בתשובה לאסף עמית, 03/08/01 16:39
ואולי לא 30960
מיץ פטל • בתשובה לאסף עמית יום ו', 3/8/2001, 17:46
אני סבור שלעצם קיומו של השידור הציבורי יש "השפעה מרסנת" על התקשורת הפרטית (אנשים מרבים לטעון שבארץ היתה לשידורים המסחריים "השפעה מדרדרת" על השידור הציבורי, ואכן גם זה קיים). זו טענה שקשה להוכיח אותה, אבל היא עובדת בערך כך: קיומו של שידור ציבורי (ויש להזכיר - גם ממלכתי) מבטיח ששיקולים מסחריים לא יעלימו נושאים מסדר היום התקשורתי. כשמצב זה נתון, גם התקשורת המסחרית נדרשת לעסוק בנושאים האלה (אפילו בלי לחכות שהם יוולדו בשידור הציבורי).

מעבר לצד העתונאי, גם בצד התרבותי יש לשידור ציבורי מה לתרום, אלא שכאן אני מרגיש שנדרשות ממני הוכחות, והשידור הציבורי בארץ מקשה עלי לספק אותן. בכל זאת, פטור בלא דוגמאות קונקרטיות אי אפשר, ולכן אפשר לציין את מגזין חדשות-החוץ של קול ישראל, כמו גם את "דין ודברים" ואת המגזין לענייני חברה, ואת מהדורת "מהיום למחר" של הטלוויזיה הישראלית.
ואולי לא 31011
דובי קננגיסר • בתשובה למיץ פטל יום ו', 3/8/2001, 22:03
אגב, במחקר שעשתה ברברה פטץ' בגרמניה, היא הראתה כיצד, בעוד שהשידור המסחרי גרר את השידור הציבורי ליצירת חדשות יותר "בידורית" (יותר ויז'ואל, פחות ראשים מדברים), הרי שהשידור הציבורי גרר את השידור המסחרי לעיסוק הרבה יותר אינטנסיבי בחדשות מאשר היה בתחילת דרכו של השידור המסחרי בגרמניה. כהרגלי בקודש, אין את המאמר פה, אז תאלצו לחכות ליום ראשון או שני בשביל פרטים מדוייקים יותר.
וזה למרות שקיבלתי רק 84 במקצוע המרגיז הזה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות