בתשובה לאורי רדלר, 27/03/05 20:50
הרעיון של צנזורה מרגיז אותי. 288670
לא, זה לא "צנזורה הפוכה". מדובר על הוצאה לאור של ספרים שבנסיבות אחרות לא יצאו לאור (וזה אומר שאתה לא נותן להם יתרון לא הוגן על אחרים. המלגה מספיקה לכסות הוצאות, ולא להעשיר את הסופרים. ואם אתה ממש לא רוצה שמישהו ירוויח פה על חשבונך, אפשר לסדר שאם הספר מצליח וזוכה לרווחים נאים, יהיה עליו להחזיר את סכום המלגה מתוך הרווחים).
בכל אופן, אנחנו חוזרים פה לדיון הישן של "כל התערבות היא לרעה, לא משנה מה" כי אתה תמיד יכול לטעון שהכסף נלקח ממך כמסים. לזה אין לי כוח להיכנס. הנקודה החשובה היא שאין במהלך הזה שום פגיעה בחופש הביטוי של אף=אחד, ולכן זו לא "צנזורה". אתה רוצה להמציא לזה שם אחר, פיין. אבל צנזורה זה לא.
הרעיון של צנזורה מרגיז אותי. 288696
אני דווקא עומד על העקרון שזו צנזורה פאר אקסלנס, המנוסחת בצורה קלה יותר לעיכול, כאשר התוצר הסופי יהיה ככל הנראה גרוע אף יותר מבמצב של צנזורה (ומי שיסתכל באופן בו עובדת "אמנות לעם" וקרציות דומות יבין).

בוא נגלגל את התסריט קצת הלאה מהפנטזיה שלך אל המציאות הסבירה:
הרעיון הבסיסי של מילגה הוא לתת כסף לאנשים שנותני המילגה סבורים שמגיע לתת להם כסף. כרגע, אתה סבור שהכסף הזה יוענק לספרים איכותיים "שבנסיבות אחרות לא יצאו לאור". מחר, הוא יכול להיות מוענק לאורציון ברתנא, משה דור או סתם אנשים שבנסיבות אחרות לא היו חברי מרכז הליכוד (אבל עכשיו הם דווקא כן). אשר על כן, יש לקבוע מי יישב בוועדה שתחליט מי יקבל מילגה.

מי אלו יהיו? גאולה אלמוג? סופרים ידועי שם שעכשיו במקרה הם אורציון ברתנא? רודי וגנר? שאול יהלום? התשובה נמצאת במספרים. בארץ יוצאים מדי שנה כ-‏1500 ספרי ילדים, וכדי שלמילגה תהיה השפעה כלשהי על השוק, צריך שהסופרים האיכותיים יקבלו מילגות בהיקף מספיק מבחינה מספרית (שתי מילגות לשנה לא ישנו כלום בתקנים המקובלים בשוק). נאמר, עשרה אחוז. כל מילגה לא די שתכלול תשלום לסופר. היא צריכה לכלול גם תשלום עבור דפוס ברמה נאותה (ובספרי ילדים הדפוס יקר בהרבה פר-עמוד), פרסום של הספר, וכן הלאה. נאמר, בערך שבעים אלף שקל לספר, ל-‏150 ספרים בשנה. סך כל המילגות יעמוד על, נאמר, בערך עשרה מליון שקל ומשמעות הדבר פשוטה: הקרן הזו תעבור תוך חמש שניות לשליטה של פוליטיקאים דרך "עסקני אמנות".

עד כאן, זהו תסריט שגור וברור.

עתה, כדי שהספרים הללו יזכו להד ואכן יגיעו ליעדם (הילדים) לא די בסיוע בהוצאת הספר, יש צורך גם שהספרים יימכרו בכמות נאותה. אמנם החומר הספרותי המשובח יגרום למספר הורים שעד כה נמנעו מרכישת ספרים לילדיהם לרכוש את ספרי האיכות הללו, אך לא מציאותי להניח שהגידול המפעים בשוק יהלום את הגידול הרצוי לשאול יהלום. כלומר, לפחות חלק מאותם 150 ספרים יצטרכו להמכר על חשבון ספרים אחרים ובפועל, למנוע את הוצאתם. בניסוח פשוט, המילגות הללו יגזלו את מטה לחמם של סופרים אחרים שבנסיבות אחרות היו מצליחים להוציא את ספרם.

צנזורה, במקום, הייתה פשוט אומרת לחלק מהסופרים שספריהם נמצאו ראויים על ידי הוצאות הספרים שעליהם לשנותם או שאסור להם להוציאם. הם היו נפגעים, אך לכל הפחות היו מבינים מה קרה ויכולים לפנות לערוץ אחר ולשנות את הדברים. כאן, אתה סתם זורק אותם לרחוב.

נמשיך לשלב הבא.

השוק יגיב כמובן למילגות המחולקות. מאחר ולועדה המחלקת אין אמצעים לחיפוש (כלומר, הם לא יעברו מבית לבית וישאלו למי יש ספרי איכות שכתב) ואין אמצעים להוצאה לאור (כלומר, הועדה אינה מו"ל) היא תצטרך להסתמך על גורמים קיימים, ובמיוחד הוצאות ספרים וסופרים עצמאיים. אין צורך להכביר מלים, שכן מובן מאליו הוא שבתוך זמן קצר היחידים שיזכו במילגות יהיו כאלו שיעברו דרך הוצאות הספרים, והזכאות תוגדר בהתאם לגודל ההוצאה ומידת הקרבה שלה לעסקני התרבות שבוועדה (כלומר, גודל התקווה שבה אוחזים אותם עסקני תרבות לפרסם את ספרם הכושל הבא בהוצאה "מכובדת" כלשהי). "כתר" או "ידיעות אחרונות" יגרפו את העיקר. מישהו שיגיע דרך ירון גולן יקבל מילגה כשתצמחנה לי שערות על כף היד.

מבחינת הוצאות הספרים, מסלול הועדה יהפוך בתוך זמן קצר למסלקה עבור ספרים "חינוכיים" כושלים כאלו ואחרים, המותאמים לחשיבה השמרנית של הועדה. מבחינתן, זה מצב של רווח כך או כך. אם מוציאים ספר והוא כושל, ממילא המילגה מכסה את הסכום. אם הוא מצליח, הוצאת הספרים (וגם קצת הסופר) מרוויחים. הועדה כמובן יכולה לדרוש תמלוגים כשהספר יצליח, אך מאחר והמוטיבציה הברורה של הוצאת הספרים היא להפנות לועדה רק סופרים שהיא יודעת שלא ירוויחו (את המרוויחים היא תעביר במסלול הרגיל) לא יהיה בכך כל תועלת. הועדה תצטרך להלחם כל הזמן – שהרי היא אמורה לסייע לסופרים "שבנסיבות אחרות לא יצאו לאור" להגיע לקהל הרחב – אבל סיכוייה דלים.

עבור כותבי ספרים פופולריים ומצליחים – נעזוב בצד כרגע את שאלת האיכות – כל זה לא ישנה הרבה. הם ימשיכו כבדרכם קודם. עבור כל הסופרים שעומדים "על הסף" – סופרים בעלי ספרים טובים יותר ופחות שניצבים בשולי השוק, על גבול הכן/לא לפרסם – מדובר בצנזורה פאר אקסלנס. אם הם אינם רוצים לעוף מהשוק, הם יצטרכו להתאים את ספרם לדרישות הועדה – היינו, צנזורה. גרוע מזה, כל התהליך יתרחש באין רואים, מאחרי הקלעים. צנזורה בלי צנזורה. אף אחד לא יבין מה קרה ומה השתנה.

ומה נקבל בסוף?

150 ספרים מיותרים בשנה, שבמקרה הטוב לא נמכרים (ואז הופכים לעוד צורה של שפיכת כסף לבית השימוש) ובמקרה הרע נמכרים ומעיפים מהשוק סופרים אחרים, שאינם יכולים להוציא את ספרם בגלל סופרי הועדה. אפס השפעה על השוק הפופולרי (ספרים זבליים ימשיכו לצאת כמקדם), השפעה דרמטית על שולי השוק האיכותיים, בהכוונה שלו למה ששאול יהלום, לימור לבנת ואורציון ברתנא סבורים שצריך להיות.

אין ספק. זו לא צנזורה. גרוע מזה.
הרעיון של צנזורה מרגיז אותי. 288814
נו באמת.
הפכת את העכבר לעכבר-בגודל-של-פיל, ואז הוא דורך לכמה אנשים על האצבעות.
אתה מתאר "תסריט אימים" שאין שום שלב בו שהוא הכרחי:
לא טענתי בשום מקום שלמלגות צריכה להיות "השפעה כלשהי על השוק". לא טענתי שום טענה כזו. למה 150 ספרים לשנה כשאפשר 20? 30? לא אמרתי שהמלגה צריכה לכלול תשלום לסופר, או שהיא צריכה לכסות את כל עלויות הדפוס, ובטח לא את מלוא מחיר הספר (עלויות הדפוס אינן 70 ש"ח, יקירי). ולכן סדר הגודל שנתת עבור קרן המלגות די דמיוני.
שנית - המעבר הזה מסופרים לפוליטיקאים לא ברור לי. בהנחה שאתה ממנה לועדה סופרים מוצלחים וידועים (זוכי פרסים בארץ ובעולם), ברור שתהיה בהחלטה קצת פוליטיקה "פנימית" (של עולם הספרות), אבל אני לא רואה שום סיבה שמרכז הליכוד יהיה רלוונטי. קיימות כיום קרנות הנותנות מלגות לסופרים ("פרס ראש הממשלה", "פרס ספיר") ולא ראיתי מעולם עסקן פוליטי או איש פוליטי שזכה במלגה כזו. מה לעשות, כנראה שבעסקות הקבלנות של אפל יש עדיין יותר כסף.
הלאה. ההנחה הבסיסית היא שמדובר על ספר שהיה מוכר, אבל לא היה מוכר בכמות שהוא רווחי. המלגה דואגת לכך שהספר יהיה רווחי. אין צורך לעשות לו שיווק מיוחד. הדבר היחידי שאולי רלוונטי להגברת נגישות הספר הוא להעביר עותקים לספריות הציבוריות. אתה מדבר כאילו יש קונספירציה: "מישהו" ידאג לכך שהספרים האלו יימכרו יותר. נשאלת השאלה - מי?? ואיך?? ולמה?? כי זה נוח לטיעון שלך, זה למה.
"בתוך זמן קצר היחידים שיזכו במילגות יהיו כאלו שיעברו דרך הוצאות הספרים" - הה? וכי היום ניתן לפרסם ספר שלא דרך הוצאות הספרים? איפה אתה חי???
למה אתה חושב שהחשיבה בועדה תהיה בהכרח "שמרנית"?

אבל לפחות הגענו בסוף להסכמה. זו לא צנזורה. השאלה היא רק האם זה טוב יותר או גרוע יותר, והאמת שזה יהפוך לדיון שוקחופשי מעצבן, ולכן אני מציע שנפרוש.

יש לי שאלה אחרת: האם אתה מתנגד לחלוקת פרס ישראל? למלגות לסטודנטים? לפרס "העובד המצטיין"? כי נראה לי שכל פעולה של המדינה לעידוד מצוינות בתחום מסוים, היא בעיניך צנזורה של שאר הפועלים בתחום.
הרעיון של צנזורה מרגיז אותי. 288819
אני מתנגד לפרס ישראל. קשה לי להאמין שיש מי שתומך.

קובי אריאלי סיפר על חוויותיו כעוזר השר במשרד ממשלתי. הסיפור הוא על מישהו שזכה בפרס העובד המצטיין.
הרעיון של צנזורה מרגיז אותי. 288864
אני מבין שאתה גם מתנגד למאבק הסטודנטים נגד סגירת חוגים ''לא-כלכליים'' באוניברסיטה.
הרעיון של צנזורה מרגיז אותי. 288868
אני בכלל נגד הבכיינות של הסטודמנטים העשירים שחיים על חשבון העניים ודורשים עוד ועוד.
ובוודאי שאם אף אחד לא מעוניין לשלם עבור חוגים באוניברסיטה יש לסגור אותם. לחילופין שהאוניברסיטה תעסיק שודדי בנקים שיממנו את משכורות עובדי החוג.
הרעיון של צנזורה מרגיז אותי. 288936
"לא טענתי בשום מקום שלמלגות צריכה להיות 'השפעה כלשהי על השוק"'

אם כן, לשם מה הן נחוצות? הרי מטרת העניין אינה לחלק מלגות לסופרים אלא לשפר את איכות הספרים הזמינים והנקנים בשוק.

ואם המלגות אינן מכסות את כל העלויות‏1, מי יעשה בהן שימוש? מה הבצע בכך? להקים עוד קרן פרסים נוסף למליון שכבר יש? זה הפתרון שאתה מציע לבעיות האיכות של ספרות הילדים?

=========
לגבי חלוקת פרס ישראל ושאר פרסים – מילגות לסטודנטים הן עניין של החלטה של האוניברסיטה. הם חשובים בעיני גם מנקודת מבטה של האוניברסיטה וגם מנקודת המבט של התלמידים. לגבי שאר הפרסים, זה תלוי במחלק הפרס, ועדת הפרס ומידת ההערכה שאפשר לרחוש להם. זה עניין אישי, בסופו של דבר. אם מישהו מקבל פרס מסרסורי הימורים (פרס ספיר) ומוכן לטהר את השרץ תמורת האתנן הנאות, שיבושם לו.

=========
"ולא ראיתי מעולם עסקן פוליטי או איש פוליטי שזכה במלגה כזו. מה לעשות, כנראה שבעסקות הקבלנות של אפל יש עדיין יותר כסף."

אם אפשר, ותר על הערות אד הומינם אלו ואחרות (בנוגע לקונספירציה). אם אין לך טיעון נגדי בעל ערך, אל תעלה טיעון כלל.

=========
1 שבעים אלף ש"ח אמורים לכסות דפוס, תשלום לסופר וקצת קידום מכירות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים