי, לא היתה לי אפשרות אחרת, מכיוון שבגירסה ממנה העתקתי לא ניתן היה כלל לשמור את המשחק - היא דרשה "דיסקט שמירה" מיוחד שלא היה ברשותי. האם לך היתה עותק מקורי? איזה סיוט נורא - להיתפס ביער על ידי המכשפה או הקוסם אחרי שעה וחצי של משחק רצוף... לעבור על הגשר הרעוע פעם אחת יותר מדי... לא לברוח בזמן כשהזאב שוכב במיטת הסבתא... ליפול מהמדרגות הלוליניות האידיוטיות פסיעה לפני סוף המשחק... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, ימי ה-Floppy העליזים בהם כל Quest מצוי של Sierra היה על מספר אינסופי (אך בר מניה) של דיסקטים1. אחרי פעולות לוליניות אינסופיות2 ובדיוק ברגע הקריטי של המשחק - דיסקט מספר שש החליט לא לשתף פעולה. __________ 1 דיסקט 5.25 - הגירסה הדיגיטלית לאיזיסקטצ'. 2 פתח דלת <הכנס דיסקט מספר 4>, צעד ימינה <הכנס דיסקט 7, קרא את דברי המלך ואז הכנס דיסקט מספר 3>, שתה את שיקוי הקסם <הכנס את דיסקט 1 ו-2 לסירוגין>, בעט בישבנו של המפתח <הכנס דיסקט מספר 9>... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר ציינתי שהיה לי כונן קשיח? אחח... כמה גאווה הוא הסב לי. לאף אחד אחר לא היה. 20 מגה אדירים של יכולת אחסון! עשרות דיסקטים מעאפנים של 360K נדחסו בקלות לתוך כונן אחד נוח שאף פעם לא מתקלקל, נשרט, או מתעוות כי השארנו אותו בטעות בדיוק איפה שהייתה השמש בבוקר. בעוד שכל חברי החליפו דיסקטים בקדחתנות, אני ישבתי לי בהנאה ויכולתי לשוטט ברחבי הממלכה כאוות נפשי. עד שהגיעה המכשפה ותפסה אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפונק בר מזל שכמוך! אנחנו אפילו דיסקטים לא היו לנו. כל עולמי הדיגיטלי היה על לוחות אבן (בתוך מארז של VIC20, בתחתיתו של אגם). ואל מצעד המחשבים שהיו בביתי אי פעם, פרו עידן הפיסי: - VIC 20
- DRAGON 32 - Texas Instruments TI-99/4A - Commodore 64 - Spectra video 128 - commodore 128 - AMIGA 500 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לך? בזמנו אפילו לא ידעתי שיש אפשרות תיאורטית לקנות את המשחקים האלו. חשבתי שהם פשוט מסתובבים בין אנשים כמו שמשחקי ג'אווה באינטרנט היום הם בחינם. בהרצליה הייתה בזמנו חנות ש*מכרה משחקים מועתקים* - המחיר היה פר דיסקט (מה שהפך את הקווסטים ליקרים במיוחד), ואם אני זוכר נכון אפילו הייתה אחריות למקרה שאחד הדיסקטים נדפק. אני רוצה לציין לזכותי שכשמיראז' התחילו למכור קווסטים בארץ, אני הפסקתי להעתיק אותם מאחרים. אני חושב שאיפשהו בבית הורי עוד יש ארגז עם אריזות המשחקים, שדי מהווה קטלוג מלא של כל משחקי סיירה עד קצת אחרי שהם עברו לפוינט-אנד-קליק המעצבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(סליחה על הערת דיון ישן מרבצו): מזכיר לי את ימי המשחק שלי ב-Amazon, ה-adventure הראשון בו שחקתי ברצינות. שיחקתי יחד עם חבר, היינו בכתה ח' בערך, ולא היה לנו מושג לגבי פקודות כמו Save. בכל פגישה ישבנו חצי שעה בממוצע כדי להגיע לשלב שבו נתקענו בפעם האחרונה. הבעיה היא שגם את הפקודה inventory, למשל, לא הכרנו, וגילינו את כל הציוד שהגיבור נושא עמו רק כאשר נתקלנו במשהו ביער, והכל התפזר סביבנו. פתאום החיים נעשו הרבה יותר קלים... בדיעבד מסתבר שהעלילה נכתבה בידי אחד, מייקל קרייטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משחקי מחשב הם דבר נפלא. את המילה save למדתי די מהר, אבל המילים הראשונות שלי באנגלית היו open door, ועוד צירוף מוצלח שרכשתי בזכות משחקי המחשב היה seek body (שאמור להתפרש כ"חפש על הגופה"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''השאלה שלך די מבטלת את מרבית הקווסטים'' אכן. ידעתי שהניסוח של השאלה בעייתי, כבר בזמן שניסחתי אותה. שוין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |