בתשובה לערן בילינסקי, 18/07/01 9:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני משתתף כאן בויכוחים פוליטיים. גם מאמריך נכתבים במדור "פוליטיקה". ככל שאני יכול להבין השתתפות במדור כזה, מדובר בכך שאדם מציג את דעתו ומתווכח עם בעלי הדעה ההפוכה. זה מה שעושים בעלי המאמרים הפוליטיים בעיתונות. זה מה שאני מנסה לעשות כאן. מי שכותב מאמרים כאלה אין לא סיבה להסתיר מה שם בקלפי. זה חלק מכל העניין. נכון שבתקשורת, האלקטרונית בעיקר, יש גם קשקוש שנקרא "פרשנות פוליטית". מתקבלים לשם פרופסורים ואחרים שמה שמאפיין את כולם הוא היותם שמאלנים. למשל, רוני מילוא הוסמך כפרשן רק כשעזב את הליכוד והתחיל לתמוך בהסכמי אוסלו. אבל בעיקרה, "פובלציסטיקה" מימי אחד העם ועד היום הינה הצגת עמדה פוליטית. אתה מציג את עמדת הבדלנים את עמדת "המערבבים", אולי גם את עמדתי, ומנסה להסיק מסקנות כאלה ואחרות. אולי הגיע הזמן שתציג את עמדותיו של ערן בלינסקי, כדי שאפשר יהיה להתווכח. אין לך דעה ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עמדתי לא רלוונטית, אף שניתן להסיק אותה מתגובותי. אני מעדיף את אחת הגישות שהצגתי על השניה, אולם כפי שטענתי, ניתן להצדיק את שתי הגישות על ידי פוליטיקה "ימנית" ועל ידי פוליטיקה "שמאלית" וגם הבאתי דוגמאות ברחבי האייל-ספייס. טענתי פעם שבעצם לשיטתי אין הבדל רב בין דעותיך לדעותיו של אלכס מאן למשל, כיוון שהוויכוח ביניכם הוא רק על היכן להעביר את הקו, מאחורי הקו מסתתרת גישה בדלנית. אני נוהג לצטט בהקשר זה את חוזה אורטגה אי גאסט שאמר "יש אנשים בעלי תיאבון ימני, ויש כאלו בעלי תיאבון שמאלי", כלומר, לא משנה איזו פוליטיקה אתה רוצה לנהל, אתה יכול לפנות לכל מחנה אידאולוגי כל עוד תשתמש בתחביר שהמחנה אוהב לשמוע. דוגמא? עזר וויצמן, כשפרש מצה"ל פנה ראשית למפלגת העבודה אבל יצחק ספיר המנוח אמר לו "יש לי מספיק אנשים כמוך אצלי, אני צריך אותך בצד השני". אפשר להזכיר בהקשר הזה גם את מתן וילנאי ואלופים נוספים. לכן, דעתי היא במישור אחר משלך (אף על פי שלדעתי יש לך גם דעה במישור שאני מציג – בדלנות). אם אתה רוצה להפסיק לנהל דיונים כיוון שטיעונינו במישורים שונים אזי אין בעיה, רק אל תזכיר את שמי במישרין או בעקיפין בתגובותיך מעתה והלאה כדי שהסנסורים הרגישים שלי לא יקפצו כל פעם מחדש... אתה סבור שלא ניתן לבצע מחקר ודיון פוליטי שמתיימר להיות חסר פניות, אני חושב שכן. כנראה שגם בזה לא אצליח לשכנע אותך ולראיה הדיון המתמשך הנ"ל. אגב, חלק ממאמרי פורסמו תחת "חברה וכלכלה", מצטער, אולי אבקש מטל לפרסם קטגוריה חדשה:"מאמרים של ערן" אשר לכינויי הגנאי, אני משתדל שלא לקרא לאף אחד קשקשן, זה נראה לי יהיר מדי, אני גם נזהר מהכללות. אבל אני גם מציג עמדה (למען האמת שתיים) ודן בה. אני מתנצל על כך שאיני מצליח ליפול לתוך הקופסאות בהן אתה רוצה לקטלג אותי, אבל חשבתי שלאחר יותר משנה אתה כבר מכיר את כתיבתי, כנראה שלא, אז הנה, זכית להסבר נוסף. כמו שאמרה לי פעם מישהי "תתמודד!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתמשתי במילה ''קשקשנות'' כדי לתאר את תופעת הפרשנות הפוליטית שבה השמאל מעביר את השקפותיו הפוליטיות דרך עמדה ''אוביקטיבית'' כביכול. לא כיניתי אותך ישירות ''קשקשן'', וצר לי שהאמירה שהייתה כל כך עקיפה פגעה בכך. את תופעת הגנרלים שמנסים להיכנס למפלגה שתקבל אותם אני רואה כתופעה מכפירה ומבישה, ואם תסיק שאני רואה בהתנהגותך התנהגות מכפירה ומבישה (דבר שהוא בפרוש לא נכון), אני מתנצל מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, זה בסדר, לא חשבתי שהתכוונת אלי. יחד עם זאת, כמה הערות צורניות: ראשית, אני במיוחד נזהר מהכללות. שנית, אני לא רואה לנכון לכנות פרשנים "קשקשנים" או כל אדם אחר בכינוי גנאי (אלא אם כמובן הוא באמת ראוי לגנאי – פושע למשל), שימוש שכזה הופך דברים מטיעון בנוי היטב לטיעון רטורי, וככזה אין לו מחוייבות לניסיון להגיע לאמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שמרביתה של הפובליציסטיקה הינה הבעת עמדה פוליטית. הבעיה היא שלדעתי (ולדעת ערן, כך נראה), פובליציסטיקה זו נעה בין חוסר-משמעות לבין הטעיה. חוסר המשמעות נובע מכך שהפובליציסט הטיפוסי לא מבין, כנראה, את הפוליטיקה האמיתית. ההטעיה היא באותם המקרים בהם הפובליציסט כן מכיר את הפוליטיקה (לעתים קרובות הפובליציסט הוא פוליטיקאי בכיר), ואז מאמרו הוא (כך אני אראה אותו, וגם ערן) כלי בלבד, ואין לראות במאמר את דעתו האמיתית, או ניתוח שהפובליציסט/פוליטיקאי מאמין בו. יכול להיות שאני וערן אווילים משרישים, וכל התאוריות שלנו שטויות במיץ פט... עגבניות. ועדיין, קח כנתון שזה המצב לגבי - שאני חושב שרוב עמוד ב'1 ב"הארץ" ("עמוד החכמים", קרא לו פעם יצחק לאור) חסר רלוונטיות. מה עלי לעשות? להביע את עמדתי האמיתית אני יכול (וערן גם עושה זאת, לא מעט) - אבל אולי יש ערך רב יותר לנסיון שלי לשכנע אנשים ב*שיטה* שלי (להבדיל מהדעה שלי)? ואם כן, מדוע להתעקש שאביע את הדעה שלי? ואם אני כותב מאמר שעוסק בשיטה שלי, והשיטה שלי - מה לעשות - עוסקת בפוליטיקה, איפה אתה מציע לשבץ אותה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |