 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין כמו לשבת עם אדם מלומד בספרייתו. כל שיחה על כל נושא שהוא תגרום לו לקום ולהוציא ספר מאחד המדפים, לספר קצת על מה שבתוכו, ואחרי זה להמשיך על הסיפור שמאחוריו. לאחרונה הזדמן לי לראיין את זוכה פרס ישראל יעקב לנדאו בחדר העבודה שלו - חדר קטן למראה, שכל ארבעת קירותיו מרופדים מהרצפה ועד התקרה בספרים (החדר כולל גם סולם למטרות ברורות מאליהן). מידי כמה דקות הוא קם, ניגש לאחד המדפים, הביט בו שניות ספורות, ושלף ספר כלשהו כדי להראות לי אותו. כמובן שללנדאו יש יתרון: הוא קורא יותר שפות משאני יכול לחשוב עליהן (ודוק: קורא, לא דובר. הוא הסביר לי שהרבה יותר קל ללמוד שפה אם לא טורחים להתעסק עם כל העניין הזה של ההגייה). היה תענוג. אגב, בספרו "The Meaning of Liff" חידש דאגלס אדאמס מילה בעלת חשיבות רבה לכל אוהב ספרים, ולכל מי שמכיר אוהב ספרים: AHENNY
(adj.) The way people stand when examining other people's bookshelves. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי ילדה אבי נסע לתקופה לצרפת לעבוד שם במעבדה כלשהי. אבי למד אז צרפתית ויכול היה לקרוא בצרפתית, אך לתדהמתו כשהגיע לצרפת איש לא הבין אותו והוא לא הבין איש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה צריך ללמוד סיישלואז - השפה המקומית של איי סיישל שהיא צרפתית הנכתבת בדיוק כפי שהיא נשמעת (ללא כתיב ארכאי ואותיות לא נהגות וכיוב'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרתק! אם היא נכתבת כמו צרפתית-צרפתית (ונהגית בהתאם), אז יופי לסיישלים. אבל אם היא נהגית כמו צרפתית-צרפתית (ונכתבת בהתאם), אז המצב קשה. קיצור הגיית המילים גורם להמון הומופונים, ולכן דורש המון הקשר כדי לפענח משפט. בשפת דיבור, שמטבעה היא דלה יותר, זה בוודאי פחות קריטי (שישים מיליון צרפתים אינם טועים - לפחות לא יותר מעמים אחרים...), אבל בספרות שנכתבת בשפה עשירה זה עלול להסתבך. אני מנחש שאם מתרגמים ספר מצרפתית לסיישלואז צריך פה ושם לשנות את בחירת המילים, כדי לא להכניס ריבוי משמעות שאינו קיים במקור. ומה, לעזעזאל, עושים בשירה? האמת היא שכולנו מכירים עוד איזו שפה שבה הרבה מילים שונות נכתבות אותו דבר. לנו, בכל אופן, יש טריק שאפשר להשתמש בו בשעת הצורך, ואכן משתמשים בו בשירה. יש עוד הבדל: בעברית רוב ההומוגרפים הם מקריים, ואילו בצרפתית הומופונים הם עניין שיטתי: רוב הפעלים בהווה, למשל, נכתבים שונה בהטיות השונות לגוף ומספר, אך נהגים זהה; יש גם זמנים שונים שנכתבים שונה ונהגים זהה. משהו שמסקרן אותי, בהקשר זה, הוא חוויית לימוד הקריאה של ילד צרפתי. לומדי צרפתית כשפה זרה לומדים בד בבד כתיבה והגייה - או לומדים כללי הגייה ואז לומדים מילים בכתב. אולי הם שמים לב, ואולי לא, שמלים שונות (או הטיות שונות) נהגות אותו דבר. מזווית הראייה של ילד צרפתי, זה בהכרח שונה: הוא מגלה (לחרדתו) ש*אותה מילה* שהוא מכיר נכתבת בהמון דרכים שונות, לפי ההקשר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איי סיישל עצמם הם מרתקים. מתברר שהשפה נקראת Kreol (התושבים עצמם הם סיישלואז). אני לא יודע בדיוק כיצד התפתחה הקריאולית ומהם כלליה, אבל אפשר לנחש. ראשוני התושבים (במאה ה-18) היו מספר קטן של איכרים צרפתיים ועבדיהם השחורים. "חיי התרבות" שלהם התרכזו סביב מטעי התה והוניל ולאו דוקא כתיבת או קריאת ספרות ושירה. אפשר להניח שהקריאול התפתחה פשוט משום שלא היו באיים מורים או בתי ספר. גם כיום אוכלוסיית האיים מונה רק כ-80000 (אוכלוסיית הבירה ויקטוריה 25000), ואפשר להניח שחיי הספרות וצרכיה מצומצמים למדי. בכל מקרה התושבים ברובם דוברים גם אנגלית (האיים הפכו למושבות כתר ב-1814) וצרפתית ולומדים את 3 השפות בבתי הספר. מרתק אפילו יותר מן השפה, הוא המבנה הפוליטי-כלכלי-חברתי של האוכלוסיה. למרות שרוב יושבי האיים הם בני תערובת אירופאיים-שחורים התפתחה שם כלכלת צבע. ככל שאתה בהיר יותר, סביר שמעמדך הכלכלי-חברתי גבוה יותר. על המבנה הזה מורכבים 2 תוספות: מהגרים אירופיים שהם בולטים במעמדות המקצועיים (משרדי תיירות, מסעדנים) והודים (מוסלמים אני חושב) הבולטים בתחום המסחר הקמעונאי. ההודים (1.1%) הם היהודים של האיים, מוחזקים כעשירים גדולים שבנו את הונם מעושק ורמאות של הסיישלואז. בעיני המתבונן מן החוץ רוב ההודים הם בעלי חנויות קטנטנות ועובדים זוטרים בתעשיית התיירות וככלל רחוקים מלהיות עשירים. בכלל הרושם החיצוני הוא יותר קריבי מאשר אפריקאי, למרות שהאיים שוכנים באוקיינוס ההודי (ליד מדגסקר וראוניון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה קשקשנים יש פה .... עדיף שלא תדברו על דברים שאתם לא מבינים WWW.SEYBAY.COM
WWW.SESEL.NET |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד"ש בארץ ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה משם, אולי תספר קצת בעצמך ותתקן את ה"קשקשנים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמם של המקומיים הוא סיישלווא.. קשה לכתוב את זה בעברית... באנגלית זה seychellois ובקראולית (במקור קראול- Creole ) seselwa. השפה הייתה שפת רחוב ולפני מספר שנים, חברה של שרת התרבות המקומית לקחה על עצמה את פרויקט כתיבת השפה... הבעייה היחידה הייתה מוצאה של אותה גברת--- גרמנייה.... ולכן הכתיבה של השפה שובשה לחלוטין והמילה Creole נכתבת היום kreol... וואלה.. שיעור קטן ויקר עבורי כי האינטרנט פה ---- מחורבן-- סלחו לי על הצרפתית נשיקות והפרחים לצה"ל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתם רוצים עוד מידע: סיישל http://www.sesel.net Seychellois--- http://www.seychellois.com
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הבעיה שהגדרת. אבל זה מזכיר לי שבהולנדית, המילה "מדוכדך" נהגית "סכריינך" (sjaggerijnig, אבל יש המון ורסיות איות 1) - תהיתי מה לסכרין ולדכדוך, עד שהסבירו לי שמדובר בוורסיה מקומית ל"שגראן" הצרפתי. 1 כפי שניתן לראות למשל פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו בעיה שהגדרתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד מזדהה עם התחושה. בכלל, לראות ספרייה של מישהו שבאמת אוהב ספרים - פירושו לראות *אותו* באמת. ואתה יכול לתת דוגמה של משפט עם "ahenny"? זו נשמעת לי מלה שימושית ביותר, אבל לא ברור לי איך היא נכנסת למשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כמו שמשתמשים במילה akimbo: he stood ahenny before the bookcase, while his host went to the kitchen for some tea. למשל.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר "The Meaning of Liff" הוא של אותו אדאמס שכתב את "המדריך לטרמפיסט בגלקסייה"? האם הוא חלק בקובץ/סדרת ספרים שלו? לא ידעתי שאדאמס כתב ספרים נוספים. אם הספר הוא פרי עטו של אותו אדאמס- האם הוא משעשע כמו "המדריך"? האם אתה ממליץ עליו? Is standing in the library while examining the bookshelves also considered "ahenny"?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר של אדאמס ולויד נמצא ברשת http://folk.uio.no/alied/TMoL.html 1 ליף (ש"ע) ספר שעטיפתו משקרת באשר לתוכנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה אותו אדאמס. הוא כתב יותר מאשר את חמשת ספרי המדריך. פרט ל"Meaning of Liff", שהוא מילון של מילים שחסרות בשפה האנגלית1, אדאמס כתב שם את שני ספרי דירק ג'נטלי (סוכנות הבילוש ההוליסטית של דירק ג'נטלי, ו-שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש, שניהם קיימים גם בתרגום לעברית), וכן ספר טבע אחד, שכתב יחד עם מארק קרוורדיאן, בשם "הזדמנות אחרונה לראות" (יצא לא מזמן בעברית בסדרת "פרוזה" של הוצאת ידיעות אחרונות/ספרי חמד), ועוסק בחיות על סף הכחדה. אלוהים רק יודע מה היה קורה אם הוא היה משתף פעולה עם טרי פראטצ'ט לפני מותו. 1 לצורך העניין הוא השתמש במאגר המילים שאף אחד לא משתמש בהן ויושבות סתם על שלטי דרכים ברחבי העולם. גם "אשדוד" זכתה להכנס לשימוש מחודש. אם אתה משתמש בתוכנת בבילון, מישהו הואיל בטובו להכניס את המילון כולו לשם, וניתן לחפש גם על בסיס מילים בהגדרה, ולא רק בצורה הרגילה, כך שקל לאתר מילים אהובות במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לציין שאדוד נמצאת בספר "The Deeper Meaning of Liff" (המשמעות העמוקה יותר של הליף). http://www.langmaker.com/db/eng_ashdod.htm (לא הצלחתי לתרגם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אשדוד": כל חפץ עליו נוקש מעשן את מקטרתו לעתים תכופות כדי לרוקן אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם אשקלון או בת ים, למשל? גם הן זכו להנצחה כזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע... צריך לשאול את נשוא הכותרת. אני רק תרגמתי את הערך ''אשדוד''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. למיטב זכרוני יש רק ישוב ישראלי אחד שמצא את דרכו לספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוחה על האפליה. הרי אין ספק שהמלה ''אשקלון'', למשל, נועדה לציין את ''הריק המביך המשתלט על מוחו של אדם שפתח בדברים והמשכם נשכח ממנו''. (את הפירוש ל''בת ים'' שכחתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ל Ashkelon או ל Ashqelon? (או אולי בכלל ל Aschqellon?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שמדובר באונומתופאה, המלה יכולה להיכתב כהלכה רק בעברית וביוונית, ואינני יודעת להיכנס לכתיב היווני במחשב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה קורא את האייל, מציע תרגום משלו למילה אשדוד ("כל חפץ שכנגדו נוהג המעשן להקיש את מקטרתו כדי לרוקנה.") ומוסיף מילים למילון של אדאמס (למשל, "זייגרמן (ש"ע) - אדם נמרץ העונד בהפגנתיות שעון רולקס, והנוהג להציע פתרונות פוליטיים כשהוא מבצע בידיו תנועות חיתוך נמרצות. מתיימר לדעת לפרק שעונים, ממשלות, תהליכי שלום ומפלגות.") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערך החביב עלי (והיחיד שאני זוכר): Hobbs Cross. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לתוהים: הקפיצות המוזרות שבחורה צריכה לעשות במיטה כדי לוודא שהוא יישן על החלק הרטוב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הוא הביא לשם את Hobbs? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 איפה מוצאים (חיפוש liff באינדקס לא הביא כלום)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ.... עושה רושם שהוא הוסר מהאתר. מוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הדוגמה שלך בהמשך, זה תואר-פועל (adverb). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |