בתשובה לנעם טל, 05/03/05 16:29
לשאלת גולדה וסאדאת 285095
בהפלגה למצרים ביוני 1973?
לשאלת גולדה וסאדאת 285131
"ספינת השלום" לא הפליגה למצרים ביוני 1973 אלא לכיוון פורט סעיד בעיצומה של המלחמה באוקטובר 1973.
מכאן שמדובר בהפלגה אחרת.
לשאלת גולדה וסאדאת 285159
לפי
ההפלגה למצרים היתה בין 5/6/1973 ועד ל22/6/1973
סביר להניח שאם הוא היה שט בעיצומה של המלחמה, הספינה היתה מוטבעת ע"י אחד מחילות הים.
לשאלת גולדה וסאדאת 285429
הסקירה הזאת אינה מדויקת בפרטים רבים. כמן למשל ציון הפסקת השידורים בינואר 1982 בשעה שהם נפסקו ב-‏1 באוקטובר 1993 לאחר יותר מ-‏20 שנות שידורים.

אם כבר אינטרנט אני מציע אתרים מהימנים יותר כמו
בכל מקרה לפתרון:

אייבי נתן חיפש במשך כל השנים גימיקים כדי לקדם את רעיונותיו. כאשר ספינת השלום עזבה את נמל ניו-יורק בדרכה למזרח התיכון נאלצו כל הספקנים והציניקנים לבלוע את הכובע. התקשורת בארץ ובעולם הקדישה כתבות רבות ל"קול השלום" ולדמותו הססגונית של המייסד.

אחד הגימיקים של אייבי היה זוג החתולים בשמות אלו שהשתתפו יחד עם הצוות הראשון בהפלגה. ספינת השלום הגיע לאזורינו והחלה לשדר ב-‏26 במאי 1973 מול חופי אשדוד ות"א. כשפרצה מלחמת יוה"כ הפליג אייבי לשערי פורט סעיד וקרא "להפסיק להלחם" ו- "לדבר שלום" אייבי סיפר שבמרחק לא רב מספינת השלום התנהלו קרבות מרים באויר ובים אבל בספינתו איש לא פגע, אבל גם לא נענו לקריאתו.

אחרי המלחמה הפליגה הספינה לנמל מארסיי בצרפת לצורך תיקונים והצטיידות שנמשכו יותר משנה. משנת 1975 ועד סוף 1993 נמשכו השידורים, למעט הפסקות קצרות לתיקונים.
מ-‏1989 ועד 1992 ניהל אייבי מאבק נגד החוק האוסר מפגשים עם האויב, וישב פעמיים בכלא בגלל שנפגש עם ראשי אשף.

ב-‏1 באוקטובר 1993 זמן קצר לאחר חתימת הסכמי אוסלו הפסיק את השידורים וב-‏28 בנובמבר הטביע את ספינתו מול חופי אשדוד.כיום אייבי (בקרוב בן 78) המוגבל בתפקודו עקב מחלה, מתגורר בדיור מוגן בת"א.

והערה לסיום:
בימים אלו מתקיים שייט של יאכטות מת"א לעקבה לקידום השלום. איש לא טרח לציין שעוד לפני שנחתם הסכם השלום עם מצריים הפליגו אייבי וצוותו לאילת (1 בינואר 1977).

איבי היה בין הראשונים לדבר על הצורך בהידברות עם הערבים ועשה יותר מכל אחד אחר למען הדברים שבהם האמין: הוא טס למצריים (1966) תוך סיכון עצמי רב, שבת רעב, ישב בכלא והקדיש את כל אונו והונו לקידום השלום, ולסיוע למליוני מוכי גורל ברחבי העולם במשך יותר משלושים שנה.

אייבי נתן נשכח. הוא לא זכה בשום הכרה רשמית על פועלו."מורשת השלום" מזוהה כיום עם פרס (שהצביע בכנסת נגד חוק המפגשים עם אש"פ) ועם רבין שחצי מדינה נקראת על שמו בעיקר בזכות "המזל" שהיה לו להרצח בעקבות הסכמי אוסלו.
לשאלת גולדה וסאדאת 296879
אני כואבת את ההזנחה שלנו ואת הנטישה של אייבי נתן, הוא עוד חי, הוא עוד איתנו, ובלא כל בושה, אנו נותנים לו לדעוך, בלי הכרה, בלי כבוד לו הוא ראוי, בלי שום נקיפות מצפון.
אני נבוכה, מתביישת ומבקשת ממנו סליחה בשם העם הזה, שלפעמים מצטייר ככפוי טובה.
...בשם אלו שאוהבים אותך, ולא שוכחים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים