בתשובה להאייל האלמוני, 20/02/05 12:04
מעשה בלעם 282693
נראה לי שבחופזך למצוא תימוכין לדבריך (שהיו לדעתי תוצאה של חופזה אף הם), מצאת משהו שתומך דווקא במה שרציתי אני לומר במאמר.
הציטטה שהבאת באה מתוך הצעת חוק שהציע צחי הנגבי על רקע שינוי דעתו של רבין בקשר לגולן. הצעת החוק שהציע צחי הנגבי אומרת שאם מנהיג משנה את המדיניות שהציג לבוחרים ערב הבחירות במאה ושמונים מעלות עליו להתפטר וללכת לבחירות ! זה בדיוק מה שאני אומר: אסור ! למנהיג לשקר לבוחריו. אבל אם בכל זאת שינה דעתו, עליו להתפטר מייד (לדעתי טוב היה אם היה במקרה זה מונע עצמו מלהתייצב לבחירות החדשות, ומהסתגר בביתו יחד עם הבושה). אבל אם הוא גם משקר וגם מצליח להימנע מהתפטרות, לפחות שיהיה משאל עם. זה לא האידאל אבל המינימום. בזמנו רבין הציע משאל עם, ורבין בעצם פתח במצעד היפוך הדעות, ויצר את התקדים המעוות הזה. הוא הציע משאל עם. צחי הנגבי בהצעתו התכוון לכך שאין במשאל עם די, ויש לו חסרונות רבים. הצעתו לא הייתה הצעה לאי קיום משאל עם אלא הצעה לקיום בחירות. את עניין משאל העם הביא כנספח, בטענה שזה לא מספיק. אבל לו היה רבין באמת מגיע להסכם עם אסד, ומצליח להתגבר על דעת הקהל ולא להתפטר, ומציג את תכניתו למשאל עם, ברור מאליו שצחי, למרות דבריו לא היה מחרים את המשאל, כי בנסיבות כאלה, זה היה הדבר היחיד שהיה נשאר למתנגדים להחזרת הגולן.
סילבן שלום, לעומתו, דווקא הציע לקיים משאל עם. לדעתי אין סתירה בין שתי ההצעות. ההצעה השניה היא משהו כמו הרע במיעוטו כשברור שהתפטרות לא תהיה ובחירות לא יהיו.

ועוד הערה שצריכה להיות בכחול, ואפילו בכחול מאד כהה, משום שאינה שייכת לעניין שאותו בקשתי להביא במאמר: עכשיו, אחרי שהבאת את מה שהבאת, השערתי שאינך זוכר שום דברים של האישים שהבאת שמתנגדים למשאל עם, רק התחזקה, וה"תרגיל" שעשיתי היה אף הוא במקומו.
צחי הנגבי בכלל לא ברשימה. לעומת זה שרון שהוא כן ברשימה דווקא תמך, כפי שמספר סילבן שלום, בהצעתו לקיום משאל עם.
מעשה בלעם 282749
מצאתי שצחי הנגבי תומך במה שרצית לומר במאמר, לא הייתי אומר שזה "תומך דווקא במה שרצית אתה לומר במאמר".

אתה אומר שאם מנהיג משקר הוא צריך ללכת לבחירות או לפחות למשאל עם, צחי הנגבי אמר משהו אחר. נכון ש"הצעתו לא הייתה הצעה לאי קיום משאל עם אלא הצעה לקיום בחירות" אבל הוא בפירוש מדבר כנגד משאל עם.

הצעת חוק משאל העם של סילבן שלום דרשה רוב מיוחס של בעלי זכות ההצבעה. זה בהחלט לא משאל עם, ואם את זה דורשים המתנחלים היום, אז כל התקוות של מר חסדאי (ושלי) הן תקוות שווא. תקרא את הדיון בהצעה http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0005782.html#... מי שתומך שם במשאל עם אמיתי הוא השרים ביילין ורמון, מי שמתנגדים ותומכים במשאל עם רוב מיוחס (וחלקם רוב יהודי) הם חברי הליכוד. גם את ההצעה ל"משאל עם" של הליכוד אתה יכול להוסיף לרשימת הציטוטים של חברי ליכוד שמתנגדים למשאל עם.

נכון, צחי הנגבי לא היה ברשימה, כמו שכתבתי, הרשימה היא של מתראיינים בעיתון, בתוכניות טלויזיה ורדיו, גאולה כהן ודניאלה וייס לא היו אפילו בכנסת באותה תקופה. לצערי, אין לי ארכיון של כל הראיונות בנשעשו בשנות ה90'. לכנסת דווקא יש ארכיון מסודר, ולכן הבאתי ציטוט (ועכשיו, כבר שניים) מהכנסת. אני לא משקר, והרמיזות האלה ממי שכבר שיקר פעם אחת הן לא הגונות. יש אנשים שלא צריכים להמציא זכרונות, הזיכרון שיש להם מספיק טוב.
בלי מילים 282781
"בהתייחסו לפעילות לעידוד משאל העם, אמר ח"כ אלדד כי יש לערוך משאל עם גם אם ראש הממשלה לא יסכים לכך. "אנחנו יכולים לעשות משאל עם בלעדיו. כל מי שירצה יוכל להצביע בעד או נגד משאל עם אם בדעתו של ראש הממשלה ואם בניגוד לדעתו של ראש הממשלה חייב להיות".

בתשובה לשאלת אחד הנוכחים מדוע לא ללכת לבחירות? השיב אלדד כי להערכתו יש למתנגדי ההתנתקות סיכוי טוב יותר לנצח במשאל עם מאשר בבחירות "אין היום מנהיג שיכול לקבל יותר קולות מאשר אריק שרון, הליכוד ירד אולי בחמישה, אולי אפילו ב-‏10 מנדטים, אבל בשורה התחתונה הוא עדיין ינצח"."

ממתי בחירות זה אקט יותר דמוקרטי ממשאל עם 282789
ממתי בחירות זה אקט יותר דמוקרטי ממשאל עם 282797
לא יודע. מה שאני יודע הוא שכרגע הדמוקרטיה הישראלית כוללת בחירות כחלק מהכלים הדמוקרטיים הקיימים בה, ואינה כוללת את משאל העם. ההגיון אומר ללכת קודם עם מה שיש.

לא שזה משנה. חה"כ אלדד הציג כאן טענה מוזרה ומעניינת לגבי הקשר בין המדיניות שהציבור תומך בה, לבין הממשלה הנבחרת - קשר שחייב להתקיים על פי דב. אלדד טוען כי קיימת, בסבירות גבוהה, האפשרות שציבור שרובו מתנגד להתנתקות יבחר בבחירות כנסת שבמוצהר תומכת בה. וזה, כמובן, לא מסתדר עם הטענה של דב שהמפלגות מחוייבות למצע שאיתו רצו, משום שהציבור לא בחר באריאל וביבי ולימור, אלא ב"מצע הליכוד". אלדד טוען כי הציבור לא בוחר ב"מצע הליכוד" אלא ב"אריאל שרון", שאין "מנהיג שיכול לקבל יותר קולות" ממנו.
ואז אנחנו נאלצים לחזור לשאלתו של דב - אז מה התועלת בבחירות אם בכל מקרה אין קשר בין רצון הציבור לבין רצון הכנסת? לאלדד פתרונים.
ממתי בחירות זה אקט יותר דמוקרטי ממשאל עם 282802
בחירות הן רק בחירות - בוחרים במסגרתן במפלגה או באיש שרוצים בשלטון. במשאל עם, לעומת זאת, יש משקל גדול לאופן ניסוח השאלות ולבעיית ה''שאלה המנחה'', כפי שזה נקרא במשפט. אולי משום כך אפשר לראות את משאל העם כבעייתי יותר, בהקשר הדמוקרטי.
בלי מילים 282826
במאמר טענתי שבתנאים שנוצרו, שינוי המדיניות במאה ושמונים מעלות מחייב התפטרות והליכה לבחירות חדשות, ללא קשר מה יהיו תוצאותיהן. הרי זה ברור שאיני מבקש בחירות רק למקרה שדעתי תנצח בהן.
אשר להערכותיו של אלדד, ייתכן שהוא צודק אך זה כלל וכלל לא בטוח לפי איך שאני רואה את הדברים.
הבחירות היום אינן לראשות ממשלה ושרון מתפטר יוצר ליכוד מרוסק עם מתפקדים שאינם הולכים אחריו. האם יקיים מפלגה חדשה ? אפילו בן גוריון לא הצליח בדרך זו.
ברגע שהתפטר כבר לא יוכל לאיים בפיטורי אחרים. הכול ייראה אחרת.
ואיך ינהל את מערכת הבחירות ? איך יגייס את הכספים במפלגתו החדשה כשהוא סוחב קופה של חשדות בקשר להליכים בלתי תקינים בנושא זה ?
ההצלחה לא מובטחת לו כלל וכלל.
בלי מילים 282829
משום מה אתה מניח שאם שרון ילך היום לבחירות, הליכוד יחליף אותו במישהו אחר כמועמד המפלגה לראשות הממשלה. אם נקבל את דעתו של אלדד, אף מועמד אחר לא יוכל לסחוף כמות כזו של קולות כמו שרון. למה שהליכוד יעשה מהלך כזה?

(ושאלה פורמלית יותר - האם תקנון הליכוד מאפשר לו לעשות מהלך כזה במקרה שהיום מכריזים על בחירות בעוד 60 ימים?)
בלי מילים 282864
נדמה לי שמי שבחר בשרון היו המתפקדים. והם הצביעו נגד משאל העם, כלומר אולי יצביעו עבור מועמד שיהיה נגד ההתנתקות. אבל עזוב את הספקולציות. מה זה משנה כרגע ?
אשר לשאלה הפורמלית, כמובן לא אני הכתובת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים