בתשובה להחתול הנודע בעיר ובכפר ובקרת, 28/02/05 1:12
ובכן 284007
1) אתה טוען ש"שקט יחסי יש מאז שאנו רודפים את הטרור, את ראשיו ואת המפעילים אותו" אבל אנחנו רודפים את הטרור ללא מהליכים מדינים כבר משנת 2000. ובכל זאת השקט היחסי החל רק בסוף 2003 תחילת 2004- הזמן שבו החלה בנית הגדר. על סמך מה אתה מייחס את השקט היחסי דוקא למלחמה בטרור שהחלה הרבה שנים לפני כן? ואיך אתה מסביר שבשנים 2001,2002,ו2003 היה מספר הרוגים גבוה משמעותית מהשנים של הסכמי אוסלו?

2) אם אתה צודק והרוצחים הם רוצחים מפני שזה טבעם והמניע הוא דתי בלבד, איך אתה רוצה שפעולות צבאיות יעזרו בדיוק? אם לאותםם אנשים לא יהיה אכפת להתאבד לא משנה מה, מה ימנע מהם לשלוח מאה מתאבדים אחרי כל פעולה צבאית שלך?
ד"א- ה"טבע" של המוסלמים או של כל קבוצה אחרת לא יכול להשתנות. המשפט שלך הוא אוקסימורון. אתה טוען דבר והיפוכו. מצד אחד "דתם של הרוצחים מכתיבה בהכרח את התנהגותם" מצד שני הכרעה צבאית היא "הסיכוי היחיד לשנות את טבעם של הרוצחים המוסלמים".

3) בחודשים האחרונים היכולת של המחבלים פחתה באופן משמעותי. נו, אז מה אתה מציע לעשות עכשיו?
ובכן 284008
1. לא נכון שלפני חומת מגן רדפנו את הטרור. היו תגובות רפות שכללו בעיקר הפצצה חוזרת ונשנית של אותם בניינים ריקים. מאז שצה"ל נמצא פיזית בשטחים ומאז שמנהיגי הטרור חוסלו בזה אחר זה חלה הפחתה משמעותית ביכולות הטרור.

בוודאי שהיה מספר הרוגים משמעותי הרבה יותר לאחר שפותחה (בחסות הסכמי אוסלו) היכולת לגרום לאותו מספר הרוגים. טבעה של יכולת הוא כזה שצריך זמן כדי לפתח אותה ותנאים מתאימים כדי לעשות זאת. הסכמי אוסלו יצרו את התנאים הללו.

2. פעולות צבאיות יעזרו (ועוזרות) למנוע את היכולת של הטרוריסטים לבצע את הטרור. האם אתה טוען שעלינו לשבת בחיבוק ידיים כאשר רוצחים בנו, מתוך ההנחה שאין כל דרך למנוע זאת? יכולת לבצע טרור אינה דרך שבא סתם כך מהאויר. דרושים לשם כך ידע, נשק, מעבדות חבלה, אימונים, תכנון, אנשים שעושים שימוש באמצעים הללו. הרוג את אותם אנשים והרוס את האמצעים שלהם, ואז אותם אנשים לא יהיו יותר והאמצעים שלהם לא יהיו יותר. לשם כך נועד הצבא, ולא כדי שיישב בחיבוק ידיים ויאפשר לחיות אדם להרוג אותך להנאתם.

ההיתקעות שלך על עצם השימוש דווקא במילה כזאת או אחרת היא תמוהה בלשון המעטה ואיננה ממין הענין. לא ברור לי הטיעון שאתה מנסה לבסס באמצעותה.

3. להפחית אותה עוד יותר, במקום לאפשר לה להשתקם (כפי שאני מבין שאתה מציע).
ובכן 284013
אני רוצה להבין משהו. המציאות לדעתך היא כזאת: יש את השמאל שהוא מצדיק פיגועים, מטהר אותם ומנסה לעזור לתשתית הטרור להשתקם ויש אותך ואת מחנה הימין שרואים את האור ובניגוד אלינו (שמנסים לטהר את הטרור ולשקם אותו) רוצים להפחית את הטרור.
אם אתה רוצה להמשיך להתדיין באופן ענייני כדאי שתפסיק עם הדמגוגיה המרושעת הזאת, גם שמאלנים רוצים להפחית את הטרור, הטיעון של השמאל גורס שפעולות צבאיות לא יעילות להשיג את המטרה הזו ובטח שלא פעולות צבאיות *בלבד*. הסיבות הן הרצון לנקמה שהן מעוררות והגידול של המצטרפים למעגל הטרור. בנוסף לכך שאין בפעולות הצבאיות פתרון לרבדים אחרים של החברה שנפגעים מהכיבוש.

אם אתה רוצה להמשיך את הדיון כדאי שתנקה מהטרמנילוגיה שלך את כל הדמגוגיה הזאת. כולם רוצים להלחם בטרור, השאלה היא מהי הדרך הכי יעילה להלחם בו.
ובכן 284014
היו כמה וכמה יוזמות מדיניות במהלך השנים מאז חומת מגן. חשוב שנאסוף תאריכים מדוייקים. להלן כמה מהם:

חברון תחילה - גרם תוך כחודש למותם של שנים עשר לוחמים כולל המח"ט

בחירת אבו מאזן לראשות הממשלה

בית לחם תחילה - הפיגוע בקרית מנחם בירושלים

וכמדומני היה גם איזשהו הפסקת אש שהחזיק 6 שבועות.
ובכן 284016
א. לא הבנתי למה זה קשור

ב. אתה ממשיך עם הדמגוגיה "חברון תחילה - גרם תוך כחודש למותם של שנים עשר" "בית לחם תחילה - הפיגוע בקרית מנחם בירושלים". אם אתה מקשר את אותם פיגועים ל"יוזמות המדיניות" למה אתה לא מייחס את הפיגועים שלאחר הפעולות הצבאיות לאותן פעולות צבאיות?
ובכן 284018
כאשר נאסוף את הנתונים של הטרור מ 2002 ומעלה ונראה ירידה בטרור, יהיה צורך להתייחס להפוגות שנתנו לאויב זמן להתארגן.

ב) בגלל שההגיון אומר שאם צה"ל יצא מבית לחם, ואח"כ מחבל מגיע מבית לחם ומתפוצץ בירושלים שיש קשר בין היציאה של צה"ל מירושלים. כנ"ל לגבי חברון.

אני בטוח שבחיפוש קצר תוכל למצוא גורם צבאי בכיר שמקשר את הדברים.

בדיקת הנתונים גם תראה שלחימה רצופה מורידה טרור והקלות מעלות את הטרור. אומנם, ההשפעה של לחימה לוקחת זמן עד להגעה לתחתית החבית.
ובכן 284025
אם כמו שאמרת כשאוספים נתונים ובעזרת חיפושים קצרים אפשר להראות את כל הדברים שעליל, אז למה אתה לא עושה את זה?

חוץ מזה, אתה מניח את המבוקש. זמן של רגיעה כתוצאה ממהלכים צבאים הוא בשבילך הוכחה שהמהלכים הצבאים עובדים, זמן של רגיעה כתוצאה ממהליכים מדינים או מהפסקת אש- הפוגות שנותנות לאויב זמן להתארגן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים