בתשובה לדב אנשלוביץ, 18/02/05 11:50
נאנא רענן את זכרוני 282589
עשית לי תרגיל יפה. הלכתי לחפש בארכיון הכנסת, לבדוק אם אני שפוי או שאיבדתי את זה סופית. והנה אני קורא שסתם אמרת. משעשע. הוכחת שאני נאיבי.

בכל מקרה, לפני שקראתי שסתם אמרת, מצאתי את זה
צחי הנגבי :
"אנחנו לא נקבל את משאל העם הזה, אנחנו נקרא בכל מקרה להחרים אותו, לא לשתף
פעולה, לא ללכת אל הקלפיות, כי משאל עם הוא כלי מניפולטיבי שקובע מראש את
התוצאה, שמכתיב מראש את השורה התחתונה." http://knesset.gov.il/Tql//mark01/h0005592.html#TQL

אני מניח שחיפוש מעמיק יותר יתן תוצאות נוספות, הזיכרון שלי לא כל כך רעוע.
נאנא רענן את זכרוני 282622
עניתי בתגובה מפורטת ואפילו מצאתי לנכון לצבעה בחום, אבל היא משום מה נעלמה. אם לא תגיח עד הערב (1), אכתוב אותה שוב.

(1) לאחרונה נדמה לי שקורים ניסים כאלה באייל.
נאנא רענן את זכרוני 282636
טובף עד שתשחזר את תגובתך(1) תוסיף את יעקב חסדאי(2) לרשימת המאמרים המומלצים.

(1) ניסים? אתה לא יודע שהמאפיה השמולנית מוחקת אתכל התגובות האינטליגנטיות של אנשי הימין באינטרנט? המטרה שנלנו היא להשאיר רק תגובות של יעקב ויורם שפטל...

(2) http://www.makorrishon.co.il/article.php?id=3213 מומלץ בחום:
"...ציבור המתנחלים עומד היום בפני הכרעה היסטורית גורלית. אם ידבקו בעיקרון שלפיו אין זכות לשלטון לקבל החלטה לפנות יישובים, הם ימשיכו בכך את הדרך של כפיית רצונם על העם והממשלה. זו הדרך שניתקה אותם מן העם ושהפכה היום לבומרנג המכה בהם במהלך של כוח מול כוח ותככים מול תככים. זו הדרך המובילה את ישראל לאסון. אולם אם יקבל ציבור המתנחלים את עקרונות הדמוקרטיה וייאבק לתיקונה, כי אז המאבק בשם הדמוקרטיה נגד תכנית "ההתנתקות" ולמען משאל עם עשויים להיות צעד ראשון להבראת המנהיגות והדמוקרטיה בישראל.
"
נאנא רענן את זכרוני 282645
ההיסטוריה של ההתנחלות לא מצביעה על כך שהציבור ההוא רואה ב''הבראת המנהיגות והדמוקרטיה בישראל'' מטרה נכספת, ומכל מקום היא לא עומדת באותה דרגה כמו ''ארץ ישראל לעם ישראל לפי תורת ישראל''.

(זוהי הכללה גסה כמובן, ויסלחו לי אלה שתומכים גם בהתנחלויות וגם בדמוקרטיה)
קראת את המאמר? 282648
קראת את המאמר? 282650
לא, הוא לא עולה אצלי. הגבתי רק על מה שציטטת.
קראת את המאמר? 282654
חבל, המאמר מומלץ ומציג גישה שונה ומקורית שלא נכנסת אוטומטית למגרה הימנית או השמאלנית. גש לאתר של מקור ראשון makorrishon.co.il/ ולך למאמר של יעקב חסדאי.

עוד פנינה מתוך המאמר "ההתיישבות ביש"ע נבנתה מלכתחילה על העיקרון שזכותם וחובתם של היהודים להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל. זכות זו התבססה על עקרונות דתיים וציוניים שהוגדרו כעליונים על כל הכרעה פוליטית. "אין זכות לממשלה בישראל לוותר על חלקים מארץ ישראל" – באמירה זו הוגבלה סמכותה של הדמוקרטיה כבר מראשית ההתיישבות ביש"ע. המתיישבים ראו עצמם כחלוץ ההולך לפני המחנה, אבל לא כשליחו של המחנה אלא כקטר הגורר אחריו את הקרונות – מרצונם או שלא מרצונם. המטרה היתה גדולה, המשימה קשה, ועל כן כל האמצעים היו כשרים. המתיישבים ביש"ע איתרו את חולשת המערכת הפוליטית ואת השחיתות הפושה בה, ולא היססו להשתמש באמצעים כוחניים, בתככים ובעורמה כדי לקדם את ההתיישבות הדוהרת קדימה."
נאנא רענן את זכרוני 282695
אני חושב בצטוט שהבאת, מתפרץ חסדאי דרך דלת פתוחה. היום עמדת ציבור המתנחלים היא בדיוק כזאת, והם מוכנים לקבל את תוצאות משאל העם גם אם יהיו לרעתם.
גישה שונה מצאתי דווקא בקבוצת אנשי ההתיישבות בכנס נהלל (כפי שספרתי) שמתנגדים להתנתקות, שרואים בעצם העקירה פעולה בלתי חוקית גם אם היא נעשית בכוחו של הרוב.
גם אתה לא קראת את המאמר? 282747
נאנא רענן את זכרוני 282697
ורק כדי שלא יחשדו בי שאני חושד במישהו שהוא מעלים תגובות שאין הוא חפץ בהם, אומר שבעניין ה''ניסים'' אני מתכוון לאיזו בעיה טכנית שנתקלתי בה לאחרונה, שתגובות שאני שולח למערכת לא מוצגות מיד כשאני לוחץ על ''חזרה למאמר'', אבל מופיעות מאוחר יותר. ובפעם הראשונה שזה קרה לי כתבתי את התגובה שוב.
בפעם זו אני כמעט בטוח ששלחתי את התגובה בסדר, אבל לא רציתי לעשות את המאמץ ולכתוב שוב, בטרם אהיה בטוח שאכן היא לא שם. . .
נאנא רענן את זכרוני 282775
לא ראיתי תגובה שלך שהוסרה, אז כנראה שהיא לא עברה טוב. בפעם הבאה שזה קורה לך, נסה ללחוץ על כפתור ה"refresh" בדפדפן - לעיתים המחשב שולח לך את העותק של הדף שכבר נמצא אצלו בזכרון, ולא מבקש מהאייל עותק מעודכן של העמוד. רפרוש במצב כזה יחייב את המחשב לבקש מהאייל את הדף המעודכן, ואם עדיין לא תופיע שם התגובה שכתבת, כנראה שהיא לא עברה כראוי. כדאי לעשות את זה באותו הרגע, כי במצב כזה אתה עוד יכול ללכת אחורה בדפדפן ולנסות לשלוח מחדש את אותה התגובה בלי להאלץ לכתוב אותה מחדש.
מעשה בלעם 282693
נראה לי שבחופזך למצוא תימוכין לדבריך (שהיו לדעתי תוצאה של חופזה אף הם), מצאת משהו שתומך דווקא במה שרציתי אני לומר במאמר.
הציטטה שהבאת באה מתוך הצעת חוק שהציע צחי הנגבי על רקע שינוי דעתו של רבין בקשר לגולן. הצעת החוק שהציע צחי הנגבי אומרת שאם מנהיג משנה את המדיניות שהציג לבוחרים ערב הבחירות במאה ושמונים מעלות עליו להתפטר וללכת לבחירות ! זה בדיוק מה שאני אומר: אסור ! למנהיג לשקר לבוחריו. אבל אם בכל זאת שינה דעתו, עליו להתפטר מייד (לדעתי טוב היה אם היה במקרה זה מונע עצמו מלהתייצב לבחירות החדשות, ומהסתגר בביתו יחד עם הבושה). אבל אם הוא גם משקר וגם מצליח להימנע מהתפטרות, לפחות שיהיה משאל עם. זה לא האידאל אבל המינימום. בזמנו רבין הציע משאל עם, ורבין בעצם פתח במצעד היפוך הדעות, ויצר את התקדים המעוות הזה. הוא הציע משאל עם. צחי הנגבי בהצעתו התכוון לכך שאין במשאל עם די, ויש לו חסרונות רבים. הצעתו לא הייתה הצעה לאי קיום משאל עם אלא הצעה לקיום בחירות. את עניין משאל העם הביא כנספח, בטענה שזה לא מספיק. אבל לו היה רבין באמת מגיע להסכם עם אסד, ומצליח להתגבר על דעת הקהל ולא להתפטר, ומציג את תכניתו למשאל עם, ברור מאליו שצחי, למרות דבריו לא היה מחרים את המשאל, כי בנסיבות כאלה, זה היה הדבר היחיד שהיה נשאר למתנגדים להחזרת הגולן.
סילבן שלום, לעומתו, דווקא הציע לקיים משאל עם. לדעתי אין סתירה בין שתי ההצעות. ההצעה השניה היא משהו כמו הרע במיעוטו כשברור שהתפטרות לא תהיה ובחירות לא יהיו.

ועוד הערה שצריכה להיות בכחול, ואפילו בכחול מאד כהה, משום שאינה שייכת לעניין שאותו בקשתי להביא במאמר: עכשיו, אחרי שהבאת את מה שהבאת, השערתי שאינך זוכר שום דברים של האישים שהבאת שמתנגדים למשאל עם, רק התחזקה, וה"תרגיל" שעשיתי היה אף הוא במקומו.
צחי הנגבי בכלל לא ברשימה. לעומת זה שרון שהוא כן ברשימה דווקא תמך, כפי שמספר סילבן שלום, בהצעתו לקיום משאל עם.
מעשה בלעם 282749
מצאתי שצחי הנגבי תומך במה שרצית לומר במאמר, לא הייתי אומר שזה "תומך דווקא במה שרצית אתה לומר במאמר".

אתה אומר שאם מנהיג משקר הוא צריך ללכת לבחירות או לפחות למשאל עם, צחי הנגבי אמר משהו אחר. נכון ש"הצעתו לא הייתה הצעה לאי קיום משאל עם אלא הצעה לקיום בחירות" אבל הוא בפירוש מדבר כנגד משאל עם.

הצעת חוק משאל העם של סילבן שלום דרשה רוב מיוחס של בעלי זכות ההצבעה. זה בהחלט לא משאל עם, ואם את זה דורשים המתנחלים היום, אז כל התקוות של מר חסדאי (ושלי) הן תקוות שווא. תקרא את הדיון בהצעה http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0005782.html#... מי שתומך שם במשאל עם אמיתי הוא השרים ביילין ורמון, מי שמתנגדים ותומכים במשאל עם רוב מיוחס (וחלקם רוב יהודי) הם חברי הליכוד. גם את ההצעה ל"משאל עם" של הליכוד אתה יכול להוסיף לרשימת הציטוטים של חברי ליכוד שמתנגדים למשאל עם.

נכון, צחי הנגבי לא היה ברשימה, כמו שכתבתי, הרשימה היא של מתראיינים בעיתון, בתוכניות טלויזיה ורדיו, גאולה כהן ודניאלה וייס לא היו אפילו בכנסת באותה תקופה. לצערי, אין לי ארכיון של כל הראיונות בנשעשו בשנות ה90'. לכנסת דווקא יש ארכיון מסודר, ולכן הבאתי ציטוט (ועכשיו, כבר שניים) מהכנסת. אני לא משקר, והרמיזות האלה ממי שכבר שיקר פעם אחת הן לא הגונות. יש אנשים שלא צריכים להמציא זכרונות, הזיכרון שיש להם מספיק טוב.
בלי מילים 282781
"בהתייחסו לפעילות לעידוד משאל העם, אמר ח"כ אלדד כי יש לערוך משאל עם גם אם ראש הממשלה לא יסכים לכך. "אנחנו יכולים לעשות משאל עם בלעדיו. כל מי שירצה יוכל להצביע בעד או נגד משאל עם אם בדעתו של ראש הממשלה ואם בניגוד לדעתו של ראש הממשלה חייב להיות".

בתשובה לשאלת אחד הנוכחים מדוע לא ללכת לבחירות? השיב אלדד כי להערכתו יש למתנגדי ההתנתקות סיכוי טוב יותר לנצח במשאל עם מאשר בבחירות "אין היום מנהיג שיכול לקבל יותר קולות מאשר אריק שרון, הליכוד ירד אולי בחמישה, אולי אפילו ב-‏10 מנדטים, אבל בשורה התחתונה הוא עדיין ינצח"."

ממתי בחירות זה אקט יותר דמוקרטי ממשאל עם 282789
ממתי בחירות זה אקט יותר דמוקרטי ממשאל עם 282797
לא יודע. מה שאני יודע הוא שכרגע הדמוקרטיה הישראלית כוללת בחירות כחלק מהכלים הדמוקרטיים הקיימים בה, ואינה כוללת את משאל העם. ההגיון אומר ללכת קודם עם מה שיש.

לא שזה משנה. חה"כ אלדד הציג כאן טענה מוזרה ומעניינת לגבי הקשר בין המדיניות שהציבור תומך בה, לבין הממשלה הנבחרת - קשר שחייב להתקיים על פי דב. אלדד טוען כי קיימת, בסבירות גבוהה, האפשרות שציבור שרובו מתנגד להתנתקות יבחר בבחירות כנסת שבמוצהר תומכת בה. וזה, כמובן, לא מסתדר עם הטענה של דב שהמפלגות מחוייבות למצע שאיתו רצו, משום שהציבור לא בחר באריאל וביבי ולימור, אלא ב"מצע הליכוד". אלדד טוען כי הציבור לא בוחר ב"מצע הליכוד" אלא ב"אריאל שרון", שאין "מנהיג שיכול לקבל יותר קולות" ממנו.
ואז אנחנו נאלצים לחזור לשאלתו של דב - אז מה התועלת בבחירות אם בכל מקרה אין קשר בין רצון הציבור לבין רצון הכנסת? לאלדד פתרונים.
ממתי בחירות זה אקט יותר דמוקרטי ממשאל עם 282802
בחירות הן רק בחירות - בוחרים במסגרתן במפלגה או באיש שרוצים בשלטון. במשאל עם, לעומת זאת, יש משקל גדול לאופן ניסוח השאלות ולבעיית ה''שאלה המנחה'', כפי שזה נקרא במשפט. אולי משום כך אפשר לראות את משאל העם כבעייתי יותר, בהקשר הדמוקרטי.
בלי מילים 282826
במאמר טענתי שבתנאים שנוצרו, שינוי המדיניות במאה ושמונים מעלות מחייב התפטרות והליכה לבחירות חדשות, ללא קשר מה יהיו תוצאותיהן. הרי זה ברור שאיני מבקש בחירות רק למקרה שדעתי תנצח בהן.
אשר להערכותיו של אלדד, ייתכן שהוא צודק אך זה כלל וכלל לא בטוח לפי איך שאני רואה את הדברים.
הבחירות היום אינן לראשות ממשלה ושרון מתפטר יוצר ליכוד מרוסק עם מתפקדים שאינם הולכים אחריו. האם יקיים מפלגה חדשה ? אפילו בן גוריון לא הצליח בדרך זו.
ברגע שהתפטר כבר לא יוכל לאיים בפיטורי אחרים. הכול ייראה אחרת.
ואיך ינהל את מערכת הבחירות ? איך יגייס את הכספים במפלגתו החדשה כשהוא סוחב קופה של חשדות בקשר להליכים בלתי תקינים בנושא זה ?
ההצלחה לא מובטחת לו כלל וכלל.
בלי מילים 282829
משום מה אתה מניח שאם שרון ילך היום לבחירות, הליכוד יחליף אותו במישהו אחר כמועמד המפלגה לראשות הממשלה. אם נקבל את דעתו של אלדד, אף מועמד אחר לא יוכל לסחוף כמות כזו של קולות כמו שרון. למה שהליכוד יעשה מהלך כזה?

(ושאלה פורמלית יותר - האם תקנון הליכוד מאפשר לו לעשות מהלך כזה במקרה שהיום מכריזים על בחירות בעוד 60 ימים?)
בלי מילים 282864
נדמה לי שמי שבחר בשרון היו המתפקדים. והם הצביעו נגד משאל העם, כלומר אולי יצביעו עבור מועמד שיהיה נגד ההתנתקות. אבל עזוב את הספקולציות. מה זה משנה כרגע ?
אשר לשאלה הפורמלית, כמובן לא אני הכתובת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים