בתשובה לאיפסילון, 13/04/05 21:23
אבל, אבל, אבל... 292661
ניסיתי לקרוא את המילים שכתבת במיטב המבטא האמריקאי שלי, וזה אפילו לא דומה. אי-ההתאמה היא הכי ברורה במילה But. הקמץ כאן פשוט קצר מדי, וזו תנועה שכלל אינה קרובה להגייה העברית, בעיקר אם משווים אותה להגייה של המילה האנגלית bat, שלי, לפחות, נראית יותר קרובה, אם כי המבטא יהיה יותר ברור במקרה הזה. בכל אופן, מכיוון שיצא לי לעבוד מקרוב עם זרים בישראל, שקראו שמות של אנשים ומקומות, צורת הכתיב הישראלית (קמץ=A, שורוק=U וכו') עבדה אצלם יפה מאוד, ומעולם לא שמעתי טעות משמעותית בהגייה אצלם.

בהקשר זה ראוי להזכיר שיש יותר ממבטא אחד באנגלית. המבטא הסקוטי, למשל, יבטא את המילים שכתבת בצורה מזעזעת - "בוט יום" "רומות גון", "בנאי ברוק" וכו', ובדומה גם המבטא האירי. גם בקרב האמריקאים יש מגוון של מבטאים, ואינני בטוח שכולם יתאימו לצורת הכתיב שאתה מציע. לעומת זאת, בכל המבטאים שאני מכיר, הגיית השמות כפי שהם נכתבים כיום תהיה לפחות דומה למקור, גם אם תכלול כמה דיפתונגים מיותרים.
אבל, אבל, אבל... 292703
אני לא ממש מסכים ש-bat קרובה יותר מ-but, אבל נכון שההגייה של "בת" היא איפושהו באמצע. אבל במקרה של ה-a שבראש "Afula", נדמה לי שהסיכוי לטעות (כלומר קריאה כמו April או Asia) מטה את הכף לטובת "U".

הזרים שעבדת איתם, הם היו דוברי אנגלית מלידה? כי אם, למשל, הם היו דוברי ספרדית, אין להתפלא שהם הסתדרו יפה עם צורת הכתיב שבשלטים.

סוגיית המבטאים השונים באנגלית מחזקת את הטענה שלי, שאין טעם לנסות לכתוב "באנגלית", מכיוון שצורת הביטוי שלא אותיות באנגלית תלויה במילה שבה הן מופיעות, וכפי שציינת, גם בדובר. (אני בטוח שהבנת שההצעה שלי לא היתה רצינית, אלא נסיון ל-reductio ad absurdum. על ברקת זה עבד, לפחות עד שקילקלת לי).
כיוון שאין טעם לנסות "לכתוב באנגלית" (או בשפה ספציפית כלשהי) כפי שהוצע כאן, אנחנו נותרים עם הצורך להמציא מערכת משלנו לכתיבת עברית באותיות לטיניות. בכל מערכת כזו יהיו אלמנטים מסוימים (כמו ההחלטה אם להשתמש ב-y או ב-j) שתהיה בהם מידה מסוימת של שרירותיות, ושיראו "מוזרים" לאנשים בעלי רקעים מסוימים, ו"טבעיים" לאנשים אחרים.
ההחלטות להשתמש ב"a" באופן עקבי לתנועת פתח וב"q" לאות ק', נראות לי מוצדקות, למרות שהראשונה אינה בהכרח תמיד הבחירה העדיפה משיקולים פונטיים, והשניה עשויה לגרום למילים להיראות "מוזרות".
אבל, אבל, אבל... 292807
"כיוון שאין טעם לנסות "לכתוב באנגלית" (או בשפה ספציפית כלשהי) כפי שהוצע כאן"

לזה, אני לגמרי לא מסכים. יש טעם לנסות לכתוב באנגלית, המבטאים השונים לא מהווים בעיה כלל, (בדיוק כמו שאין לנו בעיה לקרוא שמות של מקומות בחו"ל) המטרה היא *לא* שהתייר יצליח להבין איך בדיוק אנחנו אומרים את השם, דבר שלא ניתן להשיג בשום כתב בשום שפה אמיתית‏1. מבחינתי, מספיק שהשמות יראו לתייר קריאים, עקביים, ודומים לשם המקורי בצורה מספקת (ככה שאם שואלים אותך איפה ג'רוסלם, תדע שהכוונה לירושלים, ואם אתה אומר לתיר לסוע לחיפה, הוא יבן שהכוונה שלך היא לHAIFA).

1 ז"א גם אם תנסה *בעברית* לכתוב *שם עברי* לא תצליח להעביר בדיוק איך הוא נאמר בלי שהקורא יכיר אותו קודם. אותו הדבר תקף לכל השפות המוכרות. על אחת כמה וכמה שהדבר תקף במעבר בין שפות דומות, שלא לדבר על שפות שונות.
אבל, אבל, אבל... 292957
אם כבר אז משהו כמו Uhfula, כדי שלא יקראו את ה-U כמו ב-Utah. אבל פה אנחנו מגיעים לדברים מגוכחים למדי. Abracadabra כותבים ב-A והצליל הראשון הוא של קמץ. אותו דבר Africa (שיותר דומה מבחינה פונטית ל-Afula מאשר ל-April). או, במילים אחרות, מה שלימדו אותנו כשהתחלנו לקרוא אנגלית, ש-A זה קמץ ו-U זה שורוק - זה לא מדויק, וזה גורם נזק להרבה ישראלים שפשוט לא יודעים להגות אנגלית כראוי (אבל יש עוד הרבה סיבות), אבל זה נכון, במובנים מסוימים.
אגב, אני מכיר אנשים שלא יצליחו לזהות מה ההבדל בין ההגיה של bat להגיה של but. מבחינתם זה באט בכל מקרה. לי יש בעיה דומה כשאשתי מנסה ללמד אותי מילים ברוסית - אני פשוט לא מצליח להבדיל בין חלק מהתנועות שלהם.

הזרים שעבדתי איתם היו בריטים מבטן ומלידה.

ולגבי הפסקה האחרונה - אני מסכים איתך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים