 |
|
 |
||
|
||||
 |
30 ימי עבודה בחופש, זאת המכסה. בדרך כלל בעישוב כותנה, מה שאומר השכמה ב4:30, הליכה אינסופית בשדות עם מעדר, חם, לח, מזיעים ומלא יתושים (כותנה משקים במי ביוב). מכתה י' עברתי לעבוד במכוורת, השכמה ב4:30, העמסה ופריקה של כוורות ברחבי הארץ. עם החליפה חם, לח ומזיעים, בלי החליפה נעקצים. לפחות בקבינה של המשאית יש מיזוג אוויר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אצל לוין ב''אנה קרנינה'' זה נשמע רומנטי יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה שמעתי סיפורי זוועה דומים מחברים קיבוצניקים(לשעבר כמובן).התעוררה בי השאלה- האם חוקי העבודה הנהוגים בארץ ומגבילים עבודת ילדים ונוער, לא נאכפו כלל בקיבוצים? האם הקניית "מוסר עבדה"* לא היתה סתם כיסוי לניצול ,עבודת ילדים ושלילת חווית ילדות ?(חופשיה ארוכה נטולת עבודה) *אם כי העניקה את היתרון השיווקי של "סטודנטית, קיבוצניקית, מעוניינת בניקיון חדרי מדרגות" קיבוצניקית = חרוצה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התועלת הכלכלית לרוב מקומות העבודה בקיבוצים מעבודת הילדים היתה אפסית, לכן ברור שזה לא היה כיסוי לניצול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי סיפורים ששמעתי מחבר- מגיל 12 בערך הוא עבד בכמות ועוצמה שלא הייתה מביישת תאילנדי חרוץ. לעבודה שלו ושל חבריו בני גילו (בעיקר משמרות הבוקר בחליבה)בפרוש היתה תרומה כלכלית גבוהה- במקומם המשק היה נאלץ לקחת לפחות 4 שכירים (2 עובדיםX 2 משמרות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק נראה ככה. ברגע שהעבירו את הענפים לעצמאות כלכלית, הם ביקשו שלא להעסיק ילדים, פשוט בגלל שזה עולה יותר ממה שאתה מקבל מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התועלת בעבודה אינה רק בעכשו. יש הכשרה וניסיון. כאשר בן הקיבוץ משתחרר מהצבא יש לו כבר מקצוע (אם עבד והתמיד בענף רציני) וכבר מכירים אותו במקום העבודה (ולפעמים אפילו מחכים לו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיחסתי רק להערכה שזה היה כיסוי לניצול. היו לעבודת ילדים מספר יתרונות, ומספר חסרונות, שממש אין לי כוונה להכנס אליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלא הבנת את מה שטולו אמר. אתה טענת: תועלת כלכלית אפסית ==> אין ניסיון לניצול. טולו תקף את הרישא של הטיעון. לפי טולו, יש תועלת כלכלית *עבור הקיבוץ* (ולא עבור הילדים עצמם, כפי שהבנת אותו) בעבודת הילדים בחופש. לכן, הטיעון שלך אינו תקף. ע"פ החוק, אגב, ימי הכשרה של נוער הם ימי עבודה לכל דבר ועניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו, בו ננסה לקרוא שוב מתוך הנחה שדווקא כן הבנתי את מה שטולו כתב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''התיחסתי רק להערכה שזה היה כיסוי לניצול.'' - גם טולו התייחס רק אליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התועלת הכלכלית היא גם לענף וגם לילד העובד שיכול אחרי הצבא להחשב כעובד מיומן ובעל נסיון. בכול מקרה אין ניצול של הילד כי העבודה איננה יותר מחצי הימים בחופש וגם לא כול כך הרבה שעות (וגם מאפשרת למתבגר גישה לטרקטורים וציוד אחר ואפילו מקום לעשות בו עבודת גמר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ענבי שועל" אומר לך משהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, למה? לכיד הנחלים וינבוט מצוי מעצבנים הרבה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו שלח אותך להדביר את הינבוט חמוש בטורייה בלבד - איזו עוד סיבה יכולה היתה להיות לו חוץ מהרצון להתעלל\לחשל אותך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלחו אותנו חמושים במעדרים (טוריה זה בשביל תעלות וצלחות השקיה, לא לעישוב) כדי לעשב כותנה. לא פרטו יותר מדי מה על סוגי עשבים, כל מה שלא כותנה, החוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר את השניים האחרים בשמם, אבל הענבים הארורים ההם עלו לי בהרבה שלפוחיות. לא צריך לרחם עלי יותר מדי, הסבל נמשך בקושי שבועיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |