 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם כבר מזכירים את הרעיון של נקודות ואשראי אולי שווה להסב את תשומת הלב של הציבור הרחב לאיוולת של שימוש באשראי לצריכה, להבדיל משימוש בו לצורך השקעה שתניב תשואה גבוהה יותר. ניקח לדוגמה קניית מזון. מזון זה דבר שגם לפני חודש קנינו וגם בעוד חודשיים נקנה אותו (בשאיפה). כך יוצא שאם אנחנו פורסים באופן קבוע את התשלום עבור קניית מזון לשלושה (או יותר) תשלומים אנחנו בעצם לא עושים כלום מלבד לשלם ריבית ולאבד שליטה על ההוצאות. מקרה יותר גרוע הוא לקחת הלוואה מהבנק כדי לקנות רכב. אם אדם היה חוסך את הכסף ואחר כך קונה איתו את הרכב הוא היה יכול לחסוך עשרות אחוזים (בהנחה שהלוואה לרכב נפרסת על שלוש-ארבע שנים). בכלל, המסר הוא שכדאי לחיות לפי היכולות ולא לשגות באשליות כאילו שאפשר לחיות מעבר לכך, כי בחינה פשוטה של המתמטיקה מראה שהרבה יותר משתלם לקנות מכסף שחוסכים מאשר כסף שלווים. לסיום, יש לומר ששימוש באשראי לצורך השקעה (נניח שרצינו לקנות את גרעין השליטה בג'נרל אלקטריק) לוקח בחשבון שיקולים אחרים (תשואה, סיכון וכו'...). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא הייתי מסוגל לפרוש תשלומים (לא יודע אם צריך אשראי בשביל זה, אבל הרעות החולות שאתה מדבר עליהן קיימות בכל פרישת תשלומים, דומני) לא הייתי כותב מהמחשב שממנו אני כותב עכשיו, ותקופת הלימודים שלי הייתה הרבה פחות נוחה. אני לא בא לומר שתמיד טוב לדחות את התשלום, אבל לפעמים זה המוצא הטוב ביותר למי שאין לו מיליונים בכיס, ורואה רווח בכך שיהיה לו משהו כאן ועכשיו, אפילו אם מבחינה כלכלית יהיה כאן הפסד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לפחות אנחנו מסכימים שמבחינה כלכלית אשראי לצריכה הוא דבר לא משתלם. דרך אגב, הדוגמאות שהבאת של אשראי ללימודים ולמחשב יכולות להיחשב בתור אשראי להשקעה ולא לצריכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלימודים שלי לא הופכים לנוחים יותר בגלל כרטיס האשראי, אלא (בין היתר) בגלל המחשב שהוא תוצר של כרטיס האשראי. אני לא רואה למה מחשב הוא ''השקעה''. אני לא רואה ממנו רווחים, וגם לא אראה. הוא פשוט מקל עליי את החיים ככה שיותר כיף לי, לא מאפשר לי לעשות דברים שלא הייתי מסוגל לעשות אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכין שעורי בית על המחשב? שעורי הבית עוזרים לך לרכוש מקצוע? עם המקצוע תרוויח יותר כסף? אם ענית ב'כן' אז קניית המחשב הייתה השקעה. לא שיש לי כלים באמת לבדוק את זה אבל נראה לי שהמחשב שקניתי לפני שנתיים וחצי הוא ההשקעה הכי טובה שלי בשנים האחרונות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכין שיעורי בית על המחשב. לפני שקניתי מחשב הכנתי שיעורי בית על המחשב שבחוות המחשבים. אני לכל היותר חוסך לעצמי את חברתם הנעימה של שאר יושבי חוות המחשבים. כמובן שאפשר לנסות ולהראות איך חמש הדקות שאני חוסך עם המחשב/העצבים שלא נגרמים לי כי אנשי החווה לא צועקים לי באוזניים גם הם עוזרים לי "לרכוש מקצוע", אבל זו כבר גישה שמתקרבת קצת לאבסורד. בכל אופן, אם תתעקש, אני *מבטיח* לך שהרווחים שאני מצפה לראות מהמחשב, גם בשקלול האספקטים שהבאת, לא מכסים את הריבית של האשראי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוסך זמן, הא? לא יודעת, כשמגיעים לחוות מחשבים, הכל מאד ממוקד. באים, מקלידים, הולכים. איכשהו, עם מחשב אצלי בחדר, שעות הספיידר-סוליטר פתאום הולכות ומתארכות. נראה לי, שכשחושבים על זה, קניית המחשב הייתה אחד הצעדים שיותר מרחיקים אותי מהצלחה בלימודים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני לא משחק במחשב, אני כן, וכשעבדתי הייתי משחק גם בעבודה. היום אני עובד מהבית ואני לא יכול לדמיין איך העבודה שלי הייתה מתקדמת ללא מחשב. פשוט לא הייתי זז לשום מקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו בדברייך, אבל מצד שני, מחשב במעונות פירושו שאני לא צריך לערוך טיולים לחווה כשאני רוצה לכתוב פתרון (וגם שאני יכול להשתמש ב-lyx במקום ב-mathtype, אבל זה כבר יתרון טכני למדי). האמת היא שנמניתי עם ממזמזי הזמן גם כשהייתי בחווה (אם כי לא ספיידר סוליטייר. האם אפשר לנצח בו כמעט כל משחק? אם לא, אני ממליץ על מעבר לפריסל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איחס. איך אפשר לשחק קלפים בחווה?! מזעזע ממש. מחשב במעונות פירושו התיאורטי שאני יכולה לקרוא את כל החומר לפני כל שיעור. פירושו המעשי, ארבעה סיבובי קלפים על כל פיסקה. ככה זה כשיש לך עמוד שידרה של תולעת. (אפשר לנצח כמעט כל משחק בספיידר אם משחקים רק על סדרת קלפים אחת. אבל מי עושה את זה? האתגר האמיתי הוא בארבע סדרות, ורק בעיתות מצוקה אפשר לחזור לשתיים. ואם הצלחתי לשרוד את כל השירות הצבאי בלי ללמוד לשחק פריסל, אני לא רואה שום סיבה להתחיל עם זה עכשיו.) _________ העלמה עפרונית, עדיין מקוררת, עדיין מצוננת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי ללמוד מי נגד מי בפריסל. איזה מזל. כתחליף פיתחתי התמכרות לשבץ נא (משחק המחשב היחיד שקניתי מעודי). לשבחי ניתן לומר שבשנתיים שחלפו מאז עליתי שתי רמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבץ נא במחשב? אוי ואבוי. ברגע שהזאטוטים ילמדו להעסיק את עצמם ליותר משלוש שניות, את מוזמנת לטורניר של הדבר האמיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שימי לב: "זביונה" אינה מילה בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל "משכוכית " כן. ולמי שלא הבין על מה שכ"ג מדבר: תגובה 191909 והלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באל''ף, באל''ף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרטיס אשראי, למרות שמו המפוצץ, לרוב אינו מעניק אשראי מדהים. בד''כ הוא מעניק אשראי של ''שוטף'' בלבד. יתרונו (ויותר מכך - נחיצותו) הוא בכך שכרטיס הפלסטיק הקטן חוסך לך את הצורך להיסחב עם מזוודות מלאות מזומנים, וחוסך ממך את הצורך לגשת לבנק פעמיים בשבוע על מנת למשוך אותם מזומנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כרטיס הפלסטיק שלך חוסך ממך את הצורך להיסחב עם מזוודות מלאות מזומנים, אתה באמת במצב טוב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלאה מזומנים תהיה שיפור... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשראי הוא הלוואה. אם יש לך השקעה שאתה יודע שתתן ריבית גבוהה יותר מהריבית על הלוואה אז יש לך ידע פנימי או שאתה חכם מהבנק. מתי בכל זאת כדאי לקחת הלוואה? א. כשיש לך קניה חיונית גדולה (מחשב, אוטו, בית, מפעל, ...) ולא סדירה, ואין לך מספיק מזומן. ב. כשאתה קונה קניה רגילה (כמו אוכל) ואתה רוצה לשלם לאחר שתקבל את המשכורת. בשביל זה משתמשים רוב הצרכנים בישראל בכרטיס אשראי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כלכלן, אבל ההגיון ההדיוט שלי אומר שאם מנטרלים את האלמנט הרגשי אז הלוואה כדאי לקחת רק כשהתמורה שתקבל גבוהה מהאלטרנטיבה. לגבי קניית מזון באשראי אפשר לשאול מה יהיה אחרי שתקבל את המשכורת? תשאר עם פחות כסף כי שילמת ריבית על האשראי. אם תחסוך במשך החודש תוכל להגיע לקנייה ללא אשראי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק נזירים לא משתמשים באשראי. גם מכנסיים מתבלות, ומחשב או מכונית זה לא השקעה. אתה שווה כסיכוי ההשתכורת העתידית שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא חי בשביל להרוויח כסף, אתה מרוויח כסף בשביל לחיות. זה לגמרי לא שייך לשאלה האם לקחת הלוואה או לא. למשל, יש לך 2,000 ש"ח במזומן ומערכת הסטריאו שלך התקלקלה. האם להוציא את הכסף על מערכת סטריאו חדשה, או לחיות בלי מערכת סטריאו? האם התשובה תשתנה אם אתה לא מוזיקאי, ומערכת הסטריאו לא תשמש אותך לרווחים? שים לב שכשאתה קונה את מערכת הסטריאו לא הפסדת רק את ה2,000 ש"ח אלא גם את הכסף שיכלת להרוויח אילו השקעת את אותם 2,000 ש"ח בחסכון. למשל, אם החסכון נותן לך 3% ריבית בשנה, אז אחרי 32 שנה הפסדת 5,000 ש"ח (2,000 ש"ח של המערכת ו3,000 ריבית), ואחרי 80 שנה הילדים שלך יקבלו פחות 20,000 ש"ח מהירושה שלך. עכשיו, אם אין לך את ה2,000 ש"ח במזומן, ובמקום לקחת לא להפקיד את הכסף אתה לוקח הלוואה, אז ההפסד שלך יותר גדול, אבל חשוב לשים לב שאין הבדל מהותי (אלא רק כמותי) בין המקרים. אז השאלה מתי לקחת הלוואה זהה לחלוטין לשאלה מתי להוציא כסף מחסכון, שזהה לחלוטין לשאלה האם להוציא את הכסף מהארנק. והתשובה היא כשהמחיר (כולל הריבית) שווה את הרווח (לא רק במובן הכלכלי). בקשר לקניית מזון באשראי, בארץ אתה לא משלם ריבית על קניית באשראי של פחות מחודש בעזרת כרטיס מגנטי. אם תחסוך על אוכל במשך החודש, לא תגיע לסופו. כאן החשבון שלך בנוי על נתונים לא נכונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי תשלומים במכולת, אתה צודק; אבל לגבי הרכב, מה לגבי הוצאות הנסיעה בתקופה בה אתה חוסך? נניח שההלוואה מהבנק היא בריבית של 5% לשנה, למשך 4 שנים, על סכום של 50,000 ש"ח. נניח גם (לצורך הפשטות) שההחזר הוא בתשלום אחד בסוף התקופה. הסכום שתחזיר: כ- 60,750 ש"ח. הריבית לחודש: כ-225 ש"ח. אם ההפרש בין הוצאות הנסיעה ללא הרכב (תחבורה ציבורית) להוצאות עם הרכב (דלק, ביטוח, תחזוקה) גדול מסכום זה, הרי שההלוואה כן השתלמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא לשכוח את ירידת הערך של הרכב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ, נדיר שיהיה כדאי כלכלית לקנות מכונית גם ללא הלוואה. מכונית (כמו חלק גדול מאד מההוצאות) קונים במטרה לשפר את איכות חיים. החשבון שכל אחד צריך לעשות הוא כמה אתה מוכן לשלם בשביל שיהיה לך אוטו. גם אם יש לך את הכסף במזומן, אתה יכול לשאול את עצמך האם אני רוצה להוציא את הכסף (והריבית שהוא צובר) על מכונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חישוב עלות רכב מורכב מן הדברים הבאים: א. עלות הרכב ב. ביטוח ג. דלק ותחזוקה עד כה כמו שאמרת. בנוסף יש להוסיף ד. רישוי (העברת בעלות, טסט) ה. פחת (ירידה בעלות הרכב בין זמן הקניה למכירה). ו. עלות מימון . אתה חישבת בהנחה שהמימון כולו מהלוואה. אם הכסף נזיל בחלקו, יש להשוות את החלק הנזיל מול התשואה שהוא יניב כחסכון אם לא ישמש לקנייה. זה יכול להסתבך קצת אם החישוב אומר שאתה משתמש בכסף מהחיסכון למימון האלטרנטיבה (תשלום שוטף עבור תחבורה ציבורית) ואז החסכון הולך ופוחת מחודש לחודש... אבל זה סתם סיבוך מיותר. ז. משהו שקשה לכמת, אבל טיפולים לרכב גוזלים זמן ומאמצים. כמה פעמים שמעת מאנשים "הייתי צריך יום חופש בעבודה כדי לקחת את האוטו למוסך/לעשות טסט" ? וכמובן קשה לתת תג מחיר לעובדה שבארצנו הנפלאה אם אינך בעל מכונית פרטית אתה נמצא במצור של יום ורבע בשבוע ללא אפשרות נסיעה סבירה בדרך-כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה צריך להוסיף את הפחת. האם לא יותר הגיוני דווקא להוריד מהעלות את שווי הרכב בעת המכירה? הרי זה כסף שחוזר לך לכיס, לעומת הפחת, שהוא כסף שאף אחד לא שילם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בדיוק פחת אלא ירידת ערך. זה סכום הקנייה פחות סכום המכירה (מחולק לזמן בחודשים, כדי לחשוב עלות ממוצעת לחודש). עקרונית החלק המימוני הוא ככה: מחיר קנייה + עלויות מימון (ריבית או הפסד השקעה) - מחיר מכירה -------------- למשל, סתם כדוגמה מהראש. אם קנית אוטו ששויו 120,000 ש"ח, ומכרת אותו כעבור שלוש שנים במחיר 100,000 ש"ח. עלות המימון היא 6% לשנה (לא חישבתי ריבית דריבית). 120000 +21600 -100000 --------- 41600 מחולק על-פני 3 חודשים, תקבל 1156 ש"ח לחודש (!). וזוהי רק העלות הפיננסית, ללא ביטוחים, דלק, רישוי, תיקונים, וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שאתה חי במצור יום ורבע בשבוע, אלא אם באמת מנסים להרוג אותך במהלך הזמן הזה. אתה מקסימום נמצא בעוצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצור הוא יותר תחושה פסיכולוגית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך שאני לא הופך את זה, נראה לי שהרבה יותר משתלם להוציא על צריכה את מה שיש לך מאשר את מה שאין לך. אם אנחנו מסכימים שבכל מקרה אנחנו לא יכולים לחיות מעבר למה שאנחנו מרוויחים (חוץ מהבני זונות המיליונרים שיכולים לקחת הלוואות עתק ולא להחזיר) אז בעצם אין כאן שאלה. כל מה שצריך זה משמעת עצמית לחסוך את הכסף מראש ולהוציא אותו כשנזקקים לו. דרך אגב, שוב, אני לא כלכלן, אבל נראה לי שצורת החישוב שהצגת מתייחסת למכונית כאל מוצר השקעה ולא כאל מוצר צריכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בד"כ אפשר לפרוס את התשלום לסופר עד שלושה תשלומים ללא ריבית. מה שאתה משלם היא עמלה בסך כמה עשרות אגורות לחברת האשראי בעבור הפריסה. האם משתלם לשלם אותה ולחסוך את הרבית על האובר לתקופה הנ"ל? מצריך חישוב ספציפי לכל מקרה. אצלי למשל החישוב הראה שעד קניה של בערך 600 ש"ח לא כדאי לפרוס, ומעל 600 ש"ח כדאי. ב. תשלומים מאפשרים לפרוס קניות גדולות יותר (למשל לפני פסח או ראש השנה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם הקניות שלך פחות או יותר דומות בסה''כ מחודש לחודש, הרי שאם תפרוס לשלושה חודשים את הקניות של החודש הזה, ושוב בחודש הבא, ושוב בחודש שלאחר מכן, בחודש השלישי והלאה אתה משלם אותו דבר כמו שהיית משלם מדי חודש בלי לפרוס בכלל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |