בתשובה לאסף שפריר, 09/06/05 11:59
כדי לדון ברצינות אנו זקוקים לנתונים. 307294
אסף, נדמה לי שהתגובה האחרונה שלך הלכה מעט רחוק מדי, לתוך תחומי הדמגוגיה. בניגוד למשתמע מדבריך, לסטטיסטיקה יש ויש מקום בקביעת מדיניות. הטענה של "אם את או מישהו מילדייך... היית מדברת אחרת" היא לא רלבנטית. אילו הייתי, חלילה, חולה במחלה נדירה שהתרופה לה אינה בסל הבריאות, הייתי תומך בהגדלת הסל גם בעשרה מיליארד דולר כדי להינצל. אין זאת אומרת שזו מדיניות נכונה.

הדר,
הואיל ואת עוסקת בתחום, שמא תוכלי להביא לנו קצת נתונים כדי שיהיה לנו בסיס לדיון מעמיק יותר. לדעתי, נתונים כאלה צריכים לכלול, למשל:
1. שיעור החזרה לפשע בקרב כמה קבוצות מרכזיות של פושעים: רוצחים, עברייני מין, עברייני אלימות לסוגיה, עברייני סמים, עברייני רכוש. ניתן גם לעשות תת-חלוקה לעבריינים המכורים לסמים וכאלה שאינם מכורים.
2. שיעורי ההצלחה של תכניות גמילה ושיקום למיניהן בקרב אותן קבוצות.
3. המשך הממוצע של תקופות מאסר כפי שעבריינים מרצים אותן בפועל בעברות שונות, ביחס לעונש המקסימום הקבוע בחוק וביחס לפסיקת בית המשפט.
4. קשרים (אם נמצאו כאלה) בין חקיקה וענישה לבין רמות פשיעה במדינות שונות, או בין שינויי חקיקה לבין רמות פשיעה במדינה נתונה.

כמו כן: מה דעתך על חוקים מהסוג המגדיל אוטומטית את העונש לעבריין שנתפס בעבירה חוזרת - למשל, מאסר עולם על עבירת אלימות שלישית?
כדי לדון ברצינות אנו זקוקים לנתונים. 307310
לקחתי את זה בחשבון. זו תגובה אוטומטית כאשר מתייחסים לאלפי נפגעי עבירות מין בשנה כאל נתון סטטיסטי קר וזניח.

אם בהחלטה מחושבת תחליט החברה כי זה מחיר סביר שעלינו להקריב על מזבח ערך ליברלי זה או אחר אזי תשתנה התמונה. אני לפחות לא מוכן להקריב את ילדי הוירטואלים על מנת לחסוך בכסף או להציל את בני סלע מתנאי מאסר קשים.

לגבי סטטיסטיקה, קשה לי לקחת את הנתונים כפשוטם מהסיבות שעלו כבר בתגובה אחרת.
העלו כאן נתונים על פשיעה ביפן. במדינה שראש הממשלה לשעבר אומר שאונס קבוצתי היא פעילות בריאה לגברים צעירים קשה לדעת כמה מעבירות המין מדווחות וכמה מעבירות המין נעשות כאשר לקרבן לא ברור בכלל כי מדובר בעבירה.
גם צריך לבדוק מי מביא את הנתונים ומה עשה איתם קודם.
בשנת 1999 אם אני לא טועה החליטו במשטרה לפתוח תיק פלילי נפרד לכל עבירה בודדת בשימוש בסם. כלומר אם עד כה היה נפתח תיק פלילי אחד לפרשה הרי שעכשיו היו נפתחים עשרה תיקים לאותה פרשה בדיוק היות ועישנת עשר פעמים.
הנתונים זינקו ביותר משלוש מאות אחוזים באותה שנה. הודעות לתקשורת, פרסים, טקסים ומכתבי הוקרה. הכל בגלל הוספת כמה ספרות במסוף המשטרתי.
הסטטיסטיקה נראתה מצויין.
כדי לדון ברצינות אנו זקוקים לנתונים. 307322
ראש הממשלה הזה של יפן או ישראל?
כדי לדון ברצינות אנו זקוקים לנתונים. 307347
יפן, האשימוטו (לא זה מהבדיחה) חזר בו מדבריו שלטענתו נאמרו שלא לציטוט.
ראש המטרופולין של טוקיו דווקא לא חוזר בו מדבריו לגבי חוסר התועלת בנשים מבוגרות שאינן תורמות לחברה (לא עושות ילדים) וגם כבר לא נראות טוב.
כדי לדון ברצינות אנו זקוקים לנתונים. 307348
טוב ממש לא באותה ליגה אבל רוהמ של ישראל מביט ברגליים של מזכירות
כדי לדון ברצינות אנו זקוקים לנתונים. 307649
להביט מותר אבל להודיע על כך במסיבת עיתונאים זה כבר משהו אחר.
כדי לדון ברצינות אנו זקוקים לנתונים. 307651
להודיע ''על כך'' במסיבת עיתונ אים זה עוד ניחא. להודיע במסיבת עיתונאים שנשים מבוגרות הן מיותרות, זה משהו שמייתר מאוד את אומרו.
כדי לדון ברצינות אנו זקוקים לנתונים. 307443
True; I'll try and find some time to supply data as a basis for discussion. Since I do have a life outside cybserspace (really!) it might take a while, but I'll do my best to come back with some of it.

I really, really , really dislike Third Strike types of rules. Any sentencing mechanism that limits flexibility leads to problems, errors, and inhumane assumptions, unless it's very carefully designed. Even sentencing guidelines have their faults. If anyone wants to read more, Frank Zimring has a great book out about Three Strikes rules.
כדי לדון ברצינות אנו זקוקים לנתונים. 307517
אני חושב שחוקי ''פסילה שלישית'' היו הרבה פחות נפוצים אילו השופטים היו מגלים קצת יותר גמישות במידת הגמישות שהם מפגינים כלפי נאשמים - כלומר, אם הם היו מכירים בכך שלפעמים כדאי להיות גם קצת יותר קשוחים איתם. אבל כששופט נתקל שוב ושוב באותו עבריין וממשיך ''להתחשב'' במצבו, זה נעשה מגוחך.
כדי לדון ברצינות אנו זקוקים לנתונים. 307569
צר לי, אבל אני שוב שואלת: מאין לנו שהשופטים "נתקלים שוב ושוב באותו עבריין וממשיכים להתחשב במצבו"? מחקרים על גזרי דין שיפוטיים שבים ומאששים שישנם שני גורמים מרכזיים שנלקחים בחשבון: חומרת העבירה ועבר פלילי. ה"התחשבות במצב", שכל מחקר עושה לה אופרציונליזציה בצורה אחרת, אינה משפיעה במידה מובהקת על מידת העונש.
כדי לדון ברצינות אנו זקוקים לנתונים. 307587
אולי (בהנחה והמציאות לא תפריע כמובן :)) תוכלי להביא סטטיסטיקה המחולקת לשניים? סטטיסטיקה של מקרים קשים (בני סלע) וחסרי תקנה כשם הדיון, וסטטיסטיקה לפושעים שגרתיים. אם מישהו בדק באיזו תכיפות נעשית "טעות" בשני המקרים (ברור שטעות תזוהה רק כשיש לה השלכות ידועות, ייתכן פושע קל ששחרורו היה טעות, שב לפשוע ולא נתפס או שיש אוזלת יד כלפיו, כמדומני זלמן שושי הוא קל כרוני שעונה לקריטריונים האלה.), אולי יהיה קל יותר לאנשים לישון בלילה, בידיעה שמקרה נדיר הוא אכן נדיר (הכל יחסי).

נראה לי שתקופות שונות קוראות לחוקים שונים. בתקופה בה אנשים מנצלים יתר על המידה את הליברליות, תגיע נוקשות, כשהנוקשות מחמירה מדי (דוגמת מול פלנדרז שהזכירו לי) המערכת תרוסן. לא ברור לי כמה זמן עובר בין שינוי לשינוי, אבל נראה לי שזה תלוי אקלים חברתי. בוודאי קשה לחיות בתפר בין תקופות, כשדעתך האישית מקדימה את השינוי החברתי שצריך להתרחש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים