בתשובה לאלון לוי, 12/03/00 13:21
קיצוניות לשם הוויכוח 3114
הכרזתך ש- "אין מחסור באוכל בעולם" לוקה בחוסר אמיתות רצינית - נו טוב, די לניסוחים המטופשים - זה פשוט לא נכון. קרא פעם את "How many people can the earth support", של ג'ואל כהן (נמצא באמאזון).
אתה טוען שלו רצו, יכלו מדינות המערב להפנות את המזון העודף שנזרק למדינות העולם השלישי. טענה זאת לא ריאלית במאת האחוזים. לא רק שכמויות המזון המדוברות כדי להדביר את הרעב במדינות העולם השלישי עולה עשרות מונים על הכמויות הנזרקות בכל העולם המערבי, אלא שגם רוב הגידולים לא יחזיקו מעמד באחסון ובמסע לארצות היעד.

שימוש בביו-טכנולוגיה ואגרו-טכנולוגיה מתקדמת בחקלאות העולם השלישי היא הפתרון לבעית הרעב. הגדלת כמות ואיכות המזון של מגדל המזון הממוצע באפריקה, סין או מלזיה היא הפתרון - זה פשוט. אם חסר מזון אז ננסה להשתמש בטכנולוגיה כדי להגדיל את כמות המזון. אם חלה קפיצה בכמות הגידולים ואיכותם בעקבות השימוש במדבירים ומחטאים בתחילת המאה שעברה, אני סבור שחלק מזה נובע מהרעב באירלנד בסוף המאה ה- 19, למשל. הנדסה גנטית במזון, בעיני, היא עוד קפיצה בתחום זה.

"קטסטרופה מוסרית-אתית בקנה מידה עצום"? מימוש מעוות ולא אמיתי של יצר האדם? או שלא הבנתי בדיוק על מה אתה מדבר, או שזה קשקוש מלומד הרחוק מבינתי.
הנדסה גנטית, לדעתי, היא לא הטכנולוגיה הכי מתקדמת, הכי מדהימה או הכי מסוכנת שהמין האנושי עוסק בה - בבסיסו, זה דווקא פשוט, לטעמי.

לגבי ההשלכות על הנדוס תפוחי-אדמה - במקום לדבר באוויר, בוא נדבר תכל'ס. ממה אתה פוחד? איזה תסריט אתה מוצא מאיים בהוספת גן מסויים בתפוח-אדמה אשר גורם לו להיות חסין לחרקים מסויימים?
לא אתחסד ואומר שאין תסריטים מאיימים, אבל כך גם בשימוש כמעט בכל טכנולוגיה חדשה בתחום - הנדסה גנטית אינה שונה.

לא תאכל מזון מהונדס גנטית? זה חבל לי - כי אני מאמין שבעתיד זה המזון הכי טוב שיהיה אפשר להשיג. האנלוגיה שלך לקורנפלקס היא כל-כך לא רלוונטית ולא קשורה למה שאנחנו מדברים, אז אני אמנע מלהתייחס אליה, ברשותך.

מזון אינו חומר כפלסטיק או פלדה? מדוע לא, בעצם? נשמע לי קצת מפוקפק להתייחס למזון כאל "חי" (וכאן אני חייב להזכיר את משפחת אדאמס, בה מורטישיה אומרת לביתה: "Play with your food!"). מדובר בדיוק באותן מולקולות וחלקים שמרכיבים פלסטיק - במה זה שונה? בעובדה שזה בנוי בצורה מיוחדת שאנו מסוגלים לעכל. איזה מן תחלואה אתה מוצא בהתייחסות למזון כאל מוצר תעשייתי? להיפך - אני חושב שזה בין ההישגים הגדולים של המין האנושי - להביא את המזון הטוב ביותר, במחיר הטוב ביותר, לרוב המקומות בעולם.
האכר יצמיח לנו לחם כשנהיה גדולים 3115
נתון כזה שקראתי אי אלו פעמים, אבל נראה שאתה מצוי בתחום יותר ממני, אז תקן אותי אם אני טועה: ייתכן שכמות המזון המיוצר היום בעולם לא מספיקה, אבל הכמות ש*ניתן* לייצר, בטכנולוגיות הקיימות מאז "המהפכה הירוקה" (שנות החמישים-שישים) מספיקה לכל בני האדם החיים היום והרבה הרבה יותר. הרעב הקיים הוא תוצאה של בעיות פוליטיות, אם של מלחמות ממש שמונעות מחקלאים לחקל*, ולרוב "סתם" בעיות של חלוקת הון וכוח-קניה, שלא מאפשרת למדינות/חקלאים לקנות זרעים, להוביל מים וכו'. כל זה לא יפתר עם ההנדסה הגנטית, ועלול אף להחריף אם הזרעים יתייקרו.
נראה שכניסה מסיבית של חקלאות מהונדסת-גנטית תעזור (שוב) בעיקר למדינות העשירות להיות עשירות יותר.
האכר יצמיח לנו לחם כשנהיה גדולים 3163
(הכותרת שבחרת נהדרת)

השאלה, אם כדוה"א מסוגל לספק את צרכי כל האנשים הקיימים בו כעת, היא שאלה שמעסיקה את מיטב החוקרים והדיעות חלוקות מאד בנושא. כך שאינני יכול לתת לך תשובה חד משמעית. שאלה יותר משמעותית היא, האם כדוה"א יהיה מסוגל לספק את צרכינו התזונתיים בעוד 10 שנים, לאור גידול האוכלוסייה.

גם בנוגע לענייני פוליטיקה ומדיניות, קשה להכיר את התמונה הגדולה, ובכל הקשור לענייני מזון, היא בד"כ גדולה מאד. כך שקשה מאד לבוא ולהגיד מה בדיוק לא בסדר, או מה בדיוק צריך לשנות בכדי לספק מזון לרעבים. ובלי קשר ולמרות נקודות אלו, עדיין, הנדסה גנטית ללא ספק תעזור להתמודד ותועיל לבעיית הרעב במדינות העולם השלישי. סביר להניח שבעתיד, היא גם תעזור להתמודד עם בעיות רעב בעולם המערבי.
קיצוניות לשם הוויכוח 3216
תראה, אני לא אכנס לנושא בכללותו, אבל ככה או ככה - הרעב בעולם, בחלקו הגדול (אין טעם להתחסד שכולו, זה ברור) נוצר כתוצאה מבחירות פוליטיות וכלכליות, ולא בהכרח מתוך בחירות של "להזין" את הרעבים. העודפים שאני מדבר עליהם, אינם בהכרח בצורת עודף ישיר, אלא גם בצורת צריכת היתר הבזויה אליה התרגל העולם המערבי (ראית, לדוגמא, כמה "פרות", לחמניות ושות' זורקים מידי יום בכל אחת מתחנות מקדונלדס הפזורות ברחבי הארץ?)
אבל זה נושא אחר למקום אחר, ואין ממש טעם לדון בו.

יש שתי דברים שאני אומר, באופן כללי : אחד, זה שהשימוש בהנדסה גנטית היא מסוג הדברים שאתה יודע להיכן אתה נכנס, אבל אין לך ולו מושג כיצד תצא. ובמובן הזה, אני חושב שהטיבו אנשים אחרים לטפל כאן (ע"ע, פגיעה בשרשרת המזון, יצירת זנים חדשים של מזיקים, בלה, בלה,בלה)

הדבר השני, והוא היותר חשוב, לטעמי, הוא זה :

יש בפילוסופיה הגרמנית (אם כבר אתה רוצה להצמד לתיאוריות מובנות), גישה פילסופית בשם גשטאלט (ואם אני טועה באיות, אני סתם עושה מעצמי טמבל, אז תסלח לי). הגישה אומרת כי מכלול הרכיבים המרכיבים דבר אינו שווה לסכומם. ניסוח מסורבל קצת, לרעיון נורא פשוט :
ישנה חשיבות לא רק לאטומים המרכיבים את מזון איקס, או ווי, אלא גם למספר דברים שמעבר, שאינם בהכרח פיזיים או ברורים.
במידה כזאת, יש (לדעתי, ואפילו אני אעז לומר, לנסיוני) הבדל של ממש בין המזון שאוכלים במקדונלדס לבין המזון שאוכלים בבית אמא, אפילו אם תפוח האדמה הוא אותו תפוח האדמה, השמן הוא אותו השמן, הזמן בישול הוא אותו זמן בישול וכן שאר המרכיבים. ההבדל הוא מעבר לרמה המולקולרית.

יכול להיות שאתה מסכים איתי, וסביר להניח שלא. אבל אין זה חשוב כלל.
מבחינתי, מזון מהונדס גנטית, אינו יכול להכיל את אותה "חיות" המכיל מזון רגיל,
ולכן- מבחינתי הוא פסול.

וזה יהיה עצוב מאוד, אם לא יתאפשר לי, לבחור לא לחיות מחומר מהונדס גנטית.
קיצוניות לשם הוויכוח 3232
ציינתי גם במאמרי, שקשה להתמודד עם טענות ספיריטואליסטיות. הטענה שלך, שבמזון יש משהו ''מעבר'' לחומרים מהם הוא מורכב היא טענה השקולה לטענת כוהני דת מסויימים (בד''צ, אגב, כלל לא מתנגד להנדסה גנטית במזון) שאל לנו לעסוק בהנדסה גנטית שכן זהו עיסוק אלוהי.

אינני יכול להתווכח על טענתך זו. אני מכבד את ה-''אמונה'' שלך, אבל מוצא אותה מגוחכת למדי. אני רק שמח שמעטים האנשים המתנגדים להנדסה גנטית במזון ומשתמשים בטיעונים שכאלו.
קיצוניות לשם הוויכוח 3240
אסף נחמיאס (ואללה השם הזה מוכר לי, הגם אתה מאולטינט ?)
--
יקירי, אני בכלל לא מדבר על היומרה של האדם לאלוהות, בלה, בלה, בלה. זה נושא אחר, שהוא באמת עניין של דיעה אישית ולא ממש ניתנת לדיון.

הראיה שלך חוטאת בצרות אופקים כלשהי. אני _לא_ מדבר על אישור הבד"צ, הבג"ץ או הקצ"צ. אני מתייחס אל הנדסה גנטית כאל יצור כלאים בעייתי, מועיל לעתים, אבל בעל פוטנציאל נזקים לא מבוטל. החטא היחידי שלי היה שיצאתי מההגדרה המדעית הקרה, והמצומצמת, אל עבר השלכות גדולות יותר, שלמרות שהן "מגוחכות" בעיניך יש להן חשיבות עצומה.

להנדסה גנטית השפעות רבות, ואני חושב שמעטים האנשים שמתנגדים לשימוש בה באופן מוחלט. (אני עצמי, מתקיים על חסדי הרפואה הגנטית, שמאפשרת ייצור מסיבי של אינסולין ממקור הומני). אבל היחס של האדם למזון כאל פלסטיק, כאל בטון, הוא בדיוק זה הגורם לרעב בעולם השלישי (באופן עקיף, כמובן) ולמרבית התחלואים (אפילו הרפואיים, אם תרצה להצמד לפרקטיקה).

אתה לא חייב להגדיר את זה כאלוהות או "חיות", פשוט תקרא לזה "האדם שעדיין לא מבין מספיק". אבל זאת עובדה, מדעית, שחלב מהומגן (כדוגמא), [מהומגן, אגב, זאת מילה המתארת את ההליך הבא : מפרקים את המולקולות של החלב, בתהליך הרתחה ו"מרכיבים" אותן מחדש, על מנת שהחלב יהיה אחיד ולא תהיה שכבת "שומן" נפרדת] בריא פחות מחלב שהושאר כמות שהוא. ההבדלים הכימיים אומנם אינם גדולים במיוחד, אבל ישנם דברים (אפילו עם ביטוי פיזי, לא "מרחף") שמשתנים כתוצאה מהתהליכים הללו.

זאת נאיביות לחשוב שניתן לקחת פרי, "לשפר" אותו במובנים מסויימים, מבלי לגרום להתדרדרות בתחומים אחרים, אפילו אם (שוב) נתעלם מהאספקט המטא-פיזי.
--

ולגביך : אל תמהר לשמוח לאידם של ה"בורים", כי הבורים הללו, שאולי לא יכולים לצטט מאמרים ולהפנות לעובדות "מדעיות", מכירים את המציאות לפעמים טוב יותר מאשר אתה תכיר אי פעם. והמציאות, עם כל הכבוד, לא חיה במעבדה.
קיצוניות לשם הוויכוח 3254
קראתי "מגוחך" (ובלי שום כוונות להעליב או להתנשא, חלילה) לטענתך, כאילו מזון הוא יותר ממרכיביו הכימיים. עדיין לא ביארת טענה זו באמצעים רציונלים שאינם תחושת בטן שלך. עם תחושות בטן אינני יכול או רוצה להתווכח. אם תחושת בטן סובייקטיבית ואישית מנחה אותך שיש להימנע מאכילת מזון מהונדס - פה נגמר הדיון. אך אם יש מאחורי זה אידיאולוגיה קונקרטית האמורה להשפיע על מישהו מלבדך, נא באר אותה.

היחס של אדם למזון כאל פלסטיק הוא הגורם לרעב בעולם? למה כוונתך? הסבר, וברחל ביתך הקטנה, בבקשה.

מדוע זו נאיביות לחשוב שניתן לשפר פרי בלי לפגום בו בדרך אחרת? אתה באופן עקבי לא מציג בפני תסריטים שיזיקו לפרי. ניתן ליצור היום אורז (בסדר, זה לא פרי, אבל ניחא) אשר ערכו התזונתי עולה בשיעור ניכר על אורז אורגני. במה הוא פחות טוב בעיניך?
קיצוניות לשם הוויכוח 3263
יש הבדל משמעותי בין "תחושת בטן", או "אינטואיציה" (שכבודה במקומה מונח) לבין ידיעה או הבנה שבאה כתוצאה מחוויה אישית. כעובדה פיזית, שאת השפעותיה ניתן למדוד, אני יכול לומר לך שאוכל _זהה_ בערכו מבית אמא לצ'פס (לדוגמא) של מקדונלדס יהיה בעל "ערך תזונתי ישיר" גבוה יותר. כלומר, בבדיקת מעבדה אולי הערכים יהיו זהים, אבל היחס של הגוף אל המזון הוא שונה (ופה נכנסים מספר מאפיניים, כמהירות הספיגה, תגובת מערכת העיכול, הפרשת ההורמונים השונים וכו'). כדוגמא מששית, אני יכול לומר שהגוף שלי אישית (בתור גוף שנמדד מדי כמה שעות לפחות בתגובת אחד ההורמונים שלו) מגיב אחרת למזונות _זהים_ ממקורות שונים.

בקשר לרעב בעולם ולפלסטיק. זה לא סוד שהכלכלה הקפיסטליסטית חוטא בדברים רבים, ביניהם חוסר היכולת "לתת" ערך כלכלי למושגים חמקמקים כמו אדמה, חיים, משאבים טבעיים וכו'. כתוצאה מכך, זה "כלכלי" יותר למקדולנדס, לדוגמא, לזרוק מידי יום עשרות ק"ג בשר לחנות מאשר לחסוך, זה כלכלי יותר לשאוב נפט מאשר לחסוך במשאבי טבע וכו'. הבזבוז והבהמיות בה אנו צורכים עוד ועוד היא זאת האחראית, במידה רבה, לחלק ניכר מהסבל בעולם השלישי (ואני חושב שאין צורך להזכיר את אותם ילדים קטנים שמנוצלים בשביל הנייק שלך).

בקשר לנאיביות (וכפי שאתה רואה, אני מקצר) : האדם אינו יודע הכל. אני חושב שאפילו גדול המדענים יסכים עימי שדברים רבים בעולם עדיין נסתרים מענינו. יש אינספור מקרים בהם, על פי הידע העומד לרשותנו, דברים לא יתכנו, או אמורים לקרות בצורה מסויימת, ולמרות זאת - אינם עונים את הציפיה שלנו.
במידה רבה, אין אנו יכולים לצפות את כל התהליכים בעקבות שינוי גנטי של פירות, אפילו לא את חלקם. אבל ביומרות עיוורות כאלה, תמיד יש סיכון. (לא למדת על הטרגדיה היוונית בבית-ספר?)

בכל מקרה, פורים שמח.
305594
(מישהו הקפיץ את הדיון הזה, אז אני מרשה לעצמי לענות בחמש שנות איחור)

"...אוכל _זהה_ בערכו מבית אמא לצ'פס (לדוגמא) של מקדונלדס יהיה בעל "ערך תזונתי ישיר" גבוה יותר. כלומר, בבדיקת מעבדה אולי הערכים יהיו זהים, אבל היחס של הגוף אל המזון הוא שונה..."

זהו, שהצ'יפס של מקדונלד'ס והצ'יפס שמכינים בבית הוא לא בדיוק אותו הצ'יפס. גם מעבר לשאלה של איכות תפוחי האדמה (כי אם צריך שלושה-ארבעה תפוחים בודדים או שלושמאות-ארבעמאות קילו, מן הסתם שהארבעה יהיו, בגדול, איכותיים יותר. לברור ארבעה תפוחי אדמה נקיים זה לא קשה. לברור אלפים זה קצת יותר מעיק). השמן שמשתמשים בו למזון מהיר הוא אותו השמן (אז קצת פחות נקי) ובכלל, יותר שמן. הצ'יפס אצלך בבית הוא אולי "עם נשמה" אבל גם אובייקטיבית, כנראה שהוא מוצלח ובריא קצת יותר.
ככה שה"מזונות הזהים", בגלל המקורות השונים, הם לא זהים בכלל.
305601
דבר חשוב יותר מכמות השמן הוא כנראה אופיו של השמן, ראשית כל, ממה הוא מופק (זית, חמניות, סויה, חסה וכן הלאה,) ושנית, באיזו צורה הוא נשמר.
רשתות מזון מהיר נוהגות לטגן צ'יפס (ושאר מזונות) במה שנקרא ''שמן קשה'', משום שקל יותר לאחסן אותו, הוא זול יותר, ואורך חיי המדף שלו ארוך יותר מזה של ''שמן נוזלי'' רגיל אותו קונים בחנות.
השמן הקשה מזיק לבריאות הרבה (הרבה) יותר מהשמן הרגיל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים