כמה דברים 2951
קודם כל, רציתי להסתייג מכמה דברים. בקשר להפצצה על אושוויץ, בעלות הברית אכן היו צבועות. להזכירך - את דרזדן, עיר אזרחית הם הפגיזו. הם הפגיזו מבנים תעשייתים בסביבות אושויץ. אבל לאושויץ הייתה עדיפות שניה. וחוץ מזה, אפשר לחשוב שבימינו הם לא נוהגים ככה במקרים של שואות עם אחרות. בקשר לירי בפתחי בורות, אני חייב להסכים עם אייל. וחוץ מזה, השיטה לא הייתה "יעילה": היה צורך בנשק לחזית, הייתה מעורבות אישית של החיילים, ומהר מאד הבינו שאם צריך כדור אחד לכל יהודי, לפעמים אפילו יותר, ויש 11 מיליון יהודים, המצב הכלכלי לא יעמוד בזה.
בקשר לביקורים באושוויץ, אני חייב לציין שאנילא רואה בזה כל רע. הביקור עצמו הוא הכרחי, כדי להבין. אני לא הצלחתי לתפוס את משמעות השואה עד שהייתי שם. מה שמסריח בכל העסק הוא השיטה. לא: "כאן רצחו יהודים, צוענים ופולנים", אלא "כאן רצחו יהודים".
בקשר לשאר הדברים, אתה צודק. בשיעורי היסטוריה מעולם לא הוזכרו חסידי אומות עולם, פרט לאיזו הערה צדדית באיזה שיעור על תגובות העולם. הייתי רוצה לשתף אתכם בעוד כמה דברים שהמדיניות הישראלית כ"כ משתקפת מהם.
למשל, שיעורי היסטוריה שלי בשנה שעברה היו כולם בנושא: גם אנחנו היינו פה. למדנו פרק שלם על יחסו של סטאלין ליהודים, ובהשוואה לרדיפות הדת הנוצרית(שמוקצית מחמת מיאוס ע"י משרד החינוך) ע"י סטאלין היו הבדלים ענקיים. כשדברנו על הנאצים, הצוענים בכלל לא הוזכרו בהקשר של רצח עם. אני הייתי צריך להיות יפה הנפש ולהזכיר למורה שלא רק אנחנו היינו שם. על מבצע המתות החסד המפוקפק בכלל לא למדנו, ושוב הייתי צריך לבקש מהמורה שיסביר לנו על כל הפעולות של הנאצים. ואגב, כל זה לא היה במסגרת הסטוריה יהודית אלא היסטוריה כללית. ההיסטוריה היהודית היא בכלל חגיגה. הניסיון הפתאטי של מורתי החביבה להציג את היהודים כמסכנים וחפים מפשע לאורך הדורות, לא עמדו כנגד טיעוני וטיעוניה של בת כיתתי, כששאלנו אותה אם השמדות עם, רדיפות נוצרים ובכלל התנשאות והסתגרות נחשבים כהתנהגות טובה ואדיבה. אבל השיא, הוא יד ושם.
השנה, החלטתי שזה די תמוה: כולנו כ"כ דמוקרטים וכ"כ רוצים לזכור, אז איך זה שיד ושם לא טורח להזכיר את כל הקבוצות האחרות? אתם יכולים לנחש את התשובה: אסור לשכוח שצריך להנציח את שואת היהודים. לא שינה להם שאמרתי להם שזה לא נוגד זה את זה, כל מי שפניתי אליו ענה לי תשובה זו.
לצערי הציבור הישראלי ממש חרוש בדעותיו על השואה, עד כדי כך, שרק הוא קורבן פוטנציאלי. לעזאזל עם הצוענים, הארמנים והאלבנים, לעזאזל עם השחורים (כמה למדנו על העבדות?) ועם ההומואים (טוב, אחרי שנים של המפד"ל בשלטון...) יחי אנחנו. אנחנו.
כמה דברים 2955
יד ושם מדבר על שואת היהודים - מכיוון שהקבוצות האחרות אינן יהודיות אז הוא לא טורח להזכיר אותן. גם הנושא הנלמד בשיעורי תע"י הוא שואת היהודים ולכן טבעי שעיקר ההתמקדות יהיה בהם ולא בעמים אחרים.

ואתה לא יכול להשוות שום דבר שהיהודים עשו למה שהנאצים עשו. הנאצים ביצעו השמדת עם בתקופה הרבה יותר נאורה מהתקופה המקראית, וכאן מקור הזעזוע.
בכלל החיים יחסיים - דברים שקרו במאה ה - 14 ולא הזיזו לאיש יזעזעו אותך עכשיו עד עמקי נשמתך - הידעת שכפר בצרפת קנה במאה זו נידון למוות וחתך אותו לחתיכות בעודו בחיים בכדי לשעשע את אנשי הכפר? ומה שיותר גרוע הוא שזה לא נראה לאף אחד נורא באותו הזמן. אתה באמת חושב שמלמדים דברים כאלה בשיעורי היסטוריה בצרפת? כמובן שלא, משום שלמרות שהם מזעזעים עכשיו, בתקופתם הם היו יותר סבירים. זאת גם הסיבה שלא מזכירים את רצח העם שביצעו היהודים בתקופת המקרא באותה נשימה יחד עם רצח העם שניסו לבצע הנאצים.
כמה דברים 2962
יד ושם הוקמה כרשות מטעם הממשלה שאמורה לטפל בזכרון השואה, כי ''אסור לשכוח''. אם אסור לשכוח, אז שלא ישכחו אף אחד. אין קשר להיסטוריה יהודית, שנלמדת בבתי הספר.
בקשר לזוועות היהודיות - אנחנו מאד אוהבים להזכיר כמה שנאו אותנו לכל אורך ההיסטוריה, מימי יוון ועד היום. אין לנו בעיה לדבר על זוועות שנעשו נגדנו בימי קדם, אבל דוגמא הפוכה - כמו רדיפות נוצרים - לא ישמעו. יותר מזה - זה עלול לפגוע בדימוי ''החף מפשע'' שלנו, ויכול לתת הסברים לאנטישמיות. נכון,שום דבר לא מצדיק רדיפות, אבל זה עדיין פוגם בדימוי הטלית הנקייה שלנו.
כמה דברים 2986
א. דרזדן הופצצה בסוף 1944. בתקופה הזו, כבר המריאו מטוסי בנות הברית מצרפת והולנד. היה להם טווח, בתקופה הזו, להגיע לאושוויץ - אבל אני לא חושב שהמחנה התקיים אחרי דצמבר 44'.

ב. (תשובה צינית ותועלתנית ביותר): ירי עדיין יותר יעיל מאשר ארגונם של מחנות מיוחדים, העסקת עשרות אלפי עובדים, הסעת המטרות למרחקים של אלפי קילומטרים, ובניית שיכונים וארגון מזון, גרועים ככל שיהיו. ירי פשוט זול יותר, מצריך פחות מאמץ, ומכאן, שהוא גם יעיל יותר.

ג. אין כל צורך לראות את הדבר עצמו כדי להגיע להבנה. הביקור במקום עצמו מיועד להטמיע את הזוועה. אפשר ללמוד על השואה כמו על כל נושא אחר. אף אחד לא טוען שהוא לא מבין את המהפכה הצרפתית עד שלא ראה את כיכר הקונקורד ושם את ראשו תחת הגיליוטינה.
כמה דברים 2993
בינואר 27, 1945, נכנס צבא ברה"מ לתוך אושוויץ ושחרר את אלו שלא הוצעדו ע"י הגרמנים לגרמניה.
ועד כמה שידוע לי, גם אם דרזדן הופצצה בסוף 44, מטרות שונות בקרבת אושוויץ הופצצו. אושוויץ לעומת זאת, לא הופצץ.
לא צריך לעשות מכל מה שנלמד במשרד החינוך חומר תעמולה.
נ.ב 2994
ובקשר ליעילות הירי על פתח בורות - הדבר אולי נכון כשמדובר על יהודי פולין וברה''מ, אבל אל תשכח שהיו עוד הבה יהודים באירופה, שנמצאו בשטח שלא אפשר צעידה ליער קרוב וחיסולם שם. עובדה שנבנו המחנות.
נ.ב 3052
אחוז היהודים במדינות מערב אירופה, ששרד את השואה, גבוה הרבה יותר מהאחוז ששרד במזרח אירופה. אני מניח שיש לכך הרבה גורמים, אבל גורם מרכזי הוא העובדה שהיהודים הללו היו, בחלקם הגדול, אם לא חילונים אז רפורמים, ואי אפשר היה לזהות אותם מיד כיהודיפ.

את הקמת המחנות אני נוטה לראות כ"גלוריפיקציה של הרצח". לא היה בהם צורך ממשי; ירי, כאמור, היה יעיל יותר. אבל זה היה דרמטי יותר, אירוני יותר ("העבודה משחררת", תזמורות מנגנות, מקלחות שמפיצות מוות), ווגנאריאני יותר - בקיצור, הלם יותר את החוש האסתטי הנאצי.
לפני המחנה 3061
זה לא ממש שייך לנושא המאמר, אבל מאוד מעניין. ההסבר שאני מכיר להקמת מחנות ההשמדה, הוא הקושי הנפשי שהיה לחיילים הגרמניים לירות בכל כך הרבה אנשים, עם הלבן בעיניים וכל זה.
ההסבר שאתה מציע מתקבל גם הוא על הדעת; האם יש לך טיעון כנגד ההסבר המסורתי?
כמה דברים 3063
אין צורך לראות את המקום עצמו כדי להגיע להבנה, אבל כך עדיף.

אני לומד כימיה 5 יח"ל, ולומד על התעשיה הכימית בישראל, על מפעל "חיפה כימיקלים". אני בטוח שאם היו לוקחים את הכיתה שלי לשם, הכל היה הרבה יותר ברור ומובן.

לפחות בנושא אחד משקיעים בתלמידים ובלימוד כמו שצריך להשקיע בכל נושא, וזה לימוד השואה היהודית. הבעיה היא ההאפלה על נקודות מסוימות (כמו הצוענים וההומוסקסואלים) והעיוות שיש בלימוד הזה.
כמה דברים 501877
הרוסים שחררו את אושוויץ ב-‏28 בינואר 1945 כך שמן הסתם המחנה כן התקיים אחרי דצמבר 1944. הנאצים אף דאגו לחסל את או לשלוח אל צעדות המוות את רוב האסירים שעודם נשארו במחנה בתקופה ההיא.מלבד זאת, יש צילומי אוויר של המחנה אושוויץ מתקופה שלפני שחרור המחנה... אני מניחה שגם כדי לצלם את התמונות היה צריך לטוס לשם איכשהו. וחוץ מזה, כפי שציין אחד המגיבים האחרים, מפעלים בסביבת אושוויץ כן הופצצו.זה לא סוד שבעלות הברית לא רצו להפציץ את אושוויץ.

מלבד זאת - על פי מידע של הנאצים עצמם (לא, זו לא המצאה יהודית כלשהי) ירי פשוט לא היה משתלם. זה היה תהליך די איטי שגרר היערכות לוגיסטית נרחבת יותר. מעורבותם של חיילים לא תמיד התקבלה בעין יפה : תתפלא, אבל היו חיילים שלא היו מוכנים לירות בנשים ובילדים. מוזר, אבל ככה זה. היו מקומות שבהם היו הוצאות המוניות להורג. אבל אתה שוכח שהנאצים פיתחו את שיטת ההשמדה בגז משום שרצו להתייעל. אז למה להתווכח?? אם הירי היה כה יעיל הם היו נשארים עם השיטה הזו. כאשר אני הייתי בפולין ביקרתי במקום שנקרא יער לופוחובה. שם אכן נרצחו יהודים ביריות ונקברו בקברי אחים. וזה לא המקום היחידי. אבל מחנות הריכוז וההשמדה היו עמוד התווך של תעשיית ההשמדה.

אני חושבת שחשוב לנסוע לפולין, אבל אף אחד לא מכריח אותך. אני גם חושבת שצריך לנסוע מהסיבות הנכונות ולא רק בשביל הכיף או כדי להיות עם החבר'ה. בשבילי הנסיעה לפולין הייתה נסיעה לימודית וגם מסע מרגש. זכר הקורבנות הללו הוא חשוב ויש לכבדו. יש אולי צורך בשינוי המתכונת אבל אין כל רע בסיור לימודי שבו אתה זוכה לראות פיסת היסטוריה חשובה ומשמעותית, וגם לעשות מצווה קטנה. אבל כמו שאמרתי, אתה לא חייב לנסוע.
כמה דברים 501921
דיון 3054
כמה דברים 501930
יוסי גורביץ הוא היסטוריון ומחבר המאמר שבראש דיון זה. הוא לא תיכוניסט שמתלבט אם לנסוע לפולין או לא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים