בתשובה למיץ פטל, 03/08/01 16:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסבר בבקשה כיצד אתה רואה את תרומת רשות השידור במתכונתה הנוכחית אל מול אמצעי התקשורת המסחריים עם הבעלויות הצולבות ושאר הבעיות. אני לא הצלחתי למצוא תרומה כזאת, אבל אני גם לא ממש בקיא במה שמציע הערוץ הראשון לצופיו או במה שמציעות תחנות הרדיו הציבוריות למאזיניהן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה בגלל שאתה שתוי כל פעם שאתה צופה בערוץ... (: אבל ברצינות, זה נכון שיש לשידור הציבורי בישראל הרבה מקום לשיפור, אבל אני חושב שזה טוב שיש גוף אחד שהלחצים המופעלים עליו הם לא מסחריים, ולכן יש לפחות תחום אחד בו הוא יכול לפעול בחופשיות יתרה משאר המדיה. חוץ מזה, שנציין שמזה זמן מה "מבט" מובילה ברייטינג? אי אפשר לומר שלערוץ הזה בכלל אין צופים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו בדיוק העניין - שישנם מספיק כלי תקשורת שהלחצים הפוליטיים אינם משפיעים עליהם (או משפיעים עליהם באופן שונה), ולכן, בינם לבין השידור הציבורי, נכסה את כל האינטרסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמת העיקרון הייתי מסכים איתך - אבל, עם כל הריקבון והשחיתות ברשות-השידור, נראה לי, שעדיף לסגור אותה וגמרנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאת העלייה ברייטיינג של "מבט" אפשר לזקוף לזכות הטריק (הגאוני?) שנקרא "שבע וחצי" (אגב, לקח לי חודש להבין מה כתוב שם): השעה רבע לשמונה. אין טלוויזיה, ואין לך מה לעשות. אתה מזפזפ, ופוגע בטעות בערוץ הראשון - ישר לתוך אולפן חדשות. בזה הרגע שכחת מה השעה, מי נגד מה ולמה - אתה רואה *חדשות*. בכאילו. עד שזה נגמר, ואז אתה שם לב שפספסת את החדשות בערוץ שתיים (זעה קרה מכסה אותך, כשאתה עט על השלט, ומעביר - בדיוק בזמן בשביל לראות את חליסלוצקין אומרת שיהיה חם). עכשיו מה תעשה? הרי לא ראית *חדשות*, כי היית עסוק בתוכנית ההיא, איך קוראים לה - נו, הזאת עם חיים יבין. אז אתה מחכה עוד חצי שעה, בערוץ השני אם אפשר, וחוזר לערוץ הראשון בהפסקת הפרסומות של תשע ושלוש דקות, לראות את הפתיח של מבט מתחיל לפעול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, גם בתקופה שהיתה קיימת, "המהדורה המוקדמת" של חברת החדשות דישדשה בד"כ מאחורי "שבע וחצי". בכל זאת, היא צפוייה לשוב במסגרת החיזוקים האופקיים ללוח השידורים של ערוץ 2. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סבור שלעצם קיומו של השידור הציבורי יש "השפעה מרסנת" על התקשורת הפרטית (אנשים מרבים לטעון שבארץ היתה לשידורים המסחריים "השפעה מדרדרת" על השידור הציבורי, ואכן גם זה קיים). זו טענה שקשה להוכיח אותה, אבל היא עובדת בערך כך: קיומו של שידור ציבורי (ויש להזכיר - גם ממלכתי) מבטיח ששיקולים מסחריים לא יעלימו נושאים מסדר היום התקשורתי. כשמצב זה נתון, גם התקשורת המסחרית נדרשת לעסוק בנושאים האלה (אפילו בלי לחכות שהם יוולדו בשידור הציבורי). מעבר לצד העתונאי, גם בצד התרבותי יש לשידור ציבורי מה לתרום, אלא שכאן אני מרגיש שנדרשות ממני הוכחות, והשידור הציבורי בארץ מקשה עלי לספק אותן. בכל זאת, פטור בלא דוגמאות קונקרטיות אי אפשר, ולכן אפשר לציין את מגזין חדשות-החוץ של קול ישראל, כמו גם את "דין ודברים" ואת המגזין לענייני חברה, ואת מהדורת "מהיום למחר" של הטלוויזיה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, במחקר שעשתה ברברה פטץ' בגרמניה, היא הראתה כיצד, בעוד שהשידור המסחרי גרר את השידור הציבורי ליצירת חדשות יותר "בידורית" (יותר ויז'ואל, פחות ראשים מדברים), הרי שהשידור הציבורי גרר את השידור המסחרי לעיסוק הרבה יותר אינטנסיבי בחדשות מאשר היה בתחילת דרכו של השידור המסחרי בגרמניה. כהרגלי בקודש, אין את המאמר פה, אז תאלצו לחכות ליום ראשון או שני בשביל פרטים מדוייקים יותר. וזה למרות שקיבלתי רק 84 במקצוע המרגיז הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |