בתשובה לא. ווטסון, 20/02/05 8:05
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283063
שלום רב ווטסון. כפי שהבטחנו לך, הגיע זמננו להתעמל. ולכם המואזינים היכונו לתפילה. היום אנו סוגדים לפולחן המוניטריסטי של סבא פרידמן.

פרידמן כידוע לכל הוא מדען (לא סתם אידיאולוג או תעמלן). הוא הוכיח את כל מה שאתם מאמינים שהוא היה אמור לכתוב (ולא סתם נפנף ידיים). הוא עשה זאת באופן מדעי, במאמרים שקולים ותבוניים (ולא ב'פמפלטים'). בכתבי-עת מטעם מכובדים (ולא סתם ב'האייל'). הוא עשה זאת ביושר (לא ברמייה), למען המדע והאמת הבוערת בעצמות (ולא מתוך כוונות זדון תעמלניות). הוא עשה זאת בכנות (בלא לתמרן ולזייף חלילה נתונים), מתוך בדיקה חמורה של החומר (ולא כלאחר יד), ותמיד-תמיד הוא רצה לחדש את המדע (ולא סתם למחזר את עצמו למען הרקורד האקדמי).

עד כאן עיקרי האמונה הרווחת, ועתה נפנה לעובדות החיים, אלו שלא ניתן ללקט בצורת תקציר ב"גוגל". כאן לצערנו חייבים להתעמק, או יותר נכון, לעשות דבר לא אופנתי: לקרוא ולחשוב.

אתה טוען כי אנו "מנסים לכתוש באמרות כלליות ונפנופי ידיים מה שמילטון פרידמן מראה בנתונים רבים וניתוחים מדוקדקים בספריו". יופי. ננסה היום להבין את עיקרי התיאוריה המדעית המבוססת של פרידמן, ומאחר שאתה בקי בה ובהוכחות שלה, נקווה שתוכל לעזור לנו.

אנו לוקחים את ספרו המפורסם והעדכני של מילטון פרידמן:

MONETARIST ECONOMICS (Oxford: Basil Blackwell, 1991)

זהו ספר מדעי, קנוני, הנלמד בכל אוניברסיטאות המערב ולאחרונה אף במוסקבה ובפקין. בוודאי הוא מוכר לך כאחד מספריו ה"מומלצים מאד". בספר הזה מופיעים ממיטב המטעמים של הפולחן (סליחה המדע), הקרוי "מוניטריזם". הספר פותח במאמר בעל הכותרת הפרובקטיבית:

"The Counter-Revolution in Monetary Theory"

אנו מניחים שקראת אותו. אך במידה ולא (אין זאת בושה), או במקרה שהוא אבד לך, רצינו לשלוח לך אותו בסריקה. אלא שברגע האחרון נזכרנו בבהלה שמדובר בשוק חופשי, זה שפרידמן ואתה סוגדים לו. ושם אין חכמות: על כל מעבר של ידע צריך לשלם. כי ככל שהוא יותר חופשי, כך הוא יותר מלא סבוטז'. לכן, לצערנו, לא יכולנו לשלוח לך את המאמר.

במאמר הזה יש הרבה אמירות והצהרות, כולן מוכחות היטב כידוע. אבל בכדי לקצר, אנו מתמקדים בתזה המרכזית של המאמר, תזה שמייצגת את היסודות המרכזיים של הכנסייה (סליחה, ההגות) המוניטריסטית.

התזה הזאת של מילטון פרידמן אומרת, שהכסף הוא מוביל מרכזי בשרשרת הסיבתיות של המשתנים העיקריים במשק: הכסף הוא הגורם המכריע לגבי הגדלים 'הריאליים' בטווח-הקצר ולגבי המחירים בטווח-הארוך. (אמנם, כפי ששמת לב במאמר, לפעמים פרידמן מדבר על 'כסף' ולעתים הוא מדבר על 'נזילות'. יתכן שהגיל עושה את שלו. אבל למה להיות קטנוני. מה, אנחנו מכון תקנים?)

השאלה הראשונה שלנו אליך היא פשוטה: אנא, הסבר לנו כיצד פרידמן מוכיח את התזה הזאת? איך הוא יודע לקבוע בפסקנות כזאת, ועוד בשאלות גדולות כאלו כמו תפקיד הכסף? האם יש לו הוכחה? נשמח ללמוד.

הלאה. פרידמן המדען הקפדן, מגדיל לדייק ומסביר בדיוק למה הוא מתכוון באופן אמפירי במונחים "טווח-קצר" ו"טווח-ארוך". בעמוד 15 הוא כותב כי, בממוצע, האפקט של הכסף על המחירים (כלומר האפקט של הגידול בכסף על האינפלציה) מתחיל לפעול תוך שנה אחת עד שנה וחצי, ומגיע למימוש מלא לאחר 5 עד 10 שנים. אם אתה לא זוכר, הנה הציטטה:

"On the average, the effect on prices come about six to nine months after the effect on income and output, so the total delay between the change in monetary growth and a change in the rate of inflation averages something like 12-18 months. That is why it is a long road to hoe to stop an inflation that has been allowed to start. It cannot be stopped overnight... In the short run, which may be as much as five or ten years, monetary changes affect primarily output. Over decades, on the other hand, the rate of monetary growth affects primarily prices” (pp. 15-16).

הפעם הוא פשוט שבר אותנו: איך איך איך הוא עושה זאת, הקוסם? איך הוא יודע כל כך במדויק לנבא? אנחנו כל כך הרבה שנים בזבזנו לנסות להבין דברים פשוטים יותר, והנה האשף בקלילות שיחק אותה. תוך שנה עד שנה וחצי... ובגלל זה אחר כך קשה בכלל לעצור... ואחרי חמש עד עשר שנים הענין כבר אבוד...

ומכאן לקביעה הנחרצת:

“It follows from the propositions I have so far stated that inflation is always and everywhere a monetary phenomenon in the sense that it is and can be produced ONLY by a more rapid increase in the quantity of money than in output.” (p. 16, our emphasis).

רק דבר אחד חיפשנו ולא מצאנו במאמר המדעי הזה הנלמד ונלעס באוניברסיטאות: בדל של הוכחה. "ניתוחים מרובים"? "נתונים מדויקים"? איפה? כנראה במאמרים ו"ספרים מומלצים" אחרים, או אולי בספרים הפופולריים שלו. אבל כאן כמובן תוכל אתה לעזור לנו.

בינתיים, מאחר ואנו בני-אדם חילונים, לא כל כך האמנו לו. כמו שאתה בטח יודע, אנו כופרים במקצת. אז בדקנו, ליתר ביטחון, בעזרת נתונים מדויקים שתלמידיו המרובים של פרידמן בממשל ארה"ב מספקים ל-IMF. והנה מה שיצא. שני גרפים פשוטים על ארה"ב. אחד לטווח קצר ואחד לטווח ארוך. (הגרפים נערכו בזהירות, אך יתכן ונפלו בהן טעויות. במידה ותגלה כאלו נשמח לתקן אותן.)

כדי שהפעם לא יהיו הגרפים "סתומים", הסבר קצר על חישוב הסדרות. הגרף הראשון, לטווח הקצר, מיחס את שיעור האינפלציה השנתית במדד המחירים לצרכן (CPI) לשיעור הגידול בכמות הכסף (M1). שתי הסדרות מחושבות כאחוז השינוי בין אותו החודש בשנים עוקבות. בשתי הסדרות הנתונים מבוטאים כממוצע נע של שלוש שנים על מנת למתן את הקפיצות החודשיות.

הגרף השני, לטווח ארוך, מיחס את שיעור האינפלציה השנתית במדד מחירי התמ"ג (Implicit Price Deflator) לשיעור הגידול ב"נזילות" (M1 / Real GDP). שתי הסדרות מחושבות כאחוז השינוי בין שנים עוקבות. בשתי הסדרות הנתונים מבוטאים כממוצע נע של חמש שנים על מנת למתן את הקפיצות השנתיות. (אנו מניחים שאתה יודע היטב מה פירושן ומשמעותן של כל הישויות הללו, שנצברו בעשרות שנות מקרו-כלכלה, מדוע הן נבראו, באלו נסיבות, ומדוע מילטון פרידמן וחבריו – ולכן גם אנו – משתמשים בהן בהקשר הנוכחי).

ופה אנו מגיעים אל השאלה השנייה שלנו אליך, ווטסון: כאשר בחנו את צמד הגרפים האלו, לא הצלחנו לגלות איך הכסף והנזילות משפיעים על האינפלציה. לא אחרי שנה, לא אחרי שנה וחצי, לא אחרי חמש שנים ולא אחרי עשר שנים. שפשפנו את העינים. ניפנפנו בידים. לשווא. ברגעים מסוימים, כנראה של הזיה, אפילו נראו לנו היחסים הפוכים ממה שפרידמן טוען, ולפעמים – אבל זה בטח לא יכול ליהיות – נדמה היה לנו שהאינפלציה היא זאת "שמשפיעה" על הנזילות והכסף. אבל אנחנו בוודאי טועים. מוכרח ליהיות כאן משהו שפיספסנו.

אז אנא ווטסון. עזור לנו. הרם את המסך מעל למסתורין והסבר לניצן-ביכלר את סודות ההוכחה, שיטות המחקר המיוחדות, ושאר מעשה הקסם שבעזרתם פרידמן מחלץ את המסקנות שלו מהעובדות הפשוטות. הסבר לנו והוכח לנו כיצד, לפי פרידמן, הכסף והנזילות משפיעים על האינפלציה.

פרס לפותר: תהילת עולם. לתנחומים: פרס נובל לכלכלה של בנק שוודיה (משום שאלו שנתנו את הפרס לפרידמן מן הסתם נבוכים עד היום).
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283073
עמודים 243-274 ב"החופש לבחור" מהדורת 1988 הוצאת דביר. תמצא את ההסברים שם. אותי הם שכנעו.
תשובה קלאסית של חבר בכת 283097
מפנה אותם לגורו, בלי יכולת לנמק למה הגורו צודק והם טועים.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283099
מיהו מחבר הספר?
לוחם חירות ישראל 283104
בעמוד 251 של הספר, מציג מילטון פרידמן גרף של כמות הכסף ליחידת תפוקה ביחס למדד המחירים לצרכן.
יואילו נא המומחים לכלכלה לאמר לנו מה ההבדל בין הגרף שלהם לגרף של פרידמן, לגבי השנים 1964-1978.
אם יטענו שהנתונים של פרידמן מזוייפים נדון בכך,
אם יטענו שהשימוש במספרים במקום אחוזי שינוי מטעה נדון בכך.
אם יטענו שלאחר 1978 הנתונים הפסיקו להאיר פנים לפרידמן - נדון בכך.
הם גם יכולים לתת כל הסבר אחר. אולם איני רואה טעם שאנו נמציא את הגלגל לאחר שיש לנו גרף מפורש של פרידמן שמראה התאמה מופלאה בין כמות הכסף והמחירים. אני אדם פשוט ואין לי זמן לחקור הכל. שהמומחים יאירו לנו את נקודות המחלוקת ואז נדון כל אחד לפי תפיסתו השכלית מי צודק.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283143
יעקב, זה טיעון פסול בעיני. אתה יכול לצטט את ההנמקות של פרידמן באופן מלא ולהניח לקוראים לשפוט, אתה יכול להביא הפניות משלך ולתת לקוראים לשפוט, אתה יכול לטעון בעצמך ולתת לקוראים לשפוט – אתה לא יכול להביא הפניה סתומה ולומר שאותך זה שכנע. אז מה אם אותך זה שכנע?
לוחם חופש 283157
אחת הטענות שלהם היתה שמילטון פרידמן אינו נותן הסברים. שיקראו את העמודים הרלבנטיים ויחזרו אלי עם הסבר מדוע ההסברים של פרידמן אינם טובים.

טענתי כמובן אינה שמכיוון שאותי זה שכנע הם צריכים להכנע. טענתי היא שכדאי להם לקרוא.
לוחם חופש 283197
זה פורום ציבורי והדיון כאן נעשה כשפנינו גם זה אל זה וגם אל הקהל. ''קראתי בספר'' הוא ארגומנט שכוחו יפה במקומות אחרים, זה כל מה שרציתי להגיד.
once more into the breach 283086
הסתכלתי על הגרפים. הם דווקא נראו כאילו שיש קורלציה מוזזת ביניהם. לא זה מה שפרידמן התכוון ב
total delay between the change in monetary growth and a change in the rate of inflation
?
once more into the breach 283089
כן, הבעיה היא שהתזוזה היא לכיוון הלא נכון, נדמה שהאינפלציה גורמת לשינוי בכמות הכסף ולא להפך...
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283142
אני לא הייתי מטריח את ווטסון.

אינני יודע מה מידת האמינות של הנתונים, אך על פניו היא נמצאת בסתירה ברורה לנתונים המובאים ממספר רב של מקורות ומצביעים על קשר הדוק מאוד בין כמות הכסף לאינפלציה. כמובן ייתכן שהכל מזימה מרושעת. יורידו הקוראים את הקישורים (רובם מסמכי PDF) וישפטו בעצמם.

מחקר א' של דוייר וראפר
טוען כי נוטים היום דווקא *להתעלם* מגידול בכמות הכסף כמנבא אינפלציה, אך מסכם וקובע "מן הנתונים עולה כי קיים קשר חיובי ופרופורציוני בין רמת המחירים והכסף ביחס להכנסה הריאלית". המחקר בודק נתונים מיפן, ברזיל, צ'ילה, בריטניה וארצות הברית. ההפנייה השנייה היא למחקר דומה (של אותם כותבים) עם נתונים מפורטים יותר לגבי ארצות הברית ועם מסקנות דומות.
תמיכה אפשר למצוא גם כאן אצל פיצ'ג'רלד:
הטענה נתמכת באופן כללי גם כאן ע"י רנסון:
על ידי הנתונים כאן של האמילטון:
מאמר על המצב בתורכיה. התזה של הכותבים היא שהגורם העיקרי לאינפלציה אינו גידול בכסף אבל גם הם מודים במתאם החזק המשתקף בגרף בעמוד 15:
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283144
עזוב אותי ממחקרים. קח את הנתונים הגולמיים:

ערוך קורלציה פשוטה בין סדרת השינויים ב M1 והשינויים ב CPI.

ספר לנו מה נראה יותר סביר (בהנחה שהקורלציה מצביעה על קוזאליות) - M1 חוזה את CPI, או להיפך.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283154
לא לשכוח שלפי פרידמן יש לקזז את הצמיחה מהגידול בכסף.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283155
במקרה כזה אולי הכף מוטה מעט לטובתו, אבל עדיין לא מקבלים משהו משמעותי במיוחד לכאן או לכאן. דרושים עוד נתונים...
שאלת תם 283165
מישהו יכול להסביר לי מזה זה M1, M2 ו M3 ובמיוחד מה ההבדל בינהם?
שאלת תם 283279
M1 הוא סכום המטבע המוחזק מחוץ לכספות של מוסדות הפקדה, בנקים פדרליים והאוצר בארצות הברית.

M2 הוא M1 בתוספת חסכון, הפקדות קטנות של מוסדות כספיים ומניות.

M3 הוא M2 בצירוף הפקדות גדולות.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283276
בחנתי לפי ארבעה מדדים (M1, M2, M3, AMB) בניכוי צמיחה וגיליתי מתאם, אם כי הטווח שלו (כלומר, בין תוספת כסף מעבר לצמיחה) והעליה במדד המחירים לצרכן לא אחיד (כלומר, פעם הפער גדול יותר, ופעם קטן יותר).

אני לא חושב ששאלה של סיבתיות עולה כאן ולמעשה אינה יכולה לעלות כאן, משום שהעליה במחירים (CPI) יכולה להגרם על ידי עליה בכמות הכסף, אך לא להיפך ועצם הטיעון שיכולה להיות סיבתיות הפוכה נראית לי אבסורד לוגי. עליה בכמות הכסף מבטאת בשורה התחתונה שינוי בכמות ממשית של דבר שיש לו ביטוי פיסי (היו 10 שטרות, עכשיו יש 11). עליה במחירים, לא.

אפשר להבין זאת בקלות אם מפשטים את הטיעון ליסודותיו. אם נאמר שמדד המחירים מורכב כולו ממחירו של פריט אחד במכולת אחת – נאמר, כיכר לחם אחת במכולת טוחצ'בסקי, הטענה היא שכשאדון טוחצ'בסקי מעלה את מחיר הלחם מגובה של שקל אחד לגובה של שקל ועשרים יש גידול של 20 אחוז בכמות הכסף. בפועל, השינוי שביצע מר טוחצ'בסקי לא חולל כל שינוי במציאות או בכמות הכסף.
עתה, נניח שלמכולת נכנסת הגברת קלרה ובידה שקל, שכעת אינו מספיק לקניית לחם. היא הולכת לסניף הבנק ומבקשת עשרים אגורות. לסניף אין עשרים אגורות ולכן הוא פונה לסניף המרכזי שגם בו אין עשרים אגורות ולכן הוא קונה אגרות חוב ממשלתיות בגובה של עשרים אגורות, מעביר אישור אשראי לסניף, המעביר כסף לקלרה, המעבירה אותו לטוחצ'בסקי.
בכל התהליך הזה, ההתרחשות הממשית היחידה הייתה הדפסת הכסף על ידי הממשלה (דרך אגרות חוב), עובדה שקל להיווכח בה אם מניחים כי הממשלה אינה מדפיסה כסף. במקרה כזה, לסניף המרכזי של הבנק לא יהיו עשרים אגורות וקלרה תצא מן הבנק בפחי נפש ולא תקנה את כיכר הלחם.

מהטיעון של נ"ב שכאילו אפשרי שהעלאת המחיר תגרום לגידול בכמות הכסף משתמע שכל העולם כולו הוא גלגול רציף של אשראי שאף פעם אינו נדרש להפוך למציאות פיסית. כלומר, שהכסף צומח מעצמו בכספומטים או בבנקים בשיטת רבייה ספונטנית שפותחה על ידי בעלי ההון.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283300
1. מה זה "גיליתי מתאם"? ככה, לפי העין נראה שיש משהו?

2. המצב שתיארת - "כל העולם כולו הוא גלגול רציף של אשראי שאף פעם אינו נדרש להפוך למציאות פיסית" - הוא *בדיוק* המצב הנוכחי בארה"ב.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283379
לגבי 2: זה ממש לא המצב בארה"ב, וכבר יש ביטויים גלויים יותר לבעיית האשראי (מעבר לירידה המתמדת של הדולר):
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283388
דווקא גרינספאן חוזר ואומר שהוא לא מודאג, אין בועת אשראי, אין בועת נדל"ן, הכל בסדר.

לגבי הכתבה שהבאת, זו כתבה מהסוג המצחיק ביותר בעיתונות הכלכלית - תנודה של מטבע בשיעור שאינו חריג במיוחד (נצפה כ 10-15 פעמים בשנה ברמת התנודתיות הנוכחית) גוררת תירוצים שונים ומשונים ולעתים תוך כדי הדפסת התירוצים, התנודה כבר נעלמה כלא היתה.

לא באתי לטעון שבועת האשראי באמת יכולה להיות אינסופית, אך כשהיא מחזיקה מעמד במשך שנים רבות, היא יכולה לגרום לגרפים מהסוג שהובא כאן להראות קורלציות שונות ומשונות.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283457
ובהמשך להערה לגבי שער המטבע:

לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283483
תודה כל הכתבה. אם תשימי לב לשתי הפסקאות האחרונות:

“Nobody is suggesting [central banks] sell dollars, but all they have to do is buy fewer dollars and that will put downward pressure on the dollar,” said Tony Norfield, global head of foreign exchange strategy at ABN Amro.

One senior strategist at a large bank said: “I don't think the market has been reassured. Diversification has to be on the agenda, central banks just don't want to make a song and dance about it.” The BoK told the FT that around 70 per cent of its $200bn of forex reserves were invested in dollar-denominated assets.

כלומר, צפויה האטה נוספת בקצב קניית הדולרים (השפעה ישירה על סחר החוץ והמאזן המסחרי), והכל בשל הדאגה הבינלאומית מיכולתה (או אי יכולתה) של ארה"ב לעמוד בהתחייבויותיה.
התשלום עבור האשראי הזה אינו מתבטא רק בהצהרות, כמובן, אלא בירידה בערך המטבע זה זמן רב, כלומר האשראי האינסופי אינו כל כך אינסופי: ערכו הנשחק של המטבע האמריקני מקטין את כוח הקניה של האמריקנים, והם עכשיו משלמים *יותר* עבור כל מוצר או שרות.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283618
ווטסון, קרא שוב את דברי. לא ניסיתי להכחיש את ירידתו הצפויה של הדולר. מה שניסיתי להגיד:

1. אשראי ללא כיסוי הניתן במשך תקופה ארוכה יכול לעוות את הנתונים לגבי כמות הכסף במשק במידה בה הנסיונות להסיק משהו מתוך הגרפים ההם הופכים לעקרים - זאת בתשובה לאורי ואחרים.

2. אי אפשר להתייחס לידיעות כמו זו שהבאת בתור ראיות לעתידו של המטבע. אולי ימכרו, אולי לא ימכרו, אולי ייסדו את המטבע האסייתי Yes ואולי הסינים יניידו את המטבע. מי יודע.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283669
את כותבת "לא ניסיתי להכחיש את ירידתו הצפויה של הדולר" אבל באותה נשימה (כמעט) "אי אפשר להתייחס לידיעות כמו זו שהבאת בתור ראיות לעתידו של המטבע" - אז את מנסה להגיד שירד או לא?..
לא משנה - העיקר שאנחנו מסכימים (נדמה לי) על כך שהוא *כבר* יורד בצורה משמעותית - מה ששוחק את כוח הקניה האמריקני כבר כיום. דרך אגב, האשראי לא ניתן ללא כיסוי - אין דבר כזה. עובדה: כשלדעתם של האסייתים, נותני האשראי העיקריים לארה"ב, המצב קרוב מאוד לחדלות פרעון של בעל החוב, הם מתחילים לאיים (ועובדה - התקציב לשנה הנוכחית של ממשלת בוש הוא הראשון שמגלה איזושהי מידה של אחריות פיסקלית, לעומת הקודמים).
לגבי הגרפים ומה ניתן להסיק מהם, אני סבור שאורי כבר ענה היטב.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283690
> את כותבת "לא ניסיתי להכחיש את ירידתו הצפויה של הדולר" אבל באותה נשימה (כמעט) "אי אפשר להתייחס לידיעות כמו זו שהבאת בתור ראיות לעתידו של המטבע" - אז את מנסה להגיד שירד או לא?.. <

ירד, ירד.

אנסה להסביר לגבי הידיעה ההיא - בוא נגיד לרגע שיש תהליך סטוכאסטי בדיד שבכל צעד מגריל מספרים מהתפלגות נורמלית בעלת ממוצע מינוס 0.01 וסטיית תקן 1. שנינו מסכימים שבמשך מאה צעדים אנחנו מצפים שהערך של תהליך הסכום יהיה מינוס אחת, אבל אתה מסתכל על צעד אחד בתהליך, שבמקרה הגריל מינוס שתיים ואומר לי "תראי - הוכחה שהתוחלת שלילית!"
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283706
אוקיי, אז הערת על מה שנראה לך כהסקה מאירוע בודד, בעוד שאני הבאתי את הכתבה ההיא כאינדיקציה *ראשונית* ל*החרפה* של מגמה קיימת.
אבל נחמד לראות ששנינו מסכימים שהדולר יורד, ובכך מתבטאת בעיית האשראי.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283899
שתי ציפורים במכה בכתבה הבאה: הסינים בדרך לנייד את המטבע, וקצת על הקשר בין תפקידי בנק מרכזי לאינפלציה (במקרה זה בסין):
עוד בדה מרקר על האשראי *שנגמר* לארה"ב: "אנליסטים: ונצואלה צפויה להחליף את הפטרו-דולר בפטרו-יורו על רקע היחלשות הדולר".
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283463
"מה זה 'גיליתי מתאם'? ככה לפי העין נראה שיש משהו?"

לקחתי הנתונים, הכנסתי לגליון נתונים, הפקתי גרפים לפי בהשוואה לחודש לפני, חצי שנה לפני ושנה לפני, השוויתי בנקודות זמן. לא הקדשתי את חיי לסוגיה, אם זאת הייתה השאלה.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283399
תוכל להסביר את הטענה "גיליתי מתאם, אם כי הטווח שלו (כלומר, בין תוספת כסף מעבר לצמיחה) והעליה במדד המחירים לצרכן לא אחיד (כלומר, פעם הפער גדול יותר, ופעם קטן יותר)"?
מתאם בין אלו סדרות נתונים ניסית לבצע?
מה היה מקדם המתאם?
מה הייתה ההזזה (כלומר - כמה שנים?)

כדאי שתהיה מודע שאם ההזזה (מה שאתה קורע "פער הזמן", אני מניח) לא קבועה, ואתה קובע אותה עפ"י מה שנותן מקסימום למתאם, יש פה משחק לא ממש הוגן עם הנתונים, שעלול להראות שהמתאם האמיתי נמוך יותר.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283158
טוב, בינתיים אתה לא משכנע אותי. הגרף שמביא המקור הראשון שלך נראה אמנם משכנע, אבל תיאור הנתונים בו נראה הרבה פחות straightforward מאשר אצל ביכלר וניצן. ראשית, לא מופיעה שם "כמות הכסף" אלא money relative to real income, כלומר (אם אני מבין נכון) יחס מסוים בין כמות הכסף למשהו אחר. ייתכן שזה מה שפרידמן קורא לו "נזילות". שנית, הכמות הזו נתונה ב- percentages of period average, שזה גם לא ברור לי (למה לחלק לממוצע התקופתי?). יותר מזה, מאחר שאנו תופסים "אינפלציה" כ"שינוי ברמת המחירים" ולא כ"רמת המחירים", הרי שהגרף כפי שערכו אותו ב"נ נראה הגיוני יותר: *שינוי* ברמת המחירים לעומת ה*שינוי* בנזילות, במיוחד כאשר רמת המחירים נמצאת בעליה תמידית בקצב יחסית קבוע.
ניסוי פשוט: חבר את קצות הגרף של ה- Price level בקו ישר. האם ההתאמה תהיה הרבה פחות טובה מההתאמה של הגרף של כמות הכסף? לפי איך שזה נראה, לא. כלומר: להגיד שרמת המחירים עולה בהתאם לכמות הכסף, כמסקנה מתוך הגרף הזה, זו לא מסקנה טובה בהרבה מלומר שרמת המחירים עולה בקצב קבוע.

יש גם גרף במקור שלך שמשווה את קצב הגידול של הכסף לקצב האינפלציה, כמו אצל ב"נ. באופן צפוי, הגרף הזה (ציור 5) הרבה פחות משכנע מהגרף הראשון. אבל אני חייב לומר שכנראה יש נתונים שונים ו/או צורת חישוב אחרת מהנתונים, כי גם הגרף הזה (במיצוע על פני שלוש שנים) נראה שונה מהגרף שב"נ הביאו. אבל גם בגרף שבמקור שלך ההתאמה לא נראית מרהיבה במיוחד, ואם בכלל, השינוי באינפלציה מקדים את השינוי בכמות הכסף.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283280
מה לדעתך יכול לגרום לעלייה ברמת המחירים לבד מעליה בכמות הכסף?
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283286
ירידה בתוצר?
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283464
"ירידה בתוצר?"

איך בדיוק ירידה בתוצר גורמת לעליית המחירים?
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283504
כאשר היחס בין כמות הכסף לכמות הסחורות משתנה, משתנים המחירים. זה יכול לקרות ע''י שינוי בכמות הכסף או ע''י שינוי בכמות הסחורות. אם אתמול אתה קנית פת לחם בשקל ואף אני קניתי פת לחם בשקל, והיום החנווני מודיע ''יש רק לחם אחד, השמרים שובתים'', מחיר הלחם יעלה.

מאחר ואת החוכמה הזאת אתה ללא ספק יודע, נא האר את עיני למה שאתה באמת מנסה להגיד.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283525
אבל במציאות ירידה בתוצר נגרמת בשל ירידה בביקוש (אתמול קנית שתי כיכרות לחם והיום אתה רוצה רק אחת) ולא כפי שאתה מתאר(לאנשים יש כסף אבל אין להם מה לקנות איתו)...
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283527
ירידה בתוצר יכולה להתרחש מכל מיני סיבות: צונמי קטן, מלחמה גדולה, גל שביתות, דלדול משאבים (אופס, נגמר הנפט בבאר), מחסור בחומרי גלם (בגלל אמברגו או מכל סיבה אחרת) וכד'.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283637
''כאשר היחס בין כמות הכסף לכמות הסחורות משתנה, משתנים המחירים. זה יכול לקרות ע''י שינוי בכמות הכסף או ע''י שינוי בכמות הסחורות. אם אתמול אתה קנית פת לחם בשקל ואף אני קניתי פת לחם בשקל, והיום החנווני מודיע ''יש רק לחם אחד, השמרים שובתים'', מחיר הלחם יעלה.''

שינוי בתוצר משפיע כמובן על עליה וירידה במחירים אבל כאן הוא מנוכה מהחישובים (ציינתי זאת גם במקום אחר).

מה שאני מנסה להגיד הוא שלבד משינויים ממשיים המשפיעים על המחירים (כמו ייעול של הליך ייצור או רעידת אדמה המחריבה את שדות הלחם בצפון) שינויים במחירים נוצרים בדרך כלל בגלל הגדלת כמות הכסף שנמצא בשימוש -- הדפסה.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283966
עד כמה שאני מבין, השאלה מדוע יש אינפלציה רחוקה מלהיות טריביאלית.

ציטוט מתוך דיון בפורום PKT:
http://archives.econ.utah.edu/archives/pkt/1995m08-d...

Probably the best such source is another of your Federal Reserves, in a paper by F Kydland and E Prescott, "Business Cycles: Real Facts and a Monetary Myth" (which despite its title is not a defence of real business cycle theory!), Federal Reserve of Minneapolis Quarterly Review, Spring 1990, pp. 3-18.

There they conclude (inter alia), on the basis of a long run comparative study of the business cycle in a number of economies, that:

(a) "There is no evidence that either the monetary base or M1 leads the cycle, although some economists still believe this monetary myth. Both the monetary base and M1 series are generally procyclical and, if anything, the monetary base lags the cycle slightly." (p. 14)

(b) "the US price level clearly has been counter- cyclical in the post-Korean War period". (p. 17)

Put these two facts together: that the (rate of change of) the monetary base goes up when the economy goes up, and the price level goes down when the economy goes up, and what you get is *apparently* a perverse monetarism, a negative relationship between money supply growth and inflation.

Apparently because, as is clear from (a) above, the growth of the economy drives the growth of M1 (money is endogenous), rather than the other way round.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283984
רחוקה מלהיות טריוויאלית? אתה נוקט לשון המעטה קיצונית. זו אחת השאלות הכי מורכבות ומסובכות שיש. אבל גם אחת הפשוטות ביותר.

מצד אחד, זו שאלה פשוטה מאוד, שכבר חואן דה מריאנה במאה ה-‏17 ענה עליה. מה גורם לאינפלציה? העובדה שיש יותר כסף (או פחות מתכת יקרה במטבעות) בתאריך ב' בהשוואה לתאריך א'. מאחר ורק המדינה רשאית להדפיס כסף, התשובה ההכרחית לשאלה מדוע יש אינפלציה היא: כי הממשלה מדפיסה כסף.

השאלה הופכת מורכבת הרבה יותר, כמובן, כשאתה עובר את המובן מאליו שלעיל ושואל: מדוע הממשלה מדפיסה כסף? כאן למעשה מתפצלים המחנות ומתקבלות תשובות שונות. אם אתה זוכר, בזמנו התנהל כאן דיון מדוע פרצה האינפלציה בשנות השבעים בישראל. מחד, נטען (ככל הנראה בעקבות נ"ב) כי האינפלציה נבעה מהתרחשויות חיצוניות (לדוגמה, משבר הנפט) שגרמו בעלי ההון וכפו על הממשלה (או שימשו כתירוץ) להדפיס כסף. מאידך, נטען על-ידי אחרים (ובכללם אני) שהתרומה של התרחשויות חיצוניות הייתה זוטרה בחשיבותה לבעיות מבניות עמוקות יותר, שהעיקרית שבהן הייתה התרחבות גדולה של המגזר הציבורי שהולידה גרעונות הולכים וגדלים של הממשלה.

[אגב, המאמר שאליו אתה מפנה עוסק דווקא במחזור העסקים ולא באינפלציה, אם אינני טועה]
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 284020
אורי,

נ''ב טוענים שכמות הכסף גמישה ושהמגזר העסקי יכול לייצר כסף (למשל על ידי הרצת מניות).
השאלה אכן מסובכת, בגלל שההגדרה של כסף מסובכת ובגלל שמדובר על תהליכים מורכבים.
עדיין אני מסכים איתך שהאינפלציה נגרמת על ידי הדפסת כסף. איש לא הראה לנו עדיין שיש ביכולת המגזר העסקי ליצור תנודות גדולות חד כיווניות בכמות הכסף, בצורה שתשפיע על רמת המחירים.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 284108
''נ''ב טוענים שכמות הכסף גמישה ושהמגזר העסקי יכול לייצר כסף (למשל על ידי הרצת מניות).''

מתוך אמונת תם בקיומו של שכל ישר, אני מעדיף להאמין שהם לא.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 284166
מנסיון עם שמאלנים ‏1, אין לך ברירה אלא להסביר את הדברים הבסיסיים ביותר בגיבוי מלא של עובדות. הם נוטים שלא להודות בשום עובדה או הנחה, שתהיה הבסיסית ביותר והטריויאלית ביותר ולא יקבלו פחות מהוכחות מוצקות. גם אז הם לא ישנו את עמדתם אבל לפחות הם ייעלמו בבושת פנים.
עלכן, אנא בטובך, הפרח את טענתם של נ"ב שיש ביכולת המגזר העסקי להגדיל את היצע הכסף על ידי הלוואות בשוק האפור (שלא דרך מערכת הבנקאות המחוייבת ביחס בין הלוואות לרזרבות) והרצת מניות.

1 לא כולם, אבל חלקם.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 284330
אורי,

אני חשבתי שהמאמר טוען שכמות הכסף מתואמת ביחס ישר (וב- delay קטן) עם מחזור העסקים, בעוד שרמת המחירים מתואמת איתו ביחס הפוך. המסקנה מזה היא שאולי אין קשר פשוט בין כמות הכסף לרמת המחירים. אולי רק כשמנרמלים את כמות הכסף לפי התוצר רואים את הקורלציה?

בכל מקרה, זה לא מסתדר עם הטענה שעליה בכמות הכסף היא תמיד הגורם לעליית מחירים. לטעמי, חסר לנו מודל מיקרו כלכלי שמראה מתי סוחר מעלה מחירים ומתי הוא מוריד אותם. למשל, אם מסיבה כלשהי כולם מאמינים שהמחירים יעלו ב- 10%, האם המחירים לא יעלו ב- 10%?
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 284378
LG,

אני חושב שמתבלבלים כאן כמה דברים, שכל אחד מהם בנפרד לא מוגדר בצורה מדוייקת ובמקובץ מתקבל בלאגן אחד גדול. ספציפית, ישנם חילוקי דיעות ביחס לשאלה מהי "כמות כסף" (כלומר, מהי המדידה הנכונה עבורה), משום שחלק ניכר מהכסף נמצא תמיד בצינור כלשהו.

עניין נוסף שמסבך את הסיפור הוא העובדה שבאמת אין קשר פשוט בין כמות הכסף ורמת המחירים, משום שמדינה מודרנית, כמעט בכל המקרים, מגלגלת חובות בקנה מידה רחב ביותר, כך שקשה לשים את האצבע ולהגיד "תפסנו אתכם מדפיסים!"

כל זה הופך מסובך פי כמה כשמדובר במדינה כמו ארצות הברית, שאליה זורמות השקעות חוץ בהיקף אסטרונומי. למעשה, בעשרים השנים האחרונות (פלוס-מינוס), ארצות הברית מצליחה להדפיס כסף בלי לשלם על כך באינפלציה או לקצץ בתקציביה בגלל הזרימה הזו של השקעות חוץ והשימוש בדולר כהילך.

לעצם ענייננו, אין ספק שמערכת הציפיות של אנשים היא אחד הגורמים החשובים המשפיעים על עליות מחירים עתידיות. בכל זאת, בשורה התחתונה, ציפיות יכולות להסביר רק "ריצות קצרות" של אינפלציה, משום שאם הציפיות להעלאה עתידית אינן נענות בהדפסת כסף, או שהן נענות באיתות הפוך (למשל, צמצומים במגזר הציבורי) הרי שהן דועכות במידה רבה כעבור זמן. קצב הדעיכה קשור כמובן לחומרת ה"צנע" שגוזרת על עצמה הממשלה ולתנאים הספציפיים בכל משק (לדוגמה, בישראל היה קשה להדעיך את האינפלציה גם בגלל מערכת הצמדות וגם בגלל הרתיעה החזקה מצמצומים).
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283287
מזימה של בעלי ההון?

בכל אופן נדמה לי שזה הטיעון של בוכלר וניצן.
הגורם לאינפלציה 283498
השקעתי שעתיים בקריאת שני פרקים מהספר (בדילוגים) של ניצן וביכלר. הבנתי שיש מי שמרוויח מהאינפלציה ויש מי שמפסיד וכנראה שהאנפלציה ממלאת תפקיד במהלך הסטורי כלשהו. אבל מה הוא המנגנון שגורם לאינפלציה לא הבנתי. אולי יש לך או למישהו אחר מושג מה הם רוצים לאמר?

מה לדעתם גורם לאינפלציה? קרטל של בעלי הון שמעלה מחירים בהחלטה מודעת?
הגורם לאינפלציה 283511
עד כמה שהצלחתי בעצמי להבין, התיאוריה של צ'יקו ודיקו איננה מבוססת על רעיון ברורים שאפשר להסביר בפשטות לאדם המצוי. מדובר בעניין הדורש הבנה עמוקה במתמטיקה, קריאת אינספור מחקרים וניתוח כמויות עצומות של נתונים.

מה שכן הצלחתי להבין זה:
א. כולם חוץ מהם טועים
ב. הטועים משרתים את האינטרסים של בעלי ההון (כמו מילטון פרידמן) או שהם חסידים שוטים שאינם מתעניינים במיוחד בעובדות (זה אנחנו כנראה).

מדוע פועלים בעלי ההון כפי שהם פועלים? נדמה לי שהרעיון הוא שאם אתה בעל הון הרי שיש לך מין תכונה אינהרנטית שגורמת לך לפעול על פי האינטרסים של המעמד שלך (כלומר - כל מעשה שאתה עושה צריך לשרת אותך ואת רעך בעלי ההון). בהיותך בעל הון אתה לא רק *רוצה* לפעול לקידום האינטרסים של המעמד שלך אתה גם מחזיק בידע *איך* לקדם את את האינטרסים של המעמד שלך.

ה"כלכלנים" ו"הוגי הדעות" שתומכים בכלכלה חופשית הם בעצם שליחיהם של בעלי ההון שנועדו לסמא את עיני הציבור כדי להסתיר את אופיים החמסני והדורסני של בעלי ההון ולקדם צעדים שיאפשרו להם חופש פעולה רב יותר תחת האמתלה המגוחכת שזה טוב לכולנו (וכולנו יודעים את התוצאות החמורות, הרעב, הסבל, והמוות ההמוני במדינות הקפיטליסטיות).

ואם כל זה נשמע קצת כמו דיבורים של כל מיני מנהיגים עם שפם צ'רלי צ'פלין ויומרות לכיבוש העולם שמדברים על המזימות של יהדות הממון הבינלאומית, הרי זו רק מקריות מוזרה.
בכל אופן לא כדאי להסתבך: אם הם אומרים שזה נכון, הרי עלינו לסמוך עליהם שזה נכון. למה להם לשקר? הרי הם לא בעלי הון...
הגורם לאינפלציה 283513
האם מישהו אחר כן הבין איך בעלי ההון מצליחים לארגן אינפלציה כשהם זקוקים לו.

* הערה קטנה: אמירתך לגבי זה שרק הם צודקים וכולם טועים אינה הוגנת. הרי דברים כאלו היו בעבר בימין הקיינסיאנים העליזים, אם אינני טועה.
הגורם לאינפלציה 283529
הנה מאמר מרגש נוסף של צ'יץ' וצ'ונג
"...מחירים עולים משום שקבוצה מסויימת של בני-אדם מסוגלת לכפות את עליית המחירים על החברה. תפוקה אינה יורדת מעצמה, אלא אם כן אלו ששולטים בצמתים האסטרטגיים של היצור החברתי, מחליטים או נדחפים בזמנים מסויימים להורידה תוך כדי עלייה בשולי הרווח של התפוקה.... למציאות הזאת קוראים "קפיטליזם": כלומר המשטר הפוליטי של ההון הדומיננטי."

הערה קטנה: גם אני תמיד צודק וגם מילטון פרידמן (אם לסמוך על הציטוט של ההידרה הדו ראשית) תמיד צודק. הנקודה שביקשתי לחדד היא שלא רק שצילי וגילי עצמם תמיד צודקים אלא שכל האחרים, הטועים, אינם עושים זאת בתום לב... מילטון פרידמן הוא "משרתם של אדוניו"... הכוהן הגדול...
הגורם לאינפלציה 283532
אתה באמת מאמין שאתה עושה שרות טוב לרעיונות שלך כשאתה מכנה את ניצן-ביכלר בכינויים נלעגים?
הגורם לאינפלציה 283545
"צ'יקו ודיקו", "שמשון ויובב", "הידרה דו-ראשית", "הנזל וגרטל" - אני מטורף על קונצים רטוריים כאלה. אל תפסיקו! כמעט השתכנעתי.
הגורם לאינפלציה 283761
נו, אז אז אתה צריך להיות לגמרי משוכנע מ:
"הכוהן הגדול", " פולחן השוק החופשי", "כנסיית השוק החופשי", "כנסיית מדע הכלכלה", "הילידים ברחבי העולם הקפיטליסטי", "צאן מרעיתו הכלכלנים", "פולחן השוק המשוכלל", "המשרתים האקדמיים" ו-"חדרו לכל חלקה בריאה".
הגורם לאינפלציה 283770
ובכל זאת יש הבדל.

ניצן וביכלר מצהירים בגלוי על כוונתם - הקבלה בין דת ממוסדת לבין הפרידמניזם - ומשתמשים בתכסיסים רטוריים כדי לבנות ולהדגיש את ההקבלה הזאת. אפשר להנות מהרטוריקה ואפשר לטעון שהיא דמגוגית, אבל בכל מקרה היא משרתת את הרעיון של המאמר.
לעומת זאת, אם יש כוונה נסתרת מאחורי שיבוש שמם של המחברים או התייחסות אליהם בכינויים מזלזלים - אני כשלתי להבין אותה.
הגורם לאינפלציה 283773
אני מניח שהוא מנסה להראות שכמו צ'יקו ודיקו, נ''ב עובדים עלינו בעיניים באמצעות אשליות אופטיות פשוטות. שכמו שמשון ויובב, הם מוליכים אותנו שולל כדי להשתלט על הכסף שלנו. שכמו ההידרה הדו ראשית, על כל טיעון שלהם שקוטעים הם מצמיחים עשרה חדשים ושכמו הנזל וגרטל, הם בסה''כ שני ילדים תועים ביער שמרוב הזיות עוד עלולים לדחוף זקנות נחמדות שמארחות אותן לתנור.
הגורם לאינפלציה 283790
תשווה את תגובה 283743 לתגובה 283788.

כמה מפנינות החוכמה שסוננו בין שתי התגובות הנ"ל:

"יודעי-כל מהאייל"
"יודע-כל מומחה-גוגל"
"מאמין שהיד מהאייל"

אין לי שום בעיה עם סרקאזם, להיפך לדעתי שימוש נבון בו משרת יפה את המטרה. הבעיה שלי היא עם היחס בין הבאת נתונים וניתוחן לבין טקסט לא ענייני. אם אחרי כל פסקה עניינית אני נאלץ לקרוא שתי פסקאות נוטפות ארס ולא ענייניות בעליל, אני נוטה לפתח עוינות מסויימת כלפי הטקסט. בנוסף לכך השאלה היא כלפי מי מופנים הזלזול וההתנשאות, ובתגובה ההיא נ"ב כבר יורים לכל הכיוונים ולמעשה עולבים בכל באי האתר: קהל השומעים שאותו הם מנסים לשכנע.

אם הם רוחשים כזה זלזול כלפי קוראי האייל, מדוע הם טורחים לפרסם כאן מאמר ? הם "החליטו" שהאייל הוא מקום שבו סגנון של טוקבק וואי-נטי משפיע יותר מהכל, וכשמבהירים להם, משני צידי המתרס, שהקהל הזה מעוניין ביותר טקסט ענייני ופחות בכעס האישי שלהם על מילטון פרידמן, הם מביעים זלזול והתנשאות כלפי כלל הקוראים.

כמו שמישהו כבר ציין עושה רושם שהצטבר כאן הרבה כעס ותסכול שיוצא עכשיו החוצה. בסדר גמור, שיציגו את מילטון פרידמן וחסידיו באור שלילי, אין שום בעיה עם זה. אבל זה צריך להעשות בצורה חכמה ועל בסיס ענייני. חוסר האיפוק שלהם מקנה לכתיבתם תחושה של קנאות רליגיוזית מהכיוון ההפוך, ואייל קטן וטיפש שכמותי שנקלע לחילופי האש האלו עלול להתבלבל ולחשוב ששני הצדדים פחות או יותר פאנטיים באותה המידה.

והתוצאה ? תגובה 283771. איזה פתח מפלט היה נותר לווטסון מתגובה 283788 ?
ההפרש בתוצאות עבור הצופה מן הצד הוא בין אדרת של מדענים-מומחים לבין אדרת של כהנים-תגרנים. פספוס נוראי בעיני.
הגורם לאינפלציה 283808
התגובה שלך (תגובה 283788) היא תגובה די משעממת, לדעתי, שחסרה הרבה *תוכן* ביחס לתגובה המקורית. יותר מזה, היא אפילו לא מאפיינת את התגובות שלך עצמך, שכן אתה בד"כ כן משתמש באמצעים רטוריים, גם אם עדינים יותר. התגובה הזאת היא טכנית כמעט לחלוטין ולא מעוררת עניין מיוחד.

אני מצטרף לסלידה שלך מהתגובות לגופם-של-מגיבים של נ&ב (בניגוד לאופן שהם מדברים על פרידמן, שלא נוכח כאן ולא יכול להיפגע). ובכל זאת, נדמה לי שחבורת השוק-חופשיסטים, אם להתבטא בעדינות, לא טמנה את ידה בצלחת לאורך כל הדיון כאן והמאמר הקודם של נ&ב. בזמן האחרון אנחנו שומעים יותר מדי קוזקים נגזלים שפתאום מגלים שלבני-אדם יש רגשות שאפשר לפגוע בהם, או שגירוש אנשים מביתם הוא דבר בעייתי ולא דמוקרטי. אני מסרב להתרשם מאלו שרואים את האור הזה רק כשזה נוגע אליהם אישית.
מבחינה תועלתנית אתה כנראה צודק. אני חושב שנ&ב נוקטים אסטרטגיה מוטעית לכל אורך הדרך - גם בצורת ההצגה של הנושאים וגם בצורת התגובה לאנשים - וחבל לי מאוד על זה, כי נשמע שיש דווקא הרבה דברים שאנחנו יכולים ללמוד כאן מהם, ויש הרבה אנשים שישמחו לעשות את זה.
הגורם לאינפלציה 283810
מתוך תגובה 283788:

"כך שהשאלה המעניינת היא לא גידול הכסף, אלא מי, מדוע וכיצד מימן את הנוכל וכנסייתו. אלא שכל השאלות האלה ואחרות כמוהן נקברו בספרים הנדירים ללא דורש בספריות. בשאלות אלה אין עניין בימינו. שהרי ההיסטוריה אינה מעניינת. היא נחשבת, ובצדק לדעתנו, לקונספירציה. היא אכן תמיד תהיה קונספירציה נגד השליטים, גם אם הפרידמנים ובני מיניהם ישכתבו אותה. תמיד בני אדם חופשיים יחושו בזיוף. אשרי המאמין הטיפש."

טכני כמעט לחלוטין, מה?

(לדעתי גם מהאמצע אפשר להוציא אמרות שפר, והמסר הוא שלא משנה כמה הלא חרדי יתאמץ, קשה לזקק מההודעה את התוכן, כי הוא מעורבב מדי עם הקשקשת).
הגורם לאינפלציה 283812
קראתי כמה פעמים את הפיסקה הזאת, ואני לא מצליח למצוא בה משפט אחד *שאינו* תוכן, גם אם מסוגנן.
הגורם לאינפלציה 283814
דבר מה שהוא טכני כמעט לחלוטין הוא כמעט לחלוטין לא מסוגנן. מרוב דיבורים על ''הנוכל וכנסייתו'' ו''הפרידמנים ובני מינם'' אני מתקשה לראות את הדובים, לא כל שכן היער.
הגורם לאינפלציה 283817
אולי חלק מהעניין הוא עולם המושגים השונה שאתם באים ממנו. אני חושב שאפילו מי שלא אמון על הגות אידיאולוגית, אלא רק נתקל בהיסטוריונים רציניים כמו הוסבאום או אפילו ג'ורג' מוסה, יזהה את הפיסקה הזאת כמין ''קוד'' שרומז לצורה שהמחברים רואים את ההקשר התרבותי של התהליכים הכלכליים, בלי שהם רוצים לפרט (לצערי. אבל אני מבין שזה לא הכיוון שלהם). בכל אופן, אני נוטה להסכים שכשכותבים באייל צריך להתאים לנורמות הדיון הנוקשה כאן, גם אם לפעמים הן בעייתיות.
הגורם לאינפלציה 283824
אתה צודק ואני מסכים איתך. אני גם בטוח שלבר ביצוע יש סיבות מצויינות ורלוונטיות לכנות את נ''ב בשם ''שמשון ויובב'', ופשוט איני אמון על הגות אידאולוגית או נתקלתי בהיסטוריון רציני כדי להבין את הקוד שלו. זה באמת חבל שהמתדיינים הנוקשים כאן מקשים על הכותבים להתבטא בצורה שתחשוף את הרבדים העמוקים של מקורות ההגות שלהם.
הגורם לאינפלציה 283829
המשמעות היחידה של התגובה שלך היא דרישה לרדד כל אמירה כאן לאמירה כזאת שגם סטודנט צעיר למתמטיקה יכול להבין. זאת דרישה לא לגיטימית בעיניי. יש כאן דיונים רבים שאני לא מבין (מתמטיקה, פיזיקה, מחשבים וכדומה), ובכל זאת אני לא חושב שמישהו צריך להסביר לי את כל עקרונות המתמטיקה והפיזיקה כדי שהוא יוכל להזכיר אותם באייל. מה גם שהמחברים לא השתמשו בפיסקה הזאת כתגובה ישירה לערעור כלשהו, אלא הדגישו מספר פעמים בתגובתם הארוכה שלמושגים האלה יש משמעויות רחבות יותר, שאי אפשר לקלוט רק באמצעות שימוש שטחי בגוגל. למרות שאני חש שלא בנוח עם הביקורת הלא-מרומזת שלהם (אחרי הכל, גם הידע שלי בכל הנושאים הוא ברובו שטחי וחלקי מאוד), אני חושב שהם צודקים מאוד כאן.
גם אני הייתי שמח אם הם היו מרחיבים את היריעה בנקודות האלה (גם כי אלה הנקודות שמעניינות אותי יותר וגם כי אני כלל לא משוכנע שאני קולע לכוונתם), אבל התביעה מהם לדבר רק על מה שאתה יכול להבין ורק בדרך שאותה אתה יכול להבין נראית לי לא במקום.
הגורם לאינפלציה 283831
אין בתגובה שלי שום דרישה ושום תביעה לשום דבר. אנשים יכולים לנהל דיון איך שהם מוצאים לנכון. היכולת שלי, הקטן, להבין על מה הם מדברים לא צריכה להיות פקטור בכלל עבורם, אלא אם זה אני שהם מנסים לשכנע.

מה שכן, אני לא חושב שההקבלה שלך טובה. כאשר מישהו מדבר על פיזיקה או מתמטיקה, הוא משתמש במושגים שברור לקוראים שהם קשורים לתחום, ושהם זקוקים לקצת השכלה כדי להבין (וגם אז, אין מניעה שפשוט ישאלו). לעומת זאת, כאשר נ''ב משתמשים במונח זה או אחר מאלו שציטטתי, לא ברור כלל אם יש הקשר רחב מאחורי זה, או סתם עלבון דמגוגי.
הגורם לאינפלציה 283811
עושה רושם שאנחנו מסכימים לגבי השורה התחתונה.

לגבי התגובה, המאמץ הושקע בלנפות אותה מתוכן לא-ענייני. מדובר בטקסט ארוך ומאוד טכני, ולמעשה היא כמעט מאמר בפני עצמה. למען האמת עושה רושם שהיא הייתה צריכה להחליף את המאמר עצמו. כדי להפוך אותה למאמר מעניין הייתי צריך להשקיע יותר מאמץ, אבל אני עדיין מחזיק בדעה שזה אפשרי (וחשוב מאד) ולא מחייב חלק מהפסקאות שסיננתי החוצה, שלא לומר מחייב סינון של חלק מהן.
הגורם לאינפלציה 283813
אני מסכים. ובאמת חבל (כפי שגם יסכים צב-מעבדה) שהתגובה הזאת לא התפרסמה במקום המאמר.
הגורם לאינפלציה מילולית 283796
לפני איזה עשרים שנה קהנמן ושותפו טברסקי ניהלו עימות פתוח עם כהן מעל גבי המגזין להתנהגות ומדעי המוח. חילופי המהלומות המילוליות בינהם זה נופת צופין שפתיים ישק (אני מזכיר את העימות הזה בגלל שהנושא קשור איכשהו למאמר הזה). הם אמנם לא הגיעו עד לרמת הומור בתי-השימוש שמופגן כאן, והם פחות או יותר שמרו על זלזול הדדי ורטוריקה זולה "מקצועית." זו איזו דרישה מקצועית בקרב אנשי כלכלה לעבור קורס בתיבלון מזרחי מוגזם?

(מה שמזכיר לי עד כמה טעה ה"קורא הנבוך" בפרשנות שלו בתגובה 161918).
הגורם לאינפלציה מילולית 283807
אני חושש שההיכרות שלי עם הלכי הרוחות באקדמיה המקצועית היא די קלושה. אבל אני ארשה לעצמי ניחוש פרוע: אנשי הכלכלה היום דווקא מנסים להימנע מכל סממן אישי, ולהציג מראית-עין של אובייקטיביות. נ&ב לא מקבלים את המסכה האובייקטיבית הזאת, וטוענים שהכלכלה היא תחום פוליטי, והכתיבה "המדעית-אובייקטיבית" היא למעשה חלק מהניסיון להסתיר את המימד האידיאולוגי שעומד מאחורי הניתוחים הכלכליים. במובן זה, דווקא אצל נ&ב יש התאמה של צורה-תוכן: הם כותבים כאידיאולוגים, על כל הלהט שנובע מכך.
הגורם לאינפלציה 283541
לפחות הנבואה על סטגפלציה התבדתה. בעלי ההון החליטו כנראה שעכשיו זה לא הזמן.

התאוריה כנראה הולכת כך:

מתכנסים האנשים החזקים ומחליטים להעלות את המחירים בעשרה אחוזים. הם מעלים את המחירים וכל שאר בעלי ההון שואטים אחריהם. עד שהנכנסים החדשים מגלים שהם יכולים להכנס לשוק ולהנות מיכולת תחרותית, כבר עלו ההוצאות והם כבר לא יכולים לעשות דבר. לחילופין שועי הארץ מונעים בכח כניסת מתחרים חדשים.
הממשלה, אשר רוצה לקנות דברים שמחירם עלה, נאלצת להדפיס כסף בגלל האינפלציה. מה היה קורה אילו המדינה לא הדפיסה כסף? כנראה שכלום, כי איש לא היה יכול לקנות שום דבר והמחירים היו יורדים.

אם אכן השוק הינו ריכוזי להחריד, ומורכב בעיקרו ממונופולים אדירים מעורבת בשחיתות ממשלתית, למה זה לא אפשרי? האם המשק הישראלי היה כזה בשנות השמונים?
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283294
1)*ציפיה* לעליה בכמות הכסף?
2)עליה בדרישה למוצר (מחיר הגרמניום עלה אתמול עקב ההכרזה של מעבדות בל על פיתוח הטרנזיסטור. במקביל מחיר הוואקום לשפופרות ירד ירידה חדה)?
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283381
1) חלש. בשוק תחרותי רק אילוץ ממשי (ירידה בערך המטבע בשל התרבותו) יאלץ העלאת מחירים, ולא ה*ציפיה* להופעת האילוץ.
2) זה כבר נכון יותר, אבל כאן נראה התייקרויות במגזרים בודדים ולא באופן גורף של כל המוצרים והשירותים, מה שמאפשר את האבחון אם העליה נובעת מהיצע וביקוש בתחום ספציפי או מפיחות כללי.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283466
סיבות לעלית מחירים:

"ציפיה לעלייה בכמות הכסף"

זו בהחלט תופעה שמתקיימת בטווח הקצר ("סימני נפט"). היא אינה מכתיבה מגמה.

"עליה בביקוש" (נמצא שימוש למוצר מסויים, ירדה שימושיות אחר).

זהו שינוי בתוצר שמנוכה בחישוב. לא רלוונטי.
לוחם החירות נמלט על נפשו 283400
שים לב מה עשית הרגע: ויתרת על הדיון האמפירי (ש"מוכיח" את התזה של פרידמן מתוך הנתונים) ועברת לדיון התיאורטי(בוא נחשוב אלו גורמים יכולים להיות לאינפלציה, ונראה מי מהם יותר הגיוני). אני לא מתכוון להיכנס לדיון הזה, כי ההבנה שלי בו אינה רבה; אבל עצם העברת הדיון לתחום הזה מוציאה את "כלכלת פרידמן" מהתחום המדעי ומעבירה אותה לתחום החשיבה הפילוסופית התיאורטית.
לוחם החירות נמלט על נפשו 283467
"שים לב מה עשית הרגע: ויתרת על הדיון האמפירי (ש"מוכיח" את התזה של פרידמן מתוך הנתונים) ועברת לדיון התיאורטי(בוא נחשוב אלו גורמים יכולים להיות לאינפלציה, ונראה מי מהם יותר הגיוני). אני לא מתכוון להיכנס לדיון הזה, כי ההבנה שלי בו אינה רבה; אבל עצם העברת הדיון לתחום הזה מוציאה את "כלכלת פרידמן" מהתחום המדעי ומעבירה אותה לתחום החשיבה הפילוסופית התיאורטית."

טוב ששמת לב... כפי שציינתי, הצד הזהה אצל פרידמן ואצל צמד השושנים שלנו הוא היומרה הכוזבת למדעיות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים